מי שרוצה לקבל מידע מיד ראשונה בנוגע לפסק הדין בעניינו של חיים רמון, מוטב לו שיקרא את הכרעת הדין המקורית ולא את גיבובי המילים של העיתונות.

תשאלו למה אני לא מרוצה מהסיקור העיתונאי של הפרשה? יותר טוב שאביא את הסעיפים החותמים את הכרעת הדין:

לא נוכל לסיים משפט זה בלי התייחסות לתקשורת.
לטעמנו, בתיק זה נחצו כל הקווים האדומים, המושג סוב-יודיצה דורדר לתהומות שלא הכרנו.
תוכן עדויות פורסם באמצעי התקשורת, טרם עדים השמיעו את עדותם וכך התוודענו, במספר מקרים, ל"זיהום" עדויות.
האיסור שלא לפרסם את עדות המתלוננת הופר ברגל גסה ע"י פרסום מילולי של העימות, שהיווה חלק אינטגרלי של העדות. ראיות מתיק המוצגים, לרבות צילומים, פורסמו ברבים, טרם ביהמ"ש אמר את דברו.
אמצעי התקשורת עשו שימוש נלוז בבדיקות פוליגרף לשלוש עדות ההגנה האחרונות, בנסיון ליצור בציבור את התחושה שהמשפט מתנהל בתקשורת ולא בבית משפט.

ותחשבו על זה.