אומגילי – כל מה שאנשים אומרים

אומגילי (Omgili) הוא מנוע חיפוש תוצרת כחול לבן אשר מאנדקס אתרים של תוכן גולשים: פורומים, קבוצות דיון, רשימות מייל, לוחות ועוד.

אני מניח שכל מה שנמצא באומגילי נוכל למצוא גם בגוגל רק השאלה היא באיזו קלות. נניח ונרצה לחפש מידע סוביקטיבי אודות צימר במושב בית הלל. במידה ונחפש צימר בית הלל בגוגל נקבל בעיקר רק אתרים שרוצים למכור לנו חופש (שימו לב אגב לאתר צימרביתהלל.com שמופיע חזק בתוצאות. שני דברים עובדים לטובתו. הראשון הוא כמובן המיפוי של הדומיין בעברית. השני הוא שמדובר בבלוג וורדפרס [ועל זה כבר דברתי כאן]). לעומת זאת, במידה ונחפש באומגילי נקבל אומנם מעט תוצאות אך רובן עוסקות בהמלצות ודעות הגולשים.

זה לא שהמנוע הזה יכול להוות חלופה לגוגל אבל לדעתי בהחלט יש לו מקום בנישה שלו.

מילות חיפוש וקידום אתרים

לאחר זמן רב שלא בדקתי את מילות החיפוש שמביאות גולשים לבלוגלי להלן הרשימה המובילה עבור חודש מרץ 2008:

  1. תחפושות לפורים – החודש חל חג הפורים ולכן אפשר להבין את המקום הראשון. הבלוג שקיבל את התנועה הוא "ילדה עם תלתלים" אשר ננטש לפני יותר משנה.
  2. 411 – הרבה אנשים מחפשים את ספר הטלפונים ההפוך וטועים בדיוק כמו שאפי פוקס טעה בפוסט שלו. 144 הפוך זה 441. מסתבר שזו טעות נפוצה.
  3. בלוגלי – אין מה להוסיף.
  4. ציצי – מילת חיפוש נפוצה לא רק אצלנו. הבלוג שזוכה בתנועה הועבר לאחרונה לאתר אחר.
  5. סקס – כמו ציצי.
  6. yahoomail – ממש לא צפוי. התנועה זורמת לאודיופיל.
  7. פוטושופ – בלוג בנושא פוטושופ שלא עודכן כבר שנה עדיין זוכה בתנועה רבה ממנועי החיפוש.
  8. פיראנה קארינה – פשוט בלוג פופולרי.
  9. בגדי ים 2008 – ראו הרחבה למטה.
  10. יעל נעים – בלוג המיקסטייפים מפרגן ליעל נעים (שיר מספר 17).

לגבי סעיף 9 – בגדי ים 2008. אם רציתם לראות דוגמה של הכוח של בלוגים מבוססים וורדפרס להתברג מהר וגבוה בתוצאות החיפוש של גוגל אז זו דוגמה טובה. לפני שלושה חודשים נפתח אצלנו בלוג בנושא בגדי ים. הבלוג כלל רשומה אחת בלבד המכילה קישור אחד ויחיד של מילת המפתח "בגדי ים".

beged-yam

כמובן שהמטרה היחידה של הבלוג היתה להכניס קישור של מילת החיפוש אל האתר אותו רצו לקדם. מפתיעה אותי בכל פעם מחדש "האהבה" של גוגל לבלוגים מבוססי וורדפרס. מהירות האינדוקס של הבלוגים היא גבוהה ולעיתים לוקח רק מספר שעות מרגע פרסום פוסט ועד ביקור הגוגל-בוט. תוך פחות משלושה חודשים התברג הבלוג החדש הזה בעשיריה הפותחת של גוגל תחת מילות החיפוש "בגדי ים 2008", "בגדי ים" וגם "בגד ים". האתר אותו רצו לקדם, שהוא אתר ותיק מאד, אפילו לא נראה בסביבה.

במאמר מוסגר רק אציין כי פעולה זו נוגדת את תנאי השימוש של בלוגלי ולכן כאשר הבלוג התגלה הוא נסגר. מי שמתעקש עוד יספיק לראות אותו בקאש של גוגל. אנחנו כמובן נותנים שרות לכל אחד אבל קצת מתעצבנים שהשרות החינמי מנוצל לקידום עיסקי טהור. בעסקים כמו בעסקים – בעבור שרות צריך לשלם.

דרוש בלוגר

אז ככה:

לחברת פיתוח תוכנה דרוש איש תוכן לניהול מערכת יחסים אינטרנטית של האתר עם קהילות כותבים בארץ ובעולם.
בנוסף, אחריות על פיתוח אתרי התוכן של החברה בכ-16 שפות.
עברית ואנגלית ברמה גבוהה מאוד, יכולת ניסוח. משרה מלאה או חלקית בהתאם למועמד.
העבודה באיזור הוד השרון.

פרטים נוספים במייל: monson_77 at yahoo.com

כמה משלמת תפוז לבלוגרים?

לפני כשנה הודיעה תפוז כי תתחיל לשלם לבלוגרים אצלה על-פי מספר צפיות. לאחר ההודעה כתבתי השוואה בין ההצעה של תפוז לבין הצבת פרסומות גוגל אדסנס. השבוע, עם פרסום הדוחות השנתיים של תפוז, אנחנו זוכים במעט מידע השופך מעט אור על התשלום לבלוגרים. מתוך הדוח (ההדגשות שלי):

בחודש מרץ 2007 החלה החברה לשלם לבלוגרים. מטרתו של המהלך היא לחזק את מעמדה של הבלוגיה כאתר בלוגים מוביל, על ידי שימור נאמנות כותבי בלוגים קיימים והוספת כותבי בלוגים חדשים. למועד פרסום הדו"ח, משלמת החברה סך של 8 ש"ח לכל 1,000 צפיות בבלוג. כתנאי לזכאות לתשלום, צריכים הגולשים להרשם לשירות הבלוגים בתשלום, וכן לעבור סף של 10,000 כניסות לבלוג (80 ש"ח). תפוז הינו פורטל האינטרנט הישראלי הראשון שהציע תשלום לגולשים. בשנת 2007 שילמה החברה לבלוגרים כ- 30 אלפי ₪.

את התשלום הראשון הבלוגרים מקבלים לאחר שצברו 80 ש"ח. הסכום השנתי ששולם בפועל על-ידי תפוז שולם רק למי שעמד בתנאי זה וכך, לכל היותר,שולם כסף ל- 375 בלוגרים ( 30,000/8 ) שהם לא יותר מאחוז מכלל הבלוגרים בתפוז. למעשה, כך אני מניח, שולם כסף לפחות אנשים שהרוויחו יותר משמונים ש"ח כל אחד בשנת 2007. מבדיקה מהירה של מספר הכניסות לבלוגים המופיעים בדף הראשי של בלוגיית תפוז, ונמצאים בקטגוריה של "הרשומות האהובות ביותר", עולה כי מדובר בעשרות אלפי כניסות לכל אחד מהבלוגים (כמובן לא רק בשנת 2007). בסופו של דבר כנראה וישנם אולי 200 בלוגרים שקבלו תשלום – חלקיק האחוז מהכלל.

ועכשיו נחזור לנושא הפרסומות של גוגל אדסנס. ייתכן והבלוגרים המובילים של תפוז להרוויח יותר במידה ויפתחו בלוג עצמאי, לדוגמה על מערכת וורדפרס. כמובן שצריך לזכור שלא כל אחד רוצה להתעסק עם תחזוקת אתר ובלוג, הבלוגרים לא בהכרח כותבים בשביל הכסף ובלוגיית תפוז אולי היא זו שמביאה להם את התנועה שלא היו יכולים לקבל אחרת.

עוד מילה בנושא קשור (ואני לא עו"ד). בעקבות פרשת ייגרגייט עולה כי התשלום לבלוגרים עלול לחשוף את תפוז לסיכון מסויים. מתוך המכתב של One להנהלת תפוז (ההדגשה שלי):

הנה כי כן, הפרסום נעשה על ידכם במטרה לפגוע ולהזיק למרשי, כאשר לדידה של מרשתי פעלתם במשותף ויחד עם עובד מתוסכל שפוטר מעובדתו ופרסום זה הינו חלק ממסע הנקמנות שלו במרשתי ומנהליה וכל כך כבר נאמר "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". חמור מכך, אותו עובד שאחראי להבאת המידע לפרסום, כמו יתר כותבי הבלוגים, מקבל מכם תשלום בעבור "עבודתו" זו – שתכליתה השפלת מרשתי ומנהליה והקרבתם על קרנות מזבח הרייטינג.

כלומר תפוז עלולה למצוא את עצמה נושאת באחריות מסויימת לתכנים המפורסמים אצלה על-ידי הבלוגרים שמקבלים תשלום. מתוך הדוח השנתי של תפוז מסתבר גם כי אחד ממנהלי הפורומים שלה (בהתנדבות) תובע להכיר בו כעובד של תפוז. מה יגידו על זה בלוגרים שמקבלים כסף?

Google Talk chatback – דברו איתי ישירות מהבלוג

talk_logo.gif

גוגל השיקו שרות חדש ליישום ה- Google Talk אשר נקרא Chatback. השרות מאפשר למבקרים אצלכם בבלוג ליצור איתכם קשר מיידי באמצעות צאט (instant message). כל מה שאתם צריכים זה חשבון של Goolge Talk אבל המבקרים בבלוג שלכם לא.

בעזרת השרות אתם יכולים להציב תיבה קטנה הנקראת badge (כמו בתמונה למטה). התיבה מראה את הסטטוס שלכם בשרות (פנוי, עסוק וכו' ) עם אפשרות להציג את ההודעה הפרטית שלכם.

google-chat.JPG

במידה ואתם פנויים המבקרים פשוט לוחצים על התיבה ונפתח להם חלון צאט בדפדפן. אין צורך בהורדה והתקנת תוכנה. במידה ואתם לא זמינים לא יתאפשר ללחוץ על ה- badge.

איך מתקינים?

ניגשים לעמוד השרות, בוחרים את האפשרויות ומעתיקים את הקוד שנוצר. זהו קוד html המבוסס על iframe כך שניתן להדביק אותו בויד'גט מסוג טקסט בבלוגים הרצים על וורדפרס ואפילו כאן בבלוגלי.

כרגע הצבתי תיבה פעילה כזו בסרגל משמאל למעלה בכדי לשחק עם זה אבל אני מניח שזה יירד בקרוב. אני חושב שלא ארצה הטרדות נוספות. לאתרים עיסקיים, חברות שונות, שרות לקוחות אולי זה יותר יתאים.

12 צורות לשימוש ב- SNAP

השרות של SNAP מאפשר לבעלי אתרים ובלוגים להציג תמונות מקדימות של קישורים. מפרסום בדואר האלקטרוני שקבלתי מהחברה מסתבר שיש כל מיני שימושים לשרות שאת חלקם לא הכרתי (רק לעמוד על הקישורים ברשימה):

  1. PreviewShot™ – מציג תמונה של אתר.
  2. RSS Shot™ – מציג תמונה של אתר ומאפשר, במידה וקיים, להציג את הפיד שלו.
  3. WikiShot™ – מציג ערך מתוך הויקיפדיה.
  4. VideoShot™ – מציג סרטון וידאו.
  5. StockShot™ – מציג קישור לנתוני מניות.
  6. ProfileShot™ – מציג פרופיל מרשת חברתית.
  7. MovieShot™ – מציג נתוני סרט מתוך מאגר IMDB.
  8. PhotoShot™ – מציג תמונות מפליקר או משרותי תמונות אחרים.
  9. AudioShot™ – מציג קובץ מוזיקה.
  10. ProductShot™ – מציג פריט מאמזון.
  11. MapShot™ – מציג מפה משרות המפות של גוגל.
  12. WoWShot™ – מציג פריטים של World of Warcraft

לפני כשנה הוספנו את השרות בבלוגלי וזה זמן טוב להזכיר איך מפעילים אותו.

בלוג דמו של וורדפרס 2.5

Chris Johnston פתח בלוג הדגמה של וורדפרס 2.5 העתידי. השקה רשמית של הגרסה צפויה בהמשך השנה אך אתר הדמו נותן הצצה מוקדמת. ניתן להיכנס לאדמין של הבלוג ולבצע את רוב (או כל) הפעולות. בכל שעה הבלוג מבצע עדכון והכל נמחק.

  wp-25-admin

כניסה עם יוזר admin וסיסמה demo.

ראיתי מספר פעמים שאנשים "טובים" דפקו את ההתקנה אז במידה וזה קורה פשוט תנסו מאוחר יותר.

עוד בלוגים 9

  1. ניסיתי ונכשלתי – סיפורי כשלונות אמיתיים.
  2. מבואס – נו, אין כלום באינטרנט הזה (אהבתי את הדומיין).
  3. פלמנקו – מחשבות, תהיות והרהורים מעולם הפלמנקו.
  4. החיים – גם זה עובר.
  5. גלגל – חדשות שמתגלגלות ברשת, ג'ומלה, קידום אתרים.
  6. ממתקי בוקר – לפתוח את הבוקר (עבר מבלוגספוט).
  7. Medice, CVRA TE IPSVM – הבלוג של ולדי דבוייריס (עבר מבלוגלי).
  8. Dog star radio – השמיים רצים,רצים, רצים.
  9. עב"א – החיים וכל השאר.
  10. אי שפיות – המקום שלי בבלוגוס.

המשך יבוא…

עוד בלוגים 8

  1. Noise in my head – מוזיקה
  2. OMG – הבלוג של דורה קישינבסקי
  3. בלוג אולימפיאדה – מחשבות, דעות ומידע מעניין לקראת אולימפיאדת בייג'ינג 2008
  4. אנטומיה של רשת האינטרנט – כתיבת תוכן בנייה, עיצוב וקידום אתרים
  5. לימונדה וחצי ביצה – מה שנשאר מסטודנט בירושלים
  6. הבלוג של מישל – כלבת השיצו האחת והיחידה
  7. מוסררה – הבלוג של בית-הספר לצילום, מדיה ומוזיקה חדשה ע"ש נגר
  8. חדשות מהעולם מאת אלכס לוין
  9. Liveface – הכל על פייסבוק בעברית
  10. המשק האורגני של איריס בן-צבי – חקלאות אורגנית ועוד

המשך יבוא…

אלוהי סעיף 10(א)(3)(ג)

חלקים קטנים מהבלוגוספירה הישראלית רוגשים בזמן האחרון. מדובר בהצעות החוק של ח"כ חסון (rtf) והצעת החוק הממשלתית למסחר אלקטרוני (pdf). שתי הצעות החוק נועדו בין השאר להסדיר, בדרכים שונות, את נושא אחריות בעלי האתרים לתוכן הנכתב בהם על-ידי הגולשים (מה שנקרא "צד שלישי"). באופן כללי ניתן לומר כי הצעתו של ח"כ חסון מטילה אחריות, בסייגים מסויימים, על בעלי האתרים ואילו הצעת החוק הממשלתית מסירה אחריות זו, בסייגים מסויימים.

בפוסט הזה אציג בעייתיות מסויימת שאני מוצא בהצעת החוק הממשלתית, שהיא העדיפה בעיני, אך לפני כן מספר מילים כלליות. כידוע לחלק מהקוראים אני אחד ממפעילי אתר בלוגלי. בתור מפעילי האתר אנו נדרשים לסוגיות משפטיות שבהן עוסקות הצעות החוק המדוברות. לא אחת קבלנו מכתבים מעו"ד של אנשים וגופים שהרגישו את עצמם נפגעים מדברים שנכתבו בבלוגים השונים באתר. באופן עיקבי המדיניות שלנו היא בהתאם לתנאי השרות של בלוגלי כלומר טענה כי האחריות על כל פרסום בבלוגלי היא על המפרסם, בעל הבלוג, בלבד. אני חש סיפוק מהעובדה כי עד היום לא הסרנו אף מילה למעט מקרה אחד של חוסר תגובה מצד המשתמש המדובר. דעתי האישית היא (ואני חושב שגם חברי חושבים כך) שאנשים צריכים לקחת אחריות על דברים שהם כותבים. אפשר להזדהות, אפשר להישאר אנונימיים אבל צריך להכיר באחריות. ברוח דברים אלו אנו נלחמים על זכות הביטוי של המשתמשים שלנו, לא פעם תוך סיכון מסוים מצידנו. אוסיף רק כי כמובן שאינני משפטן וכל מה שאכתוב כאן לא יכול להוות שום צורה וסוג של ייעוץ משפטי אלא רק דעותי הפרטיות.

לענייננו. ד"ר מיכאל בירנהק מסביר כי הצעת החוק מסדירה חסינות לספקי שירות בהתאם למנגנון של "הודעה, הודעה, הסרה":

מנגנון החסינות שמוצע לספקי שירות אירוח הוא של "הודעה, הודעה, הסרה". כך זה אמור לעבוד: אדם מתלונן לספק השירות על טוקבק שפוגע בו, לטענתו, ודורש את הסרת החומר. הספק ינסה לאתר את הכותב האנונימי באמצעים סבירים (מונח שאיננו מוגדר בהצעה). אם הספק איתר את המשמיץ, עליו להודיע לו פחות או יותר כך: "דע לך שהתקבלה תלונה נגד המסר שכתבת באתר שלנו, מה דעתך? אם תגיב ותתעקש שהמסר שלך יישאר – תלכו לריב בבית משפט, אתה והמתלונן, ואנחנו נשאיר את החומר באתר עד שבית משפט יאמר לנו אחרת. אם לא תגיב תוך שלושה ימים – נסיר את החומר". ההצעה קובעת גם מנגנון לחשיפת זהות גולשים, אבל זה נושא לדיון אחר.

אני חש כי מפאת מגבלות היקף המאמר של ד"ר בירנהק לא הוצגה התמונה המלאה. לצורך ההסבר יש לצלול אל תוך החוק. נעשה זאת על-ידי דוגמה.

נניח כי בלוגר בעל בלוג עצמאי, המאוחסן באופן פרטי, כתב פוסט בו הוא מזכיר אותי בתור אחד ממפעילי בלוגלי. לאותו פוסט מגיב מישהו וכותב כי הוא "מכיר אותי" וכי אני "מעלתי בכספי מקום עבודתי". אל דאגה, אני עצמאי ולכן כנראה ולא גנבתי מעצמי. הטוקבקיסט הזה מזדהה בשם "אחד שיודע" בעל כתובת דוא"ל a@a.com. בנוסף נרשמה במערכת הבלוג כתובת ה- IP שלו. מה שנקרא בשפת הרחוב טוקבקיסט אנונימי.

לאחר מספר ימים מישהו מפנה את תשומת ליבי לתגובה ואני פונה לבלוגר בכדי שיסיר את התגובה, ישלם לי פיצויים בגין לשון הרע וכן יחשוף את זהות המגיב. מה אמור הבלוגר לעשות על-פי הצעת החוק? איזו אחריות יש לו?

הסעיף הקובע הוא סעיף 10 בפרק ה'. סעיף קטן (א) קובע כי "ספק שירותי אינטרנט לא יישא באחריות אזרחית בשל מתן שירות אירוח, לגבי מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית בידי אדם אחר, אם התקיימו כל אלה:" (ותכף נראה מה הם "כל אלה"?). לא אכנס להסבר מפורט אבל לדעתי במקרה זה "ספק שירותי אינטרנט" שמספק "שירות אירוח" יכול להיחשב כל בלוגר שמאפשר כתיבת תגובות אצלו בבלוג (ראו את חלק ההגדרות של פרק ה'). כעת נבדוק האם הבלוגר מקיים את שלושת התנאים הפוטרים אותו מאחריות (אותם "כל אלה").

סעיף 10(א)(1) בודק האם "הספק לא ידע, במועד העלאת המידע לרשת התקשורת האלקטרונית, שתוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני;". הספק, הוא הבלוגר, לא יכול לדעת האם אכן מעלתי בכספים ולכן נראה כעומד בתנאי. כמו-כן הסעיף מדבר על "מועד העלאת המידע" ולא על מועד קבלת התלונה.

סעיף 10(א)(2) בודק האם "מפיץ המידע לא פעל מטעמו של הספק ולא היה נתון לשליטתו;". הבלוגר לא מכיר את המגיב ולא מינה אותו לפעול מטעמו ולכן עומד גם בתנאי השני.

סעיף 10(א)(3) דן בנושאי ההודעה שעל הבלוגר לשלוח למגיב ועל אפשרות הסרת התוכן. סעיף קטן (א) אומר (ההדגשה שלי):

"מיד לאחר שקיבל הספק תלונה ממי שטוען כי תוכן המידע או הפצתו ברשת תקשורת אלקטרונית מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני שלו, שלח הספק הודעה על כך למפיץ המידע, אם ניתן לאתרו באמצעים סבירים, ובה מסר כי בכוונתו להסיר את המידע או לחסום את הגישה אליו כעבור שלושה ימי עסקים, אם לא יקבל הודעה ממפיץ המידע שבה הוא חולק על תוכן ההודעה ושלפיה בכוונתו להתדיין עם המתלונן בעניין זה בבית המשפט;"

ד"ר בירנהק מציין כי המושג "אמצעים סבירים" לא הוגדר בחוק אך זוהי נקודה חשובה. לבלוגר הממוצע אין כל דרך לדעת מיהו המגיב ואיך לפנות אליו. השם לא ידוע, כתובת הדוא"ל ברור שאינה אמיתית ואין לו כל דרך לאתר את המגיב באמצעות כתובת ה- IP שלו.

סעיף קטן (ב) לא רלוונטי למקרה שלנו מכיוון שהוא עוסק במקרה שכן ניתן היה לשלוח הודעה למגיב: "לאחר שקיבל הודעה כאמור בפסקת משנה (א) ממפיץ המידע, נמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו והודיע על כך למתלונן בצירוף העתק מן ההודעה, ואם לא קיבל הודעה כאמור – הסיר את המידע או חסם את הגישה אליו והודיע על כך למתלונן;"

כעת אנחנו מגיעים לעיקר. סעיף 10(א)(3)(ג). גם כאן ההדגשה שלי: "לא איתר הספק את מפיץ המידע באמצעים סבירים – הודיע על כך למתלונן ונמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו."

כלומר, הבלוגר לא מסר הודעה למגיב, הודיע לי על כך ולא הסיר את התגובה. במידה ועמד בתנאים אלו יהיה פטור מאחריות כלפי.

המשמעות של הצעת החוק היא שתגובה אנונימית דינה להישאר מפורסמת זמן רב. כעת מה שנותר לי לעשות הוא, בהתאם לסעיף 13 לחוק, לפנות לבית המשפט ולבקשו לחייב את הבלוגר למסור לי את הפרטים הידועים לו אודות המגיב. חשוב לציין כי על-פי החוק אסור לבלוגר למסור לי כל פרט אודות המגיב ללא הסכמתו במפורש ובכתב (סעיף 13(א)):
"ספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה או שירות אירוח לא יגלה כל פרט, ידיעה או מסמך שהגיעו אליו ושיש בהם כדי לזהות מפיץ מידע, אלא אם כן הסכים לכך מפיץ המידע, במפורש ובכתב, או אם נדרש לכך לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט כאמור בסעיף קטן (ב)."

פרק ה' אמנם מסדיר את מנגנון ההודעה והסרה אך מעלה נושאים הדורשים דיון כגון:

  • ביטול שיקול הדעת של ספק המבקש פטור מאחריות על-פי חוק זה באשר להסרת תוכן של צד שלישי.
  • חובת הספק לשמור על אנונימיות המגיבים. האם פעולה כגון זו הנוקט תום אצלו בבלוג בו הוא מציג את כתובות ה- IP של המגיבים הינה תקינה?
  • יש לשים לב כי הסרת פרסום על-ידי ספק השרות עשויה לפגוע בו בבואו לבקש פטור מאחריות על-פי חוק זה. אין זה אומר כמובן שאכן הוא אחראי לפרסום.