ארכיון הקטגוריה: כסף באינטרנט

גוגל משלמת 68% מהכנסות הפרסום באתרי שותפים

פורסם בתאריך על ידי
2

אתמול פרסמה גוגל לראשונה את אופן חלוקת ההכנסות מפרסום באתרי שותפים. על-פי הודעתה גוגל מעבירה לשותפים 68% מההכנסות של אדסנס לתוכן. באופן כללי, עבור מי שלא מכיר את השרות, אדסנס לתוכן הן מודעות הפרסום של גוגל המופיעות באתרים רבים שאינם של גוגל. קיים גם שרות של אדסנס לחיפוש בו מוצגות מודעות במנוע החיפוש של גוגל המוטמע באתרים חיצוניים. חלוקת ההכנסות של אדסנס לחיפוש היא 51% לשותפים.

השרות של אדסנס הושק בשנת 2003 ומאז היו רק ניחושים לגבי צורת חלוקת העוגה. באופן אישי אני הערכתי שהחלוקה היא פחות טובה מבחינת השותפים ושלא קיים שיוויון בינהם. חשבתי שאתר גדול כמו הארץ, שלמיטב זיכרוני פעם הציג מודעות אדסנס, בוודאי מקבל אחוז גדול יותר מההכנסות מאשר איזה בלוג קטן. זה כנראה נכון, שכן, במענה לשאלה ישירה בנושא, הובהר כי כולם מקבלים 68% למעט שותפים גדולים עימם יש לגוגל הסכם פרטי ומיוחד. השורה התחתונה עבור הבלוגר הקטן היא שהוא מקבל 68% מההכנסות. נראה לי סביר.

לא ברורה הסיבה מדוע גוגל פתאום החליטה לפרסם את הנתון הזה? בהודעתה כתוב רק שהדבר נעשה "in the spirit of greater transparency" – ברוח של שקיפות גדולה יותר… מעניין. מחיפוש (בגוגל כמובן) עולה שממש לאחרונה נערכה חקירה בנושא באיטליה וכנראה התקרבו למצב בו בית המשפט היה מחייב את גוגל לחשוף את המספרים. אמנם היו איזכורים מקוטעים לפרשה אבל היא לא זכתה לכותרות בארה"ב.

נקודה מעניינת נוספת היא ההבדל בחלוקת ההכנסות בין אדסנס לתוכן (68%) לבין אדסנס לחיפוש (51%).  האם המשמעות היא שכדאי יהיה לבעלי אתרים להציג תוצאות חיפוש ללא מודעות של אדסנס לחיפוש ולהצמיד להן מודעות של אדסנס לתוכן? האם 17% עושים את ההבדל? האם הביצועים יהיו שווים מבחינת אחוז ההקלקות? האם זה בכלל מותר?

משיכת כסף מ- PayPal לחשבון בנק ישראלי

פורסם בתאריך על ידי
5

לפני כחודש כתבתי על סליקה פשוטה של כרטיסי אשראי וציינתי כי לא ניתן למשוך כסף מ- PayPal לחשבון בנק ישראלי. נכון להיום PayPal מאפשרים את השרות.

paypal-israeli-banks.PNG

השרות עולה 8 ש"ח למשיכות של עד 1000 ש"ח וחינם עבור סכומים גבוהים יותר. לצורך ההשוואה, משיכה לכרטיס אשראי עולה 22 ש"ח.

סליקה פשוטה של כרטיסי אשראי

פורסם בתאריך על ידי
28

בתחום המקצועי שלי כמעט ואין כזה דבר עבודות קטנות. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בחוזי עבודה ארוכי טווח של חודשים עד שנה. בנוסף, לרוב מדובר בחברות גדולות, גופים ממשלתיים, משרדי הנדסה, עיריות (לא עלינו) ושכמותם. גופים כאלו משלמים, בדרך כלל, בהעברות בנקאיות או בהמחאות. תשלום בכרטיסי אשראי לא קיים בלקסיקון שלהם.

בשולי העיסוקים שלי ישנם גם דברים אחרים. פיתוח תוכנות , קצת ענייני אתרים, וורדפרס, דומיינים ואפילו בלוגלי. כאן כבר מדובר בסכומים קטנים יחסית – נגיד ממוצע של כמה מאות שקלים אבל יכול להיות גם 100 ש"ח (זה לא קשור ל- 500$ שאני גובה עבור התקנת וורדפרס). לרוב האופי של העסקאות האלו הוא שכל הקשר נעשה בתכתובת דרך הדוא"ל ולכל היותר בטלפון. ואז עולה השאלה של צורת התשלום: מזומן, צ'ק, העברה בנקאית או כרטיס אשראי. בדרך כלל ללקוח נוח לשלם בכרטיס אשראי אך למרות שאני עוסק מורשה אין לי הסכמים עם חברות האשראי לסליקת כרטיסים. צריך פתרון. שימו לב שאני לא מדבר כרגע על פיתרון המוטמע בתוך אתר האינטרנט שלי אלא אפשרות פשוטה לקבלת תשלום בכרטיס אשראי. במאמר מוסגר צריך להגיד שתחום הסליקה באתרי האינטרנט עומד לעבור שינויים משמעותיים בעת כניסת תקני PCI-DSS לאבטחת מידע אשר יחולו על כל מי שמעביר, מעבד או שומר נתוני כרטיסי אשראי. כלומר כל אותם עסקים אשר מקבלים כרטיסי אשראי באתר שלהם יצטרכו לעמוד בתקן ולא בטוח שכולם (או רובם) יעמדו בהוצאות הכספיות הדרושות.

PayPal

יגידו רבים – PayPal. השרות של פייפאל הוא מעולה ואני משתמש בו מספר שנים בכדי לשלם חשבונות שונים בחול כגון קניית דומיינים ותשלומים לחברות איחסון. כמו כן השתמשתי בפייפאל בכדי לשלם למפתחים מעבר לים. לחלק מהלקוחות לא תהיה בעיה להשתמש בשרות של פייפאל במיוחד שהוא לא מחייב רישום מראש אך יש לו, בשלב זה, מספר חסרונות:

  • אין תמיכה בעברית. לא ללקוח ולא לסוחר. אולי בשנה הבאה.
  • לא ניתן לקבל תשלום בטלפון ולבצע את העיסקה מיידית. לחברה יש שרות כזה הנקרא "שרת ורטואלי" אך הוא מיועד לתשובי ארה"ב בלבד.
  • לא ניתן למשוך כסף מהחשבון בפייפאל לחשבון הבנק (אלא דרך כרטיס אשראי – ראו סעיף הבא) עידכון: כן ניתן למשוך כסף לחשבון בנק ישראלי
  • ניתן למשוך כסף מחשבון הפייפאל רק לכרטיסי אשראי של ויזה (בינלאומי כמובן).

העמלות בפאייפל הן: 3.4% + 1.2 ש"ח לכל עסקה. משיכת כספים: 22 ש"ח. אין תשלום חודשי קבוע. על סכומים אלו אין מע"מ.

משהו ישראלי?

בארץ ישנם מספר שרותים המספקים שרותי סליקה עבור עסקים שאין להם הסכמים מול חברות האשראי. לדוגמה איזי-פיי (מבדיקה נוספת עולה כי חברת איזי-פיי מחתימה על הסכם מול לאומי קארד שהיא החברה הסולקת ומקבלת כרטיסי אשראי של ויזה ומסטרקארד בלבד) ופלא-פיי. מכרה שלי בדיוק נרשמה לאיזי-פיי כך שבקרוב כנראה אקבל מידע ממקור ראשון אודות השרות שלהם. לאחר בדיקה קצרה של השרותים ומספר שיחות בנושא עם כמה אנשים נראה לי שישנם שני נותני שרותים עיקריים.

wallapay-logo.gifהראשון הוא וואלה-פיי. השרות מבית וואלה די ותיק. לפי הבנתי הוא הוקם בכדי לתת מענה לסליקה של המוכרים בוואלה שופס. השרות גובה עמלה של 2.25% + מע"מ מכל עסקה ו- 8.66 ש"ח + מע"מ לכל משיכת כספים לחשבון בנק. משיכת הכספים יכולה להתבצע שלוש פעמים בחודש בהתראה של שבעה ימים. בזמנו תרמתי באמצעות השרות לח"כ מיקי איתן ואפילו יש לשרות תוסף תרומות. לא נגבית עמלה מהמשלם אך הוא חייב לפתוח חשבון.

paycard-logo.PNGהשרות השני, ואיתו החלטתי לנסות את מזלי, הוא פייקארד. החברה פועלת משנת 2000 עבור לקוחות בישראל ובחול. העמלות נקבעות לפי היקף הפעילות (עמלה עולה כאשר ההיקף עולה). המדרגה הרלוונטית, לפחות לגבי, היא זו של עד 2,500 ש"ח בחודש ועבורה העמלה הינה 2.15% + מע"מ לעסקה ו- 8.6 ש"ח + מע"מ עבור המשיכה לבנק. משיכות מתבצעות רק ב- 15 לכל חודש עבור הפעולות של החודש הקודם. הלקוח לא נדרש לרישום באתר. גם בשרות של פייקארד משתמשים פוליטיקאים לגיוס תרומות, ראו באתר של שלי יחימוביץ או תוכלו לשלם לחשבון לדוגמה עבור השרותים המעולים שלי. שרות נוסף ונחמד נקרא "שלם לי" שהוא טופס תשלום פתוח בו יכול המשתמש להקליד כל סכום שאותו הוא רוצה/צריך לשלם. תוכלו לראות דוגמה באתר הבית של החברה, מצד ימין לגמרי למטה. נסו להכניס את קוד המשתמש mydemo וסכום כלשהו. ניתן גם להשתמש בטופס הזה בכדי להקליד פרטי תשלום עבור הלקוח, נגיד בהזמנה טלפונית.

בקיצור, התחלתי להשתמש בשרות שלהם אך טרם משכתי כספים. אני מקוה שלא תהיינה בעיות.

 litrom-logo.PNG

עבור עמותות, מלכ"רים, מפלגות ומועמדים לבחירות ברשויות המקומיות קיים השרות של לתרום.קום. היתרונות שלו הם ביכולת להקמת עמודי סליקה שונים והתאמתם למטרות שונות (ממכירת כרטיסים לאירועים עד לחולצות של גלעד שליט), קבלת תרומות טלפוניות על-ידי מוקד (עם מספר 1-700 ובתשלום נוסף) ועמודים במספר שפות. באופן כללי זהו שירות שמיועד לשוק ספציפי ומותאם לדרישותיו (תרומות, דמי חבר, מכירת מוצרים, כרטיסים לאירועים וכו'). המחיר הוא 350 ש"ח לפתיחת החשבון ועמלה של  4.5% + מע"מ. תשלום מועבר בצ'ק פעם בחודש.

בשולי הדברים אציין כי העמלות השונות שגובות חברות הסליקה הן הוצאה מוכרת לצורכי מס (וכן לקיזוז במע"מ) שהרי מוכרות הוצאות לצורכי גביית תשלומים. הכרה זו מקטינה למעשה את העמלות המשולמות ובכך מגדילות את האטרקטיביות של השרות.

כמה מילים בנושא הבקשה לתביעה ייצוגית כנגד גוגל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

השבוע התפרסמו ידיעות על תביעה שהוגשה כנגד גוגל הכוללת בקשה להכרה בה כתביעה ייצוגית. במילים פשוטות נטען בתביעה, אשר הוגשה על-ידי יוני כהנא באמצעות עורכי הדין אורן אוזן ויוסי כפרי, כי גוגל חייבה חיובי יתר עבור שרות הפרסום שלה בתוכנית גוגל אדוורדס. בקצרה ניתן לתאר את תוכנית אדוורדס כתוכנית פרסום בה המפרסם משלם לגוגל עבור כל לחיצה (קליק) של המשתמשים על הפרסומת שלו.

יוני כהנא השתתף בתוכנית הפרסום של גוגל בכדי לפרסם את האתר העיסקי שלו בתחום אבטחת המידע. אגב, הדומיין של האתר המדובר, yhitech.com, מועמד בימים אלו למכירה (PR1 למי ששאל). יוני טוען כי ביצע מעקב באמצעות הלוגים של השרת בו אוחסן האתר שלו והסתבר לו כי הוא חוייב על-ידי גוגל על כמות קליקים הגדולה מסך הכניסות הכללית לאתר (הפרש של עשרות אחוזים). לאחר שפנה אל גוגל בנושא הוצע לו להתקין באתרו את שרות הסטטיסטיקה של גוגל, גוגל אנליטיקס, שכן "Google Analytics שואב את הנתונים לגבי הכניסות לאתר שלך דרך מודעות של Google AdWords מתוך בסיס הנתונים של Google AdWords".

מיד לאחר שהותקן השרות ערך יוני בדיקה נוספת ממנה עלה כי מספר הכניסות הנמדד על-ידי גוגל אנליטיקס "כמעט זהים" לאלו שהופקו מהלוגים של האתר. לעומת זאת, טוען יוני, חוייב על-ידי גוגל עבור מספר כניסות הגבוה ב- 80% מאלו שמדד האנליטיקס. מבדיקות נוספות שערך עלו הפרשים נוספים ולכן נטען כי "לא קיימת כל תאימות בין כמות הקליקים הנספרים על-ידי AdWords ואשר בגינם מחויב הלקוח לבין כמות הקליקים האמיתית, כפי שתוכנת Google Analytics מפיקה בדוחותיה".

לאחר פניה נוספת לגוגל נתקבלה התגובה כי אכן קיימות אי התאמות בין אדוורדס לאנליטיקס. לדוגמה מהסיבה הבאה:

Google AdWords עוקבת אחרי קליקים כאשר Google Analytics עוקבת אחר כניסות לאתר. במידה וגולש מקליק על המודעה פעמיים תוך 30 דקות מבלי לסגור את הדפדפן, Google Analytics תרשום את זה ככניסה אחת. Google AdWords תרשום 2 קליקים. אותו מצב יקרה כאשר גולש מקליק על המודעה, אחרי זה לוחץ על כפתור "חזור" ושוב לוחץ על המודעה Google AdWords תרשום 2 קליקים כאשר Google Analytics  תרשום כניסה אחת.

לטענת יוני, דוגמה זו סותרת את הפרסום של גוגל כי "כל שקל בתקציב שלך מושקע בהבאת לקוחות חדשים עבורך" (ההדגשה שלי). בהתאם לכך תובע יוני מגוגל סך של 260 ש"ח אשר לטענתו נגבו ממנו שלא בצדק. סכום זה מהווה 20.1% מסך החיוב.

ועכשיו למכפלות. נטען כי סך ההכנסות, בשנים האחרונות, מתוכנית אדוורדס, הסתכמה בסך של 493.5 מליון ש"ח. על-פי החשבון הפשוט נגבו ביתר, מציבור המפרסמים, כ- 104 מליון ש"ח אותם נתבעת גוגל להחזיר.

מדידת כניסות לאתרים (צפיות וביקורים בעיקר) הנה משימה בעייתית. ישנם כלי סטטיסטיקה רבים. בבלוג הזה מותקנים "רק" שלושה: גוגל אנליטיקס (הכלי המרכזי בו אנו משתמשים בבלוגלי), StatCounter ו- pMetrics. ישנו הבדל במדידה בין שלושת הכלים המגיע גם לסדר גודל של 20%. בהקשר הזה קצת מפליא אותי כי יוני ראה התאמה בין הלוגים של השרת למדידה של האנליטיקס. הראשון אמור לרשום כל פניה לשרת והשני בוודאי מסנן משהו.

צריך לשאול גם את השאלה מהי המטרה של הפרסום בגוגל או פרסום בכלל. האתר המדובר מכר שרותי בדיקות חדירה לאתרי אינטרנט ושרותים נוספים בתחום אבטחת המידע. גולש שהקליק על מודעה של האתר ולאחר מכן לחץ על הכפתור "חזור" למעשה עזב את האתר (כנראה ללא ביצוע קניה). על הפניה חוזרת לאתר, בעקבות לחיצה נוספת על המודעה, טוענת למעשה גוגל שיש לשלם. אפשר לראות את ההיגיון בכך למרות שאין מדובר ממש "בלקוח חדש" לגמרי כפי שטוען יוני.

הבעיה המרכזית שמציפה התביעה הזו היא העדר כלי סטטיסטיקה מדוייק עבור גוגל אדוורדס. כדוגמה נגדית אפשר להסתכל על חשבון הפלפון. אני יכול לקבל פרוט מלא ומדוייק של כל שיחה שערכתי. לאיזה מספר, זמן ומשך השיחה וכמובן המחיר. מבדיקה שעשיתי בעבר הצלחתי להבין בדיוק את חשבון הפלפון החודשי שלי. למיטב ידיעתי זה לא המצב בשרות גוגל אדוורדס. אני מעריך שלו היה כלי המאפשר הבנה מדוייקת של כל דולרהמושקע, אי הבנות מסוג זה היו מתבררות בקלות רבה יותר.

הערות:
1 – אינני עו"ד ואין לי כוונה לנתח ניתוח משפטי של המקרה.
2 – למען הגילוי הנאות, בעבר הרחוק השתמשתי בשרות גוגל אדוורדס וכיום אני משתמש בשרותים אחרים של גוגל.

גיוס כספים בבלוג – האם יצליח?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לא רק ח"כ מיקי איתן מגייס כספים באתר שלו. הבלונדינית הסודית מעיר הקודש כתבה שבית ספר מסויים מתקשה להוציא את תלמידיו לטיול שנתי עקב מצוקה כספית. מורין הגיבה כי תהיה מוכנה לתמוך בשלושה תלמידים ומגיבים נוספים גילו עניין. הבלונדינית בדקה ויצרה קשר עם מנהלת בית הספר.

עכשיו רק נותר להפיץ ולראות מה יקרה.

קצרים 44/2008

פורסם בתאריך על ידי
8

אופס, עברתי על סעיף 4.5 של תנאי השרות של אתר מקו החדש:

מותר לך לשים קישורים אל אתר זה באתר אינטרנט אחר אך זאת רק בדרך של קישור לכתובות www.mako.co.il או www.keshet-tv.co.il או www.keshet-tv.com ולא באמצעות קישורים עמוקים (deep links).

קריאה נוספת בויקיפדיה על "קישורים עמוקים". ראיתם בכלל איך נראים הקישורים של מקו?

—————————–
BlogRush (הפירמידה של הבלוגוספירה?) נסגר.

—————————–
ראיון עם מפתחי Habari (לשעבר מאנשי המפתח של וורדפרס).

בלוג בבלוגלי נמכר באלפי שקלים

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

בלוג בבלוגלי, שנפתח לפני כשבעה חודשים וישב תחת דומיין פרטי, נמכר השבוע באלפי שקלים.

הבלוג קידם מספר ביטויים לחלק העליון של העמוד הראשון בתוצאות גוגל ונהנה מהכנסה נאה מהצבת פרסומות אדסנס ומהפניה לאתרים הנותנים שירותים בתחום המדובר.

לא ניתן לחשוף את סכום המכירה אך הוא היה קרוב לפי עשרים מההכנסה החודשית מפרסום.

מכירת קישורים בכתבות עיתונאיות?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

קראתי את הכתבה של עידן יוסף באתר NFC על התביעה של אדם שוב נגד מספר אתרי אינטרנט והופתעתי לגלות שישנו קישור על המילה "אינטרנט". קישורים כמובן לא מפתיעים אבל הקישור הזה נראה קצת לא קשור. כאשר העמדתי את העכבר על הקישור נתגלה לי הכיתוב המוצג בתמונה (החץ האדום שלי):

ncf-links.JPG

הקישור מוביל לאתר של חברת אלקטרו (אולי השם שלהם הוא פאוורפון) העוסקת בין השאר בקידום אתרים. מהצצה על הקישור עצמו ניתן להסיק שיש עוד מילים המקושרות לאתרים אבל לא מצאתי קישורים נוספים באתר:
http://www.nfc.co.il/redirectLinkedWord.aspx?WordID=31

אין לי בעיה בכלל עם מכירת קישורים (נהפוך הוא). השרות של TLA לדוגמה הוא מאד פופלארי בחו"ל (ומעט מאד בישראל) כולל גם האפשרות של מכירת קישורים בתוך הטקסטים – Inlinks. בתחום של קישורים בטקסטים פועלת גם חברת Kontera הישראלית אבל גם היא לא פונה לשוק הישראלי. ככל הידוע לי אין חברה בארץ העוסקת בתיווך בין מפרסמים לאתרי תוכן בנושא מכירת קישורים. כמובן שמכירת קישורים קיימת בארץ אבל בדרך כלל הדבר נעשה על-ידי חברות קידום האתרים או מול המפרסמים ישירות.

בכל זאת הופתעתי לראות אתר חדשות גדול מציב קישורים מסוג זה.

כמה משלמת תפוז לבלוגרים?

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לפני כשנה הודיעה תפוז כי תתחיל לשלם לבלוגרים אצלה על-פי מספר צפיות. לאחר ההודעה כתבתי השוואה בין ההצעה של תפוז לבין הצבת פרסומות גוגל אדסנס. השבוע, עם פרסום הדוחות השנתיים של תפוז, אנחנו זוכים במעט מידע השופך מעט אור על התשלום לבלוגרים. מתוך הדוח (ההדגשות שלי):

בחודש מרץ 2007 החלה החברה לשלם לבלוגרים. מטרתו של המהלך היא לחזק את מעמדה של הבלוגיה כאתר בלוגים מוביל, על ידי שימור נאמנות כותבי בלוגים קיימים והוספת כותבי בלוגים חדשים. למועד פרסום הדו"ח, משלמת החברה סך של 8 ש"ח לכל 1,000 צפיות בבלוג. כתנאי לזכאות לתשלום, צריכים הגולשים להרשם לשירות הבלוגים בתשלום, וכן לעבור סף של 10,000 כניסות לבלוג (80 ש"ח). תפוז הינו פורטל האינטרנט הישראלי הראשון שהציע תשלום לגולשים. בשנת 2007 שילמה החברה לבלוגרים כ- 30 אלפי ₪.

את התשלום הראשון הבלוגרים מקבלים לאחר שצברו 80 ש"ח. הסכום השנתי ששולם בפועל על-ידי תפוז שולם רק למי שעמד בתנאי זה וכך, לכל היותר,שולם כסף ל- 375 בלוגרים ( 30,000/8 ) שהם לא יותר מאחוז מכלל הבלוגרים בתפוז. למעשה, כך אני מניח, שולם כסף לפחות אנשים שהרוויחו יותר משמונים ש"ח כל אחד בשנת 2007. מבדיקה מהירה של מספר הכניסות לבלוגים המופיעים בדף הראשי של בלוגיית תפוז, ונמצאים בקטגוריה של "הרשומות האהובות ביותר", עולה כי מדובר בעשרות אלפי כניסות לכל אחד מהבלוגים (כמובן לא רק בשנת 2007). בסופו של דבר כנראה וישנם אולי 200 בלוגרים שקבלו תשלום – חלקיק האחוז מהכלל.

ועכשיו נחזור לנושא הפרסומות של גוגל אדסנס. ייתכן והבלוגרים המובילים של תפוז להרוויח יותר במידה ויפתחו בלוג עצמאי, לדוגמה על מערכת וורדפרס. כמובן שצריך לזכור שלא כל אחד רוצה להתעסק עם תחזוקת אתר ובלוג, הבלוגרים לא בהכרח כותבים בשביל הכסף ובלוגיית תפוז אולי היא זו שמביאה להם את התנועה שלא היו יכולים לקבל אחרת.

עוד מילה בנושא קשור (ואני לא עו"ד). בעקבות פרשת ייגרגייט עולה כי התשלום לבלוגרים עלול לחשוף את תפוז לסיכון מסויים. מתוך המכתב של One להנהלת תפוז (ההדגשה שלי):

הנה כי כן, הפרסום נעשה על ידכם במטרה לפגוע ולהזיק למרשי, כאשר לדידה של מרשתי פעלתם במשותף ויחד עם עובד מתוסכל שפוטר מעובדתו ופרסום זה הינו חלק ממסע הנקמנות שלו במרשתי ומנהליה וכל כך כבר נאמר "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". חמור מכך, אותו עובד שאחראי להבאת המידע לפרסום, כמו יתר כותבי הבלוגים, מקבל מכם תשלום בעבור "עבודתו" זו – שתכליתה השפלת מרשתי ומנהליה והקרבתם על קרנות מזבח הרייטינג.

כלומר תפוז עלולה למצוא את עצמה נושאת באחריות מסויימת לתכנים המפורסמים אצלה על-ידי הבלוגרים שמקבלים תשלום. מתוך הדוח השנתי של תפוז מסתבר גם כי אחד ממנהלי הפורומים שלה (בהתנדבות) תובע להכיר בו כעובד של תפוז. מה יגידו על זה בלוגרים שמקבלים כסף?

סחיטה באיומים בדיגג

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

גם זו דרך לעשות כסף באינטרנט. Ryan Caldwell מתאר סחיטה באיומים בדיגג. בפוסט בשם The New Economy of Digg Blackmail הוא מספר על מקרה, כנראה אישי, שמשתמש בדיגג קיבל איום אנונימי להסרת חשבונו מדיגג אם לא ישלם 1,000$.

איך עובדת השיטה?

בשלב הראשון אתה עוקב אחרי הסיפורים בדיג שמתחילים להתחמם (צד ימין למטה כאן).

בשלב השני אתה בודק את הסיפורים ומוצא כתובת ליצירת קשר עם המחברים.

בשלב השלישי אתה שולח מייל למחברים הסיפורים מכתובת אנונימית וכותב כך:

שלום, אני רואה כי הסיפור שלך מתקדם יפה בדיגג. באפשרותי להסיר את הסיפור ולחסום את חשבונך וברצוני שתשלם לי X דולרים בכדי שאקדם את הסיפור ולא אסיר אותו.

בשלב הרביעי, במידה והמחבר לא עונה, שלח מייל לדיגג בכתובת abuse@digg.com וספר להם כי מחבר הסיפור מקדם אותו על-ידי שליחת דואר זבל (צרף גם הודעה כזו לדוגמה).

מכיוון שידה שלמחלקת ה- abuse (איך בעברית?) בדיגג קלה על ההדק, השיטה עובדת.

מעניין.