בילוי משפחתי באגם יראון

כפי שכתבתי ביום חמישי נסענו הבוקר לצפון, לאגם יראון אשר נמצא בתוך קיבוץ יראון. ביליתי בקיבוץ איזה לילה לפני כשנתיים בזמן מלחמת לבנון השניה. חיכינו לאיזה מבצע שכמובן בוטל. היום הקיבוץ נראה הרבה יותר טוב בעיקר בזכות האנשים שמסתובבים שם 🙂

האגם טבעי וסביבו אתר נופש ובילוי, פינת חי הכוללת עשרות בעלי חיים, אזור דייג (הדגים לא למאכל), אזור פיקניקים, מתקני שעשועים לילדים קטנים, שייט בסירות פדלים, פינת ליטוף ורכיבה על סוסי פוני.

בשתי מילים: היה מעולה. החניה רחבה ובחלקה מוצלת. הליכה של כחמישים מטרים ואתם בקופה (28 ש"ח למבוגר מעל גיל 3. תדפיסו קופון מהאתר ותזכו להנחה של 5 שקלים לכל כרטיס). מהכניסה, לאורך האגם, איזור מוצל עם שולחנות פיקניק וספסלים. תתנחלו, אתם תבלו כאן כמה שעות. כל המתקנים פרוסים מסביב לאגם ויש המון צל. מתקני שעשועים לילדים הקטנים, קפיטריה (לא בדקנו), שירותים נקיים מאד (כולל לנכים). באיזור החיות המגודר תמצאו מגוון רב של חיות, חלקם מסתובב חופשי במתחם. פינת ליטוף קטנה של ארנבונים ושרקנים, מספר סוסי פוני לרכיבה עבור ילדים עד גיל 10 בליווי ההורים וסירות פדלים (לא כלול במחיר הכניסה. 30 ש"ח לארבעה אנשים). בתור שונא המונים ידוע, שמחתי לגלות שלא צפוף ואין רעש וליכלוך. למרות שאנחנו אוהבים לנפנף מעל המנגל העובדה שאסור להדליק אש באגם היא דווקא לטובה – מוריד את מפלס הרעש! בקיצור, בילוי מהנה של מספר שעות לכל המשפחה.

באתר האינטרנט של המקום תמצאו מפה והוראות נסיעה. אנחנו, שבאנו מחיפה, בחרנו בדרך שונה. ארוכה יותר אך ללא ספק יפה יותר. מצומת יגור עלינו בכביש 70 דרך צומת סומך וצומת אחיהוד (פונים שמאלה ומיד ימינה). חצינו את כביש 89 והמשכנו עד לשלומי שם עלינו על כביש 899 הוא כביש הצפון עד לפניה ליראון. הכביש המתפתל, העולה והיורד, יכול אולי להוות מקום טוב למבחן דרכים של הפיג'ו 308 החדשה שקבלנו לסוף השבוע במסגרת הבלוגטור אך ההסתכלות שלנו עליה היא כמשפחה ואנחנו לא מתעניינים במומנטים, סל"דים ועוד קללות.

פיג'ו 308 באגם יראון

הייתי מגדיר את המכונית כמשפחתית אך לא כמשפחתית גדולה. לא גדולה רק בגלל תא המטען שלה שהוא מרווח אך לא ענק. ההשוואה שלי היא לרכב המשפחתי שלנו – סקודה אוקטביה דיזל 1.9DTI שנת 2002, יד שניה מבן של רופא. למי שהשם לא אומר כלום אז זה הרכב המשמש את רוב נהגי המוניות ויש לה תא מטען ענק. לעומת זאת הפיג'ו 308 כוללת שלל פינוקים כיאות לרכב חדש. בקרת אקלים אישית לנהג ולנוסע, תא קרור בתא הכפפות לבקבוק 1.5 ליטר, שליטה על הרדיו-דיסק מההגה, בקרת שיוט, תאי איחסון, מתלים, חלונות גדולים ועוד. תא הנוסעים מרווח ולא נופל בגודלו מהאוקטביה. הבנות מאשרות! צריכת הדלק בטיול היתה סבירה לרכב בנזין, כ- 8 ליטרים למאה ק"מ. הדיזל שלנו עושה זאת בכשישה. נראה איך יסע מחר בבוקר לת"א.

קצת תמונות מאגם יראון

להמשיך לקרוא

סקס, דם ו- 308

כפי שכתבתי אתמול, היום יוקדש לסק"ס (סידורים, קניות וספונג'ה). אז ספונג'ה לא היתה אבל מהשאר כן. העברנו את הכסאות של הבנות לפיג'ו ואשפזנו אותן בבית הספר ובגן. לנהג ולזה שלידו יש הרבה מקום אך נראה לי שמאחור המקום קצת מוגבל. הבנות טוענות שיש המון מקום – נראה מה יגידו מחר בטיול. משם המשכתי לתספורת ואח"כ לתרום דם.

308-4פיג'ו 308 תורמת דם

באופן קבוע קיים מחסור במנות דם בבנק הדם של מד"א. לאחרונה היו מספר פניות בתקשורת המבקשות לבוא לתרום. בזמן השהות לשי במד"א דברתי עם המתרימה אלנה. היא ספרה לי שבמהלך החג היה מבצע בקניונים וההעינות היתה דלה. כמו-כן היא סיפרה שהתרומות השוטפות מאד נמוכות ולראיה הקריאה לי מתוך יומן התחנה את מספר התרומות היומיות. אתמול למשל נתרמו 9 מנות במהלך יום עבודה שלם – פחות ממנה לשעה! כך גם בימים הקודמים. היה גם יום בו נתרמה רק מנה אחת.

חברים, לכו לתרום דם. תקבלו כוס קפה, עוגיה, חיוך וביטוח מנות דם לכל המשפחה לשנה שלמה. פרטים כאן.

ה- Tour הפרטי שלי – פיג’ו 205

רן כתב על המבצע של מכוניות הפיג'ו 308 שמנהלת חברת בלינק והזכיר את המכונית לאספנים שלו. לא יכולתי שלא לחשוב על הפיג'ו 205 שלי. מודל 1993, יד שלישית מהשכרה. היא בת 15 אבל זו המכונית הראשונה שאשתי ואני קנינו כזוג.

ה- 205 הזו עדיין משרתת אותי כמעט בכל יום. מהבית לרכבת ומהרכבת הביתה. חוץ מזה מדובר ברכב ת"ש. היא השתתפה בעשרות ימי מילואים בדרום ובצפון. השתתפה בפינוי רצועת עזה (מבפנים) ובמלחמת לבנון השניה בחזית הצפון.

BlogTour308

עדכון: כנראה וה- 205 קראה את הפוסט הזה שכן היא החליטה לשבות. אחת מרצועות המנוע נקרעה 🙁

ביום השואה נפגשים בערוץ הגרמני

מכיוון שאני לא צופה ומתעניין בכדורגל אני לא בטוח שמה שאני כותב זה מדוייק, אבל היום מישהו אמר לי שבערב יום השואה הקרוב צפוי להערך משחק כדורגל חשוב באירופה (צ'לסי מול ליברפול).

ישראלים רבים שמתעניינים במשחק לא יוכלו לצפות בו בערוצים הישראליים בעיקר מכיוון שאין שידורי ספורט ביום השואה.

בצערם כי רב יאלצו, כך נאמר לי, לצפות ביום השואה, במשחק הכדורגל, בערוץ הגרמני.

אירוני משהו.

(כאמור ייתכן ואני מפספס משהו בפרטים ואשמח לגלות שאני טועה)

מכון אבני – תערוכת כרזות לעצמאות 60 למדינת ישראל

מהדוברות של מכון אבני שלחו לי הודעה על תערוכת סטודנטים מהמחלקה לעיצוב תקשורת חזותית לכבוד יום העצמאות ה- 60 של המדינה.

ביום ראשון 4.5.08 תפתח, חגיגית, בבניין של מכון אבני ברח' אילת 23 (כניסה מרח' אילת 25 פינת רח' אשקלון) ביפו בשעה 20:00 בערב תערוכת הסטודנטים שנה ד' מהמחלקה לעיצוב תקשורת חזותית במכון אבני "כרוניקה בשולי החדשות – 60 רגעים חשובים בתולדות המדינה".

בתערוכה מוצגות 60 כרזות המנציחות פכים קטנים שעברו עלינו בשולי החדשות של תולדות המדינה לאורך 60 שנות קיום המדינה.

כך לדוגמא ניתן לראות 2 כרזות של הסטודנט רועי לוטן העוסקות האחת בחוק הגולן, והשנייה בחוק ירושלים. 2 כרזות של הסטודנטית הלנה רויזין העוסקות האחת בבנק הזרע הישראלי, והשנייה בהתאבדותו של אורי אילן בכלא הסורי. כן בולטות כרזותיהם של הסטודנט גדי פדר העוסקת בהקמתה של תחנת השידור "קול השלום" וכרזתו של הסטודנט איתי ברמן העוסקת במצעד הגאווה הראשון שהתקיים בירושלים.

כרזות לדוגמה

איתי ברמן מצעד גאווה ראשון בירושלים:

avni1  

רועי ליטן חוק הגולן:

avni2

שרון רחמים מבצע תרנגול:

avni3

אוכל טוב, שרות פחות בדוריס קצבים

אתמול, בירידה מרמת הגולן, עשינו כמה טלפונים למסעדות בדרך. באחת לא ענו. בשניה לא היה מקום. כך התגלגלנו לדוריס קצבים בראש פינה (אין להם אתר אז אני מקשר לחיפוש בגוגל). השם מסגיר את סוג האוכל במסעדה – בשר (וכמעט רק בשר).

דוריס קצבים

אין ספק – האוכל מעולה. כל המנות הבשריות היו טובות. אני אכלתי המבורגר טלה עם קותלטי בקר אשר מוגש עם סלט ירוק קטן, ציפס מיוחד ולחמניות בצל. אנחנו היינו יחסית צנועים והחיות שהוגשו לשולחננו לא שקלו יותר מ- 400 גרם כל אחת אבל מסביב הוגשו חתיכות בגדלים של עד קילו היחידה. הקינוחים גם הם מפוארים. עוגת שוקולד חמה עם קצפת וגלידה או מנה ענקית של פנקייקס עם המון דברים טובים (שוקולד, מייפל, גלידה, קצפת, אגוזים, חטיפי מקופלת ועוד). גם הקפה טוב.

לעומת האוכל הטוב נתקלנו באטימות שרותית שלא במקומה. הקטנה שלי לא אוכלת סלט אלא מעדיפה מלפפונים ללא כל תוספת. האמא של הקטנה גם היא בעייתית ואוהבת את העגבניות שלה נקיות מבלי ששום דבר יגע בהן. בקשה לקבל מלפפון ועגבניה במצב טבעי נתקלה בסרוב מוחלט של המלצרית אשר לטענתה הלכה לברר בחלונות הגבוהים. לא היינו מספיק תקיפים ודי התאכזבנו. כאשר מחיר הארוחה הוא כמו טלוויזיה הייתי מצפה לקבל איזה מלפפון קטן.

טלוויזיה? מה זה קשור? אה, כן. לפני כשבוע וחצי שבקה טלוויזית ה- "21 הותיקה שלנו אשר שרדה מעל 15 שנה. שלא תחשבו שזו הטלוויזיה בחדר של אחת הבנות או בחדר השינה שלנו אלא מדובר בטלוויזיה היחידה בביתנו המוצבת בסלון. בעידוד זוגתי האהובה יצאתי למסע מזורז לאיתור חלופה. בקיצור בחרנו בטלוויזית "29 פשוטה של מץ. קנינו אותה בחנות המקוונת lastprice. זו חנות אינטרנטית המבוססת על עסק ותיק מאד בתחום האלקטרוניקה. רכשנו שם בעבר שני תנורי אמבטיה, שואב אבק ומשקל אדם. יש לי רק דברים טובים לומר על השרות שכן לא נתקלתי בשום בעיה אבל הם חייבים לי שקל אחד. בתהליך ההזמנה ניתן להוסיף שקל אחד ולקבל בתמורה הודעות sms לגבי מצב ההזמנה בשלביה השונים. בפועל קבלתי הודעה אחת בלבד שאמרה שהעבירו את ההזמנה לספק – ציפיתי ליותר 🙂 הטלוויזיה מונחת כעת אצלנו בסלון ובא לציון גואל.

מחירי דומיינים ישראליים נקובים בשקלים

logo_isocבתחילת שנת 2007 שינה איגוד האינטרנט הישראלי את מתכונת רישום שמות המתחם הישראלים. עד השינוי בוצע רישום שמות המתחם על-ידי האיגוד בלבד. החל מתאריך 8 בינואר 2007 מאפשר האיגוד רישום שמות מתחם על-ידי רשמים מוסמכים. עד היום הוסמכו ארבעה רשמים. עד הזמן האחרון נקבו כל הרשמים את מחירי הדומיינים בדולרים. המחירים השתנו מעט אך נעו בתחום של 17$ עד 23$. במצב זה היה מעט קשה לעקוב ולהשוות בין הרשמים עקב שינויי שער הדולר וכן עקב שימוש בשערים שונים על-ידי הרשמים. לא תמיד נעשה שימוש בשער היציג.

לאחרונה המצב השתנה וכל הרשמים החלו להציג מחיר בשקלים הכולל מע"מ. שימי ששון מאיגוד האינטרנט מסר כי "לאור תלונות חוזרות, פעל האיגוד בענין זה וחייב הצגת מחיר שקלי". כעת ניתן להשוות בצורה קלה ויעילה בין המחירים. מעקב שוטף אחרי המחירים מנוהל בדף השוואת רשמי דומיינים ישראליים.

מבדיקת המחירים היום עולה התמונה הבאה (כל המחירים כוללים מע”מ):

  1. אינטרספייס – מבצע לשנה. רישום 74 ש”ח. חידוש 79 ש”ח או בחינם עם הזמנת חבילת אחסון.
  2. דומיין-דה-נט – רישום וחידוש 87 ש”ח.
  3. קומיוניגל – רישום וחידוש 83.75 ש”ח.
  4. LiveDNS – רישום וחידוש 80 ש”ח.

אך לא הכל זהב. הרשמים, שסבלו בשנה האחרונה משחיקה במחירי הדומיינים עקב ירידת שער הדולר בכ- 15% (מ- 4.2 ש"ח/$ בינואר 2007 ל- 3.5 ש"ח/$ היום), ניצלו את ההזדמנות ותיקנו את המחירים כלפי מעלה. במחירון חברת דומיין-דה-נט מצויין כי שער הדולר המינימלי הוא 4.18 ש"ח. חברת קומיוניגל לעומתה קיבעה את השער על 4.04 ש"ח וכך כנראה גם החברות האחרות. להערכתי בזמן הקרוב נראה את הפערים מצטמצמים והמחיר אצל כל הרשמים יירד מ- 80 ש"ח לשנה.

הפגנה: מפסיקים לארגן הפגנות בפייסבוק!

לאחרונה נתקלתי במספר מקרים בהם מפורסם אירוע מסויים ברחבי הבלוגוספירה אשר עמוד המידע הראשי שלו הוא באתר פייסבוק. כמי שאין לו חשבון בפייסבוק, המידע הזה סגור עבורי שכן פייסבוק הינה קהילה סגורה עבור החברים בה (ויש רבים כאלו).

שתי דוגמאות מהשבוע:

  1. ההפגנה נגד "חוק סינון האינטרנט" (כאן קצת מידע וקישור לפייסבוק).
  2. "שירת פולגת" טוב עשו אנשי אתר העוקץ שפרסמו את המידע אך שימו לב שאתר המאבק הוא בפייסבוק.

בקיצור, רוצים להפיץ את המידע? התשמשו במערכות פתוחות לכל. אפילו בלוג כאן בבלוגלי ישרת אתכם. ואל תשכחו לקשר מפייסבוק 🙂

מישהו אמר דיקטטורה שיפוטית?

רציתי לכתוב על שתי הפסיקות שהתקבלו בשבועיים האחרונים.

רציתי לכתוב על הפרשנות השיפוטית של חוק החמץ שטוענת כי מותר למכור חמץ בבתי עסק כי הם לא "פומביים" אלא רק ציבוריים (או אולי להיפך).

רציתי לכתוב על הפסיקה שקבעה כי הוצאות טיפול בילדים יוכרו לצורכי מס. רציתי להזכיר שהכנסת לא הגיעה להסכמה בנושא.

רציתי לכתוב שפעם נוספת (או פעמיים נוספות) בית המשפט מרשה לעצמו לפרש לעוות את כוונת המחוקק.

רציתי לכתוב שאני תומך בביטול חוק החמץ ובעידוד יציאת נשים אנשים לעבודה. רציתי להדגיש כי הדרך לעשות זאת היא בכנסת ולא בבית המשפט.

רציתי לכתוב הכל אבל נדב כבר כתב.

נסגרה מרפאת הפליטים בתל-אביב

הדעות בנושא הפליטים והעובדים הזרים חלוקות אך לדעתי ברגע שאדם כלשהו נמצא בישראל עלינו כחברה לדאוג ולטפל בבריאותו. בודאי במקרים דחופים.

שורי גלילי כותב על סגירת המרפאה של ארגון רופאים לזכויות אדם בתל-אביב.