מהירות הגלישה בישראל – דהמרקר, אולי תבדקו?

גיא גרימלנד והכותרת הראשית בדהמרקר הקפיצו אותי: "ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות הגלישה – מקום אחד לפני רואנדה, אחד אחרי ארובה".

כותרת המשנה טוענת: "מהירות הגלישה הממוצעת בארץ היא 4.12 מגה ביט לשנייה".

israel-60-themarker.png

הכתבה למעשה מצטטת את גל מור שכתב היום פוסט בשם ישראל במקום ה-60 בקצב הגלישה העולמי, לא רחוק מקזחסטן. גל מציג נתונים השוואתיים של קצבי גלישה באינטרנט כפי שנמדדים על-ידי שרות הנקרא Net index. על פי שרות זה, כותב גל:

… בינתיים חבילת הגלישה הפופולרית היא של 5Mb …

ישראל נמצאת במקום ה-60 במדד עם קצב ממוצע של 4.12 מגה ביט, מעל קזחסטן ורואנדה, אך בפיגור אחרי מונטנגרו. הממוצע העולמי, אגב, הוא 7.67 מגה ביט. 

תחושת הבטן שלי מיד אמרה שהנתונים מעוותים ושהמהירות הממוצעת האמיתית היא במקרה הטוב חצי. סיכוי קלוש שהנתונים של המדד הזה מהווים מדגם מייצג של הגולש הישראלי.

אין לי ממש מידע אחר אבל עיתון כמו דהמרקר בטוח יכול לברר. חיפוש קצרצר באתר משרד התקשורת העלה מצגת בנושא שרותי האינטרנט בישראל שהוצגה בדצמבר 2009 לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. נחשו מה? על-פי משרד התקשורת הממוצע הוא 2.6 מגה-ביט:

high-speed-internet-in-israel.png

אמנם לא צריכים לקחת את נתוני משרד התקשורת כדבר מובן מאליו אבל צריך קצת ביקורתיות לנתונים. בכל מקרה בדבר אחד אני די משוכנע. הקצב בארץ נמוך והמחיר גבוה!

גוגל משלמת 68% מהכנסות הפרסום באתרי שותפים

אתמול פרסמה גוגל לראשונה את אופן חלוקת ההכנסות מפרסום באתרי שותפים. על-פי הודעתה גוגל מעבירה לשותפים 68% מההכנסות של אדסנס לתוכן. באופן כללי, עבור מי שלא מכיר את השרות, אדסנס לתוכן הן מודעות הפרסום של גוגל המופיעות באתרים רבים שאינם של גוגל. קיים גם שרות של אדסנס לחיפוש בו מוצגות מודעות במנוע החיפוש של גוגל המוטמע באתרים חיצוניים. חלוקת ההכנסות של אדסנס לחיפוש היא 51% לשותפים.

השרות של אדסנס הושק בשנת 2003 ומאז היו רק ניחושים לגבי צורת חלוקת העוגה. באופן אישי אני הערכתי שהחלוקה היא פחות טובה מבחינת השותפים ושלא קיים שיוויון בינהם. חשבתי שאתר גדול כמו הארץ, שלמיטב זיכרוני פעם הציג מודעות אדסנס, בוודאי מקבל אחוז גדול יותר מההכנסות מאשר איזה בלוג קטן. זה כנראה נכון, שכן, במענה לשאלה ישירה בנושא, הובהר כי כולם מקבלים 68% למעט שותפים גדולים עימם יש לגוגל הסכם פרטי ומיוחד. השורה התחתונה עבור הבלוגר הקטן היא שהוא מקבל 68% מההכנסות. נראה לי סביר.

לא ברורה הסיבה מדוע גוגל פתאום החליטה לפרסם את הנתון הזה? בהודעתה כתוב רק שהדבר נעשה "in the spirit of greater transparency" – ברוח של שקיפות גדולה יותר… מעניין. מחיפוש (בגוגל כמובן) עולה שממש לאחרונה נערכה חקירה בנושא באיטליה וכנראה התקרבו למצב בו בית המשפט היה מחייב את גוגל לחשוף את המספרים. אמנם היו איזכורים מקוטעים לפרשה אבל היא לא זכתה לכותרות בארה"ב.

נקודה מעניינת נוספת היא ההבדל בחלוקת ההכנסות בין אדסנס לתוכן (68%) לבין אדסנס לחיפוש (51%).  האם המשמעות היא שכדאי יהיה לבעלי אתרים להציג תוצאות חיפוש ללא מודעות של אדסנס לחיפוש ולהצמיד להן מודעות של אדסנס לתוכן? האם 17% עושים את ההבדל? האם הביצועים יהיו שווים מבחינת אחוז ההקלקות? האם זה בכלל מותר?

הקוף והגבינה

אתמול פורסם כי ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, חושש מסכסוך לשוני במדינה:

הדוקטור צבי צמרת מביע חשש כי שגרת לימודים בשפה הערבית במערכת החינוך הערבית, תגרום לתוצאות חמורות ותיצור, לדבריו, "סכסוך לשוני במדינה", שיצטרף אל הסכסוך הלאומי הקיים. במקום, הוא שואף לחזק דווקא את לימוד העברית בבתי הספר הערביים.

יכול להיות שהוא צודק וצריך לחזק את לימודי העברית בבתי הספר הערביים אבל בדבר אחד אני בטוח: צריך לחזק את לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים.

באופן אישי אני יכול לספר שלמדתי שש (6) שנים ערבית, שנתיים מדוברת וארבע ספרותית, וחוץ ממספר קללות אני לא מבין כלום. לדעתי יש לזנוח מיד את לימודי הערבית הספרותית בבתי הספר ולהשקיע בערבית מדוברת בכדי להגיע למצב שבוגרי התיכון יוכלו לנהל שיחה בסיסית בערבית.

הערבית היא שפה רשמית בישראל, אוכלוסיה גדולה מדברת ערבית ומחסום השפה הוא גדול. למעט חריגים, כל ילד ערבי בישראל מדבר עברית הרבה ה יותר טוב ממה שילד יהודי מדבר ערבית.

ומה קשורה הכותרת?

בחטיבת הביניים ,במשך שנה שלמה, למדנו בעל-פה את הסיפור "הקוף והגבינה" בערבית. זה מה שלעזיזה (כך קראנו למורה היהודיה לערבית) היה ללמד אותנו.