טיול עם ילדים: שמורת טוף כרם מהר"ל

טיול קצר בשמורה קטנטנה בכרמל. בעונה יש פריחה מקסימה ונוף נאה כל השנה.

2014-02-01 11.53.38

מידע מאתר החברה להגנת הטבע:

איך מגיעים

מתחילים מכביש 4. אם מגיעים מכיוון דרום: בצומת פארדיס פונים צפונה ואחרי כ- 5 ק"מ פונים ימינה לכיוון כרם מהר"ל. ממשיכים בכביש גישה כ- 2 ק"מ, (בדרך עוברים תחנת דלק, את הכניסה לעופר) עד שמגיעים לסימון שבילים כחול שנמצא מצד שמאל לכביש. ניתן לראות רחבת עפר קטנה ושער ידני סגור. אם מגיעים מכיוון צפון: מגיעים לצומת אורן – כביש 4 (דרך מחלף עתלית/ כביש בית אורן), נוסעים דרומה כ- 8 ק"מ ואז פונים שמאלה לכיוון כרם מהר"ל.

המסלול

המסלול מתחיל בשביל ג'יפים בסימון שבילים כחול. חונים בתחילת המסלול כי אין דרך להיכנס עם הרכב. השביל עובר בין מטעי אבוקדו ומתחבר לסימון שבילים ירוק – מעגלי. עם ההגעה לסימון הירוק פונים ימינה, ומתחילים לטפס על השמורה (לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע). בסוף העלייה פונים שמאלה וצועדים, כשמתחתינו נמצא הטוף החשוף. ממשיכים בדרך ומתחילים ללכת במגמת ירידה בין עצי הזית, החרובים ופרח נץ החלב. בסוף המסלול (רגע לפני נקודת ההתחלה) אפשר להנעים את הזמן בצלו המחבק של עץ החרוב הגדול, לטפס, לנוח וליהנות מהפשוט. בשביל להגיע חזרה לאוטו חוזרים באותה דרך בה הגענו (סימון שבילים כחול).

עוד פרטים כאן

2014-02-01 11.42.34 2014-02-01 11.48.50

קבלת נתונים משרות ה- whois של איגוד האינטרנט הישראלי

בזמן האחרון שמעתי וראיתי מספר התייחסויות לכך שישנם אנשים הטוענים שיש להם "גישה מיוחדת" לשרות ה- whois של איגוד האינטרנט הישראלי ולמרשם השמות הישראלי. אז רק בכדי לעשות סדר בפרטים – באופן כללי קיימות שלוש דרכים לתשאל את מרשם שמות המתחם הישראלי:

  1. שרות איתור הפרטים באתר האיגוד – חיפוש ידני המצריך הקלדת שם המתחם בטופס. זהו השרות הנגיש ביותר לציבור ועוברות דרכו אלפי שאילתות ביום.
  2. ממשק המיועד לרשמים המוסמכים על-ידי האיגוד בלבד. פרטים טכניים נמצאים כאן. ייתכן וחלק מהרשמים מאפשרים גישה ממוכנת למערכות שלהם אך הפניה למרשם הישראלי הוא תמיד דרכם ולא ישירות.
  3. שימוש בפרוטוקול whois אשר ההגדרות שלו מתועדות ב- RFC 3912 ואשר זמין ופתוח לכולם (כמובן שישנם מנגנונים למניעת שימוש לרעה – abuse). היופי של הפרוטוקול הוא בפשטות שלו ואכן ניתן לממש אותו במספר שורות קוד בודדות. הדוגמה הבאה ב- PHP (מתוך anyexample.com בשינויים קלים וחופשי לשימוש) מראה את הפונקציה הבסיסית לתשאול בסיס הנתונים:
<?php
function ae_whois($query, $server)
{

    define('AE_WHOIS_TIMEOUT', 15); // connection timeout
    global $ae_whois_errno, $ae_whois_errstr;

    // connecting
    $f = fsockopen($server, 43, $ae_whois_errno, $ae_whois_errstr, AE_WHOIS_TIMEOUT);
    if (!$f)
        return false; // connection failed

    // sending query
    fwrite($f, $query."\r\n");

    // receving response
    $response = '';
    while (!feof($f))
        $response .= fgets($f, 1024);

    // closing connection
    fclose($f);

    return $response;
}
?>

וכך נראת הקריאה לפונקציה לקבלת מידע אודות שם המתחם blogli.co.il משרת whois.isoc.org.il:

<?php
echo ae_whois('blogli.co.il', 'whois.isoc.org.il');
?>

לא טיפלתי בהצגת התוצאה אבל ניתן לראות מה מחזירה הפונקציה כאן וכן את הקובץ המלא של הקוד.

מזכיר את הגילוי הנאות בדבר חברותי  בהנהלת איגוד האינטרנט הישראלי.

שרות לקוחות במלון הגושרים ותעוד מבצעים באינטרנט

אנחנו אוהבים לטייל, במיוחד בצפון. אני משתדל לתעד את הטיולים כאן בבלוג. גם השנה רצינו לטייל בצפון במהלך הקיץ וחיפשנו מקום להתארח. לאחר חיפוש נפלנו על אתר האינטרנט של מלון הגושרים. קבלנו המלצות, התרשמנו לטובה והחלטנו להזמין. בנוסף להנחה של 5% למזמינים באתר ראינו מודעה על הטבה נוספת, בשווי של כמה מאות שקלים, למזמינים עד ה- 30 ביוני. קרובת משפחתי מ' בצעה את ההזמנה עבורה ועבורנו בדיוק ביום שבת בערב, ה- 30/6.

במהלך השבוע שוחחנו עם המלון בכדי לברר מספר פרטים ולהפתעתנו נאמר לנו כי לא הבנו נכון את אותה הטבה נוספת והיא לא מגיעה לנו. הסברנו שבאופן בלתי תלוי מספר אנשים ראו את המודעה והבינו את אותו הדבר אבל ללא הועיל. הציעו לנו "פיצוי" בגובה 15% מאותה הטבה. כאשר בקשתי לקבל העתק מאותו פרסום נאמר לי שזה "לא אפשרי".

מסקנות מהסיפור:

  • כמה שזה נשמע מטורף אבל כלקוח אין ברירה אלא לבצע תעוד של מה שרואים באתר. בדיוק כפי שחלק מהאנשים החלו להקליט את כל שיחות הטלפון עם מרכזי השרות של חברות ומוסדות.
  • בית עסק חייב לשמור תעוד רשמי של כל המבצעים שהוא מציע ולהציג אותם ללקוחות כאשר ישנם חילוקי דעות.
  • מלון הגושרים בחרו לא לקבל את עמדתנו לגבי ההטבה וזה מותר להם. יחד עם זאת, מכיוון שהם לא מסוגלים להציג את המודעה שלהם אני חושב שהם שוגים.

בעוד כשבוע נצא לחופשה ואני בטוח שנהנה מאד ויהיה כיף (מבטיח לדווח).

דבורים בצל חרוב, פרסום בחורימבה.נט ושרות בגולן טלקום

כמה דברים לא קשורים:

דבורים בצל חרוב

ביום שישי האחרון הייתי באירוע בת מצוה במקום שנקרא "צל חרוב" סמוך לבית אורן בכרמל. המקום מקסים, האוויר נעים, האוכל טוב והחברה היתה מעולה. רק בעיה קטנה אחת – דבורים ו/או צרעות. מהרגע שהונחה שתיה על השולחנות ולאחר מכן האוכל, הופיעו מאות צרעות אשר גרמו לחוסר נעימות מורגש אצל האורחים והמארחים. משיחה עם יוני, ממנהלי המקום, ועם המלצרים, עולה כי התופעה מוכרת וחוזרת על עצמה אך איש לא טרח להודיע על המצב למארחים בעת ההזמנה. מיד כשהחשיך נעלמו החיות ומצב הרוח השתפר. בהזדמנות זו אאחל מזל טוב לבתי הבכורה לרגל בת המצוה. אה, כן – אנחנו היינו המארחים.

פרסום בחורימבה.נט

אתר חורים ברשת, מיסודו של גל מור, יצא ביוזמה להפוך את האתר הקיים לאתר חדשות חברתי. לצורך כך האתר יצא בקמפיין "מימון המון" לגיוס סכום של לפחות 150,000 ש"ח. אני כמובן מאחל לחורימבה הצלחה רבה, כמות המבקרים המדווחת מצביעה על ההצלחה! שימו לב רק לדבר אחד קטן בקמפיין המימון: למעשה מוכרים בו פרסום. נכון לרגע זה גוייסו כ- 104,000 ש"ח מתוכם מעל 80,000 ש"ח תמורת פרסום באתר החדש בסוגים שונים: קישורים בפוטר, ערוצי תוכן אישי מקודמים, ערוצי תוכן ממותגים וקידום ויראלי ברשתות חברתיות. פעם הכרתי את המחירים של הפרסום ברשת אבל קישור מדף הבית של אתר בסדר גודל כזה, ללא ציון הגבלת זמן, בעלות של 500-750 ש"ח נראה לי דיל לא רע בכלל למי שמחפש.

שרות בגולן טלקום

אז עברתי לגולן טלקום. לא בגלל המחיר ולא בגלל השרות אלא מהסיבה שצריך לתמוך בתחרות וגולן היא החלוצה. אז השרות לא משהו אבל משתפר. לפניה במייל לקח לשרות הלקוחות כמעט שבועיים לחזור אלי אבל לפניה טלפונית אתמול בערב ענו לי תוך דקה או שתיים ופתרו את הבעיה תוך פרק זמן דומה – רק שתדעו.

קצרים 2/12 – גלישה בחול, .קוֹם ו- SPDY

בקצרה…

  • גלישה בינלאומית באורנג' ב- 99 ש"ח ל- 30 ימים - עדיין עדיף סים מקומי. לדוגמה, בסינגפור תוכלו לרכוש כרטיס סים מקומי לדטה (וגם שיחות) ב- 20$ לחודש. אבל יש גם חבילה של 1GB ב- 7$ לשבוע (הרי רובנו לא באמת נוסעים לחודש). בקיצור חפשו חבילות מקומיות.
  • בשבוע שעבר ICANN פרסם את רשימת הבקשות לסיומות החדשות (gTLD). דהמרקר מספר לנו על הסיומת .קום שביקשה לרשום חברת VeriSign. מי שיציץ בפרטי הבקשה של החברה יגלה שמישהו התבלבל. במקום לבקש את הסיומת קום נתבקשה הסיומת קוֹם. רק חדי העין יבחינו בחולם המלא בסיומת שנתבקשה. העכשיו מסתבר שיש לנקד כתובות אינטרנט. (גילוי נאות)

אכן צודקים המג"דים

קראתי היום ברכבת את הכתבה על המכתב של המג"דים לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אין מה לומר, הם פשוט צודקים!

לעימות בצפון ב- 2006 הגיעה הפלוגה שלי בכושר שיא. לא היתה משימה אחת שהוטלה עלינו ולא בוצעה (כמובן המון משימות הוטלו ובסוף בוטלו אבל זה סיפור אחר). המוכנות שלנו לא באה בחינם. תעסוקות ואימונים שנתיים במשך כמה שנים רצופות, לכידות בין החיילים וביטחון במפקדים היו המפתח.

עם פרוץ המלחמה הפלוגה קבלה שני חיילים חדשים. המ"פ החליט מיד ששני החיילים לא ישובצו לפעילות מבצעית. "אני לא יכול לצאת למשימה עם חיילים שאני לא מכיר, לא אימנתי ואני לא יודע מה היכולת שלהם" הוא אמר. "זה יסכן אותם ואת שאר הכוח" הוסיף. המ"פ הנוכחי לא יכול היום להיות "מפונק". בשלוש השנים האחרונות לא בצענו תעסוקה מבצעית אמיתית ובקושי התאמנו. מספר החיילים החדשים או כאלה שראינו פעם אחת בלבד הוא עצום. מספר ותיקים השתחררו וחלק מהמתנדבים ויתרו. מי בכלל יכול להעריך מה היכולת והמוכנות של הפלוגה?

אולי באמת צריך לחטוף בומבה בראש בכדי להתעשת :(

בית המשפט קבע כי למשטרה אין סמכות להוציא צווים לחסימת אתרים

אתמול אחר הצהרים התקבל באיגוד האינטרנט טלפון מעו"ד חיים רביה אשר הודיע כי השופטת מיכל רובינשטיין קבלה במלואה את עתירת האיגוד נגד משטרת ישראל לביטול הצווים שהוציאה לספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים (במקרה זה אתרי הימורים).

העתירה הוגשה באוקטובר 2010 לאחר שמשטרת ישראל הוציאה צו לספקיות האינטרנט בישראל המורה להן לחסום את גישת האזרחים בארץ למספר אתרי הימורים בחול. אתמול כאמור ניתן פסק הדין המורה על ביטול הצו. אני ממליץ בחום לקרוא את נימוקי השופטת (קובץ PDF) אך לטובת מי שזמנו קצר אביא מספר ציטוטים נבחרים.

בית המשפט עונה על שלוש שאלות: האם איגוד האינטרנט הוא צד בעניין (זכות העמידה), האם חסימת גישה לאתרים פוגעת בחופש הביטוי והאם למשטרה יש סמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים?

זכות העמידה

ברור שישנם נפגעים ישירים מהצווים (בעלי האתרים, מהמרים, ספקיות ואולי נוספים) אך אלו בחרו שלא לעתור נגדם. לפיכך הגיש האיגוד את העתירה ובית המשפט קבע כי (ההדגשה שלי):

… יש מקום ליתן זכות עמידה לעותרת. זכות העמידה הקנויה לה היא כמי שמייצגת את עניינו של הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר בצווים לאור הפגיעה לכאורה בזכות הגישה למידע הנתונה לו.

אין ספק כי ייצוג הגולש הישראלי הוא אחד מהתפקידים המרכזיים של האיגוד.

חסימת הגישה לאתרים היא פגיעה בחופש הביטוי

וכך כותב בית המשפט:

ללא גישה פתוחה למידע, האדם איננו יכול לממש באופן ראוי את זכותו לחופש ביטוי. שתי הזכויות כרוכות זו בזו, ונובעות האחת מרעותה. חופש הביטוי, אם אין אנו יודעים על מה לדבר, עשוי להתגלות כזכות עקרה. אם אין מידע אין דעה.

אני חושב שזה המשפט היפה והחשוב ביותר בפסק הדין. מוסיפה השופטת:

האינטרנט מהווה עבור הציבור הרחב כלי מצוין למימוש זכות הגישה למידע באופן פרקטי, יעיל, זול, וזמין. כל שנכון יהיה לתאר אותו כאמצעי דמוקרטי המקדם את עקרון השיוויון, והמציב מחסום בפני פגיעה בחופש הביטוי.

ולעניין תוכן המידע:

כך או כך, הגבלות על גלישה חופשית ברשת הננקטות באופן ריכוזי על ידי הרשות המבצעת, פוגעות בזכות הגישה למידע. גם אם המידע המופיע באתר הוא בעל ערך שלילי בלבד, כמו למשל אתר המסית לגזענות, או המעודד שימוש בסמים – עדיין מדובר במידע.

ברור כי בראיית המחוקק, הימורים, אשר אינם מוסדרים על ידי המדינה (כדוגמת הטוטו והלוטו) הינם בעלי ערך חברתי שלילי. אולם, אין בכך בכדי לקבוע אד-הוק כי המידע המופיע באתרי הימורים איננו חוסה תחת הגנת חופש הביטוי.

סמכות המשטרה לחסום אתרי הימורים

המשטרה הסתמכה על הפרשנות כי סגירת "חצרים" בהם מתקיימים הימורים תקפה גם על אתרי אינטרנט. השופטת איננה מקבלת את הפרשנות הזו וקובעת כי "המילה "חצרים" מתייחסת אל מקום פיסי, ומתוחם. בית, בניין, שדה". דבר חשוב נוסף שקובעת השופטת הוא שסגירת מקום לא מקבילה למניעת הגישה אליו:

סגירה של מקום הימורים איננה כחסימה של כביש דרכו ניגשים למקום. אין חולק כי גם גישה מרחיבה לחוק, אין ביכולתה להקנות למפקד המשטרה סמכויות שלא מוזכרות בו, ולו בדוחק.

כלומר, בהקבלה, אין לסגור כביש בכדי למנוע גישה לקזינו לא חוקי ואין לחסום גישה לאתר בו מתקיימים הימורים לא חוקיים.

הסדרה בחקיקה

השופטת סוברת שבנושא זה יש להמתין לחקיקה מפורשת:

… בסוגיות העוסקות בהצרתו של חופש הביטוי באינטרנט, יש להמתין להסדרה מפורשת בחקיקה ראשית. כאמור קיים צורך בדיון ציבורי מעמיק … מתבקש בין היתר כי בחקיקה הראשית יפורטו בבירור המקרים והנסיבות להפעלת הסמכות, כנגד אילו סוגי אתרים, מי הגורם המוסמך להוצאת הצו, ומהו ההליך המנהלי ו/או משפטי הנדרש טרם הוצאתו.

עוד הוסיפה בעניין היעדר חקיקה (ההדגשה שלי):

העובדה כי הפיתוח הטכנולוגי הקדים את המחוקק איננה מצדיקה כי המשטרה תיטול לעצמה סמכת שלא כדין, ותחליט על פי שיקול דעתה, להורות על חסימת גישה לאתרים כאלו או אחרים.

סוף דבר

השופטת קבעה כי למשטרה לא היתה סמכות להוציא את הצווים, דין העתירה להתקבל, דין הצווים להתבטל.

קריאה נוספת

גילוי נאות: החל מחודש דצמבר 2010 אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי וחבר בוועדה המשפטית אשר ליוותה את העתירה אשר הוגשה עוד לפני הצטרפותי לוועד. הדעות אותן אני מביע בבלוג זה הן שלי ואינן מייצגות בהכרח את עמדת איגוד האינטרנט הישראלי.

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים לא מנעה את רישום co.il.יהוה

במקרה הראשון בו דנה, החליטה הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, שלא למנוע את בקשת הרישום של שם המתחם co.il.יהוה (יהוה.co.il).

רקע

מעבר למספר מגבלות טכניות קובע סעיף 7.3 בכללי הרישום של שמות מתחם כי לא יאושרו לרישום כשמות מתחם:

שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

בעוד אני כמובן מקבל את הסיפא של ההכלל, כלומר שלא ירשמו שמות מתחם אשר נוגדים את חוקי המדינה (נגיד כאלו המסיתים לרצח) אני מתנגד לרישא שלו מהטעם הפשוט שאין להפעיל הגבלה מסוג זה על חופש הביטוי וכן מי אמור לקבוע מה פוגע וברגשות הציבור מה לא. כתבתי על כך בקצרה בתגובה לפוסט של ארז וולף שמחה בזמנו על "צנזורת הדומיינים".

לפני כשנה, לאחר שנבחרתי לכהן כחבר ועד איגוד האינטרנט ולאחר שהבנתי כי שינוי הסעיף לא יתאפשר, הגשתי לאישור ועד האיגוד הצעה להקמת ועדה לאישור/דחיית רישום של שם מתחם אשר עובדי מרשם השמות שוקלים לדחותו. עד כה החלטה שלא לאשר רישום התקבלה על-ידי מנהל המרשם ומספר חברי ועד. בנוסף, עצם אי הרישום והסיבות לכך לא פורסמו. יחד עם זאת חשוב לציין כי מספר שמות המתחם שלא אושרו לרישום הוא קטן מאד ולאדם ממוצע יש יותר אצבעות בידיים מאשר מספר זה. כמובן שאי רישום שמות מתחם מסיבות של "פגיעה ברגשות הציבור" הוא לא ייחודי למרשם הישראלי וקיים בלא מעט מרשמים כגון המרשם הרוסי (סעיף 3.1 לכללי הרישום), המרשם ההולנדי ועוד. אגב, בהולנד קיים מוסד העוסק, בין השאר, בברור עתירות בנושא שמות מתחם הפוגעים בסדר הציבורי ובצניעות (במקור decency).

במהלך הדיון הוצע להקים ועדה חיצונית בשם "הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים". פעולת הוועדה מוסדרת בנוהל עבודת הוועדה (קובץ PDF) ובעיקר:

בסמכות הוועדה לקבוע, ביחס לבקשות רישום שמות מתחם חדשים שיועברו אליה ע"י האיגוד לבחינה מעת לעת, אם קיימת מניעה לאשרם לרישום בשל הוראת סעיף 7.3

כמובן שהחלטה על אי אישור לרישום שם מתחם חייבת להתקבל ברוב קולות בוועדה. עיקרון חשוב שנקבע הוא שהוועדה תנמק את החלטותיה ואלו יפורסמו באתר האינטרנט של האיגוד. חברי הוועדה הראשונים, הפועלים בהתנדבות, הם הנק נוסבכר (מאבות האינטרנט הישראלי), הסופרת יוכי ברנדס, רשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון ופרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרכב זה של הוועדה נותן ביטוי הן לצד האינטרנטי טכנולוגי מקצועי, הן לצד החברתי והן לצד המשפטי.

המקרה הראשון

בחזרה למקרה שלנו. שם המתחם הראשון שהונח על שולחנה הוירטואלי של הוועדה הוא co.il.יהוה. אני לא מתכוון לנסות להסביר את הבעייתיות בשם המתחם אך בקצרה רק אומר כי הציבור הדתי רואה בשימוש בשם המפורש , יהוה, כזילות באלוהים.

פרופ' בירנהק לא פסל את רישום שם המתחם וכתב:

אני מוכן להניח כי בעצם השימוש בשם המפורש כשם מתחם יהיו מי שירגישו נפגעים במידה מסוימת, בשל מה שיראו כזילות השם המפורש, או בשל טעם הלכתי אחר. עם זאת, משום שכדי להגיע לאתר שיופעל, אם יופעל, תחת שם המתחם הנ"ל, יהיה צריך הגולש לנקוט פעולה אקטיבית, ומאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, ואינה חורגת מ"סף הסיבולת הציבורית". באיזון שבין מידת הפגיעה המצומצמת וההיפותטית הזו, לבין זכותו של המבקש שעמד בכל שאר דרישות הליך הרישום,
לרשום את שם המתחם, גובר האחרון.

בועז אוקון הצטרף לדעת פרופ' בירנהק והוסיף כי "השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה)". לעומתם, יוכי ברנדס תמכה באי אישור הרישום שכן:

האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלוהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית.

רשת האינטרנט דומה יותר ל"רשות הרבים". אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה.

לדעתה בנושא "רשות הרבים" הצטרף גם הנק נוסבכר וכתב כי "שם המתחם יוכל להתפרסם בשלטי חוצות כמו שעושים רוב האתרים שרוצים שאנשים יכירו אותם." בנוסף נתן כדוגמה פסק דין שאישר את אי רישום חברה בשם "סרטי הכותל בע"מ" מהנימוק שיש בכך "זלזול בערכים הדתיים הלאומיים של עם ישראל". אגב, שם המתחם co.il.הכותל נרשם עם פתיחת הרישום של שמות בעברית אך לא פעיל כעת.

מכיוון שהוועדה היתה חצויה בדעותיה, לא נמצא הרוב הדרוש על-פי הנוהל לפסילת הרישום של שם המתחם ואכן על-פי החלטתה המנומקת של הוועדה (קובץ PDF) "הבקשה מתקבלת".

גילוי הנאות: אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי (נבחר ובהנדבות). האיגוד מנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי והכתוב לעיל מבטא את דעותי בלבד ואינו בהכרח מייצג את עמדת האיגוד.

בכדי לשנות סיסמה יש למחוק את האתר

הקמתם אתר אצל ספק מסויים והתחשק לכם להחליף את הסיסמה שלכם. מה עושים? פשוט, מוחקים את האתר ונרשמים מחדש עם סיסמה חדשה.

נשמע הגיוני? עבור אנשי מיזם "עסקים בישראל צומחים ברשת" זה נראה סביר. במסגרת בדיקת השרות שלהם גיליתי שהם שומרים את סיסמאות המשתמשים באופן הניתן לאיחזור ולכן רציתי לשנות את הסיסמה שלי. מכיון שלא מצאתי היכן עושים זאת בממשק המשתמש פניתי לנציג השרות בשאלה פשוטה:

אלעד: אני מבקש לשאול כיצד אני יכול לשנות את הסיסמה שבחרתי בעת הרישום?

קבלתי תשובה מאד מעניינת:

לורי: אוקיי אפשר לשנות סיסמה רק אם אמחוק את האתר וזה אומר שתתחיל את הרישום מההתחלה

לורי: לצערי זו כרגע הדרך לשנות את הסיסמה

גם אני מצטער :(

עסקים בישראל צומחים ברשת – לא בטוח שככה

שלשום פורסם בהרחבה מיזם בשם "עסקים בישראל צומחים ברשת" שמובילים גוגל, משרד התמ"ת, webydo ומספר גורמים נוספים, לעידוד עסקים קטנים לפתיחת אתר אינטרנט. במסגרת המיזם מוצע ל- 20,000 עסקים להקים אתר על-גבי פלטפורמה של חברת webydo, לקבל שם מתחם, כרטיסי ביקור ושאר תופינים. כל זאת בחינם למשך השנה הראשונה. למען הגילוי הנאות אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי המנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי ואם אכן ירשמו עוד 20,000 שמות מתחם חדשים השנה זה בהחלט יהיה נחמד ויעזור לנו להמשיך ולפעול למען קהילת האינטרנט בארץ. שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי בעד שעסקים קטנים, וגם גדולים, יפתחו אתרי אינטרנט וירשמו שמות מתחם אבל המיזם הזה נראה לי קצת מוזר.

מערכת סגורה וקיניינית – המערכת המוצעת לבניית האתרים של חברת webydo היא גן סגור. מהרגע שנכנסתם אליו אתם כבולים. למערכת יש אוסף מסוים של יכולות, רציתם משהו אחר או נוסף – אין. רוצים לעבור עם אותה מערכת לספק אחר – אי אפשר. למעשה יש לא מעט חברות המציעות שרותים דומים כגון דפי זהב או לייבסיטי. האחרונה כבר קפצה על הגל ועכשיו היא מפרסמת את שירותיה אלו בגוגל, איך לא, תחת מילות החיפוש של הפרויקט "צומחים ברשת".

ייצוא התכנים – סממן נוסף של הגן הסגור הוא אי היכולת לייצא את התכנים שהכנסתם ולעבור למערכת אחרת. שאלתי את נציגת השרות של המיזם האם המערכת תומכת בייצוא המידע שלי בפורמט פתוח? ותשובתה היתה כי "אוכל לקבל את קוד האתר על גבי דיסק מה שחשוב לציין שמערכת ניהול התוכן תחסם בפנייך. והמערכת היא לא בפורמט פתוח". אני מבין כי אוכל לקבל את קוד ה- html של הדפים שלי  אבל את כל העיצוב והגרפיקה לא. זה מעביר אותנו לנושא הזכויות.

זכויות יוצרים – חשוב להציץ בתנאים וההגבלות של הפרוייקט ובמיוחד בסעיף 5 בו רשום כך:

מלוא זכויות היוצרים והקניין הרוחני בעיצוב המערכת ובכל תוכנה, יישום, קוד מחשב, קובץ גרפי, טקסט וכל חומר אחר הכלול בה – הינן של הספק בלבד.

מה זה אומר? על פניו הם אומרים שהכל שייך להם, אולי אפילו התכנים אותם אתם מעלים. בכל מקרה ברור כי מדובר על העיצובים והקבצים הגרפיים כך שלא תוכלו לקחת את האתר שהקמתם לעבור למקום אחר.

מה קורה אחרי שנה - השנה הראשונה היא כאמור ללא כל תשלום. החל מהשנה השנייה, התשלום הינו 65 ש"ח + מע"מ לחודש ללא התחייבות. עבור שם המתחם תחוייבו בסך של 80 ש"ח לשנה לפחות. כפי שכבר כתבתי מדובר בגן סגור ולכן אם תחליטו שאין ברצונכם להמשיך עם השרות הזה ולעבור לשרות אחר תצטרכו למעשה להתחיל את בניית האתר מחדש. חשוב גם לציין כי קיימת תחרות ברישום שמות מתחם ישראליים ואם תבדקו את דף הרשמים המוסמכים על-ידי איגוד האינטרנט הישראלי תגלו שכל הרשמים הישראליים רושמים שמות מתחם במחירים נמוכים יותר! נקודת אור אחת היא ששם המתחם נרשם על שמכם ולא על שם הספק כך שתמיד תוכלו להפנות אותו למקום אחר, אתם בשליטה עליו.

קישורי קידום אתרים – על-פי התנאים של השרות "הספק רשאי להוסיף בתחתית האתר שלך שורה או לוגו (לרבות לוגו של הספק) שיקושרו למיקום מסוים ברשת שיבחר הספק. הספק לא מחויב להסיר קישור זה והוא רשאי לשנות את עיצובו ואת המקום אליו הוא מפנה בכל זמן". כלומר בהחלט ייתכן שבאתר שתקימו במערכת ישתלו קישורי קידום אתרים של הספק או של אחרים. ככל שאני חושב על זה נראה לי כי המערכת הזו תהפוך מהר מאד לשדה פעולה של מקדמי אתרים אשר יפתחו אתרים מהר ובזול.

תחרות בבוני אתרים – כל עוד חברות מסחריות פועלות במיזם הזה זה בסדר אך יש גם חסות ממשלתית. על-פי דהמרקר משרד התמ"ת לא משקיע כסף ישירות בפרוייקט אך הוא כן שותף לה. יש בעיה לא קטנה כאשר הממשלה מתחרה בעסקים. בוני האתרים הם בדיוק אותם עסקים המעסיקים מספר אנשים קטן ואותם בדיוק רוצה משרד התמ"ת לקדם. על הבעיה הרחיבה רויטל סלומון.

סיסמאות – אחד הפרויקטים שהצעתי לקיים באיגוד האינטרנט עוסק בסברה לבעלי אתרים בנושא שמירת סיסמאות המשתמשים. כפי שידוע לכולם אנשים נוטים להשתמש בסיסמה אחת בשירותים רבים וכאשר במקרה נפרץ אחד מהם ורשימת המשתמשים והסיסמאות נגנבת, מיד המשתמשים חשופים לצרות גם בשרותים אחרים. מסיבה זו אסור שהסיסמאות תשמרנה באתרי אינטרנט באופן כזה המאפשר את שחזורן ויש שיטות שונות לעשות זאת. למידע נוסף בנושא ולבדיקה האם נגנבו לכם סיסמאות גשו לאתר הזה. השרות הזה בודק מספר רב של בסיסי נתונים כולל אלו שנחשפו לאחרונה בישראל.

טוב, אז למה אני מספר לכם את זה? השרות של המיזם שומר את הסיסמאות של המשתמשים בדיוק בצורה הבעייתית, כלומר באופן הניתן לשחזור. איך אני יודע את זה? נרשמתי לשרות ומיד לחצתי על הקישור של "שכחתי סיסמה". מה עושה הדיבוק השרות? שולח לי מיד בדוא"ל את הסיסמה שלי – בדיוק מה שאסור לעשות.

לסיכום אני ממליץ לבעלי עסקים השוקלים להשתמש בשרותי המיזם הזה לבחון היטב את האפשרויות העומדות לרשותם – בתשלום או בחינם.