עסקים בישראל צומחים ברשת – לא בטוח שככה

שלשום פורסם בהרחבה מיזם בשם "עסקים בישראל צומחים ברשת" שמובילים גוגל, משרד התמ"ת, webydo ומספר גורמים נוספים, לעידוד עסקים קטנים לפתיחת אתר אינטרנט. במסגרת המיזם מוצע ל- 20,000 עסקים להקים אתר על-גבי פלטפורמה של חברת webydo, לקבל שם מתחם, כרטיסי ביקור ושאר תופינים. כל זאת בחינם למשך השנה הראשונה. למען הגילוי הנאות אזכיר כי אני חבר הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי המנהל את מרשם שמות המתחם הישראלי ואם אכן ירשמו עוד 20,000 שמות מתחם חדשים השנה זה בהחלט יהיה נחמד ויעזור לנו להמשיך ולפעול למען קהילת האינטרנט בארץ. שלא תבינו לא נכון, אני לגמרי בעד שעסקים קטנים, וגם גדולים, יפתחו אתרי אינטרנט וירשמו שמות מתחם אבל המיזם הזה נראה לי קצת מוזר.

מערכת סגורה וקיניינית – המערכת המוצעת לבניית האתרים של חברת webydo היא גן סגור. מהרגע שנכנסתם אליו אתם כבולים. למערכת יש אוסף מסוים של יכולות, רציתם משהו אחר או נוסף – אין. רוצים לעבור עם אותה מערכת לספק אחר – אי אפשר. למעשה יש לא מעט חברות המציעות שרותים דומים כגון דפי זהב או לייבסיטי. האחרונה כבר קפצה על הגל ועכשיו היא מפרסמת את שירותיה אלו בגוגל, איך לא, תחת מילות החיפוש של הפרויקט "צומחים ברשת".

ייצוא התכנים – סממן נוסף של הגן הסגור הוא אי היכולת לייצא את התכנים שהכנסתם ולעבור למערכת אחרת. שאלתי את נציגת השרות של המיזם האם המערכת תומכת בייצוא המידע שלי בפורמט פתוח? ותשובתה היתה כי "אוכל לקבל את קוד האתר על גבי דיסק מה שחשוב לציין שמערכת ניהול התוכן תחסם בפנייך. והמערכת היא לא בפורמט פתוח". אני מבין כי אוכל לקבל את קוד ה- html של הדפים שלי  אבל את כל העיצוב והגרפיקה לא. זה מעביר אותנו לנושא הזכויות.

זכויות יוצרים – חשוב להציץ בתנאים וההגבלות של הפרוייקט ובמיוחד בסעיף 5 בו רשום כך:

מלוא זכויות היוצרים והקניין הרוחני בעיצוב המערכת ובכל תוכנה, יישום, קוד מחשב, קובץ גרפי, טקסט וכל חומר אחר הכלול בה – הינן של הספק בלבד.

מה זה אומר? על פניו הם אומרים שהכל שייך להם, אולי אפילו התכנים אותם אתם מעלים. בכל מקרה ברור כי מדובר על העיצובים והקבצים הגרפיים כך שלא תוכלו לקחת את האתר שהקמתם לעבור למקום אחר.

מה קורה אחרי שנה – השנה הראשונה היא כאמור ללא כל תשלום. החל מהשנה השנייה, התשלום הינו 65 ש"ח + מע"מ לחודש ללא התחייבות. עבור שם המתחם תחוייבו בסך של 80 ש"ח לשנה לפחות. כפי שכבר כתבתי מדובר בגן סגור ולכן אם תחליטו שאין ברצונכם להמשיך עם השרות הזה ולעבור לשרות אחר תצטרכו למעשה להתחיל את בניית האתר מחדש. חשוב גם לציין כי קיימת תחרות ברישום שמות מתחם ישראליים ואם תבדקו את דף הרשמים המוסמכים על-ידי איגוד האינטרנט הישראלי תגלו שכל הרשמים הישראליים רושמים שמות מתחם במחירים נמוכים יותר! נקודת אור אחת היא ששם המתחם נרשם על שמכם ולא על שם הספק כך שתמיד תוכלו להפנות אותו למקום אחר, אתם בשליטה עליו.

קישורי קידום אתרים – על-פי התנאים של השרות "הספק רשאי להוסיף בתחתית האתר שלך שורה או לוגו (לרבות לוגו של הספק) שיקושרו למיקום מסוים ברשת שיבחר הספק. הספק לא מחויב להסיר קישור זה והוא רשאי לשנות את עיצובו ואת המקום אליו הוא מפנה בכל זמן". כלומר בהחלט ייתכן שבאתר שתקימו במערכת ישתלו קישורי קידום אתרים של הספק או של אחרים. ככל שאני חושב על זה נראה לי כי המערכת הזו תהפוך מהר מאד לשדה פעולה של מקדמי אתרים אשר יפתחו אתרים מהר ובזול.

תחרות בבוני אתרים – כל עוד חברות מסחריות פועלות במיזם הזה זה בסדר אך יש גם חסות ממשלתית. על-פי דהמרקר משרד התמ"ת לא משקיע כסף ישירות בפרוייקט אך הוא כן שותף לה. יש בעיה לא קטנה כאשר הממשלה מתחרה בעסקים. בוני האתרים הם בדיוק אותם עסקים המעסיקים מספר אנשים קטן ואותם בדיוק רוצה משרד התמ"ת לקדם. על הבעיה הרחיבה רויטל סלומון.

סיסמאות – אחד הפרויקטים שהצעתי לקיים באיגוד האינטרנט עוסק בסברה לבעלי אתרים בנושא שמירת סיסמאות המשתמשים. כפי שידוע לכולם אנשים נוטים להשתמש בסיסמה אחת בשירותים רבים וכאשר במקרה נפרץ אחד מהם ורשימת המשתמשים והסיסמאות נגנבת, מיד המשתמשים חשופים לצרות גם בשרותים אחרים. מסיבה זו אסור שהסיסמאות תשמרנה באתרי אינטרנט באופן כזה המאפשר את שחזורן ויש שיטות שונות לעשות זאת. למידע נוסף בנושא ולבדיקה האם נגנבו לכם סיסמאות גשו לאתר הזה. השרות הזה בודק מספר רב של בסיסי נתונים כולל אלו שנחשפו לאחרונה בישראל.

טוב, אז למה אני מספר לכם את זה? השרות של המיזם שומר את הסיסמאות של המשתמשים בדיוק בצורה הבעייתית, כלומר באופן הניתן לשחזור. איך אני יודע את זה? נרשמתי לשרות ומיד לחצתי על הקישור של "שכחתי סיסמה". מה עושה הדיבוק השרות? שולח לי מיד בדוא"ל את הסיסמה שלי – בדיוק מה שאסור לעשות.

לסיכום אני ממליץ לבעלי עסקים השוקלים להשתמש בשרותי המיזם הזה לבחון היטב את האפשרויות העומדות לרשותם – בתשלום או בחינם.

הסתירה של פרופ' קרין נהון בנושא ר' ומנועי החיפוש

פרופ' קרין נהון פרסמה אתמול פוסט שכותרתו "פרשת נתן אשל ור': התקשורת צנזרה, אבל המידע כבר ברשת" בו היא מסבירה כי ברגע שפורסם שמה המלא של ר' ברשת, ומנועי החיפוש אינדקסו אותו, לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור (ההדגשה שלי):

היום, היועמ"ש דחה את בקשת פרקליטיה של ר' שלא לזמן אותה למסור עדות בנציבות המדינה על ההטרדה לכאורה (אולי אף מינית)  מצד ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, נתן אשל. פרקליטיה כתבו, "התייצבות למתן עדות מהווה פגיעה מצערת ומיותרת בפרטיותה". פרקליטיה גם בנוסף כנראה נערכים להלחם באלה שחושפים את שמה באינטרנט. להלחם בבלוגים זה פשוט, אבל איך מורידים מידע ממנועי חיפוש וארכיבים? כאן זו כבר מלחמה אבודה. הדבר משול לנסיון לכבות שריפה שמאיימת להשתולל עם דלי מים יחיד.

ואז מה עושה פרופ' נהון? כותבת גילוי נאות (שוב ההדגשה שלי):

גילוי נאות – לכל אלה שחוששים שבעצם כתיבת פוסט זה בעצם אני חושפת את ר' – בעת כתיבת שורות אלו, אם מחפשים במנוע החיפוש  כפי שהדגמתי, התוצאות לא יתנו יותר את שמה של ר'.  מנועי החיפוש עדכנו את המידע. חיכיתי כיממה לפני הפרסום של פוסט זה עד שמנועי החיפוש יתעדכנו, כדי שלא לסכן את פרטיותה של ר'.

איך מסתדרת הטענה הראשונה עם השניה? אז זהו, היא לא. נכון לזמן כתיבת שורות אלו חיפוש בגוגל של הדוגמאות שמביאה פרופ' נהון מחזיר את שמה המלא של המתלוננת.

הטענה הראשונה היא כנראה הנכונה – המלחמה אבודה. מי שרוצה לדעת את שמה של ר' לא יתקשה למצוא אותו.

תחפושות לפורים – שרלילה 2012

מתוך קטלוג תחפושות לפורים 2012 שהופץ בסוף השבוע – קבלו את השרלילה!

לבחירתכם: אסירה שרלילה, נזירה שרלילה, אפרודיטה שרלילה, אוליב שרלילה, דבורה שרלילה, גיבורת על שרלילה, אינדיאנית שרלילה, אמריקאית שרלילה, נמרה שרלילה, לוחמת קומנדו שרלילה, קפטנית שרלילה, פיראטית שרלילה, רקדנית שרלילה, שודדת ים שרלילה, בוקרת שרלילה, שחקנית בייסבול שרלילה, חתולה שרלילה, רובין הוד שרלילה, רב חובלת שרלילה, נערת חיל הים שרלילה, מלחית שרלילה, ימאית שרלילה, חיילת שרלילה, טייסת קרב שרלילה, כבאית שרלילה, שוטרת שרלילה, סוכנת שרלילה,ליצנית שרלילה, סנטה שרלילה, אחות שרלילה, תמידת תיכו שרלילה, פרפרית שרלילה, חתולה שרלילה…

ולכל מי שנפגע יש לקרוא במקום שרלילה, סקסית!

לינט – תוכנת הנהלת חשבונות בקוד פתוח

עידכון 28/11/2016 – הגרסה האחרונה נמצאת כאן.

עידכון 19/01/2011 15:00 – בדף ההורדה של לינטט הועלתה אזהרת אבטחה.

עידכון 17/01/2011 8:00 – ייתכן ונתגלתה פרצת אבטחה בתוכנה. אני מציע בשלב זה לא להתקין על שרת הפתוח לרשת האינטרנט ולערוך ניסיונות מקומיים בלבד. המידע הועבר למפתחים.

במסגרת הפעילות באיגוד האינטרנט אני מכהן כיו"ר הועדה הטכנולוגית שלו. אחד הפרויקטים שהרצנו בועדה בשנה שעברה היה תמיכה במערכות קוד פתוח (וגם תוכן פתוח). במסגרת הפרויקט תמכנו בפיתוח תוכנת לינט שהיא תוכנת קוד פתוח להנהלת חשבונות. בשוק של התוכנות להנהלת חשבונות יש מספר שחקנים מרכזיים כמו חשבשבת (הענקית),כספית, ריווחית … כולם מתחרים על כיסו של העסק הקטן/בינוני ושל העוסקים המורשים. בארץ יש יותר מ- 400,000 עסקים קטנים ומספר גדול של עוסקים מורשים כך שפוטנציאל השוק הוא עצום.

לינט קמה על בסיס תוכנת דרורית אותה פיתח אורי עידן וכיום מפותחת על-ידי אדם בן-חור מחברת מחשוב מהיר. התוכנה משוחררת תחת רישיון GPL v3 ורשומה כחוק ברשות המיסים (אישור 179402, בתוקף עד 30/11/13, PDF). התוכנה כתובה ב- PHP ומשתמשת בבסיס הנתונים MySQL. לרוב המשתמשים הפוטנציאליים אין לכך משמעות יתרה שכן קובץ ההתקנה לחלונות הוא פשוט. מספר קליקים והכל עובד.

מעבר להתאמה לדרישות רשות המיסים נוספו במסגרת הפרויקט יכולות נוספות:

  • עיצוב מחדש (דוגמאות כאן)
  • נכתב תעוד.
  • אחת הבעיות המרכזיות שעמדה בפני המפתחים היא העובדה שכתוכנה חופשית כל אחד יכול להוריד ולהשתמש במערכת ללא בקרה מרכזית. בכדי לאפשר הודעה למשתמשים על עידכונים פותח שרת עידכונים. לינט בודקת מדי יום אם קיימים עדכונים לתוכנה בשרת העדכונים, ומאפשרת התקנת עדכון, אם קיים.
  • פותח API למפתחים המאפשר אינטגראציה של לינט למערכות אחרות.
  • פותח ממשק לקליטת דפי בנק – בדקתי והממשק עובד אפילו על הקובץ הלא סטנדרטי של בנק לאומי ("בנק של לבנים").
  • פותח ממשק לסליקת כרטיסי אשראי ואני מקוה שגם ממשק ל- PayPal יהיה בקרוב.
  • פותח ממשק לניידים המאפשר ביצוע פעולות על בסיס דפדפן ולא אפליקציה ייעודית.

לינט במובייל

האם התוכנה מתאימה לכל אחד? אין לי תשובה ברורה. אמנם ניתן לקבל מהמפתחים תמיכה בתשלום (גם מגופים אחרים אגב) אבל כמו כל מערכת בקוד פתוח אין גוף אחד שנותן אחריות. לצורך אבטחת מידע ייתכן שתידרש תעודת אבטחה (SSL) שעלותה כמה עשרות שקלים בשנה וכן חתימה אלקטרונית למשלוח מסמכים (מתוכנן בגרסה הבאה). אני מקוה שסביב התוכנה תתפתח קהילה תוססת של משתמשים ומפתחים שימשיכו במלאכת הפיתוח והוספת היכולות. בהחלט ייתכן שנראה בקרוב עסקים שיתנו שרות הנהלת חשבונות על בסיס המערכת או יציעו אותה כשרות (SaaS).

במסגרת הגילוי הנאות אומר שהכתוב הוא על דעתי ואינו משקף בהכרח את עמדות איגוד האינטרנט. האיגוד אמנם תמך בפיתוח התוכנה אך אינו, וכמובן לא יכול היות, אחראי לה.

הסיומת בעברית איננה מחליפה את זו בלועזית

רק שיהיה ברור: הסיומת בעברית איננה מחליפה את זו בלועזית, היא בנוסף.

שמות מתחם בלועזית ימשיכו לפעול כרגיל עם הסיומת il. שמות מתחם בעברית יקבלו את הסיומת העברית:

"יש להדגיש, כי לאחר שתאושר, תפעל הסיומת בעברית לצד הסיומות הלטיניות הקיימות (.co.il, org.il, net.il וכד'), ולא תחליף אותן." (כאן)

משאל הסיומת של ישראל

 

קצרים 1/12 – מזכר משרד ההגנה האמריקאי בנושא תוכנה חופשית

שנה חדשה, עיצוב חדש-ישן (Twenty Eleven) וניסיון לחדש את מסורת הפוסטים הקצרים.

נתקלתי השבוע במסמך ישן של משרד ההגנה האמריקאי משנת 2009 שכבר נכתב עליו בארץ אבל נראה לי שטוב להזכירו. במזכר שכותרתו Clarifying Guidance Regarding Open Source Software (קובץ PDF) מובאות נקודות חשובות בנוגע לתוכנות חופשיות (תרגום מאד חופשי שלי):

  1. ברוב המקרים תוכנה חופשית היא כפי שמוגדרת תוכנה מסחרית.
  2. בתהליך רכישת תוכנות יש לבדוק גם תוכנות חופשיות שכן יש להן מספר יתרונות:
  3. תוכנה חופשית נבדקת על-ידי קהל רחב ולא צוות מפתחים מצומצם.
  4. אפשרות לשנות את קוד המקור.
  5. תוכנה חופשית מקטינה את התלות בספק בודד של תוכנה.
  6. אין מגבלה לגבי מי יכול להשתמש בתוכנה ולאיזו מטרה.
  7. אין צורך ברישיון נפרד לכל התקנה (per-seat).
  8. עלות הפיתוח והאחזקה מתחלקת בין משתמשים שונים.
  9. תוכנה חופשית נוחה לבדיקות מהירות ללא עלות גבוהה ואם פחות מחסומים בירוקרטיים.

בסופו של יום, נכתב במזכר, הבחירה בתוכנה צריכה להיות על-פי התאמתה למשימה – כמובן!

 

לא להשתקה באמצעות תביעות דיבה – פנייה לציבור לאיסוף מידע

על תופעת ה- slapp כבר כתבתי מספר פעמים. האגודה לזכויות האזרח מכינה דו"ח על התופעה של איום בתביעת דיבה עקב דברים שנכתבו או נאמרו במסגרת פעילות ציבורית או השתתפות בשיח הציבורי. במסגרת איסוף הנתונים האגודה יצאה בקריאה לקבלת מידע מהציבור:

האם ניסו להשתיק אותך באמצעות תביעת לשון הרע?
האם איימו עליך בתביעת דיבה בעקבות משהו שכתבת או אמרת בעניין ציבורי?

אם כן, נרצה לשמוע על כך! דיסקרטיות מלאה מובטחת.

עזרו לנו לחשוף את היקפה האמיתי של תופעה המאיימת על חופש הביטוי, ההשתתפות האזרחית וחופש העיתונות בישראל.

באגודה לזכויות האזרח מכינים דו"ח על התופעה של יחידים וקבוצות שמאוימים בתביעת דיבה – ובחלק מהמקרים האיומים אף ממומשים – בגין דברים שכתבו או אמרו במסגרת פעילותם הציבורית או השתתפותם בשיח הציבורי (הכוונה לכל אמירה שיש בה עניין ציבורי שמעבר לפרטים המעורבים, כולל גם למשל ביקורת על ספק שירותים, יזם נדל"ן או מעביד). התגוננות מפני תביעת דיבה כרוכה בהוצאות כספיות ובמתח נפשי גדולים, ולכן יש לעצם האיום בהגשת תביעה כזו אפקט משתיק ומצנן על הזכות שלכם להתבטא ועל הזכות שלנו לשמוע אתכם. מדובר בתופעה מדאיגה שמרתיעה אנשים מכל מגזרי החברה מלהשתתף בשיח הציבורי, ובכך פוגעת פגיעה קשה בחופש הביטוי ובשיח הדמוקרטי.
 
לצורך הדו"ח אנו מבקשים לנסות למפות את התופעה – מי מאוימים, באלו זירות ובאלו נושאים, מי המאיימים, ובאילו מקרים האיומים ממומשים. נשמח לקבל מכם מידע כמה שיותר מפורט. המידע יישמר בדיסקרטיות מלאה – הוא לא יתפרסם בדו"ח, אלא ישמש אותנו כדי למפות ולאפיין את התופעה. אנו מתחייבים, שככל שנבקש להזכיר בדו"ח מקרה שהועבר לנו על-ידיכם, זה יהיה אך ורק באישור מוקדם שלכם, ובחשיפה רק של אותם פרטים שתסכימו לחשיפתם. ניתן גם להעביר אלינו את המידע בעילום שם, אם אתם עדיין מודאגים מחשיפת שמכם.
 
א – פרטים אישיים: שם, עיסוק, אזור מגורים.
ב – ההתבטאות: מה ההתבטאות שבגינה קיבלת את האיום? מתי והיכן היא התפרסמה? אם נאמרה בעל-פה, באלו נסיבות? מה היה הרקע להתבטאות (פעילות פוליטית/חברתית שלך; עבודה עיתונאית או אקדמית; יחסי עבודה; וכו')?
ג – האיום: מי איים עליך בתביעת דיבה? באיזה אופן שוגר אליך האיום? מה היה תוכן האיום?
ד – בעקבות האיום: האם הגבת בדרך כלשהי לאיום? אם כן כיצד? אם לא הוגשה תביעה, כיצד הסתיים העניין?
ה – האם הוגשה נגדך תביעת דיבה? אם כן נא לפרט – מספר תיק, בית משפט שבו הוגשה, כיצד הסתיימה אם הסתיימה, או מה קורה איתה היום.
ו – הערות נוספות: כל דבר רלוונטי נוסף שברצונך לספר.
ז – יצירת קשר: האם ניתן ליצור איתך קשר, במקרה שנבקש לשאול אותך פרטים נוספים או לבדוק איתך אפשרות להזכיר את המקרה בדו"ח? אם כן, נא לציין כתובת דוא"ל או מספר טלפון.

נא להשיב לכתובת:  dibah@acri.org.il
או: האגודה לזכויות האזרח בישראל, רח' נחלת בנימין 75, תל אביב 65154

אנא עזרו גם בהפצה!

אמסטרדם אוי אמסטרדם

בשבוע שעבר בילינו בחופשה משפחתית באמסטרדם. אין מה לומר, עיר מקסימה.

ניהלתי מספר שיחות עם המארחים שלנו (קרובי משפחה אבל בצורה מסובכת) על המצב בארץ וההשוואה למצב בהולנד. אני לא מתכוון לנסות לכתוב על הדומה והשונה אלא רק לדווח על שתי שיחות שניהל המארח, ת', עם ישראלים שעברו להתגורר באמסטרדם (יורדים אם תרצו). למען הפרספקטיבה ראוי אולי לציין שזוג המארחים, בשנות החמישים לחייהם, שוקלים "לעשות עליה" לארץ. אין מה לדאוג, הם מסודרים.

את השיחה הראשונה ניהל ת' עם בעל חנות קטנה סמוך למקום מגוריו במרכז אמסטרדם. ת' ביקש להזמין את בעל החנות לבית הכנסת הרפורמי בעיר בו אשתו של ת' משמשת כחזנית. ניחשתי מיד מה היתה התגובה של בעל החנות: "השתגעתי, בגלל הדתיים עזבתי את ישראל".

את השיחה השניה ניהל ת' עם זוג צעיר + ילד קטן המתגוררים בבנין סמוך בדירה קטנה (1,200 אירו לחודש למי שממש רוצה לדעת). הזוג נמצא זמן קצר יחסית באמסטרדם ולומד הולנדית במרץ במטרה להשתקע. המשפט שנחרט בזכרונו של ת' מהשיחה עימם הוא "שכאן אנחנו יכולים להסתדר עם משכורת אחת, בישראל שנינו חייבים לעבוד ללא הפסקה".

על-פי ת', באמסטרדם מתגוררים כ- 15,000 יהודים ועוד כ- 20,000 ישראלים לשעבר.

שנה טובה וחג שמח.

מסע גי'פים על חשבון משלם המיסים

בשבוע שעבר השתתפתי במסע גי'פים בן חמשה ימים על חשבון משלם המיסים הישראלי. המסע, במסגרת אימון מילואים, החל באזור החוף והסתיים בצפון רמת הגולן. אנחנו נמצאים בסוף הקיץ ולכן איזורים רבים יבשים והצבע הצהוב שולט בגולן. יחד עם זאת הבוסתנים מלאים פירות (תאנים, רימונים, סברס ועוד). שתי המלצות למעיינות ובוסתנים.

עין כובס

מתחת לאיזור התעשיה של צפת, מעל מכון הטיהור של העיר, נמצא עין כובס (מעיין בנימין). המים צוננים אך אין צל מעל הבריכה. סמוך למעיין יש צל רב מעצי הזית ומעבר לכביש עצי תאנה מלאי פרי. גישה נוחה על כביש סלול לכל כלי הרכב.

עין כובס

עין דישון

מעין אקזוטי יותר הוא עין דישון הנמצא מתחת למושב דישון מעל ערוץ נחל דישון. ניתן להגיע בקלות ברגל ממושב דישון (הליכה של כ- 300 מטרים) או כמונו ברכב שטח מכיוון ערוץ הנחל בעליה צרה.

עין דישון - מפה

הירידה אל המעיין היא בסולם דרך בור צר אל חדר תת קרקעי (תמונות החדר באתר המעיינות). המים צלולים והמקום שקט ופסטורלי.

עין דישון

נוף מקסים נשקף מאיזור המעיין. מסביב ניתן למצוא עצי פרי רבים אך נראה כי החלקות מעובדות על-ידי מישהו.

נוף מעין דישון

תמונות מוגדלות ונוספות:

עמלות הבנקים 3

זוכרים את הדיון על עמלות הבנקים בסוף 2009 ותחילת 2010? נזכרתי בנושא לאחר שקבלתי השבוע שלושה מכתבים מהבנק שלי (בנק לאומי).

הראשון מספר לי על חיוב חודשי של 9.13 ש"ח בגין עמלות עו"ש:

עמלות הבנק

השני מודיע על זיכוי חד פעמי (כנראה) של 6 שקלים בגין ביצוע פעולות דרך האתר (לא שאני זוכר בכלל מתי הייתי פעם אחרונה בסניף):

חשבון דיגיטליוהשלישי מודיע על זיכוי רבעוני בסך 8.34 ש"ח בגין, תחזיקו טוב, ריבית על יתרת זכות בחשבון. כמובן שמסכום זה נוכה מס הכנסה כחוק בשעור 15% בסך 1.25 ש"ח. אין מה לעשות, עבור ריווחי הון צריך לשלם מס!

ריבית פלוס

ומה אני אומר – עזבו אותי באמא שלכם. תפסיקו כבר לגבות עמלות כאשר החשבון שלי נמצא בזכות.