עיטור המאבק בסחר בבני אדם

בסוף החודש שעבר התקיים בבית הנשיא טקס הענקת עיטור המאבק בסחר בבני אדם.

הנשיא פרס העניק את העיטור לח"כ לשעבר זהבה גלאון, על מאבקה הפרלמנטרי בסחר בבני אדם, לחוקרי מֶחְלַק חקירות א', מפלג תשאול ימ"ר (יחידה  מרכזית) תל אביב ולעובדי ומתנדבי מוקד הסיוע לעובדים זרים. מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, שבי קורזן, קיבלה את האות בשם הארגון על תרומתו לנפגעי הסחר בבני אדם לצורך זנות ועל פעילותו לעורר את מודעות רשויות המדינה והציבור.

פנסיה – תובנות אישיות

לפני כחמש שנים אמרתי שאני כבר מוכן לצאת לפנסיה. זה עדיין לא קרה וגם לא מסתמן באופק. לפני מעל 10 שנים, לאחר שסיימתי ללמוד והתחלתי לעבוד כעצמאי, הבנתי שאני צריך לדאוג לעתיד ולהתחיל לחסוך למשהו ערטילאי הנקרא פנסיה. היום, כל חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, סוכנויות הביטוח וגופים נוספים מחזיקים אתרים עמוסי מידע (לרוב מבלבל מאד) אך באותו זמן כמות המידע בנושא ברשת היתה אפסית. נאלצתי להתמודד עם מונחים מוזרים כמו פנסיה, ביטוח מנהלים, מקדם קצבה, פיצויים, תגמולים, תקנה 45, פרמיה, ניכוי, זיכוי, ריסק וריסק מוזל, פוליסה הונית וקצבתית ועוד ועוד…

איך שהדברים התגלגלו לבסוף היה קשור למזל בלבד. במקרה פניתי לאחת מסוכנויות הביטוח באזור הצפון שהיה להם אתר אינטרנט והם שלחו אלי לפגישה את יועץ הביטוח בני. המזל הגדול שלי היה שבני היה בתחילת דרכו והבין רק קצת יותר ממני בנושא. כך התחיל תהליך של כשלושה חודשים שבו בני ואני למדנו ביחד, עד כמה שניתן, את תחום הפנסיה וביטוח המנהלים. בסדרת פגישות בני הציג נתונים, מספרים והשוואות בין תוכניות שונות וביחד עלינו על הנקודות החשובות ועל השטיקים שמנסים להכניס לפוליסות (לדוגמה הנושא של הריסק המוזל). בסופו של תהליך החלטתי על התוכנית המתאימה לי ומאז, למעט עדכון או שניים, אני דבק בה. אין לי ספק שההחלטה שקבלתי בזמנו לא היתה הטובה ביותר אבל בהסתכלות לאחור לא עשיתי טעות גדולה מדי.

עיסקאות המליונים

להבנתי יש שתי עיסקאות פיננסיות משמעותיות בחיים שלנו: קניית דירה ובחירת תוכנית פנסיונית (נכון, חלקנו לא קונים דירה ולחלקנו אין תוכנית פנסיונית). שתי העיסקאות האלו כוללות השקעה כספית של כמליון ש"ח ומעלה כל אחת. החיסכון הפנסיוני הוא הגדול מביניהן. דוגמה קטנה: השכר הממוצע היום הוא קצת מעל 8000 ש"ח בחודש. הפרשות העובד והמעביד לפנסיה, גמל ופיצויים הן סביב ה- 18% מהשכר כלומר כ- 1500 ש"ח בחודש. על פני 30 שנות חיסכון ובהנחה של ריבית ראלית שנתית של 3.5% נקבל כ- 953 אלף ש"ח. שימו לב לאפקט של הריבית דריבית: במידה ונתחיל לחסוך 10 שנים מוקדם יותר (נגיד מגיל 25 עד 65) נקבל באותה ריבית מעל מליון וחצי ש"ח בסוף התקופה. תוספת של 25% בזמן החיסכון הוסיפה מעל 50% לסכום! (גיליון חישוב בחלון חדש). במידה ו- 1500 ש"ח בחודש נשמע סכום גבוה, אז הפקדה של 913 ש"ח בחודש למשך 40 שנה תניב את אותו סכום כמו בהפקדה של 1500 ש"ח בחודש למשך של 30 שנה – 40% פחות בהפקדות! אם אתם מרוויחים יותר מהשכר הממוצע כבר מדובר בהשקעה של כמה מליונים.

ייעוץ בלתי תלוי

המסקנה העיקרית שלי מהתהליך היא שחייבים לקבל ייעוץ לפני קבלת החלטה על תוכנית פנסיונית כזו או אחרת. זוכרים שבשנה שעברה רכשתם מכונית משומשת בחמישים אלף ש"ח? נכון לקחתם אותה לבדיקה בעלות של כמה מאות שקלים? אנשים מוכנים לשלם כאחוז אחד מערך הרכב לבדיקה אבל אני לא מכיר כמעט אנשים שישקיעו פרומיל אחד בייעוץ פנסיוני. באותה מידה מעטים הם אלו אשר מזמינים ביקורת הנדסית לדירה אותם הם רוכשים במליון ש"ח. לפני מספר שנים, בזמן הטסט השנתי של המכונית במכון בדיקה נתגלה כי יש לבצע כיוון פרונט. הבוחן "הבלתי תלוי" הפנה אותי אל מעבר לקיר, למוסך הצמוד באותה בעלות, לביצוע התיקון. אותה בעיה היתה קיימת, עד לפני זמן מה, גם בשוק הייעוץ הפנסיוני בו שילבו אנשי ביטוח את הייעוץ עם המכירה. רפורמת בכר הטיבה את המצב וקבעה כי השוק יחולק לשנים: יועצים בלתי תלויים ומשווקים. יש גם איזו הכלאה בכך שחלק מהיועצים (לדוגמה הבנקים) מקבלים דמי הפצה אשר אמורים להיות אחידים ללא קשר לפתרון המוצע. בינואר 2009 נכנסה הוראה חדשה של הממונה על הביטוח במשרד האוצר בנושא מסמך הנמקה (קובץ וורד בחלון חדש). מסמך הנמקה הוא מסמך אותו מחויב כל יועץ פנסיוני למסור בכתב ללקוח בזמן מתן ההמלצות ואשר יכלול את כל הנימוקים להמלצה בצורה מפורטת ומספרית. בעזרת המסמך יכול הלקוח להבין את ההצעות, להשוות ביניהן ובמקרים מסויימים יכול לשמש המסמך גם בבית משפט (לא עלינו).

לסיכום שתי התובנות שלי:

  1. התחילו לחסוך מוקדם (להערכתי סביב גיל 27).
  2. קבלו ייעוץ פנסיוני בלתי תלוי. בוודאי בתחילת הדרך אבל לא היה מזיק שעין מקצועית תעבור על התיק שלכם כל כמה שנים שכן ישנם שינויים לאורך הזמן הן בחקיקה והן בצרכים האישיים.

גילוי נאות והערות

  • הפוסט מפורסם במסגרת פרוייקט "בלוגרים מדברים על פנסיה" של חברת מגדל חברה לביטוח אשר תתרום בשמי 1,500 ש"ח לעמותת בית הגלגלים – לתמיכה בנכה ושילובו בחברה ובקהילה.
  • אין לי קשר עיסקי עם חברת מגדל וככל הידוע לי גם לא רכשתי ממנה כל מוצר שהוא.
  • ללא קשר לפוסט הזה לפני זמן מה כתבתי על הבלוג של מגדל שוקי הון.
  • את המבצע הפרסומי מנהלת חברת Buzzilla, חברת בת של סוכנות האינטראקטיב TBWA\Digital.
  • הפוסט נכתב כולו מידע אישי בלבד ואין לראות בו כל ייעוץ לביצוע פעולה כל שהיא. המידע המובא אינו מחליף ייעוץ מקצועי.

כמה מז”חים יש בחיפה?

קחו לדגמה מכון לשטיפת מכוניות. בכדי לחסוך במים נעשה שימוש חוזר במי השטיפה המסוחררים על-ידי משאבות. במקרה של תקלה, עקב השאיבה עולה הלחץ ומי השטיפה עלולים לחדור למערכת מי השתייה העירונית. בכדי למנוע מקרה מסוג זה נקבעו בתקנות בריאות העם המקרים בהם יש להתקין מז"ח (מונע זרימה חוזרת – אביזר ברשת אספקת מים אשר תפקידו למנוע קשר פיזי בין מערכת מים שאינם מיועדים לשתייה לבין כזו שכן). על אביזרים אלו להיות מותקנים על-ידי מתקין מוסמך ולהיות מאושרים על-ידי משרד הבריאות.

mazach.jpg

בשנים האחרונות התרחשו בארץ מספר זיהומים עקב אי התקנת מז"ח או עקב תקלה בו. להלן מספר דוגמאות בודדות:

  • מתקן שטיפת מכוניות בתחנת הדלק עמיעוז (12/2007).
  • אזור תעשיה ברקן (11/2007) – חדירת חומרים כימיים ממפעל פלסטיק.
  • אזור תעשיה ציפורית (09/2007) – חדירת מי כיבוי אש (קצף).
  • מושב תקומה (08/2007) – חדירת 1,500 ליטר פורמלין.
  • מושב חרות (06/2007) – חדירת חומרי הדברה.

בדוח שפורסם לפני כשבוע התייחס מבקר המדינה לנושא "פעולות  הרשויות המקומיות להבטחת איכות מי השתייה המסופקים בתחומן". במסגרת הביקורת התייחס המבקר לנושא המז"חים בחלק מהרשויות בינהן חיפה (גם חולון, ת"א, באר שבע ועוד). וכך כתב:

בתחום השיפוט של עיריית חיפה פועלים כ-3,500 עסקים טעוני רישוי החייבים על פי התקנות להתקין מז"ח. נמצא כי לעיריית חיפה אין נתונים באשר למספר העסקים מקרב העסקים הללו שהותקן בהם מז"ח כנדרש או שקיבלו ממשרד הבריאות פטור מהתקנתו. חוסר במידע כאמור מונע ממנה למלא כראוי את תפקידיה כספק מים וכרשות רישוי לעניין התקנת מז"ח.

 3,500!!! בתשובת העירייה למבקר במדינה מיולי 2008 נמסר:

באפריל 2008 החל אגף המים שלה להכין בסיס נתונים מעודכן על אודות עסקים המחויבים בהתקנת מז"ח באמצעות רשימות מרוכזות שנמסרו לו מהמחלקה לרישוי עסקים, וכי האגף פנה לכל בעלי העסקים הפרטיים בדרישה להעביר אליו אישורים ואסמכתאות על התקנת מז"ח.

מה המצב לאחר שחלפה שנה מאז החלה העירייה להכין את בסיס הנתונים? ממשרד דובר העירייה נמסר:

בבדיקה מעמיקה שנערכה ע"י העירייה מעלה כי בחיפה כ- 800  עסקים אשר נדרשים להתקין מז"ח. הנתון בדבר 3000 עסקים נמסר על ידי העירייה לאחר בדיקה ראשונית עוד בטרם היה בידיה בסיס נתונים מעודכן. מאז מתן התשובה למבקר המדינה הוכנה ע"י העירייה והותקנה תוכנת מעקב אחר דיווח תקינות מזח"ים. מופו ומוינו כל החייבים במז"ח ע"פ חוק. כ- 500  חייבי מז"ח ע"פ חוק השלימו עד עתה את כל דרישות החוק לרבות אישורי התקנה, אישור בודק מוסמך. בימים אלה עוסק אגף המים בעדכון יתרת החייבים במז"חים.

פער כזה של מאות מקרים לא סוגרים בזמן קצר וללא ספק יש התקדמות. יחד עם זאת מדובר באיכות מי השתייה העירוניים ויש להחיש את הטיפול בנושא. מדובר בעיקר בפעולה מנהלית של קבלת האישורים מבעלי העסקים ופעולות אכיפה ולא בפעולות אקטיביות של אגף המים. אמשיך לעקוב.

אין פרטיות – קשרי משפחה באתרי העיריות

עיריות רבות, בעזרת החברה לאוטומציה, מציעות שרות הנקרא "רשות זמינה". במסגרת השרות קיים תיק תושב ובו ניתן לבצע תשלומים שונים, לקבל מידע אודות נכסים, לבקש ולקבל מידע בנושאי רישוי, לצפות בצריכת המים ההיסטורית ועוד. לפני מספר ימים נתקלתי בתפריט מעניין בשם "קשרי משפחה":

 קשרי משפחה

להפתעתי קבלתי רשימה של בני משפחתי (מקרבה ראשונה) ומספר פרטים אודותם כגון תאריך לידה, כתובת ומספר תעודת זהות. מדובר בפרטים אישיים שלדעתי הלא משפטית אמורים להיות חסויים גם בפני קרובי משפחה (אולי אחי לא מעוניין שאדע היכן הוא גר? באמת למה לא הזמנת אותנו לליל הסדר?).

 קשרי משפחה

פניתי בשאלה בנושא דרך טופס יצירת הקשר באתר וקבלתי את התשובה הבאה:

מקור המידע של קשרי המשפחה הינו קובץ האוכלוסין של משרד הפנים
המידע שייך אך ורק לאותה רשות.
העירייה מנהלת בנוסף למערך התשלומים גם מערכים נוספים כמו מתן הנחות/חוגים/חינוך וכדומה שבהם נדרש המידע של קשרי המשפחה.

התשובה לא התייחסה לשאלת פרטיות המידע וגם לקתה בחוסר דיוק שכן, כפי שניתן לראות מצילום המסך, לא כל בני משפחתי גרים באותה עיר. אגב, אחי לא גר ברחובות כבר מספר שנים – מה זה אומר על המידע של משרד הפנים?

חזרתי על השאלה ואז נאמר לי כי "אמנם אנו המפתחים של האתר, אך כל המידע המוצג בו נשאב ישירות ממערכות הרשות". לקבלת תשובה נתבקשתי לפנות לרשות העירונית. רוני גרוסמן, סגן דובר עיריית חיפה, התקשר ומסר תשובה פשוטה: "המידע לא היה אמור להיות מוצג והוסר". בדקתי. אכן הוסר הקישור מהתפריט אך הקישור הישיר עדיין פעיל.

עכשיו נשאלת השאלה למה הרשות העירונית צריכה לשמור מידע אודות קשרי המשפחה שלי?

נזכרים

כשנה לאחר מלחמת לבנון השניה הזכרתי אירוע שעברו אנשי הפלוגה שלי בלבנון.

שנים מאנשי הפלוגה "כיכבו" בתוכנית של אילנה דיין. לצערי ארבעה חיילים מהפלוגה לא חזרו לתפקוד רגיל במסגרת הצבאית. חלקם גם באזרחית.