שרות לקוחות במלון הגושרים ותעוד מבצעים באינטרנט

אנחנו אוהבים לטייל, במיוחד בצפון. אני משתדל לתעד את הטיולים כאן בבלוג. גם השנה רצינו לטייל בצפון במהלך הקיץ וחיפשנו מקום להתארח. לאחר חיפוש נפלנו על אתר האינטרנט של מלון הגושרים. קבלנו המלצות, התרשמנו לטובה והחלטנו להזמין. בנוסף להנחה של 5% למזמינים באתר ראינו מודעה על הטבה נוספת, בשווי של כמה מאות שקלים, למזמינים עד ה- 30 ביוני. קרובת משפחתי מ' בצעה את ההזמנה עבורה ועבורנו בדיוק ביום שבת בערב, ה- 30/6.

במהלך השבוע שוחחנו עם המלון בכדי לברר מספר פרטים ולהפתעתנו נאמר לנו כי לא הבנו נכון את אותה הטבה נוספת והיא לא מגיעה לנו. הסברנו שבאופן בלתי תלוי מספר אנשים ראו את המודעה והבינו את אותו הדבר אבל ללא הועיל. הציעו לנו "פיצוי" בגובה 15% מאותה הטבה. כאשר בקשתי לקבל העתק מאותו פרסום נאמר לי שזה "לא אפשרי".

מסקנות מהסיפור:

  • כמה שזה נשמע מטורף אבל כלקוח אין ברירה אלא לבצע תעוד של מה שרואים באתר. בדיוק כפי שחלק מהאנשים החלו להקליט את כל שיחות הטלפון עם מרכזי השרות של חברות ומוסדות.
  • בית עסק חייב לשמור תעוד רשמי של כל המבצעים שהוא מציע ולהציג אותם ללקוחות כאשר ישנם חילוקי דעות.
  • מלון הגושרים בחרו לא לקבל את עמדתנו לגבי ההטבה וזה מותר להם. יחד עם זאת, מכיוון שהם לא מסוגלים להציג את המודעה שלהם אני חושב שהם שוגים.

בעוד כשבוע נצא לחופשה ואני בטוח שנהנה מאד ויהיה כיף (מבטיח לדווח).

דבורים בצל חרוב, פרסום בחורימבה.נט ושרות בגולן טלקום

כמה דברים לא קשורים:

דבורים בצל חרוב

ביום שישי האחרון הייתי באירוע בת מצוה במקום שנקרא "צל חרוב" סמוך לבית אורן בכרמל. המקום מקסים, האוויר נעים, האוכל טוב והחברה היתה מעולה. רק בעיה קטנה אחת – דבורים ו/או צרעות. מהרגע שהונחה שתיה על השולחנות ולאחר מכן האוכל, הופיעו מאות צרעות אשר גרמו לחוסר נעימות מורגש אצל האורחים והמארחים. משיחה עם יוני, ממנהלי המקום, ועם המלצרים, עולה כי התופעה מוכרת וחוזרת על עצמה אך איש לא טרח להודיע על המצב למארחים בעת ההזמנה. מיד כשהחשיך נעלמו החיות ומצב הרוח השתפר. בהזדמנות זו אאחל מזל טוב לבתי הבכורה לרגל בת המצוה. אה, כן – אנחנו היינו המארחים.

פרסום בחורימבה.נט

אתר חורים ברשת, מיסודו של גל מור, יצא ביוזמה להפוך את האתר הקיים לאתר חדשות חברתי. לצורך כך האתר יצא בקמפיין "מימון המון" לגיוס סכום של לפחות 150,000 ש"ח. אני כמובן מאחל לחורימבה הצלחה רבה, כמות המבקרים המדווחת מצביעה על ההצלחה! שימו לב רק לדבר אחד קטן בקמפיין המימון: למעשה מוכרים בו פרסום. נכון לרגע זה גוייסו כ- 104,000 ש"ח מתוכם מעל 80,000 ש"ח תמורת פרסום באתר החדש בסוגים שונים: קישורים בפוטר, ערוצי תוכן אישי מקודמים, ערוצי תוכן ממותגים וקידום ויראלי ברשתות חברתיות. פעם הכרתי את המחירים של הפרסום ברשת אבל קישור מדף הבית של אתר בסדר גודל כזה, ללא ציון הגבלת זמן, בעלות של 500-750 ש"ח נראה לי דיל לא רע בכלל למי שמחפש.

שרות בגולן טלקום

אז עברתי לגולן טלקום. לא בגלל המחיר ולא בגלל השרות אלא מהסיבה שצריך לתמוך בתחרות וגולן היא החלוצה. אז השרות לא משהו אבל משתפר. לפניה במייל לקח לשרות הלקוחות כמעט שבועיים לחזור אלי אבל לפניה טלפונית אתמול בערב ענו לי תוך דקה או שתיים ופתרו את הבעיה תוך פרק זמן דומה – רק שתדעו.

בכדי לשנות סיסמה יש למחוק את האתר

הקמתם אתר אצל ספק מסויים והתחשק לכם להחליף את הסיסמה שלכם. מה עושים? פשוט, מוחקים את האתר ונרשמים מחדש עם סיסמה חדשה.

נשמע הגיוני? עבור אנשי מיזם "עסקים בישראל צומחים ברשת" זה נראה סביר. במסגרת בדיקת השרות שלהם גיליתי שהם שומרים את סיסמאות המשתמשים באופן הניתן לאיחזור ולכן רציתי לשנות את הסיסמה שלי. מכיון שלא מצאתי היכן עושים זאת בממשק המשתמש פניתי לנציג השרות בשאלה פשוטה:

אלעד: אני מבקש לשאול כיצד אני יכול לשנות את הסיסמה שבחרתי בעת הרישום?

קבלתי תשובה מאד מעניינת:

לורי: אוקיי אפשר לשנות סיסמה רק אם אמחוק את האתר וזה אומר שתתחיל את הרישום מההתחלה

לורי: לצערי זו כרגע הדרך לשנות את הסיסמה

גם אני מצטער 🙁

עסקים בישראל צומחים ברשת – לא בטוח שככה

שלשום פורסם בהרחבה מיזם בשם "עסקים בישראל צומחים ברשת" שמובילים גוגל, משרד התמ"ת, webydo ומספר גורמים נוספים, לעידוד עסקים קטנים לפתיחת אתר אינטרנט. במסגרת המיזם מוצע ל- 20,000 עסקים להקים אתר על-גבי פלטפורמה של חברת webydo, לקבל שם מתחם, כרטיסי ביקור ושאר תופינים. כל זאת בחינם למשך השנה הראשונה. למען הגילוי הנאות אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי המנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי ואם אכן ירשמו עוד 20,000 שמות מתחם חדשים השנה זה בהחלט יהיה נחמד ויעזור לנו להמשיך ולפעול למען קהילת האינטרנט בארץ. שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי בעד שעסקים קטנים, וגם גדולים, יפתחו אתרי אינטרנט וירשמו שמות מתחם אבל המיזם הזה נראה לי קצת מוזר.

מערכת סגורה וקיניינית – המערכת המוצעת לבניית האתרים של חברת webydo היא גן סגור. מהרגע שנכנסתם אליו אתם כבולים. למערכת יש אוסף מסוים של יכולות, רציתם משהו אחר או נוסף – אין. רוצים לעבור עם אותה מערכת לספק אחר – אי אפשר. למעשה יש לא מעט חברות המציעות שרותים דומים כגון דפי זהב או לייבסיטי. האחרונה כבר קפצה על הגל ועכשיו היא מפרסמת את שירותיה אלו בגוגל, איך לא, תחת מילות החיפוש של הפרויקט "צומחים ברשת".

ייצוא התכנים – סממן נוסף של הגן הסגור הוא אי היכולת לייצא את התכנים שהכנסתם ולעבור למערכת אחרת. שאלתי את נציגת השרות של המיזם האם המערכת תומכת בייצוא המידע שלי בפורמט פתוח? ותשובתה היתה כי "אוכל לקבל את קוד האתר על גבי דיסק מה שחשוב לציין שמערכת ניהול התוכן תחסם בפנייך. והמערכת היא לא בפורמט פתוח". אני מבין כי אוכל לקבל את קוד ה- html של הדפים שלי  אבל את כל העיצוב והגרפיקה לא. זה מעביר אותנו לנושא הזכויות.

זכויות יוצרים – חשוב להציץ בתנאים וההגבלות של הפרוייקט ובמיוחד בסעיף 5 בו רשום כך:

מלוא זכויות היוצרים והקניין הרוחני בעיצוב המערכת ובכל תוכנה, יישום, קוד מחשב, קובץ גרפי, טקסט וכל חומר אחר הכלול בה – הינן של הספק בלבד.

מה זה אומר? על פניו הם אומרים שהכל שייך להם, אולי אפילו התכנים אותם אתם מעלים. בכל מקרה ברור כי מדובר על העיצובים והקבצים הגרפיים כך שלא תוכלו לקחת את האתר שהקמתם לעבור למקום אחר.

מה קורה אחרי שנה – השנה הראשונה היא כאמור ללא כל תשלום. החל מהשנה השנייה, התשלום הינו 65 ש"ח + מע"מ לחודש ללא התחייבות. עבור שם המתחם תחוייבו בסך של 80 ש"ח לשנה לפחות. כפי שכבר כתבתי מדובר בגן סגור ולכן אם תחליטו שאין ברצונכם להמשיך עם השרות הזה ולעבור לשרות אחר תצטרכו למעשה להתחיל את בניית האתר מחדש. חשוב גם לציין כי קיימת תחרות ברישום שמות מתחם ישראליים ואם תבדקו את דף הרשמים המוסמכים על-ידי איגוד האינטרנט הישראלי תגלו שכל הרשמים הישראליים רושמים שמות מתחם במחירים נמוכים יותר! נקודת אור אחת היא ששם המתחם נרשם על שמכם ולא על שם הספק כך שתמיד תוכלו להפנות אותו למקום אחר, אתם בשליטה עליו.

קישורי קידום אתרים – על-פי התנאים של השרות "הספק רשאי להוסיף בתחתית האתר שלך שורה או לוגו (לרבות לוגו של הספק) שיקושרו למיקום מסוים ברשת שיבחר הספק. הספק לא מחויב להסיר קישור זה והוא רשאי לשנות את עיצובו ואת המקום אליו הוא מפנה בכל זמן". כלומר בהחלט ייתכן שבאתר שתקימו במערכת ישתלו קישורי קידום אתרים של הספק או של אחרים. ככל שאני חושב על זה נראה לי כי המערכת הזו תהפוך מהר מאד לשדה פעולה של מקדמי אתרים אשר יפתחו אתרים מהר ובזול.

תחרות בבוני אתרים – כל עוד חברות מסחריות פועלות במיזם הזה זה בסדר אך יש גם חסות ממשלתית. על-פי דהמרקר משרד התמ"ת לא משקיע כסף ישירות בפרוייקט אך הוא כן שותף לה. יש בעיה לא קטנה כאשר הממשלה מתחרה בעסקים. בוני האתרים הם בדיוק אותם עסקים המעסיקים מספר אנשים קטן ואותם בדיוק רוצה משרד התמ"ת לקדם. על הבעיה הרחיבה רויטל סלומון.

סיסמאות – אחד הפרויקטים שהצעתי לקיים באיגוד האינטרנט עוסק בסברה לבעלי אתרים בנושא שמירת סיסמאות המשתמשים. כפי שידוע לכולם אנשים נוטים להשתמש בסיסמה אחת בשירותים רבים וכאשר במקרה נפרץ אחד מהם ורשימת המשתמשים והסיסמאות נגנבת, מיד המשתמשים חשופים לצרות גם בשרותים אחרים. מסיבה זו אסור שהסיסמאות תשמרנה באתרי אינטרנט באופן כזה המאפשר את שחזורן ויש שיטות שונות לעשות זאת. למידע נוסף בנושא ולבדיקה האם נגנבו לכם סיסמאות גשו לאתר הזה. השרות הזה בודק מספר רב של בסיסי נתונים כולל אלו שנחשפו לאחרונה בישראל.

טוב, אז למה אני מספר לכם את זה? השרות של המיזם שומר את הסיסמאות של המשתמשים בדיוק בצורה הבעייתית, כלומר באופן הניתן לשחזור. איך אני יודע את זה? נרשמתי לשרות ומיד לחצתי על הקישור של "שכחתי סיסמה". מה עושה הדיבוק השרות? שולח לי מיד בדוא"ל את הסיסמה שלי – בדיוק מה שאסור לעשות.

לסיכום אני ממליץ לבעלי עסקים השוקלים להשתמש בשרותי המיזם הזה לבחון היטב את האפשרויות העומדות לרשותם – בתשלום או בחינם.

הסתירה של פרופ' קרין נהון בנושא ר' ומנועי החיפוש

פרופ' קרין נהון פרסמה אתמול פוסט שכותרתו "פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת" בו היא מסבירה כי ברגע שפורסם שמה המלא של ר' ברשת, ומנועי החיפוש אינדקסו אותו, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור (ההדגשה שלי):

היום, היועמ"ש דחה את בקשת פרקליטיה של ר' שלא לזמן אותה למסור עדות בנציבות המדינה על ההטרדה לכאורה (אולי אף מינית)  מצד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, נתן אשל. פרקליטיה כתבו, "התייצבות למתן עדות מהווה פגיעה מצערת ומיותרת בפרטיותה". פרקליטיה גם בנוסף כנראה נערכים להלחם באלה שחושפים את שמה באינטרנט. להלחם בבלוגים זה פשוט, אבל איך מורידים מידע ממנועי חיפוש וארכיבים? כאן זו כבר מלחמה אבודה. הדבר משול לנסיון לכבות שריפה שמאיימת להשתולל עם דלי מים יחיד.

ואז מה עושה פרופ' נהון? כותבת גילוי נאות (שוב ההדגשה שלי):

גילוי נאות – לכל אלה שחוששים שבעצם כתיבת פוסט זה בעצם אני חושפת את ר' – בעת כתיבת שורות אלו, אם מחפשים במנוע החיפוש  כפי שהדגמתי, התוצאות לא יתנו יותר את שמה של ר'.  מנועי החיפוש עדכנו את המידע. חיכיתי כיממה לפני הפרסום של פוסט זה עד שמנועי החיפוש יתעדכנו, כדי שלא לסכן את פרטיותה של ר'.

איך מסתדרת הטענה הראשונה עם השניה? אז זהו, היא לא. נכון לזמן כתיבת שורות אלו חיפוש בגוגל של הדוגמאות שמביאה פרופ' נהון מחזיר את שמה המלא של המתלוננת.

הטענה הראשונה היא כנראה הנכונה – המלחמה אבודה. מי שרוצה לדעת את שמה של ר' לא יתקשה למצוא אותו.

עמלות הבנקים 3

זוכרים את הדיון על עמלות הבנקים בסוף 2009 ותחילת 2010? נזכרתי בנושא לאחר שקבלתי השבוע שלושה מכתבים מהבנק שלי (בנק לאומי).

הראשון מספר לי על חיוב חודשי של 9.13 ש"ח בגין עמלות עו"ש:

עמלות הבנק

השני מודיע על זיכוי חד פעמי (כנראה) של 6 שקלים בגין ביצוע פעולות דרך האתר (לא שאני זוכר בכלל מתי הייתי פעם אחרונה בסניף):

חשבון דיגיטליוהשלישי מודיע על זיכוי רבעוני בסך 8.34 ש"ח בגין, תחזיקו טוב, ריבית על יתרת זכות בחשבון. כמובן שמסכום זה נוכה מס הכנסה כחוק בשעור 15% בסך 1.25 ש"ח. אין מה לעשות, עבור ריווחי הון צריך לשלם מס!

ריבית פלוס

ומה אני אומר – עזבו אותי באמא שלכם. תפסיקו כבר לגבות עמלות כאשר החשבון שלי נמצא בזכות.

פרטים אישיים של חברים נחשפו באתר איגוד האינטרנט הישראלי

בין הודעה על בחירות לועד איגוד האינטרנט לבין הודעה על רישום מוקדם של שמות מתחם בעברית, פרטים אישיים של חלק מחברי איגוד נחשפו באתר האיגוד.

בוריס גילה לי כי לאחר ששלח את הטופס המקוון לחידוש החברות באיגוד האינטרנט קיבל הודעת דוא"ל הכוללת קישור לפרטי ההזמנה שלו:

פרטים אישיים נחשפו באתר איגוד האינטרנט

מסתבר שהקישור לדף ההזמנה כולל את מספרה ועל-ידי שינוי המספר ניתן לראות פרטים של הזמנות אחרות. ככל הנראה הגישה אפשרית לנתונים של הזמנות פתוחות שטרם אושרו על-ידי הליך ידני במשרדי האיגוד. הפרטים שנחשפו כוללים שם פרטי ומשפחה, כתובת דוא"ל, כתובת, כתובת למשלוח החשבון, סוג כרטיס האשראי ומספר תעודת הזהות. לא נחשפו מספרי כרטיסי האשראי. (בידי ישנם צילומי מסך נוספים).

פרטים של דינה

בתגובה לפניה הבוקר מסר רימון לוי, יו"ר איגוד האינטרנט, כי הנושא בבדיקה.

נכון לשעה זו לא קיימות הזמנות חשופות אך לא ברור האם הפרצה נחסמה או שאין הזמנות פתוחות.

עוד על שקיפות באיגוד האינטרנט

לפני כחודש פנו אלי מאיגוד האינטרנט הישראלי בכדי לבקש שאכהן כחבר בועדת הבחירות לועד האיגוד אשר יערכו לקראת סוף השנה. הסכמתי.

בסך הכל היו אמורות להתקיים שתים או שלוש ישיבות של הועדה ואכן לפני כשבועיים נערכה הראשונה. עלו מספר עניינים של פרוצדורה וכמה נושאים טכניים. לא נעשה תמלול של הישיבה אך נרשם פרוטוקול. שאלתי היכן נפרסם אותו והצעתי שנעלה אותו לאתר האינטרנט של חברי האיגוד. להפתעתי נתקלתי בסרוב של חברי הועדה לפרסום הפרוטוקול. לאחר דיון נוסף בדואר אלקטרוני הצביעו חברי הועדה נגד הפרסום. עקב הסרוב הודעתי לרימון לוי, נשיא האיגוד, כי אני מבקש להשתחרר מהתפקיד.

חשוב להדגיש כי אין בבקשתי לפרסום הפרוטוקול בכדי לטעון כי מנסים להסתיר משהו או חלילה שנעשות פעולות לא תקינות! אני פשוט חושב שיש בו פרטים שאולי יעניינו חלק מהחברים. בכל מקרה אני לא רוצה לקבוע מה מעניין, מה חשוב ומה לא.

נאמר לי "שככה זה בדמוקרטיה" וגם "במשטר דמוקרטי, הרוב קובע לא בגלל שהוא צודק, אלא בגלל שהוא זה הנושא בתוצאות ההחלטה" זה כמובן לא נכון שכן כולם, כולל אלו שהתנגדו, נושאים בתוצאות. במקרה זה החלטתי להתפטר שכן אי השקיפות היא נושא מרכזי לדעתי בהתנהלות הנהלת האיגוד.

אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר השקיפות היא אי הפרסום של התקציב השנתי. אנחנו נמצאים כבר אחרי מחצית משנת 2010 אך עד היום אין אנו יודעים מה היה תקציבו לשנת 2009 (וכמובן לא לשנת 2010). לאן הלכו  כשמונה מליון ש"ח?

נושא השקיפות באיגוד האינטרנט (או ליתר דיוק חוסר השקיפות) עלה כבר לפני כשנה באסיפת האיגוד השנתית. כבר אז הודיע רימון שהועד ישקול מה ואיך ניתן לפרסם מפרוטוקולי הועד. לצערי לא היתה כל התקדמות מאז. כאמור לקראת סוף השנה תעריכנה הבחירות לועד. אני מקוה שהשנה יבחרו נציגים חדשים אשר יראו את נושא השקיפות בצורה שונה מהועד הנוכחי.

לפני כשנה הצטרפו חברים רבים לאיגוד האינטרנט בעקבות פרסום של רועי שלומי. בחודש הבא יתבקשו אותם חברים לחדש את חברותם באיגוד בכדי שיוכלו להשתתף באסיפה השנתית ולבחור ולהיבחר לועד המנהל.

אני מבקש ממי שיכול שיחדש את חברותו.

מהירות הגלישה בישראל – דהמרקר, אולי תבדקו?

גיא גרימלנד והכותרת הראשית בדהמרקר הקפיצו אותי: "ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות הגלישה – מקום אחד לפני רואנדה, אחד אחרי ארובה".

כותרת המשנה טוענת: "מהירות הגלישה הממוצעת בארץ היא 4.12 מגה ביט לשנייה".

israel-60-themarker.png

הכתבה למעשה מצטטת את גל מור שכתב היום פוסט בשם ישראל במקום ה-60 בקצב הגלישה העולמי, לא רחוק מקזחסטן. גל מציג נתונים השוואתיים של קצבי גלישה באינטרנט כפי שנמדדים על-ידי שרות הנקרא Net index. על פי שרות זה, כותב גל:

… בינתיים חבילת הגלישה הפופולרית היא של 5Mb …

ישראל נמצאת במקום ה-60 במדד עם קצב ממוצע של 4.12 מגה ביט, מעל קזחסטן ורואנדה, אך בפיגור אחרי מונטנגרו. הממוצע העולמי, אגב, הוא 7.67 מגה ביט. 

תחושת הבטן שלי מיד אמרה שהנתונים מעוותים ושהמהירות הממוצעת האמיתית היא במקרה הטוב חצי. סיכוי קלוש שהנתונים של המדד הזה מהווים מדגם מייצג של הגולש הישראלי.

אין לי ממש מידע אחר אבל עיתון כמו דהמרקר בטוח יכול לברר. חיפוש קצרצר באתר משרד התקשורת העלה מצגת בנושא שרותי האינטרנט בישראל שהוצגה בדצמבר 2009 לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. נחשו מה? על-פי משרד התקשורת הממוצע הוא 2.6 מגה-ביט:

high-speed-internet-in-israel.png

אמנם לא צריכים לקחת את נתוני משרד התקשורת כדבר מובן מאליו אבל צריך קצת ביקורתיות לנתונים. בכל מקרה בדבר אחד אני די משוכנע. הקצב בארץ נמוך והמחיר גבוה!