טיול עם ילדים: שמורת טוף כרם מהר"ל

טיול קצר בשמורה קטנטנה בכרמל. בעונה יש פריחה מקסימה ונוף נאה כל השנה.

2014-02-01 11.53.38

מידע מאתר החברה להגנת הטבע:

איך מגיעים

מתחילים מכביש 4. אם מגיעים מכיוון דרום: בצומת פארדיס פונים צפונה ואחרי כ- 5 ק"מ פונים ימינה לכיוון כרם מהר"ל. ממשיכים בכביש גישה כ- 2 ק"מ, (בדרך עוברים תחנת דלק, את הכניסה לעופר) עד שמגיעים לסימון שבילים כחול שנמצא מצד שמאל לכביש. ניתן לראות רחבת עפר קטנה ושער ידני סגור. אם מגיעים מכיוון צפון: מגיעים לצומת אורן – כביש 4 (דרך מחלף עתלית/ כביש בית אורן), נוסעים דרומה כ- 8 ק"מ ואז פונים שמאלה לכיוון כרם מהר"ל.

המסלול

המסלול מתחיל בשביל ג'יפים בסימון שבילים כחול. חונים בתחילת המסלול כי אין דרך להיכנס עם הרכב. השביל עובר בין מטעי אבוקדו ומתחבר לסימון שבילים ירוק – מעגלי. עם ההגעה לסימון הירוק פונים ימינה, ומתחילים לטפס על השמורה (לא צעירה מדי, לא גבוהה מדי, לא נמוכה מדי, ככה היא באמצע). בסוף העלייה פונים שמאלה וצועדים, כשמתחתינו נמצא הטוף החשוף. ממשיכים בדרך ומתחילים ללכת במגמת ירידה בין עצי הזית, החרובים ופרח נץ החלב. בסוף המסלול (רגע לפני נקודת ההתחלה) אפשר להנעים את הזמן בצלו המחבק של עץ החרוב הגדול, לטפס, לנוח וליהנות מהפשוט. בשביל להגיע חזרה לאוטו חוזרים באותה דרך בה הגענו (סימון שבילים כחול).

עוד פרטים כאן

2014-02-01 11.42.34 2014-02-01 11.48.50

שרות לקוחות במלון הגושרים ותעוד מבצעים באינטרנט

אנחנו אוהבים לטייל, במיוחד בצפון. אני משתדל לתעד את הטיולים כאן בבלוג. גם השנה רצינו לטייל בצפון במהלך הקיץ וחיפשנו מקום להתארח. לאחר חיפוש נפלנו על אתר האינטרנט של מלון הגושרים. קבלנו המלצות, התרשמנו לטובה והחלטנו להזמין. בנוסף להנחה של 5% למזמינים באתר ראינו מודעה על הטבה נוספת, בשווי של כמה מאות שקלים, למזמינים עד ה- 30 ביוני. קרובת משפחתי מ' בצעה את ההזמנה עבורה ועבורנו בדיוק ביום שבת בערב, ה- 30/6.

במהלך השבוע שוחחנו עם המלון בכדי לברר מספר פרטים ולהפתעתנו נאמר לנו כי לא הבנו נכון את אותה הטבה נוספת והיא לא מגיעה לנו. הסברנו שבאופן בלתי תלוי מספר אנשים ראו את המודעה והבינו את אותו הדבר אבל ללא הועיל. הציעו לנו "פיצוי" בגובה 15% מאותה הטבה. כאשר בקשתי לקבל העתק מאותו פרסום נאמר לי שזה "לא אפשרי".

מסקנות מהסיפור:

  • כמה שזה נשמע מטורף אבל כלקוח אין ברירה אלא לבצע תעוד של מה שרואים באתר. בדיוק כפי שחלק מהאנשים החלו להקליט את כל שיחות הטלפון עם מרכזי השרות של חברות ומוסדות.
  • בית עסק חייב לשמור תעוד רשמי של כל המבצעים שהוא מציע ולהציג אותם ללקוחות כאשר ישנם חילוקי דעות.
  • מלון הגושרים בחרו לא לקבל את עמדתנו לגבי ההטבה וזה מותר להם. יחד עם זאת, מכיוון שהם לא מסוגלים להציג את המודעה שלהם אני חושב שהם שוגים.

בעוד כשבוע נצא לחופשה ואני בטוח שנהנה מאד ויהיה כיף (מבטיח לדווח).

מסע גי'פים על חשבון משלם המיסים

בשבוע שעבר השתתפתי במסע גי'פים בן חמשה ימים על חשבון משלם המיסים הישראלי. המסע, במסגרת אימון מילואים, החל באזור החוף והסתיים בצפון רמת הגולן. אנחנו נמצאים בסוף הקיץ ולכן איזורים רבים יבשים והצבע הצהוב שולט בגולן. יחד עם זאת הבוסתנים מלאים פירות (תאנים, רימונים, סברס ועוד). שתי המלצות למעיינות ובוסתנים.

עין כובס

מתחת לאיזור התעשיה של צפת, מעל מכון הטיהור של העיר, נמצא עין כובס (מעיין בנימין). המים צוננים אך אין צל מעל הבריכה. סמוך למעיין יש צל רב מעצי הזית ומעבר לכביש עצי תאנה מלאי פרי. גישה נוחה על כביש סלול לכל כלי הרכב.

עין כובס

עין דישון

מעין אקזוטי יותר הוא עין דישון הנמצא מתחת למושב דישון מעל ערוץ נחל דישון. ניתן להגיע בקלות ברגל ממושב דישון (הליכה של כ- 300 מטרים) או כמונו ברכב שטח מכיוון ערוץ הנחל בעליה צרה.

עין דישון - מפה

הירידה אל המעיין היא בסולם דרך בור צר אל חדר תת קרקעי (תמונות החדר באתר המעיינות). המים צלולים והמקום שקט ופסטורלי.

עין דישון

נוף מקסים נשקף מאיזור המעיין. מסביב ניתן למצוא עצי פרי רבים אך נראה כי החלקות מעובדות על-ידי מישהו.

נוף מעין דישון

תמונות מוגדלות ונוספות:

טיול עם ילדים בשביל יפתח

בט"ו בשבט יצאנו לטיול קצר בשביל יפתח אשר בנחל שיח בחיפה. השביל נקרא על-שם סגן יפתח שרייר אשר נפל בקרב במלחמת לבנון השניה בכפר מרון א-ראס. השביל מתחיל ליד בית ספר הרצל ברחוב לוטוס בחיפה. הירידה למסלול היא בדיוק לפי ההוראות של המסלול לנחל שיח אך מיד עם הירידה לנחל יש לפנות ימינה לכיוון הצלע הצפונית של הואדי (ישנו כיתוב על הסלעים). סימון השביל הוא לבן בלבד!

המסלול קיים כבר עשרות שנים אך לאחרונה שופץ על-ידי מתנדבים מהחברה להגנת הטבע ומהצבא. השביל היורד במתינות מבית ספר הרצל ומגיע לגן יפתח אשר ברחוב רענן, מתאים גם לילדים קטנים (אך לא לעגלות).

בדרך ניתן להשקיף כלפי מטה לכיוון נחל שיח, המעיין והבוסתן וכן לכיוון מערב לים.

עוד תמונות משביל יפתח

טיולי מים – המפל הנסתר, מג'רסה ומעין כנף

השבוע נפשנו בצפון לסדרה של טיולי מים. שילבנו בחופשה טיולים במקומות בהם כבר בקרנו בעבר כמו נחל חרמון תחתון ונחל שניר. באופן כללי מומלץ להגיע לתחילת המסלולים עד השעה 10:00 שכן בתחילת היום גם פחות חם וגם פחות עמוס.

המפל הנסתר

בצפון הכנרת, פונים מכביש מספר 90 בצומת כפר נחום לכביש 92. עוברים את טבחה ואת חניית האוטובוסים מצד ימין, ממשיכים עוד כ- 300 מטר ופונים שמאלה בדרך עפר לחניה הנמצאת מעל הכביש. חונים, חוצים בזהירות את הכביש ויורדים דרך שער קטן במדרגות לכיוון הכנרת. אחרי 2 דקות מגיעים.

המפל הנסתר

המים קרירים ונעימים ויש מספיק מקום להרבה אנשים להשתכשך בבריכות הרדודות על שפת הכנרת. כמובן מומלץ גם לטבול במי האגם. החיסרון של המקום הוא המחסור בצל ולכן קשה לשהות בו הרבה זמן.

המג'רסה – שפך נחל דליות

המג'רסה היא שמורת הטבע מוסדרת בניהול רשות שמורות הטבע ונמצאת בצפון מזרח הכנרת. הכניסה לשמורה נמצאת בצומת מעלה גמלא על כביש 92 (הבאים מצפון פונים ימינה). מסלול של פחות משעה במים מתאים מאד לילדים.

המג'רסה

מומלץ לקחת אוכל לדרך ולעשות הפסקה באמצע המסלול (יש מדרגות העולות מהנחל לחורשת אקליפטוסים עם שולחנות פיקניק).

מעין כנף

מצומת מעלה גמלא על כביש 92 עולים לכיוון מזרח (לרמת הגולן). חולפים על-פני הכניסה למעלה גמלא ופונים ימינה בכניסה לכנף. לאחר פחות מקילומטר וחצי פונים שמאלה בדרך עפר בין הלולים המסומנת בסימון שחור לבן. נוסעים כשני קילומטרים עד מגרש החניה של המעין. חצי דקה ואתם במים. המקום שופץ על-ידי תושבי כנף לזכרו של אשי נוביק אשר נפל במלחמת לבנון השניה בכפר דאבל כאשר טיל פגע במבנה בו שהה כוח צנחנים.

מעין כנף לזכרו של אשי נוביק

המקום מאד מטופח. המים בבריכה צוננים, יש הרבה צל ושולחנות פיקניק. בחלק התחתון של האתר, מול הנוף, הוקמה פינת ישיבה מקסימה.

הבריכה במעין כנף

בלי קפה אי אפשר

פינת הישיבה במעין כנף

תמונות נוספות מהטיול ניתן לראות באוסף התמונות מהמפל הנסתר, מג'רסה, נחל שניר ומעין כנף.

רק דתיים מטיילים

תדעו לכם שכ- 90% מהמטיילים בצפון הם דתיים. לא דוסים בני ישיבות אלא משפחות וילדים. שמנו לב לתופעה הזו כבר בשנה שעברה וגם לפני שבוע כשטיילנו בנחל הקיבוצים.

לפי כמות החיפושים אחרי נחל חרמון תחתון המגיעים לבלוג, הולך להיות עמוס שם השבוע. אם אתם רואים בחור עם כובע אדום ומשקפיים אז תגידו שלום.

טיול עם ילדים – לינה בגן גורו ונחל הקיבוצים

בליל חמישי האחרון התארחנו* ללינת שטח בפארק האוסטרלי גן גורו אשר נמצא צמוד לקיבוץ ניר דוד בבקעת בית-שאן. הגענו לגן לפנות ערב ונטינו את אוהלינו (המושאל, זה על המחצלת). הקבוצה כללה מספר משפחות, סה"כ כ- 25 הורים וילדים.  

המאהל

עד לחשיכה הבנות נהנו לשחק במבוך הצמחים הגדול ובעיקר לרוץ מכאן לשם ובחזרה. לאחר שהחשיך יצאנו לסיור לילי בגן בהדרכתו של נדב שעונה על כל השאלות עוד לפני שנשאלו ומפרק צנפות כאילו היו אגוזים.  

נדב מפרק צנפה

מסתבר שחלק מהחיות דווקא מעדיפות את שעות הערב ומגלות ערות מפתיעה. האמו לדוגמה גילה עניין רב בפנסים שלנו ומאד רצה לנקר אותם. גם הקזואר גילה בנו עניין אבל לא יצא טוב בתמונות, תמיד דופקים את השחורים.  

אמו - Emu

לאחר ביקור אצל מספר חיות הגענו לשטח של הקנגרו. הקנגרו היא חיה הפעילה בלילה המסתובבת בלהקה. חוץ מהבת הקטנה שלנו כולם הסכימו שהיא חמודה וידידותית. הקטנה העדיפה לשמור מהם מרחק ביטחון הולם. קבלנו מנדב גרגירי תערובת להאכלה ויצאנו למשימה. הקנגרו כבר יודעים את העבודה שלהם. ברגע שמתקרבים אליהם עם יד אחת מושטת ופנס בשניה הם מתקרבים, בזהירות, ופשוט אוכלים. מסתבר שכמו כולנו, גם הקנגרו אוהב שמלטפים אותו.  

קטנצי'ק

שאחרי זמן מה בחברת הקנגרו המשכנו לקואלות ולמזלנו פגשנו אותן ערות שכן רוב שעות היום והלילה הן פשוט נמות להן. במעט הזמן שאינן ישנות הן אוכלות. 

שוב עלי אקליפטוס?

את הערב סיימנו בקומזיץ מסביב למדורה שארגן הצוות (תפ"א, תה, אבטיחים, עוגיות). באירועים כאלו אני תמיד חושב שהמבוגרים אוהבים תפוחי אדמה שרופים יותר מאשר הילדים (הערה קטנה לצוות: אל תחסכו בתפ"א). 

קומזיץ

כשקמנו, לאחר ארוחת בוקר של לחמניות, ממרחים, שוקו וקפה על מרפסת משרדי הגן, התארגנו לסיור באור יום לפני שפותחים את הגן לציבור הרחב. פגשנו את הקוקברה הצוחקת, קנגרו חולדה, גואנה, קקדו, וואלבי אבל ללא ספק גולת הכותרת היה הביקור בציפוריה החדשה שנפתחה בגן. הציפוריה היא מבנה עם גג רשת בו גרים תוכים שונים אבל בעיקר מסוג לורי. רוב הציפורים פעילות בשעות הבוקר כך שזו השעה הטובה ביותר לפגוש אותן. נדב צייד אותנו בשיפודי פירות (תפוחים, מילונים ועוד) ונכנסנו לביתן. תוך דקה עשו התוכים את המוטל עליהם.

גדל לי איש על הרגלים

לאחר שנגמרו הפירות המשכנו אל אזור הקנגרו בכדי לוודא שאכלו ארוחת בוקר. בהזדמנו זו הצלחנו לראות גם גור קנגרו עושה חיים בכיס של אמא שלו.

היי, גם אני רוצה

למרות הסקפטיות הראשונית של אם הבנות, כולם סיכמו את החוויה בצורה חיובית. רעיון לסטרטאפ: מיזוג באוהל 🙂

נחל הקיבוצים

לאחר קיפול האוהל, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, עזבנו את גן גורו לכיוון מזרח לביקור וטבילה בנחל הקיבוצים. לבאים ממערב על כביש 669 יש לעבור את קיבוץ ניר דוד ולפנות ימינה לכיוון ירושלים. מיד לאחר הפניה יורדים מהכביש לצד ימין, עוברים דרך שער צהוב ואחרי דקה מגיעים למגרש החניה. רוב האנשים מסתפקים בהצטופפות ליד החנייה ושולחנות הפיקניקים אבל כדאי לבחור באפשרות אחרת.

יש אפשרות אחרת

לוקחים רק את מפתחות הרכב, מים, כובע, ומזרון ים (חובה). בקצה מגרש החניה חוצים את הגשר לגדה הצפונית ושם פונים שמאלה בדרך העפר. הולכים בשמש כעשר דקות (בדרך רואים עוד גשר מצד שמאל אבל ממשיכים ישר) עד שמגיעים לעץ דקל מצד שמאל על שפת הנחל. כאן מנפחים את המזרון ונכנסים למים. המים נעימים מאד ומגיעים עד לגובה של כמטר וחצי. הזרימה איטית ורגועה. בדרך מגיעים לשני הגשרים (שהוזכרו קודם) אותם ניתן לחצות בשתי דרכים. הפראיירים שצריכים ללכת עם הקטנה יטפסו מצד אחד וירדו בצד השני. כל השאר יגלשו דרך מעביר המים.

לונה גל חצי טבעי

לאחר סתלבט של כשעה מגיעים עם הערוץ עד למגרש החניה. כאן אוכלים משהו ויוצאים לדרך. דבאל לייק.

תמונות רבות מגן גורו ונחל הקיבוצים אפשר לראות כאן.

* גילוי נאות: הוזמנו להתארח בגן גורו מטעם אנשי היח"צ.

חסמבה, חסמבה, חסמבה

המסייר בירושלים רגיל לשמוע סיפורים על דויד המלך, ישו הצלוב וסולימאן המפואר. בתל אביב, הגיבורים בהכרח צעירים וארציים יותר. בסיורו של אורי קציר "מסע תל אביבי בעקבות חסמבה" כיכבו ירון לונדון והרוקח גרינוולד, ובני דמותם ירון זהבי והרוקח שחורי הבדיוניים, לכאורה; שכן כאשר הצביע אורי על חלון בית המרקחת "תרופה" בפינת דיזנגוף-ז'בוטינסקי, אליו טיפס ירון ולחש לרוקח "הדודה ציונה מבקשת שתי טבלאות מגן-דוד", היטשטשו הגבולות בין הנאראטיב ההסטורי והחסמבאי.

בעומדנו לנוכח בניין המשטרה הבריטית-דאז, כמה מטרים במעלה רחוב דיזנגוף, שלף אורי מתרמילו ספר צהוב מיושן ובלה מדפדוף, מקבילו התל אביבי של ספר הספרים הירושלמי. שמענו איך שיבח אהוד השמן "אייזן בטון" את נהג מכבי האש (שדמותו נבעה אולי מאפרים קרסנר, שכנם של יגאל מוסינזון ומשפחת לונדון בבית הקטן ברחוב מוצקין ממש מאחורי המשטרה, מפקד כבאי העיר במקצועו ואיש הש"י בעיסוקו החשאי), לאחר שהתיז בזרנוקו על השוטרים הבריטיים שבפתח הבניין;  נדמה היה כי עוד רגע יסיע אהוד את מכונית המשא, הכבל ינתק את סורגי החלון בקומה השניה, והמפקד ירמיהו יזנק ממקום מאסרו אל המונית שתוביל אותו לבית האדום של מועצת פועלי תל אביב (שניצב בשעתו ליד מלון שרתון דהיום, וגם לשם הגענו בהמשך הסיור).

בגן העצמאות, בשער בית הקברות המוסלמי הישן, הסביר אורי בצער כי מלון הילטון הסמוך הוקם בשנות הששים ממש מעל המערה החשמלית. הילד היחיד (בגילו) בקבוצה שאל לבסוף בדחילו, האם המערה היתה קיימת באמת?

לאחר שני ספרים מיצה מוסינזון את ימי המנדט, ושלח את החסמבאים מתל אביב השלווה אל אתרי האקשן של שנות החמישים – "האזור המסוכן" בנגב, מערות טורקלין ומחוזות הלגיון הערבי (זוכרים איך הדליק ירון חנוכיה במרומי הכותל המערבי, ואז נשמעה יריה, והספר הסתיים?) כך נאלצנו להסתפק בסיפורים ואתרים בצפון התל-אביבי הישן, שאינם קשורים (לכאורה!) לחבורה המופלאה – רצח ארלוזורוב ליד ככר אתרים העכשווית ושכונת מחלול המנדטורית (מקום מגוריו של אליהו חרמון?), ביתה של מרגוט קלאוזנר ברחוב בן-גוריון (ניהלה את "הבימה", והרי בצלאל לונדון, אבי ירון ובעל הבית של מוסינזון, היה שחקן!), לאה גולדברג והבית הכחול ברחוב ארנון (סיפור ילדים).

מן הון להון התגלגלנו עד בית הספר תל-נורדאו, שבו למדה תמר סגנית חסמבה; אל בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור, שם נקבר ככל הנראה רפאל כדורי, ובו נפגשה החבורה באישון-ליל, ואהוד השמן חמד לדני לצון והפחידו כרוח רפאים; שם קרה משהו גם בספר "חסמבה וההרפתקאות המופלאות בחופש הגדול", אבל זו היתה כבר החסמבה השניה, ואלה לא ממש נחשבים (אם כי מספרית הם מאכלסים 28 מתוך 44 הספרים, שפורסמו בין 1950 ל- 1994). ולבסוף, אל חוף בוגרשוב, שבו הוכיח אליהו חרמון את גבורתו בפעם הראשונה, ובו גם קרה משהו שקשור לאלימלך זורקין ונערי ההפקר בוק ג'ונס ודיליג'נס, אבל כבר היה חם מכדי לקלוט מה בדיוק.

אני ממתין בקוצר רוח לסיור הספרותי הבא של אורי. בעקבות אלון ורפי, בבקשה!

_______________________

הערה:  זהו פוסט אורח מאת גיסי, חגי שנידור, אשר היה אורחו של אורי קציר בסיור "מסע תל אביבי בעקבות חסמבה".

טיול עם ילדים – תל דן, נחל חרמון תחתון, שניר, חורשת טל ועוד

לפני כחודשיים טיילנו באיזור עין גדי וכעת חזרנו מטיול בן ארבעה ימים באיזור הצפון. איזור הגליל העליון מוכר לי היטב מתקופות מילואים ארוכות אך טיול עם ילדים היא חוויה שונה ומהנה.

התחלנו ביום ראשון לקראת הצהרים בטיול בשמורת תל-דן. המסלול קליל, המון צל אך המים קפואים. הייתי בשמורה הזו לפני כשנתיים וללא ספק השנה הזרימה בנחל, כמו גם בנחלים הנוספים בהם בקרנו, חזקה יותר. בשמורה יש עץ הנקרא העץ של פו על שם ציורי העצים של מילן בספרי פו הדוב.

העץ של פו - שמורת תל דן

אחר הצהרים, לאחר ליקוק גלידה במקדונלדס (ארבע בעשר), הגענו לבית הארחה בתל-חי. נתחיל מהסוף – המקום לא מומלץ! שטח בית ההארחה יפה ומטופח. מדשאות גדולות ונוף מקסים אך החדרים צפופים מאד, לא נקיים ובעלי ריח לא מלבב.

בהתאם להמלצה מקולגה מקומית קפצתי לפיצריה משפחתית נחמדה בקרית שמונה בשם הפיצה שלי. פיצה משפחתית משובחת, כולל תוספות ובקבוק שתיה עולה 55 ש"ח. ארוחה משפחתית על הדשא ברוח הנעימה סגרה את היום. ארוחת הבוקר בבית ההארחה די עלובה. באמת שאין לנו דרישות מוגזמות ולמרות שקשה לקלקל חביתה, נרשמה הצלחה בכך. בנוסף הירקות עייפים. טוב, נפסיק לקטר, באנו להנות.

טיפ: הגיעו למסלולים לפני 10 בבוקר. פשוט אין אנשים והמסלול יהיה כמעט פרטי. כשתסיימו תראו את המוני המטיילים עומדים בתור.

בשני בבוקר נסענו לנחל חרמון תחתון. הכניסה נמצאת מזרחה מקיבוץ שדה נחמיה. פניה ראשונה שמאלה לדרך עפר ולפי השילוט עד לחניון האקליפטוסים. המים נעימים, הזרימה חזקה. מומלץ להביא כלי ציפה כמו אבובים או מזרוני ים (פשוטים עולים 10 שקלים ומתאימים מאד). המסלול כולו בצל וניתן בכל רגע לעלות על הגדה ולצעוד חזרה לרכב בשביל נוח.

נחל חרמון תחתון

בדרך תמצאו גם חבלי טרזן:

נחל חרמון תחתון

את שעות הצהרים המאוחרות העברנו בשיט קייקים בכפר בלום. לאחר סיור בנחלי האיזור התרשמנו שהמסלול של קייקי הגושרים מהנה יותר אבל הילדים נהנו בכל מקרה.

את ארוחת ערב בילינו במסעדה מזרחית בשם למאר (לשעבר רוזמרין. טלפון 04-6997808) הנמצאת בכניסה הדרומית של בית הילל ונקראת על שם בתו של בעל הבית. מנה עיסקית המוגשת כל היום עולה 40 ש"ח וכוללת מבחר סלטים, שני שיפודים, תוספות וקינוח (ללא שתיה). טעים וזול.

בשלישי בבוקר קפצנו לשמורת נחל שניר הסמוכה. במידה ותגיעו מוקדם תקבלו נחל פרטי ותוכלו לרבוץ לאורך הנחל ללא צפיפות. אנחנו השארנו מכונית אחת בסוף המסלול בחניון של קייקי הגושרים (תשאלו בכניסה לשמורה במידה ואתם לא מוצאים) ובכך חסכנו הליכה חזרה שהיא ברובה ללא צל. המסלול נוח וקל, צל רב ומים נעימים מאד. מתאימים בדיוק למלחמות מים.

מלחמת מים בנחל שניר

בשעות הצהרים חלק מהילדים רצו ללכת להחליק על הקרח במרכז קנדה במטולה. הגדולה ואני יצאנו לחפש קצת תרבות. התכוונו לנסוע למוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעיין ברוך אך מהשילוט הסתבר כי שעות הפתיחה הן בין 9 ל- 12 בבוקר. למזלנו במקרה המוזיאון היה פתוח ונהננו מהדרכה מרתקת של אמנון, האיש שמאחורי המקום.

לאחר הסיור במזיאון קפצנו לביקור באנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים אשר נמצאת ליד שאר ישוב מול הכניסה לקיבוץ דפנה. מקום יפה ומטופח ומומלץ להגיע גם בשעות החשכה שכן במקום תאורה מעניינת. כך עשינו לאחר ארוחת הערב במסעדת פוקצ'ה המשובחת.

ביום הרביעי נסענו לנוח בשמורת חורשת טל. המקום נמצא בלב חורשת אלונים ענקיים כך שיש המון צל ודשא רחב ידים. הילדים שמחו מתעלות המים הקרירים, בריכת השחיה ממימי הנחל, מגלשות מים לקטנים ולגדולים (לגדולים בתשלום נוסף של 10 ש"ח ל- 5 גלישות).

שמורת חורשת טל

חזרנו עייפים אך מרוצים 🙂

טיול עם ילדים – עין גדי, נחל דוד, מצדה, ים המלח ומערת הנטיפים

לפני כשלושה שבועות יצאנו (שני זוגות וארבעה ילדים – הצעירה בת 4.5 והגדולות בנות 9) לטיול של שלושה ימים ולילות לאיזור עין גדי. את הדרך דרומה התחלנו ביום רביעי אחר הצוהרים ולאחר עצירה אחת להתרעננות בלטרון הגענו לפנות ערב לבית ספר שדה עין גדי. אני לא בטוח אם זה מבצע או שזה המחיר הרגיל, אבל חדר לארבעה עלה 380 ש"ח ללילה כולל ארוחת בוקר. החדרים נעימים, נקיים ופשוטים (מיטות, מקלחת, שירותים, מזגן, מקרר וקומקום חשמלי). לא, אין טלוויזה.

בבוקר, לאחר ארוחה סבירה בהחלט, ירדנו אל שמורת עין גדי. לבעלי כרטיס מטמון הכניסה חופשית לרוב שמורות הטבע ובעלי כרטיס משרת מילואים פעיל זכאים להנחה ברכישתו. בחרנו במסלול הקצר של נחל דוד (ללא עליה למערת דודים) שהתגלה כגולת הכותרת של הטיול. המסלול כולל מערכת של מספר בריכות מים צוננים ומספיק צל בקרבתן כך שהיה קשה לתלוש את הילדים מהמים.

הבריכה הראשונה נמצאת ממש כמה עשרות מטרים מתחילת המסלול:
nahal-david-3.JPG

הבריכת המרכזית והגדולה מכולן. זהירות מים עמוקים בקרבת המפל:
nahal-david-1.JPG

עוד מהבריכה המרכזית:

nahal-david-2.JPG

סיימנו את המסלול בשעות הצוהרים וחזרנו לחדרים לארוחה קלה ושנ"צ. לפנות ערב יצאנו לכיוון הצד המערבי של מצדה (הצד של הסוללה) בכדי להגיע למופע האור קולי הנערך חלק מהשנה בימי שלישי וחמישי בערב. להפתעתנו המקום היה מלא כמעט עד אפס מקום (מהיכן כל האנשים האלו צצו?). המופע מעניין אפילו את הקטנה שהתרשמה מהמלך והמלכה שחיו בארמון (הכוונה להורדוס, בונה המצודה). חזרנו לקראת חצות עייפים אך רצוצים.

בשישי בבוקר לא מיהרנו ולאחר הארוחה נסענו פעם נוספת למצדה. הפעם מכיוון מערב דרך הרכבל. היה חם אבל הספקנו לראות כמעט הכל. הקטנה לא כל כך התרשמה מהארמון. אם כך נראה ארמון אז אולי היא לא רוצה להיות נסיכה. את שעות אחר הצוהרים העברנו בבית ספר שדה עין גדי במשחקים, מעקב אחר משפחת היעלים המסתובבת חופשי בשטח ובארוחת שבת חגיגית (פחות או יותר). לאחר הארוחה שמענו הרצאה מלווה בשקופיות בנושא הנמרים שאינם עוד באיזור.

ביום שבת בבוקר נתנו קפיצה לשכשוך קל בים המלח. כמובן שלקחנו גבישי מלח מהחוף להראות בגן ובכיתה.

dead-sea-1.JPG

לקראת הצוהרים התחלנו לעשות את דרכנו צפונה ולאחר ארוחה במסעדה הלבנונית באבו-גוש עצרנו לסיור במערת הנטיפים בשמורת אבשלום (מזרחית לבית שמש).

avshalom-cave-1.JPG

היה מעולה 🙂