כזכור לכם אני עוסק בהנדסת מים. ישנו סיפור עתיק על מפעיל סכר גדול בקנדה שתפקידו היה לאזן בין הרצון לשמור על כמויות מים גדולות במאגר לצורך ייצור חשמל לבין הרצון לשחרר מים מהמאגר בכדי לפנות מקום לשטפונות העלולים להציף את העיירה במורד הסכר. מספרים כי לילה אחד, בסופת גשמים חזקה, לקח המפעיל הימור ולא שחרר מים מהסכר על-פי ההוראות. ההימור הצליח. כמויות מים גדולות נאגרו ויחד עם זאת נמנעה הצפה. למחרת קיבל המפעיל שני מכתבים מההנהלה. הראשון מכתב הערכה עם בונוס כספי על הרווח הגדול שהביא לחברה באגירת המים, והשני, מכתב פיטורין על החריגה מהנהלים וסיכון חיי האדם במורד הסכר.
ועכשיו לענייננו…
ענת קם
על-פי כתב האישום שהוגש נגד ענת קם, נטען כי במהלך שרותה הצבאי בלשכת אלוף פיקוד המרכז, אגרה מסמכים מסווגים והעבירה אותם לביתה ללא רשות. מבין כאלפיים מסמכים היו כ- 700 המסווגים סודיים או סודיים ביותר. אם הטענות נכונות הרי שדי ברור כי היה סיכון שהמסמכים יגיעו לידיים הלא נכונות וחיי אדם יהיו בסכנה. על כך יש להענישה.
עוד נטען בכתב האישום כי ענת העבירה מסמכים לעיתונאי אורי בלאו מעיתון הארץ. בלאו פרסם מספר מסמכים ונטען כי אלוף פיקוד מרכז, יאיר נוה, נתן פקודות לחסל מבוקשים בעת מעצר וזאת בניגוד לסייגים מסויימים שהטיל בג"צ. במידה והדבר נכון יש לשלוח לענת קם מכתב הערכה על החשיפה ולהעניש את נותני הפקודות הבלתי חוקיות.
בסופו של יום היתה יכולה ענת להדליף את דבר בעיתיות הפקודות מבלי לגרום לסיכון בטחוני.
אורי בלאו
אורי בלאו עשה מעשה חשוב בחשיפת הפקודות הבלתי חוקיות לכאורה.
ייתכן כי בפרסום המסמכים עצמם (ולא רק את המידע שבם) גרם אורי בלאו לחשיפת המקור שלו אך זה לא העניין המרכזי. הבעיה היא שכנראה לא החזיר בלאו את כל המסמכים הסודיים שברשותו לרשות המדינה ועל כך הוא צריך להיחקר (ואולי להיענש).
צו איסור הפרסום
כבעלים הרשום של כתובת האינטרנט blogli.co.il נושא צו איסור הפרסום אינו זר לי. היו מקרים כולל בנושאי ביטחון. כמו אחרים, על איסור הפרסום ידעתי כבר זמן מה הרי היו פרסומים בנושא. מה שלא היה לי ברור היא הסיבה שבגינה התבקש הצו. אתמול, לפני הסרת הצו, שאלתי כאן בבלוג. הדיון עבר לבאז. בבבקשה להארכת הצו נכתבו סיבות כלליות כמו "בטחון המדינה" והרצון לא "לפגוע בחקירה". אני מקוה שהדברים הוסברו בעל פה לשופטת. אתמול נכתב כי הפרקליטת טענה כי הפרסום עלול לפגוע בחקירה עקב הצורך לחקור את בלאו, שנמצא בחו"ל. אני מניח כי מדובר בנושא המסמכים שאולי עדיין נמצאים ברשותו. אם הוא אכן מחזיק מסמכים סודיים יש הגיון מסויים באיסור הפרסום. יחד עם זאת, ברגע שהעסק דלף והפרסומים בארץ ובעולם עברו מסה קריטית היה מקום לבטל את האיסור. גורמי החקירה לא היו צריכים לחכות שתוגש בקשה להסרת הצו. אין למנוע פרסום של מידע ללא סיבה מוצדקת וברגע שזו אינה מתקיימת חובה להסיר את הצו.
הפרסום ברשת
לא יעזור לאף אחד. אפשר למנוע פרסום נקודתי אך לא ניתן לעצור את הפרסום בבלוגים, בפורומים, בפייסבוק או בטוויטר (אגב סוף סוף גם אני פתחתי חשבון בטוויטר – blogli@).
אבל מה הסיבה שבגינה נעשים הפרסומים האלו כאן בארץ? מה קרה לכל אותם בלוגרים? העלימו את ענת קם? דחפו אותה לצינוק ולא הודיעו לאף אחד? היא נחקרה, יש לה עורך דין (עכשיו גם אחד בעל קשרים אצל שרים שסייעו בשחרור בנו העיתונאי מהמעצר המצרי), רבים ידעו מה קורה איתה והיא שוחררה למעצר בית. סך הכל איסור פרסום. זה איראן זה? על מה לכל הרוחות אתם מדברים? האם איזה בלוגר קיבל שיחה משייקה, רני או סטיב? בחורינו הטובים מהשב"כ אשר מופיעים ברשימת עדי התביעה במשפטה של ענת.
היה מועיל לכולנו אם במקום לרוץ ולספר לחברה הייתם מציפים את פרשת האלוף יאיר נוה ולא את פרשת ענת קם. כן, אני יודע, זה לא סקסי כמו לדווח איך פגעו לנו בחופש הביטוי. עלאק.
החיסולים
חיסול מחבלים אינו דבר חדש. לדעתי הוא כלי חשוב במלחמה בה אנחנו נמצאים ויש אף לעשות בו שימוש נרחב יותר. טוב שיידע כל מחבל שבמידה וייראה בציבור, חייו בסכנה. אגב, אני לא זוכר מקרה שבו נטען כי מי שחוסל לא עסק בפעילות טרור.
יאיר נוה
עד כמה שאני מסכים עם ביצועי חיסולים אני מתנגד לחלוטין לפעילות בלתי חוקית. לא אלוף הפיקוד קובע מה חוקי ומה לא. ברגע שהטיל בג"צ סייגים על פעילות כלשהי חובה על כולנו לכבד את הפסיקה ולפעול על-פי החוק. מי שעבר על חוק צריך להיענש.
שם הפרשה
בזמנו נתנו הרשויות לפרשה את השם "עקיפה כפולה". לפני הסרת צו הפרסום נאמר "פרשה בטחונית". לאחר הפרסום זוהי "פרשת ענת קם". למעשה זוהי "פרשת יאיר נוה".
אלעד, אתה קצת סותר את עצמך.
אתה בעד חיסולים, אבל מתנגד לפעילות לא חוקית.
בג"ץ אסר הריגה של אנשים מתי שאפשר לעצור אותם, ופקודת האלוף שקם הוציאה מהצבא הורתה על חיסול שלושה ראשי ארגוני טרור, גם עם אפשר לעצור אותם.
במקרה הזה צריך להחליט, אתה בעד חיסול או לא? כי בג"ץ לא נתן לך את האפשרות לחסל בצורה חוקית.
איתמר,
דבר ראשון אני מתנגד לפעילות לא חוקית רק אחרי זה אני בעד חיסולים.
האם אתה טוען שבג"צ אסר גם את החיסולים/נסיונות האלו (ויש כמובן עוד אחרים):
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1068637&contrassID=0&subContrassID=0
http://news.walla.co.il/?w=//1265007/
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3483806,00.html
אם כן, תן סימוכין.
נראה לי מאוד בעייתי להגיד בכלל "חיסול מחבלים" – הם גם אנשים בסופו של דבר. אין שום דרך לשים איזו גדר בלתי נראת בין מי שמוגדר כמחבל ומי שלא – בסופו של דבר מי שמצדד בחיסול מחבלים, מצדד בחיסול אנשים.
איה,
את צודקת. התכוונתי לחיסול אנשים שהם מחבלים.
גם אל-מבחוח היה איש ולא ראיתי שכתבו נגד חיסולו. הדרכונים, הם שהפריעו לכל העולם.
אלעד, זה אולי יהיה לא פופולרי אבל אני מסכימה עם כל מילה שנכתבה פה.
סוף סוף קול הגיוני שחושב כמוני, במיוחד על נושא התלהבותם של בלוגרים מסוימים, יתר על המידה, מ"חופש הביטוי" ש"נגנב".
לדעתי, לעיתים על מנת לעשות את הדבר הצודק יש לעבור על החוק.
אך מי שעושה זאת חייב לדעת שהוא מסתכן בעונש.
אגב, על מנת לפתור את הבעייתיות בחלק מהמיקרים קיים מוסד החנינה והחוק המגן על חושפי שחיתויות.
בפרשה הנוכחית, לדעתי, גם ענת קם וגם יאיר נוה עשו את הדבר הנכון תוך עבירה על החוק.
ענת קם היתה בטוחה שיאיר נוה הפר הוראות בג"ץ וכיוון שזהו מעשה חמור, חשה צורך לחשוף את הפרשה, גם תוך עבירה על החוק. אך מרגע שהמדליפה התגלתה – היא צריכה לשאת בתוצאות. (על 2000 המסמכים שנגנבו ללא צורך וסיכנו את ביטחון המדינה יש לתת עונש חמור אך בוודאי לא מדובר על ריגול כיוון שלא היתה כוונה להעביר חומר לאויב).
להערכתי, מעצר רוצחי הג'יהאד במקום חיסולם: א. מסכן חיי חיילים ב. מסכן חיי אזרחים (ניתן לתכנן פיגועים מהכלא) ג. מגיע להם עונש מוות. ד. הריגתם תרתיע אחרים.
לכן אני תומך בהחלטת יאיר נוה גם במחיר של פגיעה מסויימת בבלתי מעורבים.
למרות זאת, מרגע שהדבר נחשף, עליו לשאת בתוצאות מעשיו. אחרת זהו סופה של ישראל כמדינת חוק.
נ.ב.
שאלה: נניח שהייתם יכולים להחזיר את הגלגל לאחור ולהחיות את רוצחי הג'יהאד ובכך למנוע מיאיר נווה לעבור על החוק. האם הייתם בוחרים להחזיר לחיים את שני המחבלים?
שרית, תודה 🙂
דני, כנראה שניהם עברו על החוק "ממניעים אידאולוגיים".
במקרה הזה אני מעדיף את האידאולוגיה של יאיר נוה על פני זאת של ענת קם, למרות שלדעתי שניהם האמינו שהם פועלים לטובת המדינה. להבדיל מ"מניעים אידאולוגים" שבסיסם הרצון לפגוע במדינה.
דני, החוק נגד ריגול אינו מציין העברת מידע חסוי לידי אויב בהכרח (אחרת ואנונו לא היה נאשם בריגול – הוא לא העביר מסמכים לאויב), אלא העברת מידע מתוך מטרה לפגוע בביטחון המדינה. אני מניח שהיא לא תואשם בריגול, כי מטרה זה משהו שקשה להוכיח בבית משפט (איך תדע לאיזו תוצאה ספציפית במישור הלאומי והבין לאומי ענת קם כיוונה). בנוסף, אני לא חושב שענת קם באמת כיוונה לפגוע בביטחון המדינה. אני לא חושב שיש מישהו שחושב שזו הייתה הכוונה. אני לא חושב שכוונתה הייתה כל כך טהורה, עד שהיא זיהתה פסיקת בג"ץ פסולה. להזכירך, מדובר בפסיקה שהכשירה באופן כללי את מדיניות החיסולים, אבל דרשה מהצבא להגדיר סייגים (מה שניכר במסמכים הללו, הוא שהצבא לא תכנן להתייחס לסייגים האלה).
גורו יאיא, אני חושב שבמהות הדברים אנחנו מסכימים עם אלעד וביננו.
😯 ראשית עלי לציין כי מי שבעד קיום החוק צריך לדעת שכל מידע שמושג שלא כחוק לא נחשב בשום בית משפט כראייה…כמו כן עשוי משיג המידע גם להענש על כך כולל שוטרים.
כמו כן עלי לציין אולי בהסתיגות כלשהי אולם כעובדה שרוצחים ומחבלים משוחררים כל העת במסגרת משא ומתן על קבלת גופות או שיחרור שבויים במילים אחרות אנשים שביצעו פשעים כנגד האנושות כביכול ולא באו על עונשם אלא קיבלו פרס….מדוע אם כן לא לחון באותה הקלות גם מפקד צבא שנתן הוראה לחסל מחבל אפילו אם הוא עשה זאת בניגוד להוראת בג"צ
הרי העוולה שלו פחותה מאות מונים מעוולת אותם רוצחי ילדים נשים וטף
כמו כן למען הצדק עלי לציין שהממשלה מצפצפת על קביעות בג"ץ יום יום כמעט בהרבה דברים ולא מקיימת אותם כפי פסיקת בג"ץ אז מדוע הכלבים נובחים והשיירה עוברת? מדוע הם טובים יותר אותם שצריכים להוות דוגמא? אולי מהם צריך להתחיל את עשיית "הצדק"?
לדעתי צריך להרוג או לפחות לשאוף להרוג או לתלות כל מחבל שהוכח שתכנן או שלח או ביצע בעצמו הרג של ילדים נשים וטף מתוך מטרה מוצהרת לעשות כך כמעשה נקם וזאת כדי שלא ישוחרר בעתיד במסגרת עיסקה לחילופי שבויים אלא מי שישאר להחלפה אלו מחבלים שאין להם דם על הידיים שגם אותם ירצה האוייב בתמורה כשזה מה שיהיה להחליף ואז אין בעיה לשחרר 800 מחבלים או יותר בתמורה לחייל אחד
כמו כן עלי לציין שגניבת חומר סודי מהצבא או מכל גוף בטחוני היא סיכון כל העם ועל כך
צריך להעניש בכל חומר הדין
לדעתי גם השאלה אם ענת קם כיוונה או לא כיוונה לפגוע בבטחון המדינה אינה רלוונטית היות וברור מאליו שאדם שגונב מסמכים סודיים ביותר שעצם המילה סודי ביותר המוטבעת עליהם פירושה שפירסומם בידי לא מוסמך או אפילו קריאתם בידי אדם שלא הוסמך לראותם על ידי המדינה,עשויה להוות סיכון בטחוני ופגיעה פוטנציומאלית בבטחון המדינה…….כך שאם אדם במיזיד מוציא מסמכים כאלו או את תכולתם מידי הצבא וגם מעבירם לאדם אחר שאינו מוסמך בעצם פוגע במיזיד וביודעין בבטחון המדינה ולכן עליו להענש על כך במיוחד שהוא בעצם מפקיר את בטחונם ושלומם של אזרחי המדינה בעשותו כן וזו המשמעות של פגיעה בבטחון המדינה ובמיוחד בפרסמו או בהיותו קשור לפרסום הדבר ברבים כך שכוונתו איננה רלוונטית בגללל אופי המעשה שהוא מתן נשק או פתחון פה לאויבינו שזה חלק מהמלחמה המתנהלת נגדינו יום יום בכל העולם
נ.ב……….בקטע קודם שכתבתי "
לדעתי צריך להרוג או לפחות לשאוף להרוג או לתלות כל מחבל שהוכח שתכנן או שלח או ביצע בעצמו הרג של ילדים נשים וטף מתוך מטרה מוצהרת לעשות כך כמעשה נקם"
וכוונתי הייתה לא שנעשה זאת אנו כמעשה נקם אלא שבאם המחבל עצמו ביצע זאת כמעשה נקם או תפיסה אידאולוגית ואו דתית שלו עצמו.