האם גוגל נגד קישורים ממומנים?

לפני כשבוע כתבתי כמה מילים על הנושא של תגמול מפתחי/מתרגמי תבניות עיצוב על-ידי קישורים ממומנים. המטרה של אותם קישורים היא כמובן להעלות את דרוג האתר, אליו הם מצביעים, בעיני מנועי החיפוש. מסתבר שגוגל לא בהכרח מרוצים מהעניין.

Matt Cutts הוא ראש מחלקת הספאם בגוגל (Google's Webspam team). בבלוג האישי שלו הוא כתב לפני מספר ימים כי אנשים פנו אליו בשאלה כיצד ניתן לדווח על קישורים ממומנים. אחת הדרכים היא על-ידי טופס דיווח הספאם של גוגל. מה שהוא לא אומר במפורש זה מה בדיוק עושים עם המידע הזה ומסתפק באמירה כללית על רצון לשפר את האלגוריתמים:

I’d like to get a few paid link reports anyway because I’m excited about trying some ideas here at Google to augment our existing algorithms

ראוי לציין כי מאט כותב בבלוג האישי שלו ולא מייצג את גוגל במקרה הזה, אבל אפשר בוודאי ללמוד משהו מדבריו.

בפוסט קודם, מאט כותב על הנושא של קישורים ניסתרים. הוא מציג שם שיטות בהן נתקל. שווה קריאה.

כל הארץ דגלים דגלים

לקראת יום העצמאות הבא עלינו לטובה בשבוע הבא רציתי להזכיר לכם את התקנות שגיבשה ועדה במשרד הפנים לפני כשנה. לא מצאתי את המקור לכן הציטוט הוא מוואלה.

  • אסור להשתמש בדגל המדינה בפומבי, אלא אם הדגל עשוי בהתאם להגדרתו בחוק, נמצא במצב ראוי לשימוש בכבוד ומונף במקומות שאין בהם משום פגיעה בכבוד הדגל. אזרחים שירצו לתלות דגל עם המכונית ביום העצמאות יצטרכו לוודא מעתה כי הדגל לא קרוע או פגום.
  • אסור להניף על תורן אחד את דגל המדינה עם דגל אחר. חובה להניף את הדגל מימין לדגלים אחרים ואסור שאף אחד מהדגלים האחרים יהיה גדול מדגל המדינה.
  • דגל המדינה לא ישמש לכיסוי שולחן או דוכן בטקסים.
  • יש להציב תורן של דגל המתוקן לקישוט על קיר של בית או מרפסת בזווית של 45 מעלות בדיוק. ניתן לקבוע את הדגל במאונך – ללא תורן – על קיר של בניין, ובלבד שהמגן דוד יהיה במרכזו.
  • אסור לזרוק לזבל דגל שאינו ראוי לשימוש. יש לגנוז אותו בצורה נאותה.

ולחובבי המתמטיקה:

השאלה נמצאת במכללה האקדמית של ברל.

פרסום פוסטים מוורד 2007

מאז שיצאה גרסת 2007 של וורד (Microsoft Word 2007) ראיתי שניתן לכתוב פוסטים לוורדפרס הישר מהתוכנה. מכיוון שמיקרוסופט לא שולחים לי גרסאות לבדיקה, לא יצא לי לבדוק איך זה עובד, אבל העדויות היו חיוביות.

היום פתח גדי פלדמן בלוג בבלוגלי וכבר בפוסט השני שלו הוא מספר כיצד לכתוב בבלוגלי מתוכנת וורד.

גדי – תודה!

מי צריך את כל האלמונימיות הזו?

בשבוע שעבר הזמין אותי אפי פוקס לכנס בנושא אנונימיות ברשת. את הכנס, שחולק לשני מושבים, הנחה דר' עומר טנא. המושב הראשון היה של עורכי דין וכלל את דר' יובל קרניאל, דר' טל ז'רסקי ועו"ד חיים רביה. השני היה של בלוגרים והשתתפו בו אפי פוקס, יהונתן קלינגר, דבורית שרגל, כרמל ויסמן וגדי שמשון.

עו"ד רביה הוא פרקטיקן ולכן לא לגמרי הובררה עמדתו האישית לגבי נושא הפרטיות (האתר של עו"ד רביה עמוס במאמרים ומומלץ למי שרוצה ללמוד על נושא המשפט באינטרנט). לגבי שאר המשתתפים, במיוחד הבלוגרים, היה די ברור שהם בעד אלמוניות ופרטיות ברשת למרות שכפי שגדי הדגיש, היא כמעט ולא קיימת. חסר בכנס הקול השני אשר ידבר נגד האלמוניות. ואני לא מתכוון לח"כ חסון.

אז יש לי כמה שאלות (לרוב ללא תשובה)
מי אמר שצריך אלמוניות ברשת? איפה עוד קיים דבר כזה? בזכות מה מגיע למישהו לכתוב דברים ושלא יקושרו אליו? האם מישהו מתראיין לטלוויזיה בעילום שם (כן, כן, יש מקרים מיוחדים)? האם ברדיו נותנים במה לאלמונים? נכון שישנם מקרים בהם מכתבים למערכות העיתונים מפורסמים ללא שם הכותב, אך אין זה הכלל. למה באינטרנט זה מותר? עיתונאים משתמשים לעתים במקורות חסויים. במקרים אלו עומד העיתונאי מאחורי הדברים. ישנה כתובת. נראה שבאינטרנט הכל מותר ופרוץ – למה?

אני לא זוכר האם אי-פעם הגבתי בבלוג או לכתבה בשם מפוברק. יכול להיות שכן אבל אין לי כוונה לעשות זאת. אני חושב שבמידה ולא ארצה להגיב בשמי, לא אגיב כלל.