אני נוהג להגיע לתל-אביב מחיפה מספר פעמים בשבוע. ללא ספק הרכבת היא הדרך היעילה ביותר לעשות זאת. יחד עם זאת, ימי ראשון וחמישי הם הימים העמוסים ואני משתדל להימנע מנסיעה בימים אלו. היום, יום ראשון, לא היתה לי ברירה ונאלצתי לתפוס את הרכבת היוצאת מחיפה בשעה 6:24. הרכבת הגיעה עמוסה מאד לתחנה שלי. המעברים היו מלאים בחילים על תיקיהם הגדולים. בקושי רב פילסתי את דרכי לקומה העליונה של הקרון ולמזלי מצאתי מקום ישיבה של מישהו שבדיוק ירד.

לקראת התחנה בתל-אביב נאבקתי בכדי להתקרב לדלתות. לידי עמדה חיילת ושוחחה בפלפון. היא התלוננה על הצפיפות ותארה את המצב כך: "ממש רכבת של שואה". אני רק מקוה שהיא לא מש"קית חינוך!