ארכיון הקטגוריה: איגוד האינטרנט

קבלת נתונים משרות ה- whois של איגוד האינטרנט הישראלי

פורסם בתאריך על ידי
9

בזמן האחרון שמעתי וראיתי מספר התייחסויות לכך שישנם אנשים הטוענים שיש להם "גישה מיוחדת" לשרות ה- whois של איגוד האינטרנט הישראלי ולמרשם השמות הישראלי. אז רק בכדי לעשות סדר בפרטים – באופן כללי קיימות שלוש דרכים לתשאל את מרשם שמות המתחם הישראלי:

  1. שרות איתור הפרטים באתר האיגוד – חיפוש ידני המצריך הקלדת שם המתחם בטופס. זהו השרות הנגיש ביותר לציבור ועוברות דרכו אלפי שאילתות ביום.
  2. ממשק המיועד לרשמים המוסמכים על-ידי האיגוד בלבד. פרטים טכניים נמצאים כאן. ייתכן וחלק מהרשמים מאפשרים גישה ממוכנת למערכות שלהם אך הפניה למרשם הישראלי הוא תמיד דרכם ולא ישירות.
  3. שימוש בפרוטוקול whois אשר ההגדרות שלו מתועדות ב- RFC 3912 ואשר זמין ופתוח לכולם (כמובן שישנם מנגנונים למניעת שימוש לרעה – abuse). היופי של הפרוטוקול הוא בפשטות שלו ואכן ניתן לממש אותו במספר שורות קוד בודדות. הדוגמה הבאה ב- PHP (מתוך anyexample.com בשינויים קלים וחופשי לשימוש) מראה את הפונקציה הבסיסית לתשאול בסיס הנתונים:
<?php
function ae_whois($query, $server)
{

    define('AE_WHOIS_TIMEOUT', 15); // connection timeout
    global $ae_whois_errno, $ae_whois_errstr;

    // connecting
    $f = fsockopen($server, 43, $ae_whois_errno, $ae_whois_errstr, AE_WHOIS_TIMEOUT);
    if (!$f)
        return false; // connection failed

    // sending query
    fwrite($f, $query."\r\n");

    // receving response
    $response = '';
    while (!feof($f))
        $response .= fgets($f, 1024);

    // closing connection
    fclose($f);

    return $response;
}
?>

וכך נראת הקריאה לפונקציה לקבלת מידע אודות שם המתחם blogli.co.il משרת whois.isoc.org.il:

<?php
echo ae_whois('blogli.co.il', 'whois.isoc.org.il');
?>

לא טיפלתי בהצגת התוצאה אבל ניתן לראות מה מחזירה הפונקציה כאן וכן את הקובץ המלא של הקוד.

מזכיר את הגילוי הנאות בדבר חברותי  בהנהלת איגוד האינטרנט הישראלי.

בית המשפט קבע כי למשטרה אין סמכות להוציא צווים לחסימת אתרים

פורסם בתאריך על ידי
3

אתמול אחר הצהרים התקבל באיגוד האינטרנט טלפון מעו"ד חיים רביה אשר הודיע כי השופטת מיכל רובינשטיין קבלה במלואה את עתירת האיגוד נגד משטרת ישראל לביטול הצווים שהוציאה לספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרים (במקרה זה אתרי הימורים).

העתירה הוגשה באוקטובר 2010 לאחר שמשטרת ישראל הוציאה צו לספקיות האינטרנט בישראל המורה להן לחסום את גישת האזרחים בארץ למספר אתרי הימורים בחול. אתמול כאמור ניתן פסק הדין המורה על ביטול הצו. אני ממליץ בחום לקרוא את נימוקי השופטת (קובץ PDF) אך לטובת מי שזמנו קצר אביא מספר ציטוטים נבחרים.

בית המשפט עונה על שלוש שאלות: האם איגוד האינטרנט הוא צד בעניין (זכות העמידה), האם חסימת גישה לאתרים פוגעת בחופש הביטוי והאם למשטרה יש סמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים?

זכות העמידה

ברור שישנם נפגעים ישירים מהצווים (בעלי האתרים, מהמרים, ספקיות ואולי נוספים) אך אלו בחרו שלא לעתור נגדם. לפיכך הגיש האיגוד את העתירה ובית המשפט קבע כי (ההדגשה שלי):

… יש מקום ליתן זכות עמידה לעותרת. זכות העמידה הקנויה לה היא כמי שמייצגת את עניינו של הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר בצווים לאור הפגיעה לכאורה בזכות הגישה למידע הנתונה לו.

אין ספק כי ייצוג הגולש הישראלי הוא אחד מהתפקידים המרכזיים של האיגוד.

חסימת הגישה לאתרים היא פגיעה בחופש הביטוי

וכך כותב בית המשפט:

ללא גישה פתוחה למידע, האדם איננו יכול לממש באופן ראוי את זכותו לחופש ביטוי. שתי הזכויות כרוכות זו בזו, ונובעות האחת מרעותה. חופש הביטוי, אם אין אנו יודעים על מה לדבר, עשוי להתגלות כזכות עקרה. אם אין מידע אין דעה.

אני חושב שזה המשפט היפה והחשוב ביותר בפסק הדין. מוסיפה השופטת:

האינטרנט מהווה עבור הציבור הרחב כלי מצוין למימוש זכות הגישה למידע באופן פרקטי, יעיל, זול, וזמין. כל שנכון יהיה לתאר אותו כאמצעי דמוקרטי המקדם את עקרון השיוויון, והמציב מחסום בפני פגיעה בחופש הביטוי.

ולעניין תוכן המידע:

כך או כך, הגבלות על גלישה חופשית ברשת הננקטות באופן ריכוזי על ידי הרשות המבצעת, פוגעות בזכות הגישה למידע. גם אם המידע המופיע באתר הוא בעל ערך שלילי בלבד, כמו למשל אתר המסית לגזענות, או המעודד שימוש בסמים – עדיין מדובר במידע.
…
ברור כי בראיית המחוקק, הימורים, אשר אינם מוסדרים על ידי המדינה (כדוגמת הטוטו והלוטו) הינם בעלי ערך חברתי שלילי. אולם, אין בכך בכדי לקבוע אד-הוק כי המידע המופיע באתרי הימורים איננו חוסה תחת הגנת חופש הביטוי.

סמכות המשטרה לחסום אתרי הימורים

המשטרה הסתמכה על הפרשנות כי סגירת "חצרים" בהם מתקיימים הימורים תקפה גם על אתרי אינטרנט. השופטת איננה מקבלת את הפרשנות הזו וקובעת כי "המילה "חצרים" מתייחסת אל מקום פיסי, ומתוחם. בית, בניין, שדה". דבר חשוב נוסף שקובעת השופטת הוא שסגירת מקום לא מקבילה למניעת הגישה אליו:

סגירה של מקום הימורים איננה כחסימה של כביש דרכו ניגשים למקום. אין חולק כי גם גישה מרחיבה לחוק, אין ביכולתה להקנות למפקד המשטרה סמכויות שלא מוזכרות בו, ולו בדוחק.

כלומר, בהקבלה, אין לסגור כביש בכדי למנוע גישה לקזינו לא חוקי ואין לחסום גישה לאתר בו מתקיימים הימורים לא חוקיים.

הסדרה בחקיקה

השופטת סוברת שבנושא זה יש להמתין לחקיקה מפורשת:

… בסוגיות העוסקות בהצרתו של חופש הביטוי באינטרנט, יש להמתין להסדרה מפורשת בחקיקה ראשית. כאמור קיים צורך בדיון ציבורי מעמיק … מתבקש בין היתר כי בחקיקה הראשית יפורטו בבירור המקרים והנסיבות להפעלת הסמכות, כנגד אילו סוגי אתרים, מי הגורם המוסמך להוצאת הצו, ומהו ההליך המנהלי ו/או משפטי הנדרש טרם הוצאתו.

עוד הוסיפה בעניין היעדר חקיקה (ההדגשה שלי):

העובדה כי הפיתוח הטכנולוגי הקדים את המחוקק איננה מצדיקה כי המשטרה תיטול לעצמה סמכת שלא כדין, ותחליט על פי שיקול דעתה, להורות על חסימת גישה לאתרים כאלו או אחרים.

סוף דבר

השופטת קבעה כי למשטרה לא היתה סמכות להוציא את הצווים, דין העתירה להתקבל, דין הצווים להתבטל.

קריאה נוספת

גילוי נאות: החל מחודש דצמבר 2010 אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי וחבר בוועדה המשפטית אשר ליוותה את העתירה אשר הוגשה עוד לפני הצטרפותי לוועד. הדעות אותן אני מביע בבלוג זה הן שלי ואינן מייצגות בהכרח את עמדת איגוד האינטרנט הישראלי.

הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים לא מנעה את רישום co.il.יהוה

פורסם בתאריך על ידי
3

במקרה הראשון בו דנה, החליטה הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, שלא למנוע את בקשת הרישום של שם המתחם co.il.יהוה (יהוה.co.il).

רקע

מעבר למספר מגבלות טכניות קובע סעיף 7.3 בכללי הרישום של שמות מתחם כי לא יאושרו לרישום כשמות מתחם:

שמות המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל.

בעוד אני כמובן מקבל את הסיפא של ההכלל, כלומר שלא ירשמו שמות מתחם אשר נוגדים את חוקי המדינה (נגיד כאלו המסיתים לרצח) אני מתנגד לרישא שלו מהטעם הפשוט שאין להפעיל הגבלה מסוג זה על חופש הביטוי וכן מי אמור לקבוע מה פוגע וברגשות הציבור מה לא. כתבתי על כך בקצרה בתגובה לפוסט של ארז וולף שמחה בזמנו על "צנזורת הדומיינים".

לפני כשנה, לאחר שנבחרתי לכהן כחבר ועד איגוד האינטרנט ולאחר שהבנתי כי שינוי הסעיף לא יתאפשר, הגשתי לאישור ועד האיגוד הצעה להקמת ועדה לאישור/דחיית רישום של שם מתחם אשר עובדי מרשם השמות שוקלים לדחותו. עד כה החלטה שלא לאשר רישום התקבלה על-ידי מנהל המרשם ומספר חברי ועד. בנוסף, עצם אי הרישום והסיבות לכך לא פורסמו. יחד עם זאת חשוב לציין כי מספר שמות המתחם שלא אושרו לרישום הוא קטן מאד ולאדם ממוצע יש יותר אצבעות בידיים מאשר מספר זה. כמובן שאי רישום שמות מתחם מסיבות של "פגיעה ברגשות הציבור" הוא לא ייחודי למרשם הישראלי וקיים בלא מעט מרשמים כגון המרשם הרוסי (סעיף 3.1 לכללי הרישום), המרשם ההולנדי ועוד. אגב, בהולנד קיים מוסד העוסק, בין השאר, בברור עתירות בנושא שמות מתחם הפוגעים בסדר הציבורי ובצניעות (במקור decency).

במהלך הדיון הוצע להקים ועדה חיצונית בשם "הועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים". פעולת הוועדה מוסדרת בנוהל עבודת הוועדה (קובץ PDF) ובעיקר:

בסמכות הוועדה לקבוע, ביחס לבקשות רישום שמות מתחם חדשים שיועברו אליה ע"י האיגוד לבחינה מעת לעת, אם קיימת מניעה לאשרם לרישום בשל הוראת סעיף 7.3

כמובן שהחלטה על אי אישור לרישום שם מתחם חייבת להתקבל ברוב קולות בוועדה. עיקרון חשוב שנקבע הוא שהוועדה תנמק את החלטותיה ואלו יפורסמו באתר האינטרנט של האיגוד. חברי הוועדה הראשונים, הפועלים בהתנדבות, הם הנק נוסבכר (מאבות האינטרנט הישראלי), הסופרת יוכי ברנדס, רשם בית המשפט העליון לשעבר בועז אוקון ופרופ' מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הרכב זה של הוועדה נותן ביטוי הן לצד האינטרנטי טכנולוגי מקצועי, הן לצד החברתי והן לצד המשפטי.

המקרה הראשון

בחזרה למקרה שלנו. שם המתחם הראשון שהונח על שולחנה הוירטואלי של הוועדה הוא co.il.יהוה. אני לא מתכוון לנסות להסביר את הבעייתיות בשם המתחם אך בקצרה רק אומר כי הציבור הדתי רואה בשימוש בשם המפורש , יהוה, כזילות באלוהים.

פרופ' בירנהק לא פסל את רישום שם המתחם וכתב:

אני מוכן להניח כי בעצם השימוש בשם המפורש כשם מתחם יהיו מי שירגישו נפגעים במידה מסוימת, בשל מה שיראו כזילות השם המפורש, או בשל טעם הלכתי אחר. עם זאת, משום שכדי להגיע לאתר שיופעל, אם יופעל, תחת שם המתחם הנ"ל, יהיה צריך הגולש לנקוט פעולה אקטיבית, ומאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, ואינה חורגת מ"סף הסיבולת הציבורית". באיזון שבין מידת הפגיעה המצומצמת וההיפותטית הזו, לבין זכותו של המבקש שעמד בכל שאר דרישות הליך הרישום,
לרשום את שם המתחם, גובר האחרון.

בועז אוקון הצטרף לדעת פרופ' בירנהק והוסיף כי "השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה)". לעומתם, יוכי ברנדס תמכה באי אישור הרישום שכן:

האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלוהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית.
…
רשת האינטרנט דומה יותר ל"רשות הרבים". אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה.

לדעתה בנושא "רשות הרבים" הצטרף גם הנק נוסבכר וכתב כי "שם המתחם יוכל להתפרסם בשלטי חוצות כמו שעושים רוב האתרים שרוצים שאנשים יכירו אותם." בנוסף נתן כדוגמה פסק דין שאישר את אי רישום חברה בשם "סרטי הכותל בע"מ" מהנימוק שיש בכך "זלזול בערכים הדתיים הלאומיים של עם ישראל". אגב, שם המתחם co.il.הכותל נרשם עם פתיחת הרישום של שמות בעברית אך לא פעיל כעת.

מכיוון שהוועדה היתה חצויה בדעותיה, לא נמצא הרוב הדרוש על-פי הנוהל לפסילת הרישום של שם המתחם ואכן על-פי החלטתה המנומקת של הוועדה (קובץ PDF) "הבקשה מתקבלת".

גילוי הנאות: אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי (נבחר ובהנדבות). האיגוד מנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי והכתוב לעיל מבטא את דעותי בלבד ואינו בהכרח מייצג את עמדת האיגוד.

לינט – תוכנת הנהלת חשבונות בקוד פתוח

פורסם בתאריך על ידי
6

עידכון 28/11/2016 – הגרסה האחרונה נמצאת כאן.

עידכון 19/01/2011 15:00 – בדף ההורדה של לינטט הועלתה אזהרת אבטחה.

עידכון 17/01/2011 8:00 – ייתכן ונתגלתה פרצת אבטחה בתוכנה. אני מציע בשלב זה לא להתקין על שרת הפתוח לרשת האינטרנט ולערוך ניסיונות מקומיים בלבד. המידע הועבר למפתחים.

במסגרת הפעילות באיגוד האינטרנט אני מכהן כיו"ר הועדה הטכנולוגית שלו. אחד הפרויקטים שהרצנו בועדה בשנה שעברה היה תמיכה במערכות קוד פתוח (וגם תוכן פתוח). במסגרת הפרויקט תמכנו בפיתוח תוכנת לינט שהיא תוכנת קוד פתוח להנהלת חשבונות. בשוק של התוכנות להנהלת חשבונות יש מספר שחקנים מרכזיים כמו חשבשבת (הענקית),כספית, ריווחית … כולם מתחרים על כיסו של העסק הקטן/בינוני ושל העוסקים המורשים. בארץ יש יותר מ- 400,000 עסקים קטנים ומספר גדול של עוסקים מורשים כך שפוטנציאל השוק הוא עצום.

לינט קמה על בסיס תוכנת דרורית אותה פיתח אורי עידן וכיום מפותחת על-ידי אדם בן-חור מחברת מחשוב מהיר. התוכנה משוחררת תחת רישיון GPL v3 ורשומה כחוק ברשות המיסים (אישור 179402, בתוקף עד 30/11/13, PDF). התוכנה כתובה ב- PHP ומשתמשת בבסיס הנתונים MySQL. לרוב המשתמשים הפוטנציאליים אין לכך משמעות יתרה שכן קובץ ההתקנה לחלונות הוא פשוט. מספר קליקים והכל עובד.

מעבר להתאמה לדרישות רשות המיסים נוספו במסגרת הפרויקט יכולות נוספות:

  • עיצוב מחדש (דוגמאות כאן)
  • נכתב תעוד.
  • אחת הבעיות המרכזיות שעמדה בפני המפתחים היא העובדה שכתוכנה חופשית כל אחד יכול להוריד ולהשתמש במערכת ללא בקרה מרכזית. בכדי לאפשר הודעה למשתמשים על עידכונים פותח שרת עידכונים. לינט בודקת מדי יום אם קיימים עדכונים לתוכנה בשרת העדכונים, ומאפשרת התקנת עדכון, אם קיים.
  • פותח API למפתחים המאפשר אינטגראציה של לינט למערכות אחרות.
  • פותח ממשק לקליטת דפי בנק – בדקתי והממשק עובד אפילו על הקובץ הלא סטנדרטי של בנק לאומי ("בנק של לבנים").
  • פותח ממשק לסליקת כרטיסי אשראי ואני מקוה שגם ממשק ל- PayPal יהיה בקרוב.
  • פותח ממשק לניידים המאפשר ביצוע פעולות על בסיס דפדפן ולא אפליקציה ייעודית.

לינט במובייל

האם התוכנה מתאימה לכל אחד? אין לי תשובה ברורה. אמנם ניתן לקבל מהמפתחים תמיכה בתשלום (גם מגופים אחרים אגב) אבל כמו כל מערכת בקוד פתוח אין גוף אחד שנותן אחריות. לצורך אבטחת מידע ייתכן שתידרש תעודת אבטחה (SSL) שעלותה כמה עשרות שקלים בשנה וכן חתימה אלקטרונית למשלוח מסמכים (מתוכנן בגרסה הבאה). אני מקוה שסביב התוכנה תתפתח קהילה תוססת של משתמשים ומפתחים שימשיכו במלאכת הפיתוח והוספת היכולות. בהחלט ייתכן שנראה בקרוב עסקים שיתנו שרות הנהלת חשבונות על בסיס המערכת או יציעו אותה כשרות (SaaS).

במסגרת הגילוי הנאות אומר שהכתוב הוא על דעתי ואינו משקף בהכרח את עמדות איגוד האינטרנט. האיגוד אמנם תמך בפיתוח התוכנה אך אינו, וכמובן לא יכול היות, אחראי לה.

הסיומת בעברית איננה מחליפה את זו בלועזית

פורסם בתאריך על ידי
3

רק שיהיה ברור: הסיומת בעברית איננה מחליפה את זו בלועזית, היא בנוסף.

שמות מתחם בלועזית ימשיכו לפעול כרגיל עם הסיומת il. שמות מתחם בעברית יקבלו את הסיומת העברית:

"יש להדגיש, כי לאחר שתאושר, תפעל הסיומת בעברית לצד הסיומות הלטיניות הקיימות (.co.il, org.il, net.il וכד'), ולא תחליף אותן." (כאן)

משאל הסיומת של ישראל