היום נערך בגן-יפתח שוק קח-תן שיזמה בלהה, אחת ממבקרות הגן הקבועות. להפתעת כולם ההענות היתה טובה והגיעו גם אנשים מחוץ לשכונה. אנחנו נפטרנו מסרנו מספר פריטים:
לקראת ערב הוכנה רשימת תפוצה לקראת הפעם הבאה – יוזמה ברוכה 🙂
"גורו" אחד בשם שי טובלי הגיש תביעת דיבה נגד הבלוגר תומר פרסיקו. טובלי תובע תשלום של 220,000 ש"ח ובנוסף הסרת פוסטים שתומר כתב עליו (כגון זה). קצת רקע על הפרשה ניתן לקרוא בפוסט של תומר אשר מספר על ההתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים שקיבל בתחילת החודש.
פעם נוספת חוזר סיפור של תביעה מסוג מסויים של סלאפ (SLAPP) אשר נועדה להפחיד את הנתבע הנדרש לשלם מחיר כלכלי ונפשי. על-כך נכתב במסגרת הליך משפטי אחר:
המחיר הכלכלי והנפשי הכבד מאד, הכרוך בהתגוננות מפני תביעה אזרחית, הוא היוצר את הפגיעה הקשה של ה-SLAPP בנכונות הציבור ליטול חלק בויכוח הציבורי: מימון הוצאות ההגנה, הסיכון של חיוב בהוצאות ובפיצויים, חוסר הוודאות המלווה את ההליך, משאבי הזמן והנפש הנדרשים לניהול מאבק משפטי, להכנה לדיונים, עוגמת הנפש הכרוכה בחקירות נגדיות, אובדן מוניטין עקב פרסומים על המשפט, הפניית המשאבים האישיים והארגוניים להתמודדות עם התביעה כאשר מדובר בנתבע כזה, ועוד ועוד.
מחיר כלכלי ונפשי כבד מאד זה מעביר אפקט מרתיע ומצנן במעגלים שונים: הוא מרתיע את הנתבע, את המשתתפים האחרים בויכוח המסוים או השוקלים להצטרף אליו, את מי שפועל או שוקל לפעול נגד האינטרסים של התובע בזירות מחלוקת אחרות, ואת הציבור הרחב באופן כללי, שכן המסר אינו עוצר בגבולות הסכסוך המסוים. הציבור הרחב לומד, שההשתתפות בְויכוח ציבורי עלולה לגבות ממנו מחיר כבד. הוא עלול להימנע באופן מוחלט מלהיכנס אל הזירה הציבורית, או להשתתף בויכוח הציבורי בזהירות, בדחילו ורחימו. המשמעות החוקתית של תביעת ה-SLAPP אינה מוגבלת אפוא לנתבע המסוים, אלא פועלת גם על הציבור הרחב.
בעבר כבר כתבתי כי תביעות מסוג SLAPP מדברות בדרך כלל על מקרים של מעורבות חברתית כדוגמת איכות הסביבה אופעילות פוליטית, אך הרעיון דומה גם במקרים אחרים כגון זה.
מה אפשר לעשות ואיך לעזור לתומר?
שתי פעולות חשובות: לתרום ולהפיץ. להגנה משפטית יש מחיר כלכלי העומד בשלב זה, לפי מה שתומר כותב, על אלפי שקלים ולכן הוא מבקש תרומות למימון ההליך. כפתור לתרומות ב- PayPal נמצא בפוסט של תומר (אפשר גם לשלוח המחאה). בין אם ביכולתכם לתרום או לא, חשוב גם להפיץ את סיפור התביעה ואת בקשת התרומות.
גילוי נאות: עו"ד המייצג את תומר הוא קרוב משפחה שלי.
איגוד האינטרנט הישראלי פרסם קול קורא לפרויקטי קוד פתוח לשנת 2011.
במסגרת התוכנית יתמוך איגוד האינטרנט במספר פרויקטים עד סכום של 50,000 ש"ח לכל פרויקט. חשוב להדגיש, כי ניתן ואף רצוי, להגיש בקשות גם בסכומים נמוכים יותר מ- 50,000 ש"ח. כך תהיה אפשרות לתמוך במספר פרויקטים גדול יותר.
גילוי נאות: אני מכהן בהנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ויו"ר הועדה הטכנולוגית האחראית על הקול הקורא.
ממש, אבל ממש, אין לי מושג מה יקרה במצרים. מעבר לכך, אני חושב שאין היום שום גוף שיכול לחזות מה ילד יום בארץ הפרמידות או במדינות ערב האחרות. הכל אפשרי.
האם זה טוב – הטווח הקצר
כנראה שלא. בטווח הקצר מצרים תהיה שרויה בחוסר יציבות. חוסר יציבות זה לא טוב מכיוון שלא ניתן לצפות מה יקרה. האם העם (או גורם אחר) יסלק את השלטון הנוכחי? מה יקרה מבחינת הכלכלה, האם הגז המצרי ימשיך לזרום (ואיך זה ישפיע על מסקנות ועדת שישינסקי – אני מניח שמיד ירצו לבטל את חלק מההמלצות)? מה צפוי לנו בחזית הדרומית מול סיני? הגבול פרוץ וכנופיות כנראה ישלטו במרחב סיני. למרות השקיעות המדהימות מול רצועת עזה לא ברור כיצד המצב ישפיע על התנהלות שלטון החמאס (מצטער, הייתי חייב להכניס את התמונות שלי בצורה כלשהי). עד כה הגבול היה שקט מבחינה בטחונית אך הדבר עלול להשתנות במהירות ונדרשת הערכות מתאימה מצד הצבא.
הטווח הקצר הוא לא רק מה יקרה השנה או בשנה הבאה אלא שנים קדימה. גם אם תהיינה בחירות דמוקרטיות (וזה אם גדול מאד) התוצאה עלולה לאכזב כפי שאיכזבה ברשות הפלסטינית, בלבנון, בטורקיה וגם באירן. ההימור שלי הוא שהגוף הכי מאורגן באופוזיציה המצרית הם האחים המוסלמים וזאת למרות שכנראה אין להם קשר למלחמת החופש של העם המצרי.
האם זה טוב – הטווח הארוך
כנראה שכן. אני שומע את המושג בר-קיימא מזמזם באוזן כבר הרבה זמן. עכשיו אפשר להשתמש בו. שלטון רודני/דיקטטורי איננו בר-קיימא, הוא לא יחזיק לאורך זמן (גם אם מדובר בעשרות שנים). במיוחד בימי האינטרנט העליזים שלנו הזמנים מתקצרים עוד יותר. את מקומו של שלטון כזה תחליף הדמוקרטיה, וטוב שכך.
אם המאבק לחופש של העם המצרי יצליח בסיבוב הזה או בסיבוב הבא זה לא כל-כך משנה. השינוי יבוא בכל מקרה והמדינות סביבנו יהפכו לדמוקרטיות. העם המצרי, כמו גם העמים האחרים סביבנו, רוצה ביטחון, בריאות, חינוך, כלכלה טובה ושלום. הדמוקרטיה תביא זאת בסופו של דבר. אני רוצה לחיות בעולם דמוקרטי וחופשי יותר ולכן, בטווח הארוך, הבלאגן במצרים הוא טוב.
אז מה יהיה?
כל העסק הזה ממש לא תלוי בנו הישראלים ואין לנו שום יכולת להשפיע. באופן אישי אני בעד העם המצרי שרוצה חופש וחיים טובים יותר. נכון שאולי יותר נוח היה לישראל לדעת שיש שלטון יציב במצרים ויש עם מי לדבר ועם מי לסגור דברים, אך בטווח הארוך, למרות הכאוס הרגעי, עדיף לנו לקחת סיכון ולקוות שמההתקוממות האזרחית ייצא משהו טוב יותר ויציב יותר.
ונתניהו?
נכון לעכשיו נתניהו פועל נכון בשתיקתו ובהנחיה לשרים שלא להתראיין. כאמור אין למה שיגידו כל השפעה. בפתח ישיבת הממשלה הבוקר אמר כי "השלום בינינו למצרים נמשך כבר יותר משלושה עשורים ומטרתנו להבטיח שיחסים אלו ימשיכו להתקיים בכל התפתחות שתהיה במצרים".
רק משפט אחד על אובמה. הוא לוקח הימור גדול ואני מקוה שההימור לא יתפוצץ לו בפנים. ההרגשה שלי היא שההתנערות ממובראכ היא טעות במיוחד עם האחרון יצליח להרגיע את הרוחות. ימים יגידו.
בט"ו בשבט יצאנו לטיול קצר בשביל יפתח אשר בנחל שיח בחיפה. השביל נקרא על-שם סגן יפתח שרייר אשר נפל בקרב במלחמת לבנון השניה בכפר מרון א-ראס. השביל מתחיל ליד בית ספר הרצל ברחוב לוטוס בחיפה. הירידה למסלול היא בדיוק לפי ההוראות של המסלול לנחל שיח אך מיד עם הירידה לנחל יש לפנות ימינה לכיוון הצלע הצפונית של הואדי (ישנו כיתוב על הסלעים). סימון השביל הוא לבן בלבד!
המסלול קיים כבר עשרות שנים אך לאחרונה שופץ על-ידי מתנדבים מהחברה להגנת הטבע ומהצבא. השביל היורד במתינות מבית ספר הרצל ומגיע לגן יפתח אשר ברחוב רענן, מתאים גם לילדים קטנים (אך לא לעגלות).
בדרך ניתן להשקיף כלפי מטה לכיוון נחל שיח, המעיין והבוסתן וכן לכיוון מערב לים.
עוד תמונות משביל יפתח
ביום ראשון השבוע נפתח לציבור הרחב הרישום של שמות המתחם בעברית בסיומת il. להפתעתי, ולהפתעת אחרים, הביקוש לשמות המתחם בעברית הוא גבוה מאד. עד כה נרשמו מעל 15,000 שמות מתחם ועוד היד נטויה. מעבר לרשימת ההמתנה הארוכה נוצר ביקוש רב גם לאחר פתיחת הרישום.
איגוד האינטרנט מאשר כל שם מתחם חדש באופן ידני בכדי לודא שהוא עומד בכללי הרישום. האם יש מקום לאישור ידני בתהליך הרישום זהו נושא שעוד אדון בו בעתיד אך מי שעקב אחרי מונה שמות המתחם היה יכול לראות את התקדמות הרישום גם בשעות הלילה המאוחרות. צוות הרשמים באיגוד, שתוגבר על-ידי צוות המשרד, עובד בימים אלו מסביב לשעון ועל-כך אני מודה להם.
באופן טבעי, כאשר מתבצע מהלך כה מסיבי של רישום שמות מתחם יש בעיות ותלונות שונות. עוד לפני פתיחת הרישום עלתה טענה כי חלק מהרשמים המוסמכים על-ידי האיגוד לא נהגו תמיד על-פי העיקרון של "כל הקודם זוכה". על-כך כתבתי בתחילת השבוע. לאחר בדיקת התלונות נשלח מכתב לרשמים המתרה בהם לבל "ישחקו" ברשימות ההמתנה. הרשמים התישרו.
לאחר פתיחת הרישום, בתוך מבול הבקשות, הסתבר כי הוגשו בקשות רישום על-ידי הרשמים עצמם ו/או אנשים מטעמם. למרות הבדיקה הידנית, ואישור בקשות אלו, ברור כי אינן תקינות. כפי שעניתי לאחת השאלות השבוע, הסכם ההסמכה של הרשמים קובע בסעיף 5.7ב כי אסור לרשם לרשום שמות מתחם שלא לשימושם:
מבלי לגרוע מהאמור בכללי הרישום , הרשם , מי מטעמו או מי שקשור עמו, יימנעו מרישום שמות מתחם במטרה להציע לשימוש או אחזקת צדדים שלישיים ויימנעו מכל רישום לאחזקת של שמות שאינם דרושים לה ם לשימוש שלהם
בנוסף אסור לרשמים להגיש בקשות אשר כוללות מידע בדוי. כמובן שהסכם הרישום מאפשר לאיגוד לבטל רישומים שנעשו שלא כדין (סעיף 13). לאחר בדיקת הטענות והתייעצות משפטית נשלחו היום לרשמים הנוגעים בדבר מכתבים המודיעים על ביטול הרישומים (תוך מתן אפשרות לתגובה בזמן קצר):
מבדיקה ראשונית שערכנו, עולה כי הגשתם בקשות לרישום שמות המתחם המפורטים להלן – וזאת בעבורכם ו/או עבור מי שקשור עמכם, לרבות מנהליכם הישירים, כאשר לכאורה השמות אינם כאלה הדרושים לכם לצורך תחומי פעילותכם. בזאת, הפרתם בהפרה יסודית את הוראות ההסכם דלעיל.
רישום שמות מתחם אלה נעשה בנקודת זמן קריטית ורגישה, בה נפתח לרישום מרחב שמות מתחם חדש, הכולל משאבים מוגבלים ותוך פגיעה בעיקרון היסוד עליו משתית האיגוד את פעילותו, לפיו אספקת שירותי רישום ותשתית לכלל קהילת האינטרנט הישראלית נעשית באופן אוניברסאלי, שוויוני ונטול פניות או הפליה.
רישום של שמות המתחם דלעיל התאפשר בשל מעמדכם כרשמים מוסמכים בלבד ונעשה תוך שימוש לרעה בסמכויות שהוקנו לכם מכח ההסכם, תוך הפרת חובת תום הלב בקיומו, בניגוד למטרות האיגוד לקידום האינטרנט בישראל ותוך הפרת התחייבותכם לעודד ולא לפגוע בתחרות המסחרית ההוגנת בתחום רישום וניהול שמות מתחם.
להערכתי כל הרישומים המדוברים יבוטלו. לאחר הביטול "יזכו" בשמות אלו מגישי הבקשות הבאים בתור על-פי רישומי האיגוד כמובן גם אם הבקשות הוגשו מרשם אחר. עיקרון "כל הקודם זוכה" יישמר. יחד עם זאת, לדעתי, על האיגוד לבצע בדיקות פנימיות בשני מישורים. הראשון נוגע לתהליך בו אושרו הבקשות המדוברות שכן מדובר כאמור בהליך ידני. האם יכלנו למנוע זאת? בדיקות נוספות צריכות להיעשות בכדי לודא שאין עוד מקרים של רישום בניגוד להסכם הרישום. קבלנו כבר פניות נוספות ואני בטוח שהן תבדקנה.
גילוי נאות: אני מכהן בהנהלת איגוד האינטרנט הישראלי. הדעות המובאות בבלוג זה הן שלי בלבד ואינן בהכרח מייצגות את עמדות האיגוד.
בעקבות הבחירות לועד איגוד האינטרנט הישראלי שנערכו בחודש שעבר נבחר רימון לוי לכהונה נוספת וכן נבחרו שני חברי ועד חדשים: דר' אלון הסגל ואנוכי. תודה לכל מי שהצביע עבורי!
השבוע התקיימה ישיבת הועד הראשונה בה נכחתי ובה התבשרתי כי ביום ראשון הקרוב יפתח האיגוד לרישום את שמות המתחם בעברית. ההודעה באה לאחר תהליך הכנה ארוך (אולי מדי) ולאחר סיום שלב הרישום המוקדם (sunrise) לבעלי סימנים רשומים. חשוב להדגיש כי מדובר בשמות מתחם תחת הסיומת il., אותה מנהל האיגוד, ולא תחת סיומת עברית (כדוגמת .יל או .ישראל). בכדי לרשום גם סיומות בעברית יש לעבור תהליך הנקרא Fast Track של ICANN הדורש, בין השאר, אישור המדינה. אישור זה טרם ניתן לאיגוד האינטרנט או לכל גורם אחר ולכן לא ידוע מתי הוא יינתן, למי ומה תהיה הסיומת בעברית שתיבחר. איגוד האינטרנט הודיע שאם וכאשר הוא יקבל את ניהול המרשם תחת הסיומת בעברית, כל השמות שירשמו בעברית תחת הסיומת il. יפעלו גם תחת הסיומת בעברית ללא רישום נוסף.
המהלך לרישום שמות מתחם בעברית על-ידי האיגוד לווה בביקורת מכמה כיוונים:
למה צריך את זה? האמת שזה כבר מאחורינו שכן ההחלטה כבר נפלה ומבוצעת אך יש הטוענים שכלל אין צורך בשמות מתחם בעברית. פרופ' קרין נהון העלתה מספר טיעונים ועליהם ניתן להוסיף אחרים כגון זה של עירא העוסק בנושא הונאות אפשריות.
למה בכלל האיגוד? כפי שכבר ציינתי מדובר ברישום שמות מתחם בעברית תחת הסיומת il. ולא הסיומת בעברית אשר דורשת גם אישור של המדינה (כנראה משרד התקשורת). יש הטוענים שלא האיגוד צריך לקבל את המנדט לניהול המרשם החדש (סיומת בעברית) אלא גופים אחרים, אולי בצורת מכרז. עם כל הביקורת שיש לי על איגוד האינטרנט ואותה העלתי מספר פעמים, אני חושב שהאיגוד הוא הגוף המוצלח ביותר לניהול המרשם. כל אותם גופים הטוענים לכתר פועלים כמובן ממניעים עסקיים (שהם כמובן לגיטימיים) אך מבחינתי המבחן החשוב הוא השרות והמחיר שיקבל הלקוח הסופי – ציבור רושמי שמות המתחם והמשתמשים ברשת האינטרנט. כבר כיום פועלים רשמים מוסמכים מטעם האיגוד שאמורים להתחרות בניהם על טיב השרות ועל המחיר לצרכן. על מחירי שמות המתחם הישראליים ארחיב בהמשך הדרך אבל אני מזמין את הקוראים לבדוק לדוגמה את מחירי השוק של שמות מתחם בעברית בסיומת .com ולראות מה מצב התחרות שם. בנוסף, חלק מהכספים משמשים למימון פעולות האיגוד בתחום החברתי שגם על-כך יש ביקורת, אך דעתי היא שיש להמשיך בכך ולמצוא את האיזון הנכון.
למה האיגוד לא מאפשר רישום דרכו? זו אולי השאלה הבוערת ביותר כרגע. על-פי החלטת איגוד האינטרנט, רישום שמות המתחם בעברית תתאפשר רק באמצעות הרשמים המוסמכים ולא יהיה רישום ישיר דרך האיגוד. רוב הרשמים פתחו רישום מקדים בו הם מאפשרים לציבור להיכנס לרשימת המתנה וביום פתיחת הרישום ישגרו הרשמים את רשימת ההמתנה אל מערכת הרישום של האיגוד באופן אוטומטי בכוונה לתפוס ראשונים את השמות המבוקשים. זהו אמור להיות שוק חופשי ותחרותי ולכן כל רשם מציע תנאים ומחירים שונים עבור השרות של הרישום המוקדם. בסקירה מהירה עולה כי המחירים נעים בין כ- 120 ש"ח עבור השרות ועד 350 ש"ח. גם בתנאים ישנם הבדלים: חלק מהרשמים גובים דמי טיפול שלא יוחזרו גם אם שם המתחם לא ירשם וחלקם גובה תשלום רק עבור הצלחה ברישום – פשוט תבדקו. בהקשר הזה חשוב להדגיש שלוש נקודות הנוגעות לאיגוד האינטרנט:
לאור המצב המתואר עולה הדרישה (ובעוד הרבה מקומות) כי האיגוד יאפשר רישום ישיר בכדי לאפשר שוויון אפשרויות ברישום וגם בכדי שיהיה ניתן לעקוף את תנאי התשלום השונים של הרשמים. לא הייתי שותף לדיונים בנושא אבל למיטב הבנתי האיגוד הגיע למסקנה, כבר בעת פתיחת הרישום דרך הרשמים בשנת 2007, שהרשמים בנויים לתת שרות טוב יותר באופן ישיר ללקוח ולכן עדיף שהרישום יתבצע מולם (היו גם סיבות אחרות). כנראה מטעמים היסטוריים וגם אולי מהחשש שהמהלך לא כל-כך יצליח הוחלט בזמנו להשאיר אפשרות את האפשרות לרישום דרך האיגוד. כעת, לאחר שדי ברור היתרון של שיטת הרשמים, הוחלט כאמור לא לפתוח ברישום ישיר. מעבר לכך, די ברור שרישום ידני יתקשה מאד לגבור על הרישום האוטומטי של הרשמים המסוגלים להעביר כמות פניות רבה תוך שניות.
היו מספר פניות בפורום חברי האיגוד וגם בפורום הפתוח לציבור שלא נענו ובטח היו פניות ישירות בנושא. ייתכן גם שאנשים שפנו לאיגוד לא קבלו תשובה בזמן. לדעתי ראוי בנושאים כאלו לקיים התייעצות עם הציבור, מעין שימוע. בדיעבד אולי היינו יכולים לפתור את הבעיה הספציפית הזו על-ידי מתן אפשרות לרישום ישיר למשך שבוע אחד.
בזמן האחרון האיגוד משתדל לשפר את הקשר עם הציבור. נפתח דף פייסבוק (לי אין) ויש גם טוויטר – isocil@. בכל מקרה, במידה ואתם פונים לאיגוד ולא מקבלים תשובה בזמן סביר אתם מוזמנים לפנות ישירות אלי ל- elad ב- isoc.org.il.
עידכון 23/12/2010 – איגוד האינטרנט שלח מכתב לרשמים המוסמכים בנושא הקפדה על עיקרון השיוויון והיעדר אפליה ברישום שמות מתחם.
במסגרת המוכנות שלנו בתחום כיבוי האש להלן שתי דוגמאות עכשיויות:
ברז כיבוי אש בכלוב - חיפה
ומי יודע מה זה (צולם בפתח-תקוה):
מי יודע מה זה?
אתמול החלו הבחירות לועד איגוד האינטרנט הישראלי שימשכו עד סוף החודש. לפני כחודשיים כתבתי כי אני שוקל להתמודד ואכן קבלתי החלטה להגיש מועמדות. בעלי זכות הבחירה הם חברי האיגוד בעלי ותק של מעל שנה.
מידע אודות הבחירות ניתן למצוא באתר האיגוד ומידע עלי, כולל מצע מצומצם, נמצא בדף האישי שלי באתר הבחירות.
אודה אם תתמכו בי ותצביעו עבורי.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לחברי האיגוד שהמליצו עלי בפני ועדת הבחירות: רימון לוי, שרון גפן ואיתי נתנאל. אני חושב שהגיע הזמן לבטל את הצורך בהמלצות ולתת לציבור הבוחרים להחליט. תודה בכל מקרה!
כל עזרה בהפצת פוסט זה יתקבל בברכה 🙂
את חוק ההסדרים אני לא אוהב. זו דרך גרועה לעקיפת הליך חקיקה מסודר בה מביאים לחברי הכנסת אוסף של נושאים שאינם קשורים זה בזה יחד עם תקציב המדינה. דוגמאות לנושאים אותם הכניס האוצר לחוק ההסדרים השנה אפשר לראות אצל יהונתן בנושא אגרת האינטרנט ואצל נדב בנושא קיצבאות הביטוח הלאומי.
מדי פעם אפשר למצוא בחוק גם נושאים חיוביים. דוגמה טובה מהחוק שהוגש השנה לכנסת עוסק בנטרליות הרשת ובהסרת הגבלות על הציוד המסופק על-ידי חברות הסלולר. על-פי הצעת החוק:
חשוב לציין כי החוק גם אוסר על ביצוע חסימות "באמצעות אחר", כלומר לא ניתן יהיה לבקש מיצרני החומרה לחסום שירותים מראש. כמו-כן אסור יהיה לגרום, באמצעות תעריפים, להעדפת תוכן מספק הסלולר על-פני תוכן מרשת האינטרנט – האם זהו סופם של הפורטלים?