בליל חמישי האחרון התארחנו* ללינת שטח בפארק האוסטרלי גן גורו אשר נמצא צמוד לקיבוץ ניר דוד בבקעת בית-שאן. הגענו לגן לפנות ערב ונטינו את אוהלינו (המושאל, זה על המחצלת). הקבוצה כללה מספר משפחות, סה"כ כ- 25 הורים וילדים.
המאהל
עד לחשיכה הבנות נהנו לשחק במבוך הצמחים הגדול ובעיקר לרוץ מכאן לשם ובחזרה. לאחר שהחשיך יצאנו לסיור לילי בגן בהדרכתו של נדב שעונה על כל השאלות עוד לפני שנשאלו ומפרק צנפות כאילו היו אגוזים.
נדב מפרק צנפה
מסתבר שחלק מהחיות דווקא מעדיפות את שעות הערב ומגלות ערות מפתיעה. האמו לדוגמה גילה עניין רב בפנסים שלנו ומאד רצה לנקר אותם. גם הקזואר גילה בנו עניין אבל לא יצא טוב בתמונות, תמיד דופקים את השחורים.
אמו - Emu
לאחר ביקור אצל מספר חיות הגענו לשטח של הקנגרו. הקנגרו היא חיה הפעילה בלילה המסתובבת בלהקה. חוץ מהבת הקטנה שלנו כולם הסכימו שהיא חמודה וידידותית. הקטנה העדיפה לשמור מהם מרחק ביטחון הולם. קבלנו מנדב גרגירי תערובת להאכלה ויצאנו למשימה. הקנגרו כבר יודעים את העבודה שלהם. ברגע שמתקרבים אליהם עם יד אחת מושטת ופנס בשניה הם מתקרבים, בזהירות, ופשוט אוכלים. מסתבר שכמו כולנו, גם הקנגרו אוהב שמלטפים אותו.
קטנצי'ק
שאחרי זמן מה בחברת הקנגרו המשכנו לקואלות ולמזלנו פגשנו אותן ערות שכן רוב שעות היום והלילה הן פשוט נמות להן. במעט הזמן שאינן ישנות הן אוכלות.
שוב עלי אקליפטוס?
את הערב סיימנו בקומזיץ מסביב למדורה שארגן הצוות (תפ"א, תה, אבטיחים, עוגיות). באירועים כאלו אני תמיד חושב שהמבוגרים אוהבים תפוחי אדמה שרופים יותר מאשר הילדים (הערה קטנה לצוות: אל תחסכו בתפ"א).
קומזיץ
כשקמנו, לאחר ארוחת בוקר של לחמניות, ממרחים, שוקו וקפה על מרפסת משרדי הגן, התארגנו לסיור באור יום לפני שפותחים את הגן לציבור הרחב. פגשנו את הקוקברה הצוחקת, קנגרו חולדה, גואנה, קקדו, וואלבי אבל ללא ספק גולת הכותרת היה הביקור בציפוריה החדשה שנפתחה בגן. הציפוריה היא מבנה עם גג רשת בו גרים תוכים שונים אבל בעיקר מסוג לורי. רוב הציפורים פעילות בשעות הבוקר כך שזו השעה הטובה ביותר לפגוש אותן. נדב צייד אותנו בשיפודי פירות (תפוחים, מילונים ועוד) ונכנסנו לביתן. תוך דקה עשו התוכים את המוטל עליהם.
גדל לי איש על הרגלים
לאחר שנגמרו הפירות המשכנו אל אזור הקנגרו בכדי לוודא שאכלו ארוחת בוקר. בהזדמנו זו הצלחנו לראות גם גור קנגרו עושה חיים בכיס של אמא שלו.
היי, גם אני רוצה
למרות הסקפטיות הראשונית של אם הבנות, כולם סיכמו את החוויה בצורה חיובית. רעיון לסטרטאפ: מיזוג באוהל 🙂
נחל הקיבוצים
לאחר קיפול האוהל, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, עזבנו את גן גורו לכיוון מזרח לביקור וטבילה בנחל הקיבוצים. לבאים ממערב על כביש 669 יש לעבור את קיבוץ ניר דוד ולפנות ימינה לכיוון ירושלים. מיד לאחר הפניה יורדים מהכביש לצד ימין, עוברים דרך שער צהוב ואחרי דקה מגיעים למגרש החניה. רוב האנשים מסתפקים בהצטופפות ליד החנייה ושולחנות הפיקניקים אבל כדאי לבחור באפשרות אחרת.
יש אפשרות אחרת
לוקחים רק את מפתחות הרכב, מים, כובע, ומזרון ים (חובה). בקצה מגרש החניה חוצים את הגשר לגדה הצפונית ושם פונים שמאלה בדרך העפר. הולכים בשמש כעשר דקות (בדרך רואים עוד גשר מצד שמאל אבל ממשיכים ישר) עד שמגיעים לעץ דקל מצד שמאל על שפת הנחל. כאן מנפחים את המזרון ונכנסים למים. המים נעימים מאד ומגיעים עד לגובה של כמטר וחצי. הזרימה איטית ורגועה. בדרך מגיעים לשני הגשרים (שהוזכרו קודם) אותם ניתן לחצות בשתי דרכים. הפראיירים שצריכים ללכת עם הקטנה יטפסו מצד אחד וירדו בצד השני. כל השאר יגלשו דרך מעביר המים.
לונה גל חצי טבעי
לאחר סתלבט של כשעה מגיעים עם הערוץ עד למגרש החניה. כאן אוכלים משהו ויוצאים לדרך. דבאל לייק.
תמונות רבות מגן גורו ונחל הקיבוצים אפשר לראות כאן.
* גילוי נאות: הוזמנו להתארח בגן גורו מטעם אנשי היח"צ.
