ארגון בוגרי הטכניון – החברות חינם אבל כרוכה בתרומה

ארגון בוגרי הטכניון, שהינו עמותה ללא מטרות רווח, נועד "לפתח ולבסס קשרים ויחסי גומלין בין הבוגרים לבין עצמם, בין הטכניון ובין בוגריו ובין הטכניון לבין הכלכלה, התעשייה והמשק במדינה". עד לשנה שעברה גבה הארגון דמי חבר בסך 180 ש"ח לשנה לכיסוי פעילותו (מעבר למימון של הטכניון).

לפני כחודש הופץ במגזין הטכניון מכתב מאת אייל קפלן, יו"ר הארגון, בו הוא כתב בין השאר (ההדגשה במקור):

מהיום פתוח ארגון בוגרי הטכניון לכל הבוגרים והבוגרות ללא תשלום דמי חבר. הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים, כדי שנוכל להתמקד במטרה העיקרית – לתת לכלל הבוגרים את השרותים המקובלים באוניברסיטאות שאליהן הטכניון משווה את עצמו.

בנוסף, קרא יו"ר הארגון לחברים אשר שילמו דמי חבר להעביר את התשלום לקרן מלגות חדשה שתעניק מלגות בסך 10,000 ש"ח לסטודנטים – חלקם נזקקים וחלקם מצטיינים.

החודש פניתי לארגון הבוגרים בכדי להירשם כחבר אך להפתעתי נתבקשתי לשלם דמי חבר. לאחר חילופי דברים, בכתב ובעל-פה בהם הסברתי שלפי יו"ר הארגון אין צורך לשלם, העברתי לשרית, מנהלת האדנימיסטרציה של הארגון, את הציטוט הנ"ל של היו"ר. לשמחתי קבלתי תגובה מעודדת:

אתה בהחלט צודק אין צורך בתשלום דמי החבר אך יחד עם זאת יו"ר בוגרי הטכניון אכן מבקש לתרום לקרן למלגות וליידע את כל הבוגרים שהכסף עבור דמי החבר יועברו לקרן למלגות.

בסדר, היו"ר מבקש. אבל בכל זאת איך נרשמים ללא תרומה ומקבלים את כרטיס החבר? אהה, זה סיפור אחר ענתה לי שרית:

את כל ההטבות מקבלים רק לאחר מתן תרומה לקרן למלגות

אתם הבנתם את זה? החברות חינם אבל כרוכה בתרומה!

עד לשנה הנוכחית היה סל שרותים והטבות לחברי הארגון ששילמו דמי חבר. ברגע שמודיעים כי דמי החבר בוטלו והטכניון מממן את הפעילות, יש לתת את אותו סל לכל הבוגרים ללא התניות!

עידכון 4/5/2010:

 כתבתי ליו"ר הארגון:

במידה וכעת קיימות רמות שונות של "חברות" בארגון הדבר לא מובן (לפחות לא לי) ולא ברור מהי התרומה המינימלית המקנה זכויות יתר. אני חוזר למכתבך:
http://www.technion-graduate.org/?cmd=service.29
"מהיום, פתוח ארגון בוגרי הטכניון לכל הבוגרים והבוגרות ללא תשלום דמי חבר. הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים כדי שנוכל להתמקד בלתת לכלל הבוגרים את השרותים המקובלים באוניברסיטאות אליהן הטכניון משווה עצמו."
אני חושב שהציטוט מדבר בעד עצמו. חובת התרומה שקולה לדמי חבר. מעבר לכך, במידה ו"הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים" מדוע לא לאפשר לבוגרים לקבל את כל השרותים שהארגון מעניק?
 
זכויות היתר הניתנות לתורמים, הן ברובן המכריע בעלות אופי מסחרי. האם זו משמעותה של התרומה?
 
בנוסף, בדקתי אתמול במספר אוניברסיטאות מובילות, שאני מניח שהטכניון משווה עצמו אליהן, והסתבר לי שהשרותים של ארגון הבוגרים ניתנים ללא חובת תשלום. לדוגמה MIT וגם Wharton.
"There is no fee for alumni to have access to WhartonConnect and to have a Wharton alumni lifelong email address"
לדעתי אין ליצור מעמדות של חברים בארגון הבוגרים ויש לאפשר חברות אחידה לכולם. מי שרוצה לתרום יעשה זאת גם ללא הטבות נילוות הרי זו משמעותה של תרומה!

זו תשובתו של אייל קפלן (כך במקור כפי שנשלח מטלפון סלולרי):

אין שום תשלום עבור מברות והיא כוללת גישה לאתד והטבות נוםפות מעבר לרוב האוניברסיטאות. אין מעמדי חברות. יש הטבות נוספות לתורמים ‏

אמשיך לעדכן.

הבורסה כרולטה – אולי הוא צודק?

בכתבה ב- ynet, שכותרתה "זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח" מצוטט פרופ' צבי וינר, ראש החוג למימון באוניברסיטה העברית כאומר על שוק המניות (ההדגשה שלי):

השוק יכול לעלות בעוד 20% או לרדת ב-50%, הפתרון הוא להיות בכולן (בחברות, א.ר). מספיק שכמה ירוויחו הרבה, ויפצו על אלו שירדו. מחקרים מוכיחים שבממוצע זה מאד משתלם לאורך זמן. זה כמו משחק רולטה, בממוצע אתה מרוויח.

roullet.PNG

אני מקווה שהפרופסור המכובד מבין יותר במימון ובבורסה מאשר ברולטה, שכן אין דבר כזה להרוויח במומצע ברולטה. ברולטה הקלאסית מפסידים בממוצע כ- 5%.

אבל אולי בכל זאת הוא צודק שהבורסה היא כמו רולטה  – בממוצע מפסידים 🙂

למה גוגל לא עדכנו את gears לשועל החדש?

Gears (איך לקרוא לדבר הזה בעברית?) הוא תוסף לדפדפן המאפשר, בין השאר,  לישומים אינטרנטיים לשמור מידע על הדיסק המקומי ובכך מתאפשרת הפעלה של היישומים באופן לא מקוון. את Gears מפתחת גוגל בקוד פתוח ועיקר השימוש שהיא עושה בתוסף הוא מתן גישה ליישומים שלה כאשר אתם לא מחוברים לרשת. הדוגמה הבולטת ביותר היא בגימייל, יישום הדואר אלקטרוני של גוגל, המאפשר שימוש במערכת גם ללא חיבור לרשת. בנוסף gears עובד גם ביישומים אחרים כגון גוגל דוקס ולוח השנה של גוגל. gears גם מוטמע במערכת הבלוגים וורדפרס.

אני משתמש בממשק של גימייל לניהול כל כתובת המייל שלי (יש הרבה) ומזה זמן רב אני משתמש ב- gears. לאחרונה יצאה גרסה חדשה לשועל האש , הדפדפן החביב עלי, אך אבוי! gears טרם עודכן והוא לא עובד על הגרסה החדשה (3.6). לא להתבלבל, גרסאות הבטא של של השועל יצאו כבר לפני מספר חודשים אך gears טרם עודכן. כמובן שיש דיווח על הבעיה אבל טרם מצאתי תגובה כלשהי של גוגל בנושא. יש כל מיני שמועות שגוגל זונחים את gears מסיבות שונות ובמידה וכך הם הדברים אז בסדר אבל תנו איזו הודעה.

עמלות הבנקים 2

הפוסט שכתבתי בנושא עמלות הבנקים עורר דיון קצר עם שוקי שכתב פוסט תגובה. בשורה העליונה הוא צודק:

בגדול, נדמה לי שיהיה מדויק לומר שאלעד בעד ביטול עמלות העו"ש, ובעד עמלות בנקים קטנות יותר באופן כללי – הוא רק לא בטוח שעמלות העו"ש הן הבעיה העיקרית ושהמלחמה בהן היא הפתרון

מצד שני, כמובן שההנחה שלו שאני חושב שכולם משלמים עמלות בהיקף פחות או יותר דומה לשלי לא נכונה וברור לי שיש אנשים שמשלמים יותר וכנראה חלק משלמים גם פחות. הסברתי זאת באחת התגובות.

בפוסט שוקי מגלה שהוא משלם כיום 47 ש"ח לחודש בעמלות העו"ש ושבתחילת השנה שילם מעל 90 ש"ח (אבל לא ברור שמדובר רק בעו"ש). הוא גם מזכיר שבעבר (כנראה בשנת 2006) שילם "רק" 18 ש"ח לחודש. עד כניסת הרפורמה האחרונה בנושא העמלות היו "סלי עמלות". בנק לאומי, הבנק שלי ואולי גם של שוקי, הציע בזמנו סל עמלות ב- 18 ש"ח לחודש הכולל מספר פעולות. כל פעולה מעבר לסל חוייבה בתשלום נוסף (היו גם סלים אחרים).כמו שוקי, גם אני עצמאי ומחוייב לשמור ניירת עד סוף הימים. במדף העליון שבמשרדי צוברות אבק תיקיות המסודרות לפי השנים. סליחה על התמונה המטושטשת.

tikim.PNG

פתחתי את התיק של שנת 2006 ומצאתי את דפי החשבון הרלוונטים. מה מסתבר? גם אני הייתי במסלול של ה- 18 ש"ח לחודש ממנו חרגתי כל חודש כך שהתשלום החודשי שלי היה כ- 22 ש"ח. מה זה אומר? לעומת 19 ש"ח כיום, עמלות העו"ש שלי ירדו נומינלית משנת 2006.

דרושה פעולה

שלשום בלילה חשבתי שוב על הנושא והתעצבנתי מגובה העמלות. כתבתי פקס לבנק ובו שני משפטים עיקריים:

לאחרונה בדקתי את נושא העמלות אותו אני משלם ועולה כי היקפן הוא מאות שקלים עבור אחזקת חשבון העו"ש ואלפי שקלים בסך הכל. לאור השינויים האחרונים בשוק והאפשרויות הקיימות אבקשכם להודיעני מהו השינוי בעלויות העמלות אותו תוכלו להציע לי.

מה אתם יודעים. שעה אחרי פתיחת הסניף התקשרה אלי מישהי והודיעה לי שהבנק החליט לתת לי הנחות:

  • הנחה של 50% על כל עמלות העו"ש.
  • פטור מלא על כרטיסי אשראי.
  • שלושה פנקסי צ'קים בשנה ללא תשלום.
  • ועוד כמה דברים בתחום האשראי ופעולות הקשורות להשקעות.

סעיפים אלו יביאו לי חיסכון של כ- 120 עד 150 ש"ח בשנה. לא שאני מזלזל ב-  120 ש"ח אבל כפי שכתבתי בפוסט הקודם, עיקר העמלות שאני משלם, ואני חושב שגם רבים אחרים, לא מגיעות מהעו"ש. במקרה שלי הן מגיעות מדמי ניהול, שמירה, קניה ומכירה של ניירות ערך. בשלב זה לא הוצעה לי הנחה משמעותית על התעריפים שכרגע אני משלם. אמשיך את המו"מ איתם לאחר שאקבל את הכל בכתב כפי שהובטח לי.

עבור מי שרוצה  את נוסח הפקס ששלחתי לבנק העלתי אותו לגוגל דוקס: בקשת שינוי בעמלות הבנק (בחלון חדש).

שוקי, תודה!

אז מה הסיפור עם עמלות הבנקים?

שוקי גלילי, האיש שמקדם ברשת את האתר של המועצה הישראלית לצרכנות העוסק בקמפיין עמלות הבנקים, מבקש לכתוב פוסט בנושא. אלא אם הבנתי לא נכון הוא מתרשם מהצלחת הקמפיין אצל הבלוגרים בהשוואה לאצבעות שוקולד – wtf!!! טוב, כל זה לא חשוב שהרי התכנסנו כאן בכדי להבין מה דעתי בנושא אבל הבעיה היא שדעתי לא מגובשת מספיק אבל ננסה בכל זאת.

נתחיל מהסוף. אני חושב שאני בעד ביטול עמלות העו"ש אבל חושב שחקיקה היא לא בהכרח הדרך. כמו לרוב הדברים, גם לנושא זה יש פן אישי ופן חברתי כללי.

הפן האישי

אשתי ואני מחזיקים שני חשבונות בשני בנקים שונים. היסטורית היה לכל אחד מאיתנו חשבון וכך נשאר המצב גם לאחר מיסוד הקשר ופרוץ הבנות. למרות העלות הנוספת באחזקת חשבון נוסף אני מוצא יתרון בכך במקרה של תקלה/עיקול/חסימה של אחד החשבונות. אפשר להתווכח האם אנו נחשבים ללקוח אחד עם שני חשבונות או שני לקוחות עם חשבון אחד לכל אחד. האפשרות השניה נראית לי יותר סבירה. חשבון הבנק הקטן יותר מוחזק בבנק הבינלאומי. חוץ מקצבת הילדים, כרטיס אשראי עם מעט פעילות והשקעה קטנה, אין בו פעילות, ובהתאם, עלות אחזקתו – 13 ש"ח לחודש שהיא אגב עמלת המינימום לחשבון עו"ש בבנק.

החשבון השני, העיקרי, מוחזק בבנק לאומי ובו משולמות עיקר העמלות אשר מסתכמות מעל אלף שקלים בשנה. הקמפיין הנוכחי עוסק בעמלות העו"ש  ולמרות שידעתי מה הקיפן שלפתי את הנתונים מאתר הבנק עבור 12 החודשים האחרונים (אתר בנק לאומי מאפשר לייצא את התנועות בחשבון לקובץ חיצוני בחתכים שונים):

amlot-1.png

כפי שניתן לראות, סך עמלות הקשורות ישירות לעו"ש, הן 234.3 ש"ח לשנה שהם כ- 19.5 ש"ח לחודש בממוצע. כנראה שאני נופל בממוצע הלא מייצג של סמדר ברב-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי. אני אגב מעדיף את הקפה וחצי. אפשר גם לראות ממה מורכבת שורה חודשית כזו, לדוגמה זו של אוקטובר:

amlot-2.png

שני זיכויים (צריך להתפרנס), שלושה כרטיסי אשראי,  שלוש משיכות מזומן מכספומט, שלושה צ'קים (החוגים של הבנות) ושלושה חיובים קבועים. העמלות הנוספות ששילמתי השנה היו עמלת הקצאת אשראי (12 ש"ח לרבעון), קניה ומכירה של ניירות ערך ודמי משמרת לניירות ערך. שתי האחרונות, לא תתקשו בודאי לחשב, מהוות את רוב הסכום.

בפן האישי עמלות העו"ש מהוות פחות מ- 20% מסך העמלות בחשבון הראשי. אבל עם אחוזים לא הולכים למכולת, מדובר במאתים ושלושים ש"ח לשנה שהייתי שמח לא לשלם ולכן אני בעד ביטול העמלות. יחד עם זאת די ברור לי שהבנקים ינסו להשלים את אובדן ההכנסה ממקור אחר כך שצריך יהיה להיות על המשמר.

מה איתכם? אולי תפרסמו כמה אתם משלמים על חשבון העו"ש שלכם?

הפן הכללי

קשה, קשה, קשה. קשה באמת לדעת מה תהיה ההשפעה על השוק הכללי במידה ותבוטלנה עמלות העו"ש. עו"ד דרור שטורם, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, כתב חוות דעת עבור המועצה לצרכנות (קובץ word בחלון חדש). שטורם מציע לבטל את עמלות העו"ש וכותב (ההדגשה שלי):

הפתרון המוצע הוא אפוא, להורות על ביטול העמלות הבנקאיות בגין שירות העו"ש ולאסור על גביית עמלות כאלה מתוך הבנה ברורה כי הבנקים הם מתווכים פיננסיים ואת המחיר בעד עלויותיהם הם גובים וימשיכו לגבות במוקד הפעילות הבנקאית – גביית ריבית בעד אשראי והלוואות וגביית ודמי ניהול בעד פעולות השקעות וייעוץ להשקעות.  את השיטה הקיימת, המדכאת את כושר המיקוח של הצרכן יש לבטל.

בגדול אומר שטורם שהבנקים ירויחו מגביית ריבית עבור אשראי וגביית דמי ניהול על השקעות. אני לא יודע מה הם המספרים המדוייקים אבל ברור לי שהשכבות החלשות, עליהן בדרך כלל יש להגן, נמצאים בצד של מקבלי האשראי. נראה לי שהצד החזק בסיפור הם המשקיעים והם אלו שיצליחו להתמקח ולקבל הנחות על דמי הניהול, זאת כמובן, על חשבון הלווים, קרי השכבות החלשות.

ועל החוק עצמו

רוצים לדעת כמה רצינית הצעת החוק? בדברי ההסבר הקצרים של הצעת החוק (rtf בחלון חדש) כתוב (ההדגשה שלי):

ממחקר שביצעה המועצה לצרכנות עלה כי בעקבות הרפורמה התייקרו העמלות בגין הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש באופן מהותי לשני שליש מלקוחות הבנקים. כך למשל, עלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה.  עליה זו במחירי העמלות פגעה בעיקר בקבוצת האוכלוסייה המתקשה, כתוצאה מחסמי שפה או חסמים טכנולוגיים, בשימוש בשירותי הבנקאות המקוונת.

אתם מבינים? הצעת החוק מוסברת באמצעות מחקר (שלא נגיד סקר). רוני חזקיה, המפקח על הבנקים, טוען שבעצם העמלות ירדו ב- 21%. הוא גם אמר שנתוני המועצה מתבססים על מדגם ושלו על נתוני האמת. זה אבסורד נוסף. הנתונים של חזקיה לא פורסמו כך שלא ניתן לבדוק אותם ואת המסקנות הנובעות מהם. ממש לא ברור לי למה לא מתפרסמים הנתונים הרי ניתן לפרסמם גם בלי לפגוע בסודיות העיסקית של הבנקים. טוב תעשה המועצה אם תדרוש את הנתונים ובמידת הצורך תפנה לבית המשפט לקבלת עזרה.

טענה נוספת שעולה תדיר היא בנוגע תאום המחירים על-ידי הבנקים כפי שקבעה כבר רונית קן, הממונה על ההגבלים העיסקיים. אם זה נכון למה לא מוגשת נגדם תביעה? לא על-ידי המועצה לצרכנות אלא על-ידי המדינה!

בסיכומו של דבר, כפי שכבר כתבתי, לא אתנגד לביטול העמלות אך יש פעולות נוספות לעשות לפני החקיקה.

האם חברת חשמל נשארה ב- 95?

במסגרת העבודה האמיתית שלי אני נזקק מדי פעם לנתוני מחירי אנרגיה. בזמן האחרון הייתי זקוק למידע בנושא הסדרים לניהול עומס אשר נמצא באתר הראשי של חברת החשמל. כאשר נכנסים לדף של תעריפי הפעלת גנרטורים עצמיים אפשר לקבל קבצים המכילים את התעריפים כגון זה (חלון חדש). אם תסתכלו על כתובת הדף תגלו שהוא יושב בשם מתחם אחר: srvt1.i-ecnet.co.il (חלון חדש). אני מניח שגם אתם תופתעו ממה שתראו:

חברת חשמל ב- 95

אני לא מומחה גדול לשרתים אבל האם הם מריצים את שרת הנתונים על חלונות 95? כנראה שחסר שם כסף.

יצא והגיע

אני מחכה לחבילה קטנה שאמורה להגיע בדואר שליחים. ממעקב אחרי הפריט אני לומד שבדואר לא בטוחים איפה היא (ההדגשות שלי):

דבר הדואר האמור אשר יצא למשלוח ממוקד השליחים האזורי בחיפה הגיע למוקד השליחים האזורי בחיפה בתאריך 16/12/2009 בשעה 17:39.

כפי שאשתי האהובה אומרת: "יצא, היה לו קר, אז חזר מהר".

נתוני בתי הספר שקופים אבל לא כל-כך נגישים

מזה שנים רבות גורמים שונים מבקשים (שלא לומר דורשים) ממשרד החינוך לפרסם מדדים שונים אודות בתי הספר. במיוחד נתבקש המשרד לפרסם את אחוז הזכאים לתעודת בגרות בחתך בית ספרי. בשעה טובה החל המשרד "בפיילוט" בשתי ערים: חיפה ופתח תקווה (מסתבר שיש עיר כזו).

כתושב חיפה, בוגר בית ספר עירוני ה' בעיר, חובב נתונים ואוהב שקיפות, שמחתי על הפרסום. כשנגשתי (לא בשועל) למערכת הנתונים הנקראת "(כמעט) הכל אודות מוסדות החינוך" גיליתי שהנתונים אכן קיימים אבל כמעט בלתי אפשרי להבין משהו מהם. הסיבה פשוטה – אופן הצגת הנתונים. המערכת מאפשרת להציג בכל פעם נתונים של בית ספר אחד עבור שנה אחת.לא ניתן לבצע כל השוואה בשום חתך.

עירוני ה

כל הכבוד על השקיפות אבל למה חצי עבודה?

לא התייאשתי ושלפתי את הנתונים הקיימים במאגר עבור העיר חיפה לתוך גליון אלקטרוני של גוגל דוקס (נפתח בחלון חדש. ניתן לייצא את הנתונים מתפריט File -> Download as). אבל גם זה לא מספיק. לתצוגה טובה עדיף להשתמש בטבלת ציר (Pivot Table). מכיוון שטבלאות הציר של גוגל דוקס הן איכסה נאלצתי לחפש כלי אחר. בעזרתו האדיבה של דני, אלוף העולם בטבלאות ציר, בנינו טבלה נוחה באקסל. הבעיה היא שלא ניתן לפרסמה ברשת. פניתי לידידי, איש הנתונים, טל גלילי, אבל לא היה לו פתרון ישים לפרסום הנתונים.

יצאתי לחיפושים. מצאתי כלי מסחרי מאד נחמד של חברת FlexMaster מבוסס פלאש בצד שרת. קבלתי גרסת דמו לשבועיים אך אני מקווה שהם יאריכו את התקופה שכן כבר מצאתי כמה באגים ואני בודק גם את ההתאמה לכתיבה מימין לשמאל. טוב, נעזוב את הפרטים הטכניים ונחזור לנתוני משרד החינוך.

העלתי את טבלת הציר שבניתי לכאן (לאחר שהעמוד נטען יש ללחוץ על Cancel). צריך קצת ידע בסיסי בטבלאות מסוג זה בכדי לעבוד איתן אבל הטבלה הראשונית שעולה מדגימה את היכולת של הכלי ואת מה שהייתי מצפה ממשרד החינוך לספק:

table-1.png

הטבלה מציגה את אחוז הזכאים לתעודת בגרות בבתי הספר בחלוקה "לקבוצות התיחסות" (א, ב, ג) שהן קבוצות של בתי ספר בעלי מאפיינים כלכליים-חברתיים דומים – במסגרות האדומות. לאחר מכן מחולקים בתי הספר לפי מגזרים (יהודי בצהוב וערבי בסגול). מתחת לכל מגזר מופיעה רשימת בתי הספר השייכים לו. ניתן לראות כי עבור כל קבוצות ההתיחסות, אחוז הזכאים לתעודות בגרות במגזר הערבי גבוה מהאחוז הזכאים בהמגזר היהודי. הטבלה האינטרקטיבית מאפשרת הצגה והסתרה של הנתונים (נסו ללחוץ על הפלוס והמינוס וכן על החצים הקטנים).

משתמשם מתקדמים מעט יוכלו לבנות בעצמם דוח בעזרת ממשק הבנייה (Fields List) בפינה הימנית העליונה. לחיצה על הכפתור תאפשר בחירת הנתונים שיוצגו בשורות, בעמודות, החתך וגם אפשרות סינון.

כמו שנאמר בחמישיה הקאמרית: "אני רק מראה שאפשר"

7 דברים הדורשים שיפור בחלונות 7

לאן שלא תסתכלו תראו רק כתבות, מדריכים "ושיתופי תוכן" שמהללים את מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט – חלונות 7. למזלי כנראה, מעולם לא עבדתי עם ויסטה ונשארתי עם גרסת XP כך שלא ממש סבלתי בשנים האחרונות מהחיה הזו שנקראת מערכת הפעלה. אבל, כאשר רכשתי מחשב ביתי חדש, החלטתי לא לרכוש עותק של XP אלא להתנסות תחילה בגרסה החדשה של חלונות 7. אני מודה, זו מערכת הפעלה בהחלט טובה ואני מאד מרוצה מגרסת ה- RC שאני מריץ מזה זמן מה. יחד עם זאת ישנם מספר דברים הדורשים שיפור (או פשוט לא מצאתי איך עושים זאת בצורה פשוטה).

1 – רשת ביתית עם חלונות XP

לרוב אני עובד על המחשב הנייד שלי המריץ חלונות XP. עד כה, המחשב הנייד והמחשב השולחני היו מחוברים ברשת ביתית (דרך המודם של הכבלים). לאחר המעבר לחלונות 7 לא הצלחתי לחבר את שני המחשבים. אני יודע שהפיתרון קיים שכן אנשים מדווחים שהצליחו, אבל מיקרוסופט לא השכילה להכין אשף (wizard) מתאים.

2 – אין שדרוג טוב או אין בכלל

ההמלצה היא לא לשדרג אלא לבצע התקנה "נקיה" של מערכת ההפעלה (מ- XP כנראה ואין בכלל אפשרות לשדרג). זה כנראה נכון אבל אנשים רבים רוצים לשמור על כל ההתקנות שלהם ויעדיפו שדרוג פשוט. מדיווחים רבים עולה כי השדרוג לא תמיד עובר בהצלחה ונתקע אחרי זמן רב (דווקא אחרי 62%) או נכנס ללופ של איתחולים.

3 – אין תפריט נפתח לתוכנות (All Programs)

התרגלתי שמעל לכפתור ההתחל (Start) ישנו תפריט נפתח של כל התוכנות המותקנות על המחשב. בחלונות 7 לא מצאתי את האפשרות להפוך את התפריט הכלוא בתוך קופסה קטנה לנפתח. אולי מישהו יודע?

4 – שימוש ב- XP Mode מצריך חומרה מיוחדת

אחד הכלים לתמיכה בתוכנות אשר רצו על מערכת ההפעלה XP ולא רצות טוב בחולונות 7 נקרא XP Mode. מדובר בעיקר בתוכנות צד שלישי ובמיוחד כאלו שפותחו עבור הלקוח (Custom made). אני מניח שעיקר השימוש בכלי יהיה של לקוחות עיסקיים ומוסדיים ואכן נדרשת גרסה חלונות 7 Professional ומעלה עבור הרכיב. הבעיה היא של- XP Mode יש דרישות חומרה הכוללות רכיב וירטואליזציה במעבד. המעבד החדש שלי לדוגמה (Intel E5200) אינו תומך בכלי. מבדיקה בטבלה המפרטת את המעבדים של אינטל התומכים בטכנולוגית הוירטואליזציה עולה כי גם המעבד E7500 של אינטל אינו תומך בכלי. אני מזכיר את הדגם הזה מכיוון שהוא הדגם הראשי במכרז חשכ"ל (מעודכן לספטמבר 2009) אותו רוכשים משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות (ומדובר באלפי אם לא בעשרות אלפי מחשבים). בדיוק אותם גופים שיזדקקו לכלי מסוג זה. לדעתי פתרון מבוסס תוכנה היה עדיף גם במחיר של ביצועים נמוכים יותר.

5 – שורת המשימות – למה לאחד כשיש מקום?

לעיתים שורת המשימות (Taskbar) שלי עמוסה אך לעיתים היא די פנויה. הבעיה שבכל מצב מערכת ההפעלה מאחדת את המופעים של אותה תוכנה. לא חבל? כשיש מקום רצוי להראות הכל ולחסוך בהקשות במעבר בין חלונות. נכון, זו לא בעיה חדשה של חלונות 7 אבל אפשר היה לשפר.

6 – לא רוצה עידכונים אוטומטיים – אני כבר ילד גדול

החלטתי כבר. אני לא רוצה עידכונים אוטומטיים למערכת ההפעלה. אני רוצה לראות באיזה עידכון מדובר ולהחליט לבד. אז תפסיקו כבר להגיד לי שצריך לשנות את הגדרות העידכונים.

action-center.PNG

7 – לא כל דבר נצמד לסרגל המשימות

סרגל המשימות עבר שדרוג נחמד ואפשר להוסיף ולהצמיד אליו קיצורים לתוכנות ודברים אחרים. מסתבר שלא כל דבר ניתן להצמיד אליו וחבל. כמו תמיד יש טריקים ומעקפים למרות שזה נראה מלוכלך.

שורה תחתונה

כפי שכתבתי בפתיחה אני מרוצה ממערכת ההפעלה החדשה ואשתדל לכתוב בקרוב גם פוסט המתאר את מעלותיה בעיני.

נושא קשור אך מעט בצד הדברים: חלונות 7 כבר מותקנת אצל כ- 4% ממשתמשי חלונות הגולשים בבלוגלי. מוזר שגוגל אנליטיקס מזהים את הגרסה כגרסת NT.

לא רוצה להיות אזרח ישראלי? התגייס למילואים!

תעודת משרת מילואים פעיל מקנה מגוון הטבות. בין השאר, משרד הפנים מעניק למחזיקי התעודה מספר הנחות על אגרות בתחום הדרכונים (pdf בחלון חדש) כגון 50% הנחה על הוצאת דרכון (שווי של 85-110 ש"ח).

בנוסף ישנן הנחות על מגוון פעולות בתחום חוק השמות וחוק האזרחות (pdf בחלון חדש). ביו ההנחות נמצאת אגרה מעניינת:

אישור על מסירת הצהרה על אי רצון להיות אזרח ישראלי, למעט אישור ראשון

pnim.PNG

כלומר, רוצים להגר לחול ולהצהיר שאתם לא רוצים להיות אזרחי ישראל? התגייסו למילואים וקבלו הנחה!