אתמול אחר הצהרים התקבל באיגוד האינטרנט טלפון מעו"ד חיים רביה אשר הודיע כי השופטת מיכל רובינשטיין קבלה במלואה את עתירת האיגוד נגד משטרת ישראל לביטול הצווים שהוציאה לספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים (במקרה זה אתרי הימורים).

העתירה הוגשה באוקטובר 2010 לאחר שמשטרת ישראל הוציאה צו לספקיות האינטרנט בישראל המורה להן לחסום את גישת האזרחים בארץ למספר אתרי הימורים בחול. אתמול כאמור ניתן פסק הדין המורה על ביטול הצו. אני ממליץ בחום לקרוא את נימוקי השופטת (קובץ PDF) אך לטובת מי שזמנו קצר אביא מספר ציטוטים נבחרים.

בית המשפט עונה על שלוש שאלות: האם איגוד האינטרנט הוא צד בעניין (זכות העמידה), האם חסימת גישה לאתרים פוגעת בחופש הביטוי והאם למשטרה יש סמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים?

זכות העמידה

ברור שישנם נפגעים ישירים מהצווים (בעלי האתרים, מהמרים, ספקיות ואולי נוספים) אך אלו בחרו שלא לעתור נגדם. לפיכך הגיש האיגוד את העתירה ובית המשפט קבע כי (ההדגשה שלי):

… יש מקום ליתן זכות עמידה לעותרת. זכות העמידה הקנויה לה היא כמי שמייצגת את עניינו של הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר בצווים לאור הפגיעה לכאורה בזכות הגישה למידע הנתונה לו.

אין ספק כי ייצוג הגולש הישראלי הוא אחד מהתפקידים המרכזיים של האיגוד.

חסימת הגישה לאתרים היא פגיעה בחופש הביטוי

וכך כותב בית המשפט:

ללא גישה פתוחה למידע, האדם איננו יכול לממש באופן ראוי את זכותו לחופש ביטוי. שתי הזכויות כרוכות זו בזו, ונובעות האחת מרעותה. חופש הביטוי, אם אין אנו יודעים על מה לדבר, עשוי להתגלות כזכות עקרה. אם אין מידע אין דעה.

אני חושב שזה המשפט היפה והחשוב ביותר בפסק הדין. מוסיפה השופטת:

האינטרנט מהווה עבור הציבור הרחב כלי מצוין למימוש זכות הגישה למידע באופן פרקטי, יעיל, זול, וזמין. כל שנכון יהיה לתאר אותו כאמצעי דמוקרטי המקדם את עקרון השיוויון, והמציב מחסום בפני פגיעה בחופש הביטוי.

ולעניין תוכן המידע:

כך או כך, הגבלות על גלישה חופשית ברשת הננקטות באופן ריכוזי על ידי הרשות המבצעת, פוגעות בזכות הגישה למידע. גם אם המידע המופיע באתר הוא בעל ערך שלילי בלבד, כמו למשל אתר המסית לגזענות, או המעודד שימוש בסמים – עדיין מדובר במידע.
…
ברור כי בראיית המחוקק, הימורים, אשר אינם מוסדרים על ידי המדינה (כדוגמת הטוטו והלוטו) הינם בעלי ערך חברתי שלילי. אולם, אין בכך בכדי לקבוע אד-הוק כי המידע המופיע באתרי הימורים איננו חוסה תחת הגנת חופש הביטוי.

סמכות המשטרה לחסום אתרי הימורים

המשטרה הסתמכה על הפרשנות כי סגירת "חצרים" בהם מתקיימים הימורים תקפה גם על אתרי אינטרנט. השופטת איננה מקבלת את הפרשנות הזו וקובעת כי "המילה "חצרים" מתייחסת אל מקום פיסי, ומתוחם. בית, בניין, שדה". דבר חשוב נוסף שקובעת השופטת הוא שסגירת מקום לא מקבילה למניעת הגישה אליו:

סגירה של מקום הימורים איננה כחסימה של כביש דרכו ניגשים למקום. אין חולק כי גם גישה מרחיבה לחוק, אין ביכולתה להקנות למפקד המשטרה סמכויות שלא מוזכרות בו, ולו בדוחק.

כלומר, בהקבלה, אין לסגור כביש בכדי למנוע גישה לקזינו לא חוקי ואין לחסום גישה לאתר בו מתקיימים הימורים לא חוקיים.

הסדרה בחקיקה

השופטת סוברת שבנושא זה יש להמתין לחקיקה מפורשת:

… בסוגיות העוסקות בהצרתו של חופש הביטוי באינטרנט, יש להמתין להסדרה מפורשת בחקיקה ראשית. כאמור קיים צורך בדיון ציבורי מעמיק … מתבקש בין היתר כי בחקיקה הראשית יפורטו בבירור המקרים והנסיבות להפעלת הסמכות, כנגד אילו סוגי אתרים, מי הגורם המוסמך להוצאת הצו, ומהו ההליך המנהלי ו/או משפטי הנדרש טרם הוצאתו.

עוד הוסיפה בעניין היעדר חקיקה (ההדגשה שלי):

העובדה כי הפיתוח הטכנולוגי הקדים את המחוקק איננה מצדיקה כי המשטרה תיטול לעצמה סמכת שלא כדין, ותחליט על פי שיקול דעתה, להורות על חסימת גישה לאתרים כאלו או אחרים.

סוף דבר

השופטת קבעה כי למשטרה לא היתה סמכות להוציא את הצווים, דין העתירה להתקבל, דין הצווים להתבטל.

קריאה נוספת

• בית המשפט ביטל הצווים לחסימת אתרי הימורים – אתר משרדו של עו"ד חיים רביה אשר ייצג את האיגוד בעתירה
• בית המשפט: למשטרה אין סמכות לחסום אתרים – עידו קינן
• חוזרים להמר: נסללה הדרך להסרת חסימת הגלישה באתרים הבינ"ל - כלכליסט
• בית המשפט: חסימת אתרי הימורים באינטרנט אינה חוקית – גלובס
• ביה"מ: אסור למשטרה לחסום אתרי הימורים – ynet

גילוי נאות: החל מחודש דצמבר 2010 אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי וחבר בוועדה המשפטית אשר ליוותה את העתירה אשר הוגשה עוד לפני הצטרפותי לוועד. הדעות אותן אני מביע בבלוג זה הן שלי ואינן מייצגות בהכרח את עמדת איגוד האינטרנט הישראלי.

במקרה הראשון בו דנה, החליטה הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, שלא למנוע את בקשת הרישום של שם המתחם co.il.יהוה (יהוה.co.il).

רקע

מעבר למספר מגבלות טכניות קובע סעיף 7.3 בכללי הרישום של שמות מתחם כי לא יאושרו לרישום כשמות מתחם:

שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

בעוד אני כמובן מקבל את הסיפא של ההכלל, כלומר שלא ירשמו שמות מתחם אשר נוגדים את חוקי המדינה (נגיד כאלו המסיתים לרצח) אני מתנגד לרישא שלו מהטעם הפשוט שאין להפעיל הגבלה מסוג זה על חופש הביטוי וכן מי אמור לקבוע מה פוגע וברגשות הציבור מה לא. כתבתי על כך בקצרה בתגובה לפוסט של ארז וולף שמחה בזמנו על "צנזורת הדומיינים".

לפני כשנה, לאחר שנבחרתי לכהן כחבר ועד איגוד האינטרנט ולאחר שהבנתי כי שינוי הסעיף לא יתאפשר, הגשתי לאישור ועד האיגוד הצעה להקמת ועדה לאישור/דחיית רישום של שם מתחם אשר עובדי מרשם השמות שוקלים לדחותו. עד כה החלטה שלא לאשר רישום התקבלה על-ידי מנהל המרשם ומספר חברי ועד. בנוסף, עצם אי הרישום והסיבות לכך לא פורסמו. יחד עם זאת חשוב לציין כי מספר שמות המתחם שלא אושרו לרישום הוא קטן מאד ולאדם ממוצע יש יותר אצבעות בידיים מאשר מספר זה. כמובן שאי רישום שמות מתחם מסיבות של "פגיעה ברגשות הציבור" הוא לא ייחודי למרשם הישראלי וקיים בלא מעט מרשמים כגון המרשם הרוסי (סעיף 3.1 לכללי הרישום), המרשם ההולנדי ועוד. אגב, בהולנד קיים מוסד העוסק, בין השאר, בברור עתירות בנושא שמות מתחם הפוגעים בסדר הציבורי ובצניעות (במקור decency).

במהלך הדיון הוצע להקים ועדה חיצונית בשם "הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים". פעולת הוועדה מוסדרת בנוהל עבודת הוועדה (קובץ PDF) ובעיקר:

בסמכות הוועדה לקבוע, ביחס לבקשות רישום שמות מתחם חדשים שיועברו אליה ע"י האיגוד לבחינה מעת לעת, אם קיימת מניעה לאשרם לרישום בשל הוראת סעיף 7.3

כמובן שהחלטה על אי אישור לרישום שם מתחם חייבת להתקבל ברוב קולות בוועדה. עיקרון חשוב שנקבע הוא שהוועדה תנמק את החלטותיה ואלו יפורסמו באתר האינטרנט של האיגוד. חברי הוועדה הראשונים, הפועלים בהתנדבות, הם הנק נוסבכר (מאבות האינטרנט הישראלי), הסופרת יוכי ברנדס, רשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון ופרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרכב זה של הוועדה נותן ביטוי הן לצד האינטרנטי טכנולוגי מקצועי, הן לצד החברתי והן לצד המשפטי.

המקרה הראשון

בחזרה למקרה שלנו. שם המתחם הראשון שהונח על שולחנה הוירטואלי של הוועדה הוא co.il.יהוה. אני לא מתכוון לנסות להסביר את הבעייתיות בשם המתחם אך בקצרה רק אומר כי הציבור הדתי רואה בשימוש בשם המפורש , יהוה, כזילות באלוהים.

פרופ' בירנהק לא פסל את רישום שם המתחם וכתב:

אני מוכן להניח כי בעצם השימוש בשם המפורש כשם מתחם יהיו מי שירגישו נפגעים במידה מסוימת, בשל מה שיראו כזילות השם המפורש, או בשל טעם הלכתי אחר. עם זאת, משום שכדי להגיע לאתר שיופעל, אם יופעל, תחת שם המתחם הנ"ל, יהיה צריך הגולש לנקוט פעולה אקטיבית, ומאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, ואינה חורגת מ"סף הסיבולת הציבורית". באיזון שבין מידת הפגיעה המצומצמת וההיפותטית הזו, לבין זכותו של המבקש שעמד בכל שאר דרישות הליך הרישום,
לרשום את שם המתחם, גובר האחרון.

בועז אוקון הצטרף לדעת פרופ' בירנהק והוסיף כי "השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה)". לעומתם, יוכי ברנדס תמכה באי אישור הרישום שכן:

האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלוהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית.
…
רשת האינטרנט דומה יותר ל"רשות הרבים". אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה.

לדעתה בנושא "רשות הרבים" הצטרף גם הנק נוסבכר וכתב כי "שם המתחם יוכל להתפרסם בשלטי חוצות כמו שעושים רוב האתרים שרוצים שאנשים יכירו אותם." בנוסף נתן כדוגמה פסק דין שאישר את אי רישום חברה בשם "סרטי הכותל בע"מ" מהנימוק שיש בכך "זלזול בערכים הדתיים הלאומיים של עם ישראל". אגב, שם המתחם co.il.הכותל נרשם עם פתיחת הרישום של שמות בעברית אך לא פעיל כעת.

מכיוון שהוועדה היתה חצויה בדעותיה, לא נמצא הרוב הדרוש על-פי הנוהל לפסילת הרישום של שם המתחם ואכן על-פי החלטתה המנומקת של הוועדה (קובץ PDF) "הבקשה מתקבלת".

גילוי הנאות: אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי (נבחר ובהנדבות). האיגוד מנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי והכתוב לעיל מבטא את דעותי בלבד ואינו בהכרח מייצג את עמדת האיגוד.

הקמתם אתר אצל ספק מסויים והתחשק לכם להחליף את הסיסמה שלכם. מה עושים? פשוט, מוחקים את האתר ונרשמים מחדש עם סיסמה חדשה.

נשמע הגיוני? עבור אנשי מיזם "עסקים בישראל צומחים ברשת" זה נראה סביר. במסגרת בדיקת השרות שלהם גיליתי שהם שומרים את סיסמאות המשתמשים באופן הניתן לאיחזור ולכן רציתי לשנות את הסיסמה שלי. מכיון שלא מצאתי היכן עושים זאת בממשק המשתמש פניתי לנציג השרות בשאלה פשוטה:

אלעד: אני מבקש לשאול כיצד אני יכול לשנות את הסיסמה שבחרתי בעת הרישום?

קבלתי תשובה מאד מעניינת:

לורי: אוקיי אפשר לשנות סיסמה רק אם אמחוק את האתר וזה אומר שתתחיל את הרישום מההתחלה

לורי: לצערי זו כרגע הדרך לשנות את הסיסמה

גם אני מצטער

שלשום פורסם בהרחבה מיזם בשם "עסקים בישראל צומחים ברשת" שמובילים גוגל, משרד התמ"ת, webydo ומספר גורמים נוספים, לעידוד עסקים קטנים לפתיחת אתר אינטרנט. במסגרת המיזם מוצע ל- 20,000 עסקים להקים אתר על-גבי פלטפורמה של חברת webydo, לקבל שם מתחם, כרטיסי ביקור ושאר תופינים. כל זאת בחינם למשך השנה הראשונה. למען הגילוי הנאות אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי המנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי ואם אכן ירשמו עוד 20,000 שמות מתחם חדשים השנה זה בהחלט יהיה נחמד ויעזור לנו להמשיך ולפעול למען קהילת האינטרנט בארץ. שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי בעד שעסקים קטנים, וגם גדולים, יפתחו אתרי אינטרנט וירשמו שמות מתחם אבל המיזם הזה נראה לי קצת מוזר.

מערכת סגורה וקיניינית – המערכת המוצעת לבניית האתרים של חברת webydo היא גן סגור. מהרגע שנכנסתם אליו אתם כבולים. למערכת יש אוסף מסוים של יכולות, רציתם משהו אחר או נוסף – אין. רוצים לעבור עם אותה מערכת לספק אחר – אי אפשר. למעשה יש לא מעט חברות המציעות שרותים דומים כגון דפי זהב או לייבסיטי. האחרונה כבר קפצה על הגל ועכשיו היא מפרסמת את שירותיה אלו בגוגל, איך לא, תחת מילות החיפוש של הפרויקט "צומחים ברשת".

מלוא זכויות היוצרים והקניין הרוחני בעיצוב המערכת ובכל תוכנה, יישום, קוד מחשב, קובץ גרפי, טקסט וכל חומר אחר הכלול בה – הינן של הספק בלבד.

לסיכום אני ממליץ לבעלי עסקים השוקלים להשתמש בשרותי המיזם הזה לבחון היטב את האפשרויות העומדות לרשותם – בתשלום או בחינם.

פרופ' קרין נהון פרסמה אתמול פוסט שכותרתו "פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת" בו היא מסבירה כי ברגע שפורסם שמה המלא של ר' ברשת, ומנועי החיפוש אינדקסו אותו, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור (ההדגשה שלי):

היום, היועמ"ש דחה את בקשת פרקליטיה של ר' שלא לזמן אותה למסור עדות בנציבות המדינה על ההטרדה לכאורה (אולי אף מינית)  מצד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, נתן אשל. פרקליטיה כתבו, "התייצבות למתן עדות מהווה פגיעה מצערת ומיותרת בפרטיותה". פרקליטיה גם בנוסף כנראה נערכים להלחם באלה שחושפים את שמה באינטרנט. להלחם בבלוגים זה פשוט, אבל איך מורידים מידע ממנועי חיפוש וארכיבים? כאן זו כבר מלחמה אבודה. הדבר משול לנסיון לכבות שריפה שמאיימת להשתולל עם דלי מים יחיד.

ואז מה עושה פרופ' נהון? כותבת גילוי נאות (שוב ההדגשה שלי):

גילוי נאות – לכל אלה שחוששים שבעצם כתיבת פוסט זה בעצם אני חושפת את ר' – בעת כתיבת שורות אלו, אם מחפשים במנוע החיפוש  כפי שהדגמתי, התוצאות לא יתנו יותר את שמה של ר'.  מנועי החיפוש עדכנו את המידע. חיכיתי כיממה לפני הפרסום של פוסט זה עד שמנועי החיפוש יתעדכנו, כדי שלא לסכן את פרטיותה של ר'.

איך מסתדרת הטענה הראשונה עם השניה? אז זהו, היא לא. נכון לזמן כתיבת שורות אלו חיפוש בגוגל של הדוגמאות שמביאה פרופ' נהון מחזיר את שמה המלא של המתלוננת.

הטענה הראשונה היא כנראה הנכונה – המלחמה אבודה. מי שרוצה לדעת את שמה של ר' לא יתקשה למצוא אותו.

מתוך קטלוג תחפושות לפורים 2012 שהופץ בסוף השבוע – קבלו את השרלילה!

לבחירתכם: אסירה שרלילה, נזירה שרלילה, אפרודיטה שרלילה, אוליב שרלילה, דבורה שרלילה, גיבורת על שרלילה, אינדיאנית שרלילה, אמריקאית שרלילה, נמרה שרלילה, לוחמת קומנדו שרלילה, קפטנית שרלילה, פיראטית שרלילה, רקדנית שרלילה, שודדת ים שרלילה, בוקרת שרלילה, שחקנית בייסבול שרלילה, חתולה שרלילה, רובין הוד שרלילה, רב חובלת שרלילה, נערת חיל הים שרלילה, מלחית שרלילה, ימאית שרלילה, חיילת שרלילה, טייסת קרב שרלילה, כבאית שרלילה, שוטרת שרלילה, סוכנת שרלילה,ליצנית שרלילה, סנטה שרלילה, אחות שרלילה, תמידת תיכו שרלילה, פרפרית שרלילה, חתולה שרלילה…

ולכל מי שנפגע יש לקרוא במקום שרלילה, סקסית!

עידכון 19/01/2011 15:00 - בדף ההורדה של לינטט הועלתה אזהרת אבטחה.

עידכון 17/01/2011 8:00 – ייתכן ונתגלתה פרצת אבטחה בתוכנה. אני מציע בשלב זה לא להתקין על שרת הפתוח לרשת האינטרנט ולערוך ניסיונות מקומיים בלבד. המידע הועבר למפתחים.

במסגרת הפעילות באיגוד האינטרנט אני מכהן כיו"ר הועדה הטכנולוגית שלו. אחד הפרויקטים שהרצנו בועדה בשנה שעברה היה תמיכה במערכות קוד פתוח (וגם תוכן פתוח). במסגרת הפרויקט תמכנו בפיתוח תוכנת לינט שהיא תוכנת קוד פתוח להנהלת חשבונות. בשוק של התוכנות להנהלת חשבונות יש מספר שחקנים מרכזיים כמו חשבשבת (הענקית),כספית, ריווחית … כולם מתחרים על כיסו של העסק הקטן/בינוני ושל העוסקים המורשים. בארץ יש יותר מ- 400,000 עסקים קטנים ומספר גדול של עוסקים מורשים כך שפוטנציאל השוק הוא עצום.

לינט קמה על בסיס תוכנת דרורית אותה פיתח אורי עידן וכיום מפותחת על-ידי אדם בן-חור מחברת מחשוב מהיר. התוכנה משוחררת תחת רישיון GPL v3 ורשומה כחוק ברשות המיסים (אישור 179402, בתוקף עד 30/11/13, PDF). התוכנה כתובה ב- PHP ומשתמשת בבסיס הנתונים MySQL. לרוב המשתמשים הפוטנציאליים אין לכך משמעות יתרה שכן קובץ ההתקנה לחלונות הוא פשוט. מספר קליקים והכל עובד.

מעבר להתאמה לדרישות רשות המיסים נוספו במסגרת הפרויקט יכולות נוספות:

• עיצוב מחדש (דוגמאות כאן)
• נכתב תעוד.
• אחת הבעיות המרכזיות שעמדה בפני המפתחים היא העובדה שכתוכנה חופשית כל אחד יכול להוריד ולהשתמש במערכת ללא בקרה מרכזית. בכדי לאפשר הודעה למשתמשים על עידכונים פותח שרת עידכונים. לינט בודקת מדי יום אם קיימים עדכונים לתוכנה בשרת העדכונים, ומאפשרת התקנת עדכון, אם קיים.
• פותח API למפתחים המאפשר אינטגראציה של לינט למערכות אחרות.
• פותח ממשק לקליטת דפי בנק – בדקתי והממשק עובד אפילו על הקובץ הלא סטנדרטי של בנק לאומי ("בנק של לבנים").
• פותח ממשק לסליקת כרטיסי אשראי ואני מקוה שגם ממשק ל- PayPal יהיה בקרוב.
• פותח ממשק לניידים המאפשר ביצוע פעולות על בסיס דפדפן ולא אפליקציה ייעודית.

האם התוכנה מתאימה לכל אחד? אין לי תשובה ברורה. אמנם ניתן לקבל מהמפתחים תמיכה בתשלום (גם מגופים אחרים אגב) אבל כמו כל מערכת בקוד פתוח אין גוף אחד שנותן אחריות. לצורך אבטחת מידע ייתכן שתידרש תעודת אבטחה (SSL) שעלותה כמה עשרות שקלים בשנה וכן חתימה אלקטרונית למשלוח מסמכים (מתוכנן בגרסה הבאה). אני מקוה שסביב התוכנה תתפתח קהילה תוססת של משתמשים ומפתחים שימשיכו במלאכת הפיתוח והוספת היכולות. בהחלט ייתכן שנראה בקרוב עסקים שיתנו שרות הנהלת חשבונות על בסיס המערכת או יציעו אותה כשרות (SaaS).

במסגרת הגילוי הנאות אומר שהכתוב הוא על דעתי ואינו משקף בהכרח את עמדות איגוד האינטרנט. האיגוד אמנם תמך בפיתוח התוכנה אך אינו, וכמובן לא יכול היות, אחראי לה.

רק שיהיה ברור: הסיומת בעברית איננה מחליפה את זו בלועזית, היא בנוסף.

שמות מתחם בלועזית ימשיכו לפעול כרגיל עם הסיומת il. שמות מתחם בעברית יקבלו את הסיומת העברית:

"יש להדגיש, כי לאחר שתאושר, תפעל הסיומת בעברית לצד הסיומות הלטיניות הקיימות (.co.il, org.il, net.il וכד'), ולא תחליף אותן." (כאן)

שנה חדשה, עיצוב חדש-ישן (Twenty Eleven) וניסיון לחדש את מסורת הפוסטים הקצרים.

נתקלתי השבוע במסמך ישן של משרד ההגנה האמריקאי משנת 2009 שכבר נכתב עליו בארץ אבל נראה לי שטוב להזכירו. במזכר שכותרתו Clarifying Guidance Regarding Open Source Software (קובץ PDF) מובאות נקודות חשובות בנוגע לתוכנות חופשיות (תרגום מאד חופשי שלי):

1. ברוב המקרים תוכנה חופשית היא כפי שמוגדרת תוכנה מסחרית.
2. בתהליך רכישת תוכנות יש לבדוק גם תוכנות חופשיות שכן יש להן מספר יתרונות:
3. תוכנה חופשית נבדקת על-ידי קהל רחב ולא צוות מפתחים מצומצם.
4. אפשרות לשנות את קוד המקור.
5. תוכנה חופשית מקטינה את התלות בספק בודד של תוכנה.
6. אין מגבלה לגבי מי יכול להשתמש בתוכנה ולאיזו מטרה.
7. אין צורך ברישיון נפרד לכל התקנה (per-seat).
8. עלות הפיתוח והאחזקה מתחלקת בין משתמשים שונים.
9. תוכנה חופשית נוחה לבדיקות מהירות ללא עלות גבוהה ואם פחות מחסומים בירוקרטיים.

בסופו של יום, נכתב במזכר, הבחירה בתוכנה צריכה להיות על-פי התאמתה למשימה – כמובן!

על תופעת ה- slapp כבר כתבתי מספר פעמים. האגודה לזכויות האזרח מכינה דו"ח על התופעה של איום בתביעת דיבה עקב דברים שנכתבו או נאמרו במסגרת פעילות ציבורית או השתתפות בשיח הציבורי. במסגרת איסוף הנתונים האגודה יצאה בקריאה לקבלת מידע מהציבור:

האם ניסו להשתיק אותך באמצעות תביעת לשון הרע?
האם איימו עליך בתביעת דיבה בעקבות משהו שכתבת או אמרת בעניין ציבורי?

אם כן, נרצה לשמוע על כך! דיסקרטיות מלאה מובטחת.

עזרו לנו לחשוף את היקפה האמיתי של תופעה המאיימת על חופש הביטוי, ההשתתפות האזרחית וחופש העיתונות בישראל.

באגודה לזכויות האזרח מכינים דו"ח על התופעה של יחידים וקבוצות שמאוימים בתביעת דיבה – ובחלק מהמקרים האיומים אף ממומשים – בגין דברים שכתבו או אמרו במסגרת פעילותם הציבורית או השתתפותם בשיח הציבורי (הכוונה לכל אמירה שיש בה עניין ציבורי שמעבר לפרטים המעורבים, כולל גם למשל ביקורת על ספק שירותים, יזם נדל"ן או מעביד). התגוננות מפני תביעת דיבה כרוכה בהוצאות כספיות ובמתח נפשי גדולים, ולכן יש לעצם האיום בהגשת תביעה כזו אפקט משתיק ומצנן על הזכות שלכם להתבטא ועל הזכות שלנו לשמוע אתכם. מדובר בתופעה מדאיגה שמרתיעה אנשים מכל מגזרי החברה מלהשתתף בשיח הציבורי, ובכך פוגעת פגיעה קשה בחופש הביטוי ובשיח הדמוקרטי.
 
לצורך הדו"ח אנו מבקשים לנסות למפות את התופעה – מי מאוימים, באלו זירות ובאלו נושאים, מי המאיימים, ובאילו מקרים האיומים ממומשים. נשמח לקבל מכם מידע כמה שיותר מפורט. המידע יישמר בדיסקרטיות מלאה – הוא לא יתפרסם בדו"ח, אלא ישמש אותנו כדי למפות ולאפיין את התופעה. אנו מתחייבים, שככל שנבקש להזכיר בדו"ח מקרה שהועבר לנו על-ידיכם, זה יהיה אך ורק באישור מוקדם שלכם, ובחשיפה רק של אותם פרטים שתסכימו לחשיפתם. ניתן גם להעביר אלינו את המידע בעילום שם, אם אתם עדיין מודאגים מחשיפת שמכם.
 
א – פרטים אישיים: שם, עיסוק, אזור מגורים.
ב – ההתבטאות: מה ההתבטאות שבגינה קיבלת את האיום? מתי והיכן היא התפרסמה? אם נאמרה בעל-פה, באלו נסיבות? מה היה הרקע להתבטאות (פעילות פוליטית/חברתית שלך; עבודה עיתונאית או אקדמית; יחסי עבודה; וכו')?
ג – האיום: מי איים עליך בתביעת דיבה? באיזה אופן שוגר אליך האיום? מה היה תוכן האיום?
ד – בעקבות האיום: האם הגבת בדרך כלשהי לאיום? אם כן כיצד? אם לא הוגשה תביעה, כיצד הסתיים העניין?
ה – האם הוגשה נגדך תביעת דיבה? אם כן נא לפרט – מספר תיק, בית משפט שבו הוגשה, כיצד הסתיימה אם הסתיימה, או מה קורה איתה היום.
ו – הערות נוספות: כל דבר רלוונטי נוסף שברצונך לספר.
ז – יצירת קשר: האם ניתן ליצור איתך קשר, במקרה שנבקש לשאול אותך פרטים נוספים או לבדוק איתך אפשרות להזכיר את המקרה בדו"ח? אם כן, נא לציין כתובת דוא"ל או מספר טלפון.

נא להשיב לכתובת:  dibah@acri.org.il
או: האגודה לזכויות האזרח בישראל, רח' נחלת בנימין 75, תל אביב 65154

אנא עזרו גם בהפצה!