הסתירה של פרופ' קרין נהון בנושא ר' ומנועי החיפוש

פרופ' קרין נהון פרסמה אתמול פוסט שכותרתו "פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת" בו היא מסבירה כי ברגע שפורסם שמה המלא של ר' ברשת, ומנועי החיפוש אינדקסו אותו, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור (ההדגשה שלי):

היום, היועמ"ש דחה את בקשת פרקליטיה של ר' שלא לזמן אותה למסור עדות בנציבות המדינה על ההטרדה לכאורה (אולי אף מינית)  מצד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, נתן אשל. פרקליטיה כתבו, "התייצבות למתן עדות מהווה פגיעה מצערת ומיותרת בפרטיותה". פרקליטיה גם בנוסף כנראה נערכים להלחם באלה שחושפים את שמה באינטרנט. להלחם בבלוגים זה פשוט, אבל איך מורידים מידע ממנועי חיפוש וארכיבים? כאן זו כבר מלחמה אבודה. הדבר משול לנסיון לכבות שריפה שמאיימת להשתולל עם דלי מים יחיד.

ואז מה עושה פרופ' נהון? כותבת גילוי נאות (שוב ההדגשה שלי):

גילוי נאות – לכל אלה שחוששים שבעצם כתיבת פוסט זה בעצם אני חושפת את ר' – בעת כתיבת שורות אלו, אם מחפשים במנוע החיפוש  כפי שהדגמתי, התוצאות לא יתנו יותר את שמה של ר'.  מנועי החיפוש עדכנו את המידע. חיכיתי כיממה לפני הפרסום של פוסט זה עד שמנועי החיפוש יתעדכנו, כדי שלא לסכן את פרטיותה של ר'.

איך מסתדרת הטענה הראשונה עם השניה? אז זהו, היא לא. נכון לזמן כתיבת שורות אלו חיפוש בגוגל של הדוגמאות שמביאה פרופ' נהון מחזיר את שמה המלא של המתלוננת.

הטענה הראשונה היא כנראה הנכונה – המלחמה אבודה. מי שרוצה לדעת את שמה של ר' לא יתקשה למצוא אותו.

עמלות הבנקים 3

זוכרים את הדיון על עמלות הבנקים בסוף 2009 ותחילת 2010? נזכרתי בנושא לאחר שקבלתי השבוע שלושה מכתבים מהבנק שלי (בנק לאומי).

הראשון מספר לי על חיוב חודשי של 9.13 ש"ח בגין עמלות עו"ש:

עמלות הבנק

השני מודיע על זיכוי חד פעמי (כנראה) של 6 שקלים בגין ביצוע פעולות דרך האתר (לא שאני זוכר בכלל מתי הייתי פעם אחרונה בסניף):

חשבון דיגיטליוהשלישי מודיע על זיכוי רבעוני בסך 8.34 ש"ח בגין, תחזיקו טוב, ריבית על יתרת זכות בחשבון. כמובן שמסכום זה נוכה מס הכנסה כחוק בשעור 15% בסך 1.25 ש"ח. אין מה לעשות, עבור ריווחי הון צריך לשלם מס!

ריבית פלוס

ומה אני אומר – עזבו אותי באמא שלכם. תפסיקו כבר לגבות עמלות כאשר החשבון שלי נמצא בזכות.

פרטים אישיים של חברים נחשפו באתר איגוד האינטרנט הישראלי

בין הודעה על בחירות לועד איגוד האינטרנט לבין הודעה על רישום מוקדם של שמות מתחם בעברית, פרטים אישיים של חלק מחברי איגוד נחשפו באתר האיגוד.

בוריס גילה לי כי לאחר ששלח את הטופס המקוון לחידוש החברות באיגוד האינטרנט קיבל הודעת דוא"ל הכוללת קישור לפרטי ההזמנה שלו:

פרטים אישיים נחשפו באתר איגוד האינטרנט

מסתבר שהקישור לדף ההזמנה כולל את מספרה ועל-ידי שינוי המספר ניתן לראות פרטים של הזמנות אחרות. ככל הנראה הגישה אפשרית לנתונים של הזמנות פתוחות שטרם אושרו על-ידי הליך ידני במשרדי האיגוד. הפרטים שנחשפו כוללים שם פרטי ומשפחה, כתובת דוא"ל, כתובת, כתובת למשלוח החשבון, סוג כרטיס האשראי ומספר תעודת הזהות. לא נחשפו מספרי כרטיסי האשראי. (בידי ישנם צילומי מסך נוספים).

פרטים של דינה

בתגובה לפניה הבוקר מסר רימון לוי, יו"ר איגוד האינטרנט, כי הנושא בבדיקה.

נכון לשעה זו לא קיימות הזמנות חשופות אך לא ברור האם הפרצה נחסמה או שאין הזמנות פתוחות.

עוד על שקיפות באיגוד האינטרנט

לפני כחודש פנו אלי מאיגוד האינטרנט הישראלי בכדי לבקש שאכהן כחבר בועדת הבחירות לועד האיגוד אשר יערכו לקראת סוף השנה. הסכמתי.

בסך הכל היו אמורות להתקיים שתים או שלוש ישיבות של הועדה ואכן לפני כשבועיים נערכה הראשונה. עלו מספר עניינים של פרוצדורה וכמה נושאים טכניים. לא נעשה תמלול של הישיבה אך נרשם פרוטוקול. שאלתי היכן נפרסם אותו והצעתי שנעלה אותו לאתר האינטרנט של חברי האיגוד. להפתעתי נתקלתי בסרוב של חברי הועדה לפרסום הפרוטוקול. לאחר דיון נוסף בדואר אלקטרוני הצביעו חברי הועדה נגד הפרסום. עקב הסרוב הודעתי לרימון לוי, נשיא האיגוד, כי אני מבקש להשתחרר מהתפקיד.

חשוב להדגיש כי אין בבקשתי לפרסום הפרוטוקול בכדי לטעון כי מנסים להסתיר משהו או חלילה שנעשות פעולות לא תקינות! אני פשוט חושב שיש בו פרטים שאולי יעניינו חלק מהחברים. בכל מקרה אני לא רוצה לקבוע מה מעניין, מה חשוב ומה לא.

נאמר לי "שככה זה בדמוקרטיה" וגם "במשטר דמוקרטי, הרוב קובע לא בגלל שהוא צודק, אלא בגלל שהוא זה הנושא בתוצאות ההחלטה" זה כמובן לא נכון שכן כולם, כולל אלו שהתנגדו, נושאים בתוצאות. במקרה זה החלטתי להתפטר שכן אי השקיפות היא נושא מרכזי לדעתי בהתנהלות הנהלת האיגוד.

אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר השקיפות היא אי הפרסום של התקציב השנתי. אנחנו נמצאים כבר אחרי מחצית משנת 2010 אך עד היום אין אנו יודעים מה היה תקציבו לשנת 2009 (וכמובן לא לשנת 2010). לאן הלכו  כשמונה מליון ש"ח?

נושא השקיפות באיגוד האינטרנט (או ליתר דיוק חוסר השקיפות) עלה כבר לפני כשנה באסיפת האיגוד השנתית. כבר אז הודיע רימון שהועד ישקול מה ואיך ניתן לפרסם מפרוטוקולי הועד. לצערי לא היתה כל התקדמות מאז. כאמור לקראת סוף השנה תעריכנה הבחירות לועד. אני מקוה שהשנה יבחרו נציגים חדשים אשר יראו את נושא השקיפות בצורה שונה מהועד הנוכחי.

לפני כשנה הצטרפו חברים רבים לאיגוד האינטרנט בעקבות פרסום של רועי שלומי. בחודש הבא יתבקשו אותם חברים לחדש את חברותם באיגוד בכדי שיוכלו להשתתף באסיפה השנתית ולבחור ולהיבחר לועד המנהל.

אני מבקש ממי שיכול שיחדש את חברותו.

דוקטור פוליש – ד”ר פוליש – לקרוא לפני שמתקשרים

יובל מספר על חווית השרות של דוקטור פוליש.

נראה לי שהדוקטור חולה.

הערה מנהלתית (17/07/2011): לאחרונה קבלתי פניה מחברת דר' פוליש הטוענת כי בבלוג פורסמו דברים המהווים לשון הרע כלפיהם. אני שב ומזכיר כי התגובות בבלוג מפורסמות באחריות כותביהן בלבד.

מהירות הגלישה בישראל – דהמרקר, אולי תבדקו?

גיא גרימלנד והכותרת הראשית בדהמרקר הקפיצו אותי: "ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות הגלישה – מקום אחד לפני רואנדה, אחד אחרי ארובה".

כותרת המשנה טוענת: "מהירות הגלישה הממוצעת בארץ היא 4.12 מגה ביט לשנייה".

israel-60-themarker.png

הכתבה למעשה מצטטת את גל מור שכתב היום פוסט בשם ישראל במקום ה-60 בקצב הגלישה העולמי, לא רחוק מקזחסטן. גל מציג נתונים השוואתיים של קצבי גלישה באינטרנט כפי שנמדדים על-ידי שרות הנקרא Net index. על פי שרות זה, כותב גל:

… בינתיים חבילת הגלישה הפופולרית היא של 5Mb …

ישראל נמצאת במקום ה-60 במדד עם קצב ממוצע של 4.12 מגה ביט, מעל קזחסטן ורואנדה, אך בפיגור אחרי מונטנגרו. הממוצע העולמי, אגב, הוא 7.67 מגה ביט. 

תחושת הבטן שלי מיד אמרה שהנתונים מעוותים ושהמהירות הממוצעת האמיתית היא במקרה הטוב חצי. סיכוי קלוש שהנתונים של המדד הזה מהווים מדגם מייצג של הגולש הישראלי.

אין לי ממש מידע אחר אבל עיתון כמו דהמרקר בטוח יכול לברר. חיפוש קצרצר באתר משרד התקשורת העלה מצגת בנושא שרותי האינטרנט בישראל שהוצגה בדצמבר 2009 לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. נחשו מה? על-פי משרד התקשורת הממוצע הוא 2.6 מגה-ביט:

high-speed-internet-in-israel.png

אמנם לא צריכים לקחת את נתוני משרד התקשורת כדבר מובן מאליו אבל צריך קצת ביקורתיות לנתונים. בכל מקרה בדבר אחד אני די משוכנע. הקצב בארץ נמוך והמחיר גבוה!

ארגון בוגרי הטכניון – החברות חינם אבל כרוכה בתרומה

ארגון בוגרי הטכניון, שהינו עמותה ללא מטרות רווח, נועד "לפתח ולבסס קשרים ויחסי גומלין בין הבוגרים לבין עצמם, בין הטכניון ובין בוגריו ובין הטכניון לבין הכלכלה, התעשייה והמשק במדינה". עד לשנה שעברה גבה הארגון דמי חבר בסך 180 ש"ח לשנה לכיסוי פעילותו (מעבר למימון של הטכניון).

לפני כחודש הופץ במגזין הטכניון מכתב מאת אייל קפלן, יו"ר הארגון, בו הוא כתב בין השאר (ההדגשה במקור):

מהיום פתוח ארגון בוגרי הטכניון לכל הבוגרים והבוגרות ללא תשלום דמי חבר. הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים, כדי שנוכל להתמקד במטרה העיקרית – לתת לכלל הבוגרים את השרותים המקובלים באוניברסיטאות שאליהן הטכניון משווה את עצמו.

בנוסף, קרא יו"ר הארגון לחברים אשר שילמו דמי חבר להעביר את התשלום לקרן מלגות חדשה שתעניק מלגות בסך 10,000 ש"ח לסטודנטים – חלקם נזקקים וחלקם מצטיינים.

החודש פניתי לארגון הבוגרים בכדי להירשם כחבר אך להפתעתי נתבקשתי לשלם דמי חבר. לאחר חילופי דברים, בכתב ובעל-פה בהם הסברתי שלפי יו"ר הארגון אין צורך לשלם, העברתי לשרית, מנהלת האדנימיסטרציה של הארגון, את הציטוט הנ"ל של היו"ר. לשמחתי קבלתי תגובה מעודדת:

אתה בהחלט צודק אין צורך בתשלום דמי החבר אך יחד עם זאת יו"ר בוגרי הטכניון אכן מבקש לתרום לקרן למלגות וליידע את כל הבוגרים שהכסף עבור דמי החבר יועברו לקרן למלגות.

בסדר, היו"ר מבקש. אבל בכל זאת איך נרשמים ללא תרומה ומקבלים את כרטיס החבר? אהה, זה סיפור אחר ענתה לי שרית:

את כל ההטבות מקבלים רק לאחר מתן תרומה לקרן למלגות

אתם הבנתם את זה? החברות חינם אבל כרוכה בתרומה!

עד לשנה הנוכחית היה סל שרותים והטבות לחברי הארגון ששילמו דמי חבר. ברגע שמודיעים כי דמי החבר בוטלו והטכניון מממן את הפעילות, יש לתת את אותו סל לכל הבוגרים ללא התניות!

עידכון 4/5/2010:

 כתבתי ליו"ר הארגון:

במידה וכעת קיימות רמות שונות של "חברות" בארגון הדבר לא מובן (לפחות לא לי) ולא ברור מהי התרומה המינימלית המקנה זכויות יתר. אני חוזר למכתבך:
http://www.technion-graduate.org/?cmd=service.29
"מהיום, פתוח ארגון בוגרי הטכניון לכל הבוגרים והבוגרות ללא תשלום דמי חבר. הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים כדי שנוכל להתמקד בלתת לכלל הבוגרים את השרותים המקובלים באוניברסיטאות אליהן הטכניון משווה עצמו."
אני חושב שהציטוט מדבר בעד עצמו. חובת התרומה שקולה לדמי חבר. מעבר לכך, במידה ו"הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים" מדוע לא לאפשר לבוגרים לקבל את כל השרותים שהארגון מעניק?
 
זכויות היתר הניתנות לתורמים, הן ברובן המכריע בעלות אופי מסחרי. האם זו משמעותה של התרומה?
 
בנוסף, בדקתי אתמול במספר אוניברסיטאות מובילות, שאני מניח שהטכניון משווה עצמו אליהן, והסתבר לי שהשרותים של ארגון הבוגרים ניתנים ללא חובת תשלום. לדוגמה MIT וגם Wharton.
"There is no fee for alumni to have access to WhartonConnect and to have a Wharton alumni lifelong email address"
לדעתי אין ליצור מעמדות של חברים בארגון הבוגרים ויש לאפשר חברות אחידה לכולם. מי שרוצה לתרום יעשה זאת גם ללא הטבות נילוות הרי זו משמעותה של תרומה!

זו תשובתו של אייל קפלן (כך במקור כפי שנשלח מטלפון סלולרי):

אין שום תשלום עבור מברות והיא כוללת גישה לאתד והטבות נוםפות מעבר לרוב האוניברסיטאות. אין מעמדי חברות. יש הטבות נוספות לתורמים ‏

אמשיך לעדכן.

הבורסה כרולטה – אולי הוא צודק?

בכתבה ב- ynet, שכותרתה "זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח" מצוטט פרופ' צבי וינר, ראש החוג למימון באוניברסיטה העברית כאומר על שוק המניות (ההדגשה שלי):

השוק יכול לעלות בעוד 20% או לרדת ב-50%, הפתרון הוא להיות בכולן (בחברות, א.ר). מספיק שכמה ירוויחו הרבה, ויפצו על אלו שירדו. מחקרים מוכיחים שבממוצע זה מאד משתלם לאורך זמן. זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח.

roullet.PNG

אני מקווה שהפרופסור המכובד מבין יותר במימון ובבורסה מאשר ברולטה, שכן אין דבר כזה להרוויח במומצע ברולטה. ברולטה הקלאסית מפסידים בממוצע כ- 5%.

אבל אולי בכל זאת הוא צודק שהבורסה היא כמו רולטה  – בממוצע מפסידים :)

למה גוגל לא עדכנו את gears לשועל החדש?

Gears (איך לקרוא לדבר הזה בעברית?) הוא תוסף לדפדפן המאפשר, בין השאר,  לישומים אינטרנטיים לשמור מידע על הדיסק המקומי ובכך מתאפשרת הפעלה של היישומים באופן לא מקוון. את Gears מפתחת גוגל בקוד פתוח ועיקר השימוש שהיא עושה בתוסף הוא מתן גישה ליישומים שלה כאשר אתם לא מחוברים לרשת. הדוגמה הבולטת ביותר היא בגימייל, יישום הדואר אלקטרוני של גוגל, המאפשר שימוש במערכת גם ללא חיבור לרשת. בנוסף gears עובד גם ביישומים אחרים כגון גוגל דוקס ולוח השנה של גוגל. gears גם מוטמע במערכת הבלוגים וורדפרס.

אני משתמש בממשק של גימייל לניהול כל כתובת המייל שלי (יש הרבה) ומזה זמן רב אני משתמש ב- gears. לאחרונה יצאה גרסה חדשה לשועל האש , הדפדפן החביב עלי, אך אבוי! gears טרם עודכן והוא לא עובד על הגרסה החדשה (3.6). לא להתבלבל, גרסאות הבטא של של השועל יצאו כבר לפני מספר חודשים אך gears טרם עודכן. כמובן שיש דיווח על הבעיה אבל טרם מצאתי תגובה כלשהי של גוגל בנושא. יש כל מיני שמועות שגוגל זונחים את gears מסיבות שונות ובמידה וכך הם הדברים אז בסדר אבל תנו איזו הודעה.

עמלות הבנקים 2

הפוסט שכתבתי בנושא עמלות הבנקים עורר דיון קצר עם שוקי שכתב פוסט תגובה. בשורה העליונה הוא צודק:

בגדול, נדמה לי שיהיה מדויק לומר שאלעד בעד ביטול עמלות העו"ש, ובעד עמלות בנקים קטנות יותר באופן כללי – הוא רק לא בטוח שעמלות העו"ש הן הבעיה העיקרית ושהמלחמה בהן היא הפתרון

מצד שני, כמובן שההנחה שלו שאני חושב שכולם משלמים עמלות בהיקף פחות או יותר דומה לשלי לא נכונה וברור לי שיש אנשים שמשלמים יותר וכנראה חלק משלמים גם פחות. הסברתי זאת באחת התגובות.

בפוסט שוקי מגלה שהוא משלם כיום 47 ש"ח לחודש בעמלות העו"ש ושבתחילת השנה שילם מעל 90 ש"ח (אבל לא ברור שמדובר רק בעו"ש). הוא גם מזכיר שבעבר (כנראה בשנת 2006) שילם "רק" 18 ש"ח לחודש. עד כניסת הרפורמה האחרונה בנושא העמלות היו "סלי עמלות". בנק לאומי, הבנק שלי ואולי גם של שוקי, הציע בזמנו סל עמלות ב- 18 ש"ח לחודש הכולל מספר פעולות. כל פעולה מעבר לסל חוייבה בתשלום נוסף (היו גם סלים אחרים).כמו שוקי, גם אני עצמאי ומחוייב לשמור ניירת עד סוף הימים. במדף העליון שבמשרדי צוברות אבק תיקיות המסודרות לפי השנים. סליחה על התמונה המטושטשת.

tikim.PNG

פתחתי את התיק של שנת 2006 ומצאתי את דפי החשבון הרלוונטים. מה מסתבר? גם אני הייתי במסלול של ה- 18 ש"ח לחודש ממנו חרגתי כל חודש כך שהתשלום החודשי שלי היה כ- 22 ש"ח. מה זה אומר? לעומת 19 ש"ח כיום, עמלות העו"ש שלי ירדו נומינלית משנת 2006.

דרושה פעולה

שלשום בלילה חשבתי שוב על הנושא והתעצבנתי מגובה העמלות. כתבתי פקס לבנק ובו שני משפטים עיקריים:

לאחרונה בדקתי את נושא העמלות אותו אני משלם ועולה כי היקפן הוא מאות שקלים עבור אחזקת חשבון העו"ש ואלפי שקלים בסך הכל. לאור השינויים האחרונים בשוק והאפשרויות הקיימות אבקשכם להודיעני מהו השינוי בעלויות העמלות אותו תוכלו להציע לי.

מה אתם יודעים. שעה אחרי פתיחת הסניף התקשרה אלי מישהי והודיעה לי שהבנק החליט לתת לי הנחות:

  • הנחה של 50% על כל עמלות העו"ש.
  • פטור מלא על כרטיסי אשראי.
  • שלושה פנקסי צ'קים בשנה ללא תשלום.
  • ועוד כמה דברים בתחום האשראי ופעולות הקשורות להשקעות.

סעיפים אלו יביאו לי חיסכון של כ- 120 עד 150 ש"ח בשנה. לא שאני מזלזל ב-  120 ש"ח אבל כפי שכתבתי בפוסט הקודם, עיקר העמלות שאני משלם, ואני חושב שגם רבים אחרים, לא מגיעות מהעו"ש. במקרה שלי הן מגיעות מדמי ניהול, שמירה, קניה ומכירה של ניירות ערך. בשלב זה לא הוצעה לי הנחה משמעותית על התעריפים שכרגע אני משלם. אמשיך את המו"מ איתם לאחר שאקבל את הכל בכתב כפי שהובטח לי.

עבור מי שרוצה  את נוסח הפקס ששלחתי לבנק העלתי אותו לגוגל דוקס: בקשת שינוי בעמלות הבנק (בחלון חדש).

שוקי, תודה!