הציבור דחף ולכן הציבור ישלם

במסגרת פאנל בועידת TheMarker שעסק בשאלה האם סוף המיתון נראה באופק? אמרה אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח באי.בי.אי:

"הציבור רצה תשואה של 20% ואיך אפשר לשכנע אותו שזה לא ריאלי? עושים קמפיין על 'ישראל מתייבשת' אבל אין במערכת החינוך אפילו שעה אחת על כלכלה ועל ניהול כסף פנסיוני לטווח ארוך ולכן הציבור קבע את הטון ודחף לקבל תשואות גבוהות. קשה לבוא בטענות למנהלי ההשקעות שהלכו לפי הבקשה הזו".

אתם מבינים את אנשי המקצוע? הציבור הוא זה שדחף. אם היינו יודעים שזה המצב היינו דוחפים לתשואה של 100%.

תודה לדני על ההפניה.

0 תגובות בנושא “הציבור דחף ולכן הציבור ישלם

  1. שוק חופשי, אם אין קונים אין מוצר! אם אתה משקיע בקרן נאמנות שמתרכזת באג"ח בדירוג AA אתה מראש מוותר על תשואה, ואם אתה כמו החבר שלי שהלך לקנות קרן נאמנות שקלית וחזר עם מניתית מעורבת, את מי תאשים פרט לעצמך? גג אפשר להאשים את היעוץ הגרוע בבנק. אותו חבר, דרך אגב, גם עוקב אחרי התשואות של קופת הגמל שהוא משקיע בה ויחליף אותו במקרה שהתשואה תרד.

    אם אתה רוצה להפנות אצבע מאשימה במקרה של קרנות הגמל והפנסיה, היא צריכה להיות מופנית כלפי הרגולטור. בעוד שבקרנאות הנאמנות יש את התשקיף של הקרן שממנו אתה יכול להסיק את רמות הסיכוון שלה, הרגולטור לא יצר דרך להבחין בין רמות סיכון בחיסכון ארוך טווח. כסף של חוסך פנסיוני בן 66 מנוהל באותה רמת סיכון של בן ה20, שזה ענין פשוט מטורף, והדרך היחידה שיש לך להשוות בין הקרנות היא לפי הביצועים. המדינה בחוקי המיסוי מכריחה אותך להפריש לקרן פנסיה אבל לא נותנת לך כלים לבחור בקרן פנסיה סולידית, אז לפי מה תבחר קרן פנסיה (בהנחה שאתה בכלל בוחר בצורה מודעת את הקרן ולא דוחפים אותך לקרן של המפעל/סוכן ביטוח)?

  2. בשום פנים לא מוותר על התשואה. כשהחלטתי לעבור לקרן שמתרכזת באג"ח AA (תחילת מרץ 2009) זה היה לאחר שחלקן נפלו ללא הצדקה אמיתית. בדוק לדוגמה את כלל קונצרני AA מתחילת מרץ (היום הקובע מבחינתי הוא 11/3). תגלה שעלתה יפה עד היום (כמובן זה לא ייעוץ אלא הימור מחושב ואין להסיק מכך לגבי העתיד. בהימורים אחרים גם נפלתי).

    ברור שזה שוק חופשי והכל כשר. כשר אבל מסריח. אני מציע מודל אחר לתגמול מנהלי החיסכון לטווח ארוך: עיקר דמי הניהול והבונוסים יגבו רק מרווח אמיתי וממומש ולא יעשה החשבון בכל שנה. שיטה זו תגרום למנהלי התיקים לחשוב ולתכנן לטווח ארוך ולא להתפתות לרווחים קצרי טווח (שהפסדים גדולים למשקיע אחריהם).

  3. אבל תאר לעצמך שהיו מבקשים ממך, או כדוגמא יותר טובה מהקופאית בסופר, לוותר על שכר מובטח ולהסתפק בחלק מהרווחים, אז מה היה קורה בחודש של הפסדים? האם הקופאית היתה מסכימה לסידור כזה? למה שאנשים שעובדים בבית השקעות יסכימו לזה? במיוחד כאשר רוב האנשים שם הם אנשי מנהלה, או דרג נמוך שלא מרויח יותר מאיש הייטק.

    צריך לזכור גם שאדם לא מתחתן עם מקום העבודה שלו. אם מנהל השקעות פתח קרן ממש מוצלחת ואז עזב את החברה בשביל להיות עקר בית ומי שבא אחריו היה אדיוט מושלם והרס את הקרן, למה מנהל ההשקעות המקורי צריך להפסיד כסף בגלל זה?
    ויש כמובן אירועים שמשפיעים על התשואה שבכלל לא מעשי לצפות ממנהל תיק לצפות אותם. האם מישהו יכל להתכונן להתקפה על מגדלי התאומים? האם מישהו יכל לדעת שAIG לא מעריכה נכון את הסיכונים בתיק הCDS שלה? יותר רלבנטי לנו – בשלב כלשהו תופרט חברת החשמל ובאותו רגע יתכן שבגלל עובדן הגיבוי הממשלתי הערך של ניירות הערך שלה ירד – האם מנהל תיק כלשהו יכול לחזות מתי זה יקרה?

  4. מרק,
    העובדים בבית ההשקעות מקבלים משכורת סדירה מבעל הבית. הוא זה שגובה ממני וממך את דמי הניהול. איך הוא מתחשבן עם העובדים שלו זה עניינו. מצידי שיתן אופציות המבשילות אחרי מספר שנים.

    חלק מפוליסות "ביטוח מנהלים" הישנות נקראו "משתתפות ברווחים". מנגנון דמי הניהול הוא כזה של עמלת מינימום שנתית נמוכה (יחסית כמובן) ועיקר התשלום היה על הרווחים השנתיים עם מנגנון לא מוצלח של קיזוז הפסדים (לא מוצלח כמובן מבחינת המבוטח).

    ההנחה הבסיסית היא שגוף מקצועי, לאורך זמן, מסוגל להראות תשואות טובות מהחלופות גם בהתחשב באירועים נקודתיים כפי שציינת. במידה וההנחה הזו איננה נכונה אז כל הדיון מיותר.

  5. למה שבתור עובד אני אסכים לקבל אופציות? ב2000 הסטארטאפים גייסו עובדים בעזרת אופציות ואנחנו יודעים מה קרה לאופציות האלו ב2001….

    וההנחה שציינת ודאי שאינה מספיקה ואינה נכונה. בשוק יורד קשה למנהל השקעות לתת תשואה חיובית שתצדיק דמי ניהול יפן היא דוגמא נהדרת.

  6. אני לא מבין למה אתה מתעקש על צורת התגמול לעובדים. הם יקבלו משכורת כמו כל עובד. יהיו טובים, יקבלו יותר. המעסיק כבר ידע איך לבנות את השכר.

    שוק יורד, שוק עולה, הכל חרטה. האם לאורך שנים (מדובר על חיסכון ארוך טווח) מתקבלת תשואה סבירה. 20% בשנה זה לא סביר לאורך זמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.