רוב ההורים יודעים, בדרך כלל מתוך ניסיון, שלא מומלץ לאיים על ילד במידה ואין כוונה לממש את האיום. זה המשגה העיקרי של טיב-טעם במאבקה נגד תחקיר כלבוטק (לוידאו המלא). רשת טיב-טעם חזרה והדגישה כי יש בידה מידע שמספר עובדים ניסו להפליל אותה ובעצם "עבדו" על מערכת כלבוטק. הבעיה היא שעד עתה טרם הציגה הרשת אפילו לא בדל ראיה אשר תתמוך בטענתה זו. לדעתי זו עיקר בעיית ההסברה.

יחד עם זאת, את מידת הצלחת הקמפיין של טיב-טעם יש למדוד בסופו של דבר בכסף. האם וכמה נפגעה הרשת כספית? בסופו של יום זה מה שמעניין את בעלי המניות. אנשי טיב-טעם טוענים כרגע כי אין פגיעה משמעותית במכירות אך האמת תתגלה כאשר החברה תגיש את דוחותיה הכספיים לבורסה. בכל מקרה מניית טיב-טעם עלתה השבוע בכחמישה אחוזים.

גל מור בדק היום האם הבלוג של טיב טעם עזר לחברה?. גל טוען כי התוכן לא היה ממוקד, עמדת החברה לא היתה ברורה ולא הוצגה כראוי וכן כי לא היתה פיגורה משמעותית אחת שהובילה את הבלוג. אני מסכים אך חשוב לציין כי הדברים נכונים לכל קמפיין ההסברה של החברה ולא רק לבלוג. כנראה מי שהוביל את ההסברה הוביל גם את הבלוג. אני מעריך כי לא אנשי בלינק הובילו את ההסברה. זה כמובן תמיד נכון. התוכן הוא החשוב, לא המעטפת.

עם הקמת הבלוג כתבתי מספר מילים בנושא. מאז לא השתנה הרבה למעט הכנסת סרטון הווידאו (למה לא ווידאו סטרימינג?). יחד עם זאת מספר התגובות שלא פורסמו גדל לכ- 30% (פורסמו 505 תגובות מתוך 731 נכון לזמן כתיבת הפוסט).

המילה האחרונה עדיין לא נאמרה אך אני מסופק אם הנושא יגיע לבית המשפט.

נועם (באגי) בהגון נפל ברצועת עזה בשעה שהטנק שלו עלה על מטען. להנצחת שמו נפרץ שביל קצר ומקסים על הרכמל בשם "שבילי נועם" אליו יצאנו בשבת עם חוג הטבע של הגדולה. אורך המסלול כקילומטר וחצי כולל עליה קצרה וירידה בוואדיון קצר. מתאים למי שיכול כבר ללכת.

המסלול מעגלי ותחילתו במשרדי קק"ל ליד מושב עופר. מכביש 4 פונים בצומת עופר מזרחה לכיוון המושבים עופר וכרם מהר"ל (כביש 7021). חולפים על-פני הפניה לעופר (מימין) ומחפשים מצד ימין של הדרך את השילוט המפנה אל משרדי קק"ל. כאן חונים. עולים רגלית בשביל עפר רחב אל המסלול המסומן בירוק. ישנו גם שלט קטן של "שבילי נועם". עולים בתוך חורש נעים ומוצל עד שפוגשים את שביל ישראל.השביל מסומן בצבעי לבן,כחול, חום (שלג, ים, מדבר).

(ענת כובשת את שביל ישראל והיא עוד לא בת שלוש)

ממשיכים עם שביל ישראל בכיוון צפון (במורד הנחל) עד לפינת מנוחה בשם "בקעת שיר" שאותה הכשירו משפחתו של נועם וחבריו.

(ענת וחברה)

לאחר המנוחה ממשיכים לרדת בנחל דרך קניון קטנטן (כאן ענת היתה על הידיים) ומגיעים לשביל העפר הרחב שממנו התחלנו. כעת אפשר לנסוע לאחד החניונים בסביבה ולפקנק.

אין איזה חוק שאנשים חייבים להתרחץ ולשים דאודורנט? נהג המונית גמר אותי הבוקר.