דמרקר שוגה בהשוואת חבילות גלישה סלולרית

במדור הצרכנות של דמרקר מתפרסם היום "מדריך לגולש הסלולרי בלפטופ". הכתבה משוואה את חבילות הגלישה הסלולרית של הספקיות השונות. הבעיה היא שאנשי דהמרקר ואתר "כמה זה", שערכו את הבדיקה, שכחו פרט אחד קטן אבל משמעותי למסקנות שלהם.

בסקירה נכתב כי לחברת אורנג' יש חבילת גלישה בנפח חודשי של 5GB בלבד:

החבילות שונות זו מזו בעיקר בנפח התעבורה החודשית שלהן: באורנג' המגבלה היא 5 ג'יגה-בייט, בפלאפון 10 ג'יגה-בייט ובסלקום אין הגבלה.

 ומכאן המסקנה היא שלמשתמשים עד 5 ג'יגה בחודש – עדיפה החבילה של אורנג' ואילו למשתמשים כבדים יותר עדיפה חבילה של סלקום או פלאפון על-פי הפרוט הבא:

orange-data-1.jpg

מכיוון שלפני כחודש בדקתי את הנושא אני יודע שלאורנג' יש גם חבילה של 20GB. בעמוד חבילות הגלישה של הספקית הכתומה מופיעה בראש הטבלה חבילה של 20GB בעלות של 117 ש"ל לחודש. פשוט אי אפשר לפספס!

orange-data.PNG

לכן, לפי צורת החישוב של הכתבה, החבילה תעלה כ- 120 ש"ח לחודש (לאחר הזיכוי על המודם) ולכן היא כנראה עדיפה על החבילה של פלאפון. עבור משתמשים יותר כבדים שזקוקים לנפח תעבורה גדול יותר ייתכן שהחבילה הבלתי מוגבלת של סלקום מתאימה אבל אז כבר צריך לדבר על נושאים כמו הגבלת גלישה, חסימת פורטים ועוד דברים שכתבת הצרכנות מהיום לא מזכירה כלל.

ייתכן שגם בנתוני החבילות של החברות האחרות ישנם אי דיוקים אבל לא בדקתי.

חשיפה בלעדית: איגוד האינטרנט הישראלי השתתף במימון כנס וורדקמפ

שוב הבלוגרים סוערים.

טל, שרון ואחרים כועסים על איגוד האינטרנט. בין שאר הדברים והטענות, שרון חושבת שדמי רישום הדומיין שלה לא אמורים לממן "מלגות לחוקרים, קמפיינים לחינוך הורים ונוער לשימוש נכון באינטרנט, כנסים וימי עיון ועוד".

כנראה שזה לא הפריע לכולנו כאשר איגוד האינטרנט מימן את רוב כנס וורדקמפ הראשון (2007) וחלק מהכנס השני (2008). עכשיו אנחנו במקום אחר וחושבים אחרת. טעינו, לפחות אני.

שטויות אין קונספירציה

דהמרקר קובע: לודמילה נראית פיצוץ

מיכאל טור מפרסם הבוקר טור (איזה משחק מילים שנון) בשם"לודמילה ואני" ובו הוא מספר איך פגש את עובדת הניקיון לודמילה שעוזרת לו בפרוייקט התוכנה. אבל לא עוזר כלום, מיכאל חייב להתייחס אליה גם אחרת:

לודמילה מחייכת, חושפת שיניים צחורות. אין לה יותר מ-45 והיא די נאה. עם שמלה נורמלית במקום המדים האלה, היא בטח נראית פיצוץ.

מיכאל -איך זה בדיוק קשור לעניין?

הידעתם: צימחונים לא קוראים יותר בשרותים מאשר שאר האוכלוסיה

אני קורא לא מעט מאמרים אבל זה די נדיר שאני נתקל בכזו פנינה ועוד מבית היוצר הישראלי. מספר רופאים (כולל איש סגל של בית ספר לרפואה בטכניון) פרסמו מאמר בנושא "הרגלי הקריאה בשרותים של ישראלים בוגרים"(Toilet reading habits in Israeli adults).

אני מוצא את זה די משעשע שאנשים שלמדו קרוב לעשרים וחמש שנים מנפיקים את המשפט הבא:

Most of the subjects stay in the toilet for the duration of the defecation. Nevertheless, 27% leave the toilet only after they have finished their reading/playing.

עבור מי שסקרן:

  • כ- 50% קוראים בשרותים.
  • מעל 60% מהגברים וכ- 40% מהנשים קוראים בשרותים.
  • חילונים קוראים יותר מדתיים.
  • עובדי הצווארון הלבן, סטודנטים וחיילים קוראים יותר ממובטלים ועובדים לא מקצועיים.
  • לא נמצא קשר בין מקום הלידה, איזור מגורים, צמחונות ושימוש ברפואה אלטרנטיבית לבין קריאה בשרותים.

מי שרוצה לקרוא את המאמר המלא יקבל עותק במייל.

האם כלכליסט עורך את בנק ישראל?

אמנון אטד מכלכליסט פרסם שלשום כתבה בכותרת "הסוד של פישר: איפה משקיע בנק ישראל את יתרות המט"ח העצומות שצבר" ובה, בין השאר, העביר ביקורת על השקיפות, או חוסר השקיפות, של הבנק אודות מדיניות ההשקעות של הר הדולרים אותו קנה סטנלי פישר בשנה האחרונה.

בנק ישראל לא אהב את הביקורת ופרסם הודעה לעיתונות שכותרתה היא "בתגובה לפרסום המטעה על ניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל". כלכליסט היו הוגנים וצרפו בתחתית הכתבה קישור לקובץ וורד של ההודעה בשלמותה. או כמעט בשלמותה.

הפסקה השניה בהודעה כפי שכלכליסט פרסמו היא:

החל משנת 2000 מפרסם בנק ישראל דיווח מפורט על ביצועי תיק היתרות ואופן ניהול היתרות. הדוח מפורסם באמצעות הודעה לעיתונות ואף זוכה לפרסום בתקשורת.

כלכליסט השמיטו רק משפט אחד מהמקור (ההדגשה והצבע שלי):

החל משנת 2000 מפרסם בנק ישראל דיווח מפורט על ביצועי תיק היתרות ואופן ניהול היתרות. הדוח מפורסם באמצעות הודעה לעיתונות ואף זוכה לפרסום בתקשורת. הדוח נגיש לציבור (כולל לאנשי "כלכליסט") באתר הבנק:
http://www.bankisrael.gov.il/publheb/publhslf.php?misg_id=27

בכלכליסט כנראה החליטו לצנזר את העברת הביקורת של בנק ישראל.

עיתונאי ועורך דין נכנעו לאיומי תביעת דיבה

בימים האחרונים זעקו כותרות הבלוגים על האיומים בתביעה שקבלו שני בלוגרים. בפוסט זה אני רוצה להזכיר ששני הבלוגרים המדוברים הם (גם) עיתונאי ועורך-דין.

הפרשה החלה כאשר אפי פוקס פרסם פוסט בבלוג של גל מור בכותרת: "חשיפה: מדוע חבר הכנסת שטרית כה להוט לקדם את המאגר הביומטרי?". למרות שמכותרת הפוסט ניתן להבין כי התשובה לשאלה נמצאת בתוכו אין הדבר בדיוק כך. אפי מעלה חשד שקיים קשר בין מאיר שטרית לחברת OTI שהינה בעלת אינטרס בהקמת המאגר. זמן קצר לאחר פרסום הפוסט קיבל גל מור מרותי שטרית (אשתו של מאיר שטרית) איום בתביעת דיבה על סך שלושה מליון ש"ח. בעקבות דין ודברים כלשהו הוסכם כי הפוסט יוסר ותפורסם התנצלות ותגובת המשפחה.

התופעה של איום בתביעה שנועד להפחיד את המפרסם איננה חדשה. ברוב המקרים השיטה עובדת. לדוגמה היה מקרה שאדם שלא היה מרוצה משרות שקיבל בחנות מסוימת כתב על כך פוסט עוין במיוחד. בעלי החנות איימו בהגשת תביעה והפוסט הורד. ברור כי האדם הרגיל (או הבלוגר הרגיל אם בכלל יש חיה כזו), בקבלו מכתב מפחיד מעו"ד, נבהל ורק רוצה למצוא דרך להעלים את הבעיה – ברוב המקרים יסיר את הפרסום. מעטים הם אלו שבכלל יפנו לעו"ד, ילמדו את הנושא וירצו להתמודד מול האיום. כתבתי על כך בעבר בעקבות מספר מקרים שקרו כאן בבלוגלי.

ולכן, אך טבעי היה לראות שגל ואפי החליטו להוריד את הפוסט ולפרסם את ההתנצלות. אלא מה? לדעתי, גל ואפי אינם "הבלוגר הרגיל". מדובר בעיתונאי ועורך דין.

גל מור הוא, בין השאר, עיתונאי שהיה עורך ערוץ המחשבים ב- Ynet ואפי פוקס הוא עו"ד שהתמחה בתחום הטכנולוגי ומכיר היטב את נושא תביעות הדיבה באינטרנט. לדעתי יש מקום לצפות כי אנשים עם רקע כזה יהיה מסוגלים לעמוד מאחורי הפרסומים שלהם. הן מבחינה עובדתית (כעיתונאי) והן מבחינה משפטית (כעו"ד).

לסיכום, ההצגה של גל ואפי כשני בלוגרים שקיבלו איום והתקפלו איננה מדוייקת. לדעתי יש לשפוט את המקרה על בסיס ההנחה שעיתונאי ועו"ד קבלו איום והתקפלו.

הערות וגילוי נאות:

  • מכיוון שגל ואפי טרם פרסמו את כל הפרטים על הפרשה ייתכן שישנו מידע שישנה את דעתי.
  • ברור לי שזכותם של גל ואפי לעשות כרצונם. הם לא חייבים לי או לכל אחד אחר מאום. אני לא יודע אם יש להם זמן ומשאבים להתמודד מול תביעה אם בכלל המקרה היה מגיע לבית המשפט (מסופקני).
  • אני מכיר את אפי באופן אישי מעל שנתיים ומעריך אותו מאד. למרות שאת הליווי המשפטי לבלוגלי נותן עו"ד ישי שנידור, אפי תמיד עזר בשיחות ייעוץ ועידוד ועל כך אני מודה לו.

אקדח ספורטיבי בטקס סיום המכביה

בטקס סיום המכביה, שנערך ביום חמישי האחרון, צפה לפחות אדם אחד – אבא שלי. להפתעתו הוא ראה, בדקה ה- 29 של המופע, תצוגת קרב מגע הכוללת בין השאר שליפת אקדח של אחד המציגים. האם זהו ספורט חדש או שמא זוהי השפעתה של התרבות הישראלית על מפעל הספורט?

לא הצלחתי להוציא את הוידאו מהאתר של הערוץ הראשון אז הנה שלוש תמונות הממחישות את המיצג:

gun-1.JPG

gun-2.JPG

gun-3.JPG

התחרפנו לגמרי שם במכביה.

משמעת מחירים עלאק

דהמרקר מדוח היום על עסקת קניית אשלג שעשתה הודו במחירים נמוכים ממחירי השוק והשפעתה על חברת כימיקלים לישראל. בכתבה ישנו ציטוט מרויטרס:

סילוויניט הפרה משמעת המחירים של יצרניות האשלג – חתמה על הסכם למכירת אשלג תמורת 460 ד' לטונה.

ashlag.PNG 

היה מקום שהעיתון הכלכלי דמרקר יסביר לנו מה הכוונה במשמעת מחירים? אולי הם מתכוונים לקרטל?