בשבוע שעבר בילינו בחופשה משפחתית באמסטרדם. אין מה לומר, עיר מקסימה.

ניהלתי מספר שיחות עם המארחים שלנו (קרובי משפחה אבל בצורה מסובכת) על המצב בארץ וההשוואה למצב בהולנד. אני לא מתכוון לנסות לכתוב על הדומה והשונה אלא רק לדווח על שתי שיחות שניהל המארח, ת', עם ישראלים שעברו להתגורר באמסטרדם (יורדים אם תרצו). למען הפרספקטיבה ראוי אולי לציין שזוג המארחים, בשנות החמישים לחייהם, שוקלים "לעשות עליה" לארץ. אין מה לדאוג, הם מסודרים.

את השיחה הראשונה ניהל ת' עם בעל חנות קטנה סמוך למקום מגוריו במרכז אמסטרדם. ת' ביקש להזמין את בעל החנות לבית הכנסת הרפורמי בעיר בו אשתו של ת' משמשת כחזנית. ניחשתי מיד מה היתה התגובה של בעל החנות: "השתגעתי, בגלל הדתיים עזבתי את ישראל".

את השיחה השניה ניהל ת' עם זוג צעיר + ילד קטן המתגוררים בבנין סמוך בדירה קטנה (1,200 אירו לחודש למי שממש רוצה לדעת). הזוג נמצא זמן קצר יחסית באמסטרדם ולומד הולנדית במרץ במטרה להשתקע. המשפט שנחרט בזכרונו של ת' מהשיחה עימם הוא "שכאן אנחנו יכולים להסתדר עם משכורת אחת, בישראל שנינו חייבים לעבוד ללא הפסקה".

על-פי ת', באמסטרדם מתגוררים כ- 15,000 יהודים ועוד כ- 20,000 ישראלים לשעבר.

שנה טובה וחג שמח.