כל כמה ימים יש נושא חדש עליו כולם כותבים. היום הנושא הוא המכתב שקיבל יובל (מהבלוג מהגלוב מאבד תמלילים) מגוגל. כמו שבקשה מבלוגרים אחרים, גוגל מבקשת מיובל להסיר פוסט (עידכון: יובל הסיר את הפוסט) סאטירי המפר את תנאי השימוש של תוכנית הפרסום גוגל אדסנס. במקרים אחרים גוגל לא בקשה להסיר פוסטים אלא פשוט סגרה את החשבון.
אז מה היה לנו שם:
- יובל עבר על התקנון של גוגל והוא מודה בכך ("עברתי על החוקים של גוגל!").
- הוא מעיר כי בזמן כתיבת הפוסט ההוא לא הוצגו פרסומות באתר. זה כנראה נכון, אבל גם ההפך נכון: בזמן שהוצגו פרסומות באתר הוצג גם הפוסט הזה.
- יהונתן קלינגר כתב היום והתייחס בין השאר לנושא הזה: "פוסט זה, … היה ברור שאין בו כל אפשרות לגרום למשתמשים להקליק על הפרסומות (שכן המשתמשים היו יכולים להקליק על הפרסומות בצורה וולונטרית בכל מקרה)". לי נראה שפוסט המדבר על פרסומות המוצגות באותו אתר מסב אליהן את תשומת ליבו של הקורא. מעבר לכך, יש לי הרגשה שהחברים הקוראים פוסט מסוג זה יתנו איזו הקלקה קטנה – למה לא?
- אין לי כמובן הוכחה כמותית למה שכתבתי במשפט הקודם. רק לגוגל יש כל הנתונים לבדיקה הזו וליובל יש חלק מהם. במידה והוצגו פרסומות בפוסט הזה, מה היה אחוז ההקלקה יחסית לפוסטים אחרים? במידה ופרסומות הוצגו רק בדף הראשי, כמו המצב כיום, מה היה אחוז ההקלקה בימים שבו הפוסט הוצג בו לעומת ימים אחרים?
עד כאן הכל ברבורים. מה שנוטים לשכוח, וזה העיקר לדעתי, שהפרסומות אינן של גוגל. הפרסומות הן של מפרסמים אמיתיים המשלמים כסף אמיתי ("שקל ארבעים" כפי שיובל כתב) עבור השרות שגוגל מעניקה להם. קל לצחוק ולהתעצבן על גוגל, שהמניה שלה הכפילה את ערכה מספר פעמים תוך שנתיים וחצי, אבל את אותם מפרסמים קטנים שוכחים.
אתם לא רוצים לכבד את גוגל ואת התקנון שלה? בסדר, אבל תכבדו את תובנה, לוקודימנשיין, אידאה, ברטנדר, אלירו ואת שולמן המפרסמים בדף הראשי של הגלוב.
לפי ההגיון הזה, גם עצם קיום הדיון על הנושא בבלוגדיבייט מהווה הפרה של חוקי גוגל – אני יכול להעיד כשהדיון הזה מתחמם, אנשים מקליקים על פרסומות, כנראה מכיוון שהוא מסב את תשומת ליבם אליהן. אז מה, נאסור דיבור על פרסומות במקומות שמציגים אותן?
משום מה יש אנשים מתווכחים על הזכות לדבר על הפרסומות בבלוג שלהם, אבל נראה מה הם היו אומרים אם יעקב איילון היה אומר משהו כמו: "הפסקה קצרה ואנחנו חוזרים. ואל תשכחו לקנות את מה שבפרסומות!"
חזי,
זה בדיוק מה שהוא אומר –
בגלל זה מי שמפקח על הפרסומות זה לא המפרסמים וגם לא מי שמשבץ את הפרסומות, אלא גוף שנקרא רגולטור. ואני גם לא חושב שזה לגיטימי שאסור יהיה לבקר את המפרסמים (או אפילו לומר כל דבר שעשוי לפגוע בפלטפורמת הפרסום – כלומר לפרסם תחקיר על מדיניות הפרסום) (גוגל לא מאפשרים לך לומר דבר בבלוג שמוציא את גוגל בצורה רעה, זה חלק מתנאי השימוש)
חזי, אבל הערוצים המסחריים דווקא מסבים את תשומת ליבנו לפרסומות כל הזמן – "נחזור מיד אחרי הפרסומות! אל תלכו לשום מקום! רק שבעים ושתיים פרסומות וחזרנו!" לונדון וקירשנבאום אפילו קוראים לזה "לצאת להתפרנס", וכולנו יודעים שעוצמת הקול מוגברת עם המעבר לפרסומות.
ההבדל, כמובן, הוא שלערוץ 2 משלמים "גלובלי", ולכן כמה שיותר תשומת לב יותר טובה עבור המפרסם, בעוד שדרך גוגל משלמים פר קליק, ולכן מוטב לשלם רק עבור מי שבאמת מתעניין במוצר.