אילנה בר – יהא זכרה ברוך

הבלוגוספירה יכולה להציל חיים. זהו בלוג שנפתח במאי 2007 במטרה ולנסות להציל את חייה של אילנה בר שהזדקקה להשתלת מוח עצם. לצערי כתב אתמול בנה, אורן, שאילנה נפטרה לפני כחודש מסיבוכים של דלקת ריאות.

אז הבלוגוספירה לא הצליחה להציל את חייה של אילנה אבל ההירתמות של בלוגרים רבים להפצת הקריאה ללכת ולהירשם למאגר התורמים חשובה גם היא. בסופו של יום נוספו רבים למאגר התורמים.

מספר מילים מהפוסט של אורן:

חברה, אל תוותרו על האופטימיות. החיים לא קלים, אבל הקשיים והצרות הם חלק בלתי נפרד מהם.
האושר מצוי ברגעים הקטנים, ורגעים של אושר הם תמיד חולפים, והזמן לעולם לא עומד מלכת.
אל תוותרו אף פעם, ולו רק בשביל לזכות בעוד כמה רגעים קצרים של אושר. גם כשהכל נראה חסר תקווה, אין לדעת מה ילד יום.

מקומות קבועים לתרומת דם למאגר מוח העצם.

Stealing steel

לפני כשבועיים הלכתי ברחוב החשמונאים בחיפה ולאורך כמה מאות מטרים ראיתי שגנבו את רשתות הברזל של קולטני הניקוז. כשמחיר הברזל לאיסוף הוא כמעט שקל לקילוגרם, מישהו דפק מכה של כמה מאות שקלים בכמה דקות.

steel-steal-1

steel-steal-2

להמשיך לקרוא

פופו לחרטה וג’ינס אוורול

דר' י', שותפי למשרד, סיפר לי על שני ביטויים ירושלמיים שלא הכרתי: פופו לחרטה וג'ינס אוורול.

חיפשתי בגוגל "פופו לחרטה" ומצאתי איזכור אחד ויחיד:

"אתם עושים פורט ל-360 אז פופו לחרטה ואני אף פעם לא אעשה לכם משחקים!"

י' טוען שפרוש המושג הוא "בלי חרטות", כלומר אסור להתחרט: "נתת לי את המשחק אז בלי חרטות" לעומת זאת שמעתי משני מקורות שהפרוש הוא בדיוק הפוך, כלומר שמותר להתחרט.

גינס אוורול מסובך גם הוא. י' טוען שכאשר שני אנשים אומרים את אותה מילה בו זמנית אז אומרים גינס אוורול ומי שמדבר ראשון אח"כ הוא המפסיד. אשתי שתחייה מכירה ביטוי דומה: "ציקס פרטי". גם כאן כאשר שנים אומרים את אותה מילה ביחד הראשון שאומר "ציקס פרטי על…" זוכה בדבר. לדוגמה: "ציקס פרטי על ארטיק" מזכה את האומר בארטיק.

מישהו יכול לאשר את הביטויים?

הפיקוח העירוני בפעולה – הפרעה לתנועה

בהמשך לסדרת ניידות המשטרה החביבות עלי נתקלתי השבוע בניידת של הפיקוח העירוני בחיפה שהגדילה לעשות. ביציאה מתחנת הרכבת בחוף הכרמל עמד רכב של הפיקוח (מספר 82-622-01) וחסם מסלול (סימון אדום לבן). הפקח כמובן לא היה ברכב. מי שמכיר את המקום יודע שיש שם עומס רב כאשר מגיעה רכבת. גם נהגי המוניות חונים שם וחוסמים חלק מהמסלול.

pikuach1

pikuach3

pikuach2

אלוהי סעיף 10(א)(3)(ג)

חלקים קטנים מהבלוגוספירה הישראלית רוגשים בזמן האחרון. מדובר בהצעות החוק של ח"כ חסון (rtf) והצעת החוק הממשלתית למסחר אלקטרוני (pdf). שתי הצעות החוק נועדו בין השאר להסדיר, בדרכים שונות, את נושא אחריות בעלי האתרים לתוכן הנכתב בהם על-ידי הגולשים (מה שנקרא "צד שלישי"). באופן כללי ניתן לומר כי הצעתו של ח"כ חסון מטילה אחריות, בסייגים מסויימים, על בעלי האתרים ואילו הצעת החוק הממשלתית מסירה אחריות זו, בסייגים מסויימים.

בפוסט הזה אציג בעייתיות מסויימת שאני מוצא בהצעת החוק הממשלתית, שהיא העדיפה בעיני, אך לפני כן מספר מילים כלליות. כידוע לחלק מהקוראים אני אחד ממפעילי אתר בלוגלי. בתור מפעילי האתר אנו נדרשים לסוגיות משפטיות שבהן עוסקות הצעות החוק המדוברות. לא אחת קבלנו מכתבים מעו"ד של אנשים וגופים שהרגישו את עצמם נפגעים מדברים שנכתבו בבלוגים השונים באתר. באופן עיקבי המדיניות שלנו היא בהתאם לתנאי השרות של בלוגלי כלומר טענה כי האחריות על כל פרסום בבלוגלי היא על המפרסם, בעל הבלוג, בלבד. אני חש סיפוק מהעובדה כי עד היום לא הסרנו אף מילה למעט מקרה אחד של חוסר תגובה מצד המשתמש המדובר. דעתי האישית היא (ואני חושב שגם חברי חושבים כך) שאנשים צריכים לקחת אחריות על דברים שהם כותבים. אפשר להזדהות, אפשר להישאר אנונימיים אבל צריך להכיר באחריות. ברוח דברים אלו אנו נלחמים על זכות הביטוי של המשתמשים שלנו, לא פעם תוך סיכון מסוים מצידנו. אוסיף רק כי כמובן שאינני משפטן וכל מה שאכתוב כאן לא יכול להוות שום צורה וסוג של ייעוץ משפטי אלא רק דעותי הפרטיות.

לענייננו. ד"ר מיכאל בירנהק מסביר כי הצעת החוק מסדירה חסינות לספקי שירות בהתאם למנגנון של "הודעה, הודעה, הסרה":

מנגנון החסינות שמוצע לספקי שירות אירוח הוא של "הודעה, הודעה, הסרה". כך זה אמור לעבוד: אדם מתלונן לספק השירות על טוקבק שפוגע בו, לטענתו, ודורש את הסרת החומר. הספק ינסה לאתר את הכותב האנונימי באמצעים סבירים (מונח שאיננו מוגדר בהצעה). אם הספק איתר את המשמיץ, עליו להודיע לו פחות או יותר כך: "דע לך שהתקבלה תלונה נגד המסר שכתבת באתר שלנו, מה דעתך? אם תגיב ותתעקש שהמסר שלך יישאר – תלכו לריב בבית משפט, אתה והמתלונן, ואנחנו נשאיר את החומר באתר עד שבית משפט יאמר לנו אחרת. אם לא תגיב תוך שלושה ימים – נסיר את החומר". ההצעה קובעת גם מנגנון לחשיפת זהות גולשים, אבל זה נושא לדיון אחר.

אני חש כי מפאת מגבלות היקף המאמר של ד"ר בירנהק לא הוצגה התמונה המלאה. לצורך ההסבר יש לצלול אל תוך החוק. נעשה זאת על-ידי דוגמה.

נניח כי בלוגר בעל בלוג עצמאי, המאוחסן באופן פרטי, כתב פוסט בו הוא מזכיר אותי בתור אחד ממפעילי בלוגלי. לאותו פוסט מגיב מישהו וכותב כי הוא "מכיר אותי" וכי אני "מעלתי בכספי מקום עבודתי". אל דאגה, אני עצמאי ולכן כנראה ולא גנבתי מעצמי. הטוקבקיסט הזה מזדהה בשם "אחד שיודע" בעל כתובת דוא"ל a@a.com. בנוסף נרשמה במערכת הבלוג כתובת ה- IP שלו. מה שנקרא בשפת הרחוב טוקבקיסט אנונימי.

לאחר מספר ימים מישהו מפנה את תשומת ליבי לתגובה ואני פונה לבלוגר בכדי שיסיר את התגובה, ישלם לי פיצויים בגין לשון הרע וכן יחשוף את זהות המגיב. מה אמור הבלוגר לעשות על-פי הצעת החוק? איזו אחריות יש לו?

הסעיף הקובע הוא סעיף 10 בפרק ה'. סעיף קטן (א) קובע כי "ספק שירותי אינטרנט לא יישא באחריות אזרחית בשל מתן שירות אירוח, לגבי מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית בידי אדם אחר, אם התקיימו כל אלה:" (ותכף נראה מה הם "כל אלה"?). לא אכנס להסבר מפורט אבל לדעתי במקרה זה "ספק שירותי אינטרנט" שמספק "שירות אירוח" יכול להיחשב כל בלוגר שמאפשר כתיבת תגובות אצלו בבלוג (ראו את חלק ההגדרות של פרק ה'). כעת נבדוק האם הבלוגר מקיים את שלושת התנאים הפוטרים אותו מאחריות (אותם "כל אלה").

סעיף 10(א)(1) בודק האם "הספק לא ידע, במועד העלאת המידע לרשת התקשורת האלקטרונית, שתוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני;". הספק, הוא הבלוגר, לא יכול לדעת האם אכן מעלתי בכספים ולכן נראה כעומד בתנאי. כמו-כן הסעיף מדבר על "מועד העלאת המידע" ולא על מועד קבלת התלונה.

סעיף 10(א)(2) בודק האם "מפיץ המידע לא פעל מטעמו של הספק ולא היה נתון לשליטתו;". הבלוגר לא מכיר את המגיב ולא מינה אותו לפעול מטעמו ולכן עומד גם בתנאי השני.

סעיף 10(א)(3) דן בנושאי ההודעה שעל הבלוגר לשלוח למגיב ועל אפשרות הסרת התוכן. סעיף קטן (א) אומר (ההדגשה שלי):

"מיד לאחר שקיבל הספק תלונה ממי שטוען כי תוכן המידע או הפצתו ברשת תקשורת אלקטרונית מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני שלו, שלח הספק הודעה על כך למפיץ המידע, אם ניתן לאתרו באמצעים סבירים, ובה מסר כי בכוונתו להסיר את המידע או לחסום את הגישה אליו כעבור שלושה ימי עסקים, אם לא יקבל הודעה ממפיץ המידע שבה הוא חולק על תוכן ההודעה ושלפיה בכוונתו להתדיין עם המתלונן בעניין זה בבית המשפט;"

ד"ר בירנהק מציין כי המושג "אמצעים סבירים" לא הוגדר בחוק אך זוהי נקודה חשובה. לבלוגר הממוצע אין כל דרך לדעת מיהו המגיב ואיך לפנות אליו. השם לא ידוע, כתובת הדוא"ל ברור שאינה אמיתית ואין לו כל דרך לאתר את המגיב באמצעות כתובת ה- IP שלו.

סעיף קטן (ב) לא רלוונטי למקרה שלנו מכיוון שהוא עוסק במקרה שכן ניתן היה לשלוח הודעה למגיב: "לאחר שקיבל הודעה כאמור בפסקת משנה (א) ממפיץ המידע, נמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו והודיע על כך למתלונן בצירוף העתק מן ההודעה, ואם לא קיבל הודעה כאמור – הסיר את המידע או חסם את הגישה אליו והודיע על כך למתלונן;"

כעת אנחנו מגיעים לעיקר. סעיף 10(א)(3)(ג). גם כאן ההדגשה שלי: "לא איתר הספק את מפיץ המידע באמצעים סבירים – הודיע על כך למתלונן ונמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו."

כלומר, הבלוגר לא מסר הודעה למגיב, הודיע לי על כך ולא הסיר את התגובה. במידה ועמד בתנאים אלו יהיה פטור מאחריות כלפי.

המשמעות של הצעת החוק היא שתגובה אנונימית דינה להישאר מפורסמת זמן רב. כעת מה שנותר לי לעשות הוא, בהתאם לסעיף 13 לחוק, לפנות לבית המשפט ולבקשו לחייב את הבלוגר למסור לי את הפרטים הידועים לו אודות המגיב. חשוב לציין כי על-פי החוק אסור לבלוגר למסור לי כל פרט אודות המגיב ללא הסכמתו במפורש ובכתב (סעיף 13(א)):
"ספק שירותי אינטרנט המספק שירות גישה או שירות אירוח לא יגלה כל פרט, ידיעה או מסמך שהגיעו אליו ושיש בהם כדי לזהות מפיץ מידע, אלא אם כן הסכים לכך מפיץ המידע, במפורש ובכתב, או אם נדרש לכך לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט כאמור בסעיף קטן (ב)."

פרק ה' אמנם מסדיר את מנגנון ההודעה והסרה אך מעלה נושאים הדורשים דיון כגון:

  • ביטול שיקול הדעת של ספק המבקש פטור מאחריות על-פי חוק זה באשר להסרת תוכן של צד שלישי.
  • חובת הספק לשמור על אנונימיות המגיבים. האם פעולה כגון זו הנוקט תום אצלו בבלוג בו הוא מציג את כתובות ה- IP של המגיבים הינה תקינה?
  • יש לשים לב כי הסרת פרסום על-ידי ספק השרות עשויה לפגוע בו בבואו לבקש פטור מאחריות על-פי חוק זה. אין זה אומר כמובן שאכן הוא אחראי לפרסום.

סיפורי מים

שני סיפורים.

הראשון. בשבוע שעבר בקרתי במנהרה הארוכה ביותר בארץ. טוב אולי לא מנהרה. מנהר. מנהר בקוטר של צינור. מדובר בצינור קטן בקוטר של "108 (כ- 2.75 מטר) המכונה גם המוביל הארצי. בימים אלו נערכות עבודות אחזקה במוביל וכן מכינים חיבור למתקן ההתפלה הנבנה בחדרה. שימו לב לגודל האנשים יחסית לצינור. בפינה השמאלית של התמונה ניתן להבחין בבירור באצבע שלי.

עבודות במוביל הארצי - מצר

וככה זה נראה כשיוצאים מהחור:

המוביל הארצי - מצר

למי שמזדמן מומלץ לבקר במרכזי המבקרים של חברת מקורות.

השני. שטות של העיתונות. באתר YNET פורסמה ידיעה על המשבר במשק במים עקב מיעוט הגשמים. בכתבה מוצגת תמונה של מאגר שיזף:

ynet-empty-res

הכיתוב מתחת לתמונה מסביר כי המאגר ריק בשל עצירת הגשמים. אז נכון שאין יותר מדי גשמים אבל המאגר לא ריק. הוא מכוסה. למניעת התאדות מקובל לכסות מאגרי מים במה שמכונה "כיסוי צף". כשמו כן הוא, צף על פני המים. המשטח החום שנראה הוא הכיסוי ולא תחתית המאגר. במקרה ידוע לי שהמאגר ממש לא ריק בימים אלו. אותי זה משעשע.

קאפצ’ה לשיחות טלפון

אפי פוקס פתח במבצע חדש ששמו “מאבדים את הזבלנות“. במסגרת המהלך הוא מנסה להפסיק לקבל שיחות ממכוני סקרים, פרסומות ושאר הטרדות.

לאחרונה, עקב ריבוי הטלפונים המטרידים שחלקם הגדול הינו בכלל הודעה מוקלטת, החלטתי להתקין בקווי הטלפון שלי את שרות ה- Phone Captcha. כך זה נשמע כאשר מתקשרים אלי (התמליל למטה):

[audio:http://elad.blogli.co.il/wp-content/files/2007/12/phone-captcha.mp3]

שלום.

מנוי הטלפון אליו התקשרת בחר שלא לענות לשיחות טלפון בעלות אופי פרסומי. במידה ושיחתכם אינה כזו, או שהמנוי התיר לכם ליצור עימו קשר באופן מפורש, אנא לחצו, לאחר הישמע הביפ, על המספר שהינו הסכום של חמש ושלוש.

שימו לב כי ייתכן והמנוי יבחר להקליט את שיחותיו וכי במידה ואופי פנייתכם אינו עומד בתנאי שצוין תחויבו בקנס של 10,000 ₪ ללא הוכחת נזק. וזאת על-פי החוק למניעת הטרדות טלפוניות.

ביפ….

מישהו רוצה?

עכשיו הפלסטינים מחפשים אצלי צילומים של בסיסי צה"ל

לפני מספר חודשים כתבתי על-כך שמישהו עם כתובת IP של הרשות הפלסטינית חיפש באחד הבלוגים שלי "רכב לפירוק". היום אני רואה שנערך חיפוש בגוגל אחרי תמונות של "בסיס צה"ל":

idf-base-image

ומה הם מצאו אצלי? את הפוסט על קידום מכירות בשק”ל בבסיס צאלים שבו ישנה תמונה של מכתב שקבלתי מנציב קבילות החיילים בנושא קידום מכירות של סיגריות בבסיס צה"ל צאלים.

שימו לב גם לקידמה. דפדפן מסוג אופרה!