בשבוע שעבר כתבתי פוסט בנושא תיקון חוק הספריות ועל-כך כי מספר מנויי הספריות בחיפה זינק בחצי השנה האחרונה. הפוסט העלה מספר שאלות ותגובות ולכן ברצוני לעדכן.
באחת התגובות כתבה אורית:
רשויות רבות טוענות שהחוק אינו חל עליהן, משום שהספריות שהן מחזיקות אינן מוגדרות כספריה ציבורית על-פי החוק, ואינן נתמכות על-ידי משרד החוק במסגרת החוק הנ”ל
מנגד כתב דוברו של יוזם החוק ח"כ מלכיאור, ניר הרשמן:
חוק הספריות הציבוריות של ח”כ מלכיאור צובר תאוצה ואנו מדווחים כי למעלה מ- 90% מהספריות הציבוריות (212 מתוך 230) אכן כבר לא גובות תשלום.
עדיין לא הצלחתי לבדוק את הנושא אבל בהחלט ויש סיכוי כי שניהם צודקים. הכל תלוי בנקודת המבט. אולי ניר יוכל למצוא את התשובה.
בנוסף סיפר חזי אודות שמועה הטוענת כי המדינה חתמה על הסכם בלעדיות עם רשת מסויימת שתמכור ספרים לספריות. נושא זה עלה בשיחה טלפונית שקיימתי עם הגב' רונית ברזילי, מנהלת המחלקה לספריות בעיריית חיפה.
רונית תארה את השיטה על-פיה רוכשות הספריות ספרים. מסתבר כי משרד החינוך הטיל על גוף הנקרא מרכז ההדרכה לספריות לנהל את הרכישה. מרכז ההדרכה לספריות, המגדיר את עצמו כ"גוף עצמאי" (האם הכוונה לפרטי?), ערך מכרז בין ספקים שונים ובחר לעבוד עם מספר ספקים אשר נותנים את ההנחות הגבוהות ביותר מהמחירים הקטלוגיים של הספרים. הספריות יכולות לרכוש ספרים מספקים אלו בלבד. בנוסף מנהל גוף זה את רכש שאר הציוד לספריות (מדפים, שולחנות ועוד). מעבר לכך קיים בחיפה גם תקציב עירוני לקניית ספרים מחנויות שנבחרו לכך בעיר.
לגבי מספר המנויים בספריות העירוניות בחיפה לא דייקתי. על-פי הנתונים, כפי שנמסרו על-ידי רונית ברזילי, היו בסוף שנת 2007 20,520 מנויים ברשת. נכון לתחילת השבוע היו 26,809 מנויים – עליה של כ- 30%. המספר מקבל משמעות נוספת לאור העובדה כי בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המנויים.
עידכון 30/06/2008: בהמשך לשאלה שעלתה בתגובות, רונית ברזילי מעדכנת כי: "כל תושב מרחבי הארץ יכול לשאול ספרים באחד מסניפי רשת הספריות בחיפה וזאת כנגד הפקדת צ'ק פיקדון". עושה רושם שעיריית חיפה פועלת נכון!