נהוג לומר כי "הצבא צועד על קיבתו". יכול להיות שזה נכון אבל בטוח שהצבא לא צועד על נעליו!
בסוף השבוע שעבר סיימתי אימון פלוגתי קצר. ביום השני לאימון התפרקו באופן פתאומי סוליות הנעליים הצבאיות שלי:
מסתבר שמתחת לסוליית הפלסטיק הקשיחה נמצא מעין ספוג המעביר, בהעדר כיסוי הפלסטיק, את תוואי הקרקע המדוייק לכף הרגל דבר הגורם לאי נוחות "קלה".
המקרה שלי לא היה היחיד. לכרבע מחיילי הפלוגה לא היו נעליים תקינות. חלקן היו בלויות עד כדי כך שלא ניתן היה לנעול אותן וחלקן פשוט לא היו קיימות מסיבות שונות (במקרים מסויימים באשמת החיילים). הנושא עלה כבר ביום הראשון לגיוס והמצב רק התדרדר.
התופעה הזו לא חדשה לי. אני מתפקד כרס"פ בשנים האחרונות ובכל אימון ותעסוקה חסרות נעליים. הבעיה באה על פתרונה בצורה של "נעליים יחידתיות". אלה נעליים משומשות הנמצאות במחסני היחידה ומשמשות לתקופה קצרה את החיילים חסרי הנעליים. מסתבר כי הצבא החליט לחסוך ובשנה האחרונה, כך נאמר לי על-ידי אנשי התחזוקה של החטיבה, אין אישור להחזיק נעליים יחידתיות. נעליים לא תקינות ניתן לשלוח לבסיס ציוד להחלפה פעם בשבוע ועל נעליים חסרות יש להישפט (בהחלט סביר) ולאחר זמן מה יונפקו לחייל נעליים חדשות.
הבעיה היא מה עושים באותו הרגע שהחייל מתגייס לאימון, תעסוקה או מלחמה ואין לו נעליים. לצבא אין פתרון. מה שקרה בפועל הוא שחיילים התאמנו בנעלי ספורט (חלקן נהרסו וחייל אחד אף סבל מפצע בכף הרגל). בסוף האימון אמר לי המג"ד שהוא פנה לכל מי שהוא יכול ולא ניתן להשיג נעליים. איש קבע בחטיבה אמר לי שהמח"ט, גם הוא איש קבע, "יכול בכוחותיו להזיז הרים אבל לא להשיג נעליים".
מישהו שם בצבא צריך להתעורר ושלא ימכרו לי שהופקו הלקחים והחוסרים הושלמו!
בנימה אופטימית זו קבלו מספר תמונות המאימון (צולמו בפלפון שלי):
כבודו על הגיפ הצמוד (שנות החמישים מיינד-יו!)
D9 – פשוט מפלצת.
תרגיל לילה – צולם דרך אמצעי ראיית לילה.
