מאז ההשתלטות הישראלית על אוניות המשט חוזרת הטענה כי הפעולה היתה בלתי חוקית מכיוון שבוצעה במים בינלאומיים שאינם תחת הריבונות הישראלית. אני כמובן לא משפטן ובטח לא מכיר את המשפט הימי אבל הנושא מעניין אותי. אזכיר רק שאני חושב שהפעולה מוצדקת אך בוצעה באופו לקוי.
אני לא מסוגל להציג את הטיעונים המשפטיים אך ברור לי שלא מדובר במשהו שחור או לבן אלא יותר בעל גוונים אפורים. לאחר הפעולה ניסיתי לקרוא קצת על האמנות הקשורות כגון אמנת ז'נבה הרביעית (לדוגמה סעיף 59). קיויתי שמשפטן מומחה בתחום ייתן לנו ניתוח של המצב אך עד כה טרם מצאתי פרסום כזה.
שלשום הוגש בג"ץ על-ידי מספר עורכי דין בתביעה לצו המורה על שחרור אנשי המשט. תשובתה של המדינה לבית המשפט כוללת התייחסות לנושא המצור וחוקיותו על-פי הדין הבינלאומי. כמובן שלא מדובר בניתוח אוביקטיבי אלא הצגת הדברים על-ידי אחד הצדדים אבל עדיין זהו חומר קריאה מעניין (ראו החל מעמוד 15). אגב, מעבר לפרשנות משפטית, המסמך כולל גם דברי שירה של נתן אלתרמן (כתגובה על דברי השירה בעתירה) ורשימה שמית (!) של אנשי המשט שהזדהו.
ואנשי לסה פסה התייחסו בקצרה לנושא ההגירה.
סעיף 59 אומר שישראל הייתה צריכה לאפשר מעבר, אבל הייתה לה הסמכות לבדוק את הספינות בדרך. לא שאסור להן לעבור.
גם אני לא עורכת דין או מבינה בחוק הימי שום דבר, רבל ממה שקראתי היום ושיחות עם כמה אנשים – נדב צודק.
נדב ואיה, אני חושב שאתם טועים (ההדגשה שלי):
"to regulate their passage according to prescribed times and routes"
ישראל יכולה לקבוע את זמני ודרכי ההעברה והיא קבעה שסחורות יועברו בדרך היבשה.
אגב יש תרגום של האמנה באתר בצלם:
http://www.btselem.org/HEBREW/International_Law/Fourth_Geneva_Convention.asp
יחד עם זאת, מבחינה משפטית, אני לא בטוח שהאמנה הזו רלוונטית למקרה שלנו. ואולי כן.