איך שהקטנה יודעת לשמח אותי 🙂
ארכיון הקטגוריה: משפחה
פופו לחרטה וג’ינס אוורול
דר' י', שותפי למשרד, סיפר לי על שני ביטויים ירושלמיים שלא הכרתי: פופו לחרטה וג'ינס אוורול.
חיפשתי בגוגל "פופו לחרטה" ומצאתי איזכור אחד ויחיד:
"אתם עושים פורט ל-360 אז פופו לחרטה ואני אף פעם לא אעשה לכם משחקים!"
י' טוען שפרוש המושג הוא "בלי חרטות", כלומר אסור להתחרט: "נתת לי את המשחק אז בלי חרטות" לעומת זאת שמעתי משני מקורות שהפרוש הוא בדיוק הפוך, כלומר שמותר להתחרט.
גינס אוורול מסובך גם הוא. י' טוען שכאשר שני אנשים אומרים את אותה מילה בו זמנית אז אומרים גינס אוורול ומי שמדבר ראשון אח"כ הוא המפסיד. אשתי שתחייה מכירה ביטוי דומה: "ציקס פרטי". גם כאן כאשר שנים אומרים את אותה מילה ביחד הראשון שאומר "ציקס פרטי על…" זוכה בדבר. לדוגמה: "ציקס פרטי על ארטיק" מזכה את האומר בארטיק.
מישהו יכול לאשר את הביטויים?
קוד אורח 574365346345
א', קרובת משפחה, שלחה לי הזמנה לחתונה שקבלה בדואר אלקטרוני:
להודעה צורף הטקסט הבא:
שלום,
מצורפת הזמנה לאירוע – חתונה – [השמות הוסרו] X/2/2008
אנא אשר הגעתך (או אי הגעתך) באמצעות הקישור המצורף.
כל הפרטים על האירוע יופיעו לפני ביצוע האישור.
לחץ כאן בכדי לאשר או לבטל את הגעתך.
ניתן גם לאשר את ההגעה בכתובת:
http://www.wedplan.co.il/guests
בשימוש עם קוד אורח: 364XXXX5278 וקוד אירוע: 2445XXXXX627
א' מאד שמחה. עכשיו יש לה קוד אורח לגמרי משלה. הצעתי לה שתשלח לזוג המאושר קוד מתנה.
החורף הגיע אלינו
אבא – פיפי!
אמרה הקטנה.
אני: "אז רוצי לשרותים"
הקטנה: "אבא! אסור לרוץ במדרגות"
פנינים מארוחת החג
נשאל בעקבות מכת הפשפשים אצלנו בחצר:
האם הרסס של הבלוג טוב נגד פשפשים?
נאמר בשעת הקינוח:
לא משנה אם הקינוח מתוק, העיקר שאינו מזין
למה משקים עציצים?
הקטנה:
כדי שיגדלו וילבשו חתונים
המלצה לטיול לכל המשפחה
לפני שבוע, ביום שישי, יצאנו הגדולה ואני, יחד עם חוג הטבע שלה, לטיול נחמד על הר הכרמל. משך ההליכה, הקלה, הוא כשלוש שעות (כולל הכנת תה מפרחי קידה שעירה).
התחלת המסלול היא בכניסה לישוב עין-הוד. מול הכניסה הראשית, מהצד השני של הכביש, נמצא מגרש חנייה נוח ומרווח. משאירים מכונית אחת במגרש (מומלץ להשאיר מכונית שניה בחניון נחל אורן בסוף המסלול לצורך הקפצת הנהג).
מתחילים ללכת על-פי הסימון הלבן-אדום-לבן בעליה מתונה מאד. הדרך נוחה ומתפתלת בין מיני פרחים רבים שבימים אלו נמצאים בשיא פריחתם (בין השאר תראו אירוסים וסייפנים). אחת ההולכות אמרה "שזהו ממש שביל לחופה". הסימון האדום מתחבר עם סימון לבן-שחור-לבן הממשיך עד נקודת הסיום. שימו לב כי השביל מסומן גם בצבעים לבן-כחול-חוםצהוב. מי יודע מה זה?
(אין לי תמונות מהטיול אז זהו אירוס שצומח אצלנו בגינה)
תחילה המסלול משקיף דרומה, לאחר מכן מערבה ולבסוף צפונה. מראש הרכס השביל מתחיל לרדת לכיוון מערת-אצבע. הכניסה למערה קלה אך כמובן דרושה תאורה – לא נצפו עטלפים. ניתן להיכנס עד לקצה המערה ללא קושי. בשלב הזה כדאי לכבות את הפנסים לכמה דקות ולהקשיב לחושך. מהמערה השביל יורד לכיוון חניון נחל אורן שהוא סוף המסלול ומקום מעולה לעריכת פיקניק. באמצע הירידה תפגשו מבנה קטן מבטון אשר שייך לתכנית "מצדה בכרמל" (חלק מהכנות הישוב היהודי בארץ עם התקרבות הצבא הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה).
מומלץ בחום!