תגמול למפתחי/מתרגמי תבניות או חסויות לתבניות

בשבוע האחרון הנושא של חסויות לתבניות הגיע לשיא בקהילת הוורדפרס העולמית בכלל ובקהילת מפתחי התבניות בפרט.

מה זה חסויות לתבניות?
כפי שרוב המשתמשים בוורדפרס יודעים, נהוג כי בתחתית תבנית הבלוג (footer) מוצג שם מפתח/מעצב התבנית כולל קישור לאתר שלו. ככל שהתבנית יותר פופולרית יש יותר קישורים לאתר של המפתח. קישורים לאתר הם אחד מהפרמטרים שמנועי החיפוש, כגון גוגל, לוקחים בחשבון בבואם לדרג את האתר. מסיבה זו בעלי אתרים מוכנים לשלם כסף עבור הצבת קישורים אל האתר שלהם.

עם נחבר את כל זה ביחד נקבל שבעלי אתרים, המעוניינים לקדם את דרוג האתר שלהם, מוכנים לשלם למפתחי תבניות בכדי שיציבו קישור בתחתית התבנית ובכך מקווים לזכות במאות או אלפי קישורים לאתרם. הסכומים מגיעים לאלפי דולרים לחודש עבור קישור בודד הכסף מדבר

האם זה בסדר?
כמו כמעט כל דבר בחיים, התשובה היא כן ולא. הטיעון המרכזי בעד הוא שמפתח התבנית עבד עבור הפיתוח, זו יצירה שלו, ומותר לו להרוויח כסף מעבודתו. חד וחלק. יש שיטענו כי זהו ניצול של המשתמשים בתבניות, לעיתים הטעיה ולעיתים אף הדרוג במנועי חיפוש של המשתמש בתבנית הכוללת חסות עלול להידרדר עקב "הענשה" של המנועים. נושא מקביל הוא קידום תבניות הכוללות חסויות באתרים של קהילת הוורדפרס – בעד או נגד.

מה לגבי הביצה שלנו?
כמעט ואין פיתוח של תבניות בעברית אלא מדובר יותר בעברות של תבניות קיימות מאנגלית. בכוונה לא כתבתי תרגום מכיוון שישנה יותר עבודה מאשר סתם לתרגם את המילים מאנגלית לעברית. יש תבניות עקשניות במיוחד. חנית, שתרגמה את רוב התבניות בבלוגלי, ועוד כמה, יכולה בוודאי להעיד על תבניות עקשניות. חוץ מחנית, עיקר העוסקים (למעשה עוסקות) בתחום עברות התבניות הן שרון ושרית. כלומר הנושא מאד אישי ולא ניתן, וגם אין צורך, לדבר באופן כללי.

לדעתי, על-פי אותו היגיון של תמורה-בעד-עבודה קיימת גם למעברתות הישראליות הזכות לנסות את מזלן בשוק החסויות. כל זאת תחת גילוי נאות ואי קבלת חסות מגורמים מפוקפקים (לא שיש סיכוי שזה יקרה).

גאדג’ט וורדפרס לויסטה

לא התקנתי עדיין את חלונות ויסטה וגם אני לא מכיר את כל נושא הגדג'טים שם אבל כבר יש גאדג'ט עבור וורדפרס. על-פי היוצרים הדנים של הגאדג'ט הוא מתיישב על שולחן העבודה או על הסרגל הצדדי ומאפשר גישה מהירה לממשק הניהול של הבלוג, למסך כתיבת הפוסטים ועוד. להשיג כאן. אשמח לשמוע ממישהו שניסה.

קוד אתי לכל פועל

argree-box.PNG בסימון תיבה זו אני מצהיר/ה כי קראתי את והפנמתי את הכתוב כאן, כאן, כאן, כאן וכאן (הרשימה עלולה עשויה להשתנות ללא הודעה מוקדמת). כמו-כן אני מצהיר/ה כי מובן לי שרק סימון התיבה מקנה לי את הזכות להמשיך לקרוא את הפוסט הזה.

דרוש קוד אתי ללבוש, לדיבור, להליכה, לעבודה, לכתיבה, לבישול, לנהיגה, לבניה, לצילום, לפרסומות…

חברים – רק תהיו בני אדם!

המרתון של ליאור

ליאור הכריז בבלוג שלו על מרתון של 10 פוסטים ב- 24 שעות. אין ספק שמדובר במשימה לא פשוטה שהוא לקח על עצמו ונראה שהוא עמד בה ועוד לפני תום הזמן שהוקצב.

הסדרה מושכת אליה לא מעט קוראים וביממה האחרונה הבלוג שלו הוא אחד הפפולריים ביותר בבלוגלי. על-פי מיעוט התגובות בסדרה הקוראים עדיין לא עיכלו אותה אך אני מניח כי זה יגיע. כרגיל בבלוג של ליאור הדעות חלוקות. יש כאלו הרואים בו כמטרד אך לרוב מתפתח דיון פורה.

בשום בלוג לא כל הפוסטים מעניינים את כולם אך אני מניח שכל אחד יכול למצוא משהו מעניין בסדרה של ליאור.

עכשיו נראה אותו ממשיך בקצב הזה 🙂

איך לשתף רשת אלחוטית אבל עם הגבלות?

לא, אין לי עדיין רשת אלחוטית בבית אבל כבר שנתיים אני מדבר על קניית ראוטר אלחוטי.

ברוח הרצון של שיתוף המשאב עם מי שנמצא בסביבה אני מחפש חומרה או תוכנה שתאפשר לי לשתף אך גם להגביל. במיוחד הייתי רוצה להגביל את רוחב הפס המשותף. לא הייתי רוצה שאיזה משתמש אימיול יתישב לי על החיבור ויחנוק אותו. אני מעונין לשתף משהו כמו 25% מרוחב הפס לכל דורש.

מקריאה בנושא ומשאלות שהפניתי למספר חברים לא באה הישועה אך לא נראה לי שהתכונה אותה אני מבקש תלושה מהמציאות. אני מעריך שיישום כזה ברמת התוכנה איננו מסובך. אפשרות כזו, אני מקווה, תעודד אנשים לשתף את החיבור האלחוטי שלהם לטובת כולם.

היש למישהו רעיון?

Snipshot – שרות עריכת תמונות

לאחרונה התחלתי להשתמש בשרות של Snipshot לעריכת תמונות ברשת. השרות מאפשר העלאת תמונה מהמחשב או מאתר אינטרנט, עריכה בסיסית ומהירה ושמירה חזרה למחשב או לשרותים כגון flickr או webshots.

העלאת תמונות

ניתן להעלות תמונות ישירות מהמחשב על-ידי שימוש בפונקציה Open from your computer (כאילו דא!). כמו-כן קיימת האפשרות לפתוח תמונה מכל URL. אך מה שנאה יותר הוא התוסף של השרות לדפדפן השועל. כאשר אתם רואים תמונה באתר כלשהו פשוט לוחצים על הכפתור הימני של העכבר ובוחרים באפשרות Edit in Snipshot.

עריכה

לאחר שהעלתם תמונה או בחרתם תמונה מסויימת מהאינטרנט, יפתח מסך העריכה הפשוט. האפשרויות העומדות בפניכם הן:

  • סיבוב, שינוי גודל וחיתוך.
  • שינוי בהירות, ניגודיות, חדות ועוד משחקי צבעים.
  • אפשרות לביטול פעולה וביצוע חוזר שלה (Undo & redo).

נכון, לא מדובר בשלל אפשרויות מלהיב אך בדרך כלל לי זה בהחלט מספיק.

שמירה

לאחר שסיימתם לערוך את התמונה לחצו על כפתור השמירה (Save).

תוכלו לשמור את התמונה למחשב שלכם באחד משישה פורמטים (gif, jpg, pdf, pnp,psd,tif) אך תוכלו גם לשמור ישירות לחשבונכם בפליקר. האפשרות הנוספת, שאני השתמשתי בה מספר פעמים ומאד מצאה חן בעיני, היא שמירה באתר webshots. עם השמירה תקבלו עמוד הכולל קישורים ישירים לתמונה וכן לגרסה מוקטנת שלה. את הקישורים האלו תוכלו לשתול ישר בבלוג שלכם, אפילו כאן בבלוגלי.

זמינות אתרים

רגע לפני החג כתבתי על תקלה קצרה בשרת של בלוגלי. ציינתי כי הזמינות של בלוגלי, מאז שהאתר נפתח, היא כ- 99.6%. נשמע הרבה, לא? כמעט מאה אחוזים. אז זהו, שלא. מי שלמד קצת על נושא א.א.א. (אבטחת איכות ואמינות) יודע כי העניין של הזמינות הוא קצת מטעה. מה שיותר מעניין היא האי-זמינות.

תחשבו על אספקת החשמל. זמינות החשמל היא דבר מובן מאליו. הבעיה מתחילה בהפסקת החשמל, או באי-זמינות. 99.6% זמינות הם 0.4% אי-זמינות. כלומר מתחילת השנה מדובר בקצת יותר משמונה וחצי שעות ללא חשמל. מדובר בהרבה זמן. בלוגלי לא היה זמין 8.5 שעות מתחילת השנה. בהשוואה לאתרים הגדולים של האינטרנט מדובר בהרבה זמן.

אחד השרותים המודדים זמינות אתרים הוא pingdom. זהו שרות בתשלום אך האתר פרסם בבלוג שלו את אי-הזמינות של 20 האתרים המדורגים ראשונים באלקסה. האתר הראשון, yahoo, היה בזמינות מלאה מתחילת השנה והשני, גוגל, לא היה זמין במשך 7 דקות בתקופה הזו. לעומת זאת, youtube ו- blogger לא היו זמינים כמעט 5 שעות.

אני מקווה שהזמינות של בלוגלי תשתפר במיוחד לאור העובדה ששאר החשבונות בהם אני שותף באותה חברת אחסון, הם בעלי זמינות הגבוהה מ- 99.9% – ומדובר בהפרש גדול. שרות או עסק שמתבסס על האינטרנט בלבד חייב להקטין ככל האפשר את אי-הזמינות, ועל זה צריך לשלם הכסף מדבר

מהי זמינות האתר שלכם?

אני לא מבין באינטרנט

בעקבות הבאלגן סביב חסימת היוזר של צביקה בשור בקפה דה-מרקר, כתב ארז וולף (שאותו אני ממש לא מכיר וזה מתקשר לנושא הפוסט) – ההדגשה שלי:

קריאות ה"לא מבינים באיטנרנט" נתנו לי תחושה שיש אנשים שמרגישים שהם כן מבינים באינטרנט ומחובתם לחנך מהי הדרך הנכונה לעשות אינטרנט.

"היי.. ככה לא עשינו את זה ב- תפוז/שוקס/נרג/בלוגלי/רשימות/הבלוגשליבWORDPRESS/נענע/…תנו לנו רגע ונראה לכם איך עושים אינטרנט"

בואו נבהיר דבר אחד, אני לא מבין באינטרנט. אין לי מושג מהו הדבר הבא, בקושי אני יודע מהו הדבר הקודם.