קהילה בבלוגלי 1

מדי פעם אני נדרש לשאלה כיצד לפתח את הקהילה בבלוגלי. לאחר שעולים מספר רעיונות חוזרים לשאלה הבסיסית: "האם אנחנו בכלל רוצים קהילה בבלוגלי?". האם זהו אוסף בלוגים שמאוחסנים במקום אחד סטייל וורדפרס.קום? או האם אנחנו רוצים לראות קהילה וחיי שיתוף סטייל ישראבלוג ותפוז? לשאלה הזו עדין אין לי תשובה ברורה אבל כבר יש עובדות בשטח:

  1. בלוט ביקש לפתוח פורום: "חשבתי אולי לפתוח פורום קטן ונחמד שלא יעסוק בבלוגלי אלא במטרה לפתח את הקהילה פה". – אז לידיעת כולם הבלוטיה נפתחה ואתם מוזמנים. אותו בלוט גם הציע עיצוב משלו לדף הבית של בלוגלי.
  2. האיש מרסיסים הציע לחשוף בלוגרים לבלוגים אחרים על-ידי המלצה על בלוגים ושתילת הפניה בבלוגים השונים.
  3. לאחרונה התרבו בבלוגלי בלוגים העוסקים בתחום האנימה (יש לציין שעד לפני יום לא ידעתי בכלל מה זה). לחברה מהבלוגים האלה יש ממש חיי קהילה. ניתן למצוא שם את japan, יבגני, סבתא, עידו, איתי (דחליל), animezwe ועוד…
  4. הוספנו ויד'גטים של מגיבי-על ושל בלוגלוג.
  5. יוחאי כתב על מדורת השבט הבלוגוספרית שם הוא מתאר את הקהילה שמסתובבת סביב הבלוג של מרג': "המתגרה ומאתגרת את מגיביה, ומגיבה בכל הבלוגים השכנים. השכונה היא בעיקר בלוגלי, אבל לא רק. בין המשתתפים הערים (או המלנקקים): מרסלו, נתי, אתון, ליאור, דוד אבוטבול, עידית, לוטה בערפל, אח”י דקר, הכלכלן המתוסכל, שין ובטח שכחתי עוד כמה."
  6. הקבוצה שעוסקת בדברים שברומה של ארצנו: הכוסית, שגיא, הופמן ואחרים…
  7. ויש עוד. רק צריך לחפש 🙂

בקיצור, כפי שאתם רואים יש כאן חיי קהילה תוססים ללא יד מכוונת שזה כמובן חיובי.

בנושא אחר, הייתי שמח לשמוע את דעתכם לגבי דף הבית של בלוגלי. מה חסר? מה מיותר? איזו פונקציונליות הייתם רוצים לקבל? רעיונות לעיצוב?

איפה הקרדיט?

 לפני כמה זמן כתבתי על פוסט שאהבתי. מדובר בפוסט "די" בבלוג "חדל קשקשת ברשת". הפוסט מכיל רשימת הפניות לכתבות בנושא השחיתויות של נבחרינו. היום קבלתי מכתב שרשרת אשר מציג את הרשימה מאותו פוסט. ועל זה נאמר: "איפה הקרדיט?"

להלן צילום מסך של הודעת הדוא"ל שקבלתי (זוהי תמונה אין קישורים):

hof1.PNG

תמונות ליד פרסומות של גוגל אדסנס

לפני כמה זמן שרית התעסקה עם נושא הפרסומות בבלוגים. צביקה ענה לה היום והפנה אותה להציץ בטיפים של פילי. יש לי רק הערה אחת לגבי הפוסט של פילי. למעשה לא לגבי הפוסט אלא לגבי הפרסומות של גוגל המוצגות בו. למעשה לא לגבי הפרסומות של גוגל אלא לתמונות הקטנות שמופיעות לידן.

דבר ידוע הוא כי הצבת תמונות קטנות ליד הפרסומות "עוזרות" לגולשים ללחוץ על הפרסומת. אפילו נכתב תוסף לוורדפרס שמציב את התמונות האלו. תנאי השימוש של גוגל אדסנס אסרו על כל דבר הגורם לחשוב כי חלק מתוכן האתר שייך לפרסומות. על-כך נהוג היה להתגבר על-ידי קו דק שהפריד בין התמונה לפרסומת.

בחודש שעבר נכתבה הבהרה בבלוג של גוגל אדסנס שהודיעה שתמונות ליד הפרסומות אסורות כולל כאלו המופרדות בקו. אסור להציב תמונות הגורמות לחשוב כי חלק מהתוכן שייך לפרסומת.

fruitimages.png

כן, זה אסור. זהירות – אל תגרמו לביטול חשבונכם בגוגל אדסנס!

מזימת ההוסף וזרוק

אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות כסף ברשת היא להציג פרסומות באתרים ולחכות שמישהו יצפה בן ו/או ילחץ עליהן. נשמע כמובן פשוט אך תנאי הכרחי להצלחה הוא תעבורה גדולה (גדולה מאד) של גולשים באתר. אבל אפשר גם אחרת. במקום להחזיק אתר אחד ותנועת גולשים גדולה, יוצרים הרבה אתרים (עשרות ומאות אלפים) מתוך כוונה כי לכל אחד מהם יכנס מספר קטן של גולשים.

אז מה צריך בשביל להקים אתר?
דבר ראשון צריך שרת אינטרנט. זה לא כל-כך מסובך. תמורת כמה עשרות דולרים בחודש ניתן לשכור שרת אשר יכול לאחסן כמות כמעט בלתי מוגבלת של אתרי אינטרנט קטנים.

דבר שני צריך כתובת יחודית לאתר – שם תחום (Domain name). זו כבר בעיה יותר יקרה. שם תחום עולה בערך 6 דולרים לשנה (בקניה בכמות) ואם דיברנו על עשרות אלפי אתרים דרוש סכום כסף גדול מאד.

מזימת ההוסף וזרוק
אז מה עושים? כאן נכנסת לפעולה מזימת ההוסף וזרוק אשר מטרתה היא לזכות בשמות תחום לזמן קצר של מספר ימים בחינם. המזימה עושה שימוש בימי-החסד, Grace Period, המוענקים לכל אחד אשר קונה שם תחום. ימי-החסד הוא חלון של חמשה ימים אשר בהם מותר לרושם שם התחום החדש להתחרט ולקבל את כספו בחזרה. הכוונה המקורית שם ימי-החסד היתה לאפשר לאדם התמים לתקן טעיות שעשה בזמן הרישום.

להמשיך לקרוא

רשמים מוסמכים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי – השוואה

 השוואת מחירים מעודכנת ניתן למצוא כאן.

בתחילת השנה שינה איגוד האינטרנט הישראלי את מתכונת רישום שמות המתחם הישראלים. עד השינוי בוצע רישום שמות המתחם על-ידי האיגוד בלבד. החל מתאריך 8 בינואר 2007 מאפשר האיגוד רישום שמות מתחם על-ידי רשמים מוסמכים.

רשם מוסמך הוא גוף אשר עמד בדרישות המשפטיות והטכניות, ועבר את הליך ההסמכה.

נכון להיום ישנם שלושה רשמים מוסמכים: אינטרספייס, דומיין-דה-נט וקומיוניגל.

ניגש ישר להשוואת מחירים (הנתונים נתקבלו מהחברות או נאספו מהאתרים הרשמיים שלהן ונכונים לזמן כתיבת שורות אלו):

  1. אינטרספייס – הרישום עולה 17.95$ + מע"מ (סה"כ 20.73$). המחיר הוא לשנה אך יש להירשם לשנתיים. מחיר שנתיים נוספות הוא 50$ + מע"מ (סה"כ 57.75$).
  2. דומיין-דה-נט – רישום וחידוש 19.95$ + מע"מ (סה"כ 23.04$).
  3. קומיוניגל – מחיר הרישום הוא 19.95$ + מע"מ (סה"כ 23.04$) ועלות החידוש לשנה היא 18.95$ + מע"מ (סה"כ 21.89$).

ישנם אמנם הבדלים קטנים במחירי הרשמים לדומיינים חדשים אך הטווח הוא בין 21$ ל- 23$ (כלומר כ- 95 ש"ח לשנה הראשונה כולל מע"מ).

איגוד האינטרנט הישראלי עדיין מאפשר לבצע את הרישום דרכו:

באתר האיגוד ניתן לרשום ולחדש אחזקה לתקופות של שנתיים שלמות בלבד. כמו כן, לא ניתן לבצע באתר האיגוד פעולות רישום ביחס לשמות מתחם המנוהלים ע"י רשמים מוסמכים, ולא ניתן להעביר לניהול האיגוד שם שמנוהל כבר ע"י רשם מוסמך. עלות הרישום: 230 שקלים חדשים לכל פעולת רישום, חידוש והעברת זכויות אחזקה, לשנתיים.

בשיחה טלפונית הסביר יואב קרן, מנכ"ל דומיין-דה-נט, כי באתר מצוין המחיר ללא מע"מ מכיוון שרוב הלקוחות הם עיסקיים אשר זוהי הוצאה מוכרת במס ולכן המע"מ אינו מהווה שיקול. למיטב ידיעתי, על-פי החוק, יש לציין את המחיר הסופי של המוצר כולל המע"מ. באשר למחיר הדולרי של שמות המתחמים הסביר יואב כי "כך מקובל בענף". אולי כך מקובל אבל אין לכך סיבה אמיתית.

מה עוד מקבלים עם הרישום?

כל הרשמים מספקים ממשק לניהול שם המתחם ושרותי DNS. על-פי יואב קרן, חברת דומיין-דה-נט מציעה לכל נרשם תיבת דואר ללא תשלום או שני חודשי אחסון לאתר חינם. כמו-כן החברה מציעה שרות הפנית דומיין ודואר ללא תשלום. משה פוגל, מנכ"ל קומיוניגל, מסר כי החברה מציעה "שיוך שם מתחם קיים (אשר נרשם בעבר ישירות באיגוד האינטרנט) וזאת חינם" וכן "זכאות לשרותים נוספים כמו שרותי email או אירוח האתר במחירים מפתיעים". מחברת אינטרספייס לא נמסרה תגובה.

האם המחיר סביר?

משה פוגל חושב כי המחיר סביר: "המחיר הנגבה על ידינו לפעולת רישום משקף רווח שולי נמוך לעומת המחיר הנגבה ע"י האיגוד, ולדעתנו סביר מאד". לא מפתיע כי יואב קרן מביע את אותה דעה אך מעריך כי המהלך של האיגוד עשוי להגדיל את כמות שמות המתחם הנרשמים דבר שיגרום למחיר שגובה האיגוד לרדת והמחיר ללקוח יוזל. כיום רשומים בארץ כ- 90,000 דומיינים ולהערכתו מספרם יגדל ב- 50% תוך שנתיים.

אני מקווה כי בעתיד הקרוב יתווספו עוד רשמים מוסמכים. להערכתי בזמן הקרוב המחיר יתייצב על כ- 90 ש"ח לשנה וכן כי השרות ללקוח ישתפר (כמובן תלוי בשער הדולר).

בקרוב: הסוד של איגוד האינטרנט הישראלי – יש למה לחכות 🙂

גוגל בשרות השב”כ והמוסד

לא יודע מה להגיד לכם בקשר למודעה הבאה אבל משהו לא נראה לי בסדר כאן.
scan0001.jpg

במידה ומדובר במודעה אמיתית של מערכת הביטחון (מוסד או שב"כ לדוגמא) ולא איזו חברת אבטחה קיקיונית אז שימו לב לשורה האחרונה. מועמדים מתבקשים לשלוח קורות חיים בדוא"ל לכתובת ב- Gmail.

כנראה שבחורינו הטובים שכחו שיש מי שיכול להסתכל ולנתח את כל התכתובת בשרות הדואר החינמי הזה. לא נשמע כל-כך מרגיע שקורות החיים של האנשים השושואיסטים ביותר יהיו חשופים.

נראה כמו איזו יוזמה פרטית אבל רצוי לעבור לשרת פרטי בהקדם – לתשומת ליבו של האח הגדול!

חלוץ בחוץ!

האמת שאין לי הרבה מה להגיד בנושא רק רציתי לכתוב פוסט עם הכותרת הזו 🙂

בתור מישהו שהשתתף במלחמה בצפון ברור לי שמשהו לא היה בסדר במה שהלך שם. עוד בימי הלחימה הראשונים הרגשנו שאין ממש יד מכוונת שיודעת מה היא עושה.

התאוריה שלי היא שמפקדי הצבא היום לא יודעים מה זו מלחמה. המלחמה האחרונה היתה בתחילת שנות השמונים (במידה ומחשיבים את מלחמת שלום הגליל הראשונה כמלחמה) כלומר לפני יותר מעשרים שנה. רוב מוחלט של חברי המטה הכללי של צה"ל היו חיילים צעירים מאד באותו זמן ושאר המפקדים, מפקדי האוגדות, החטיבות והגדודים אפילו לא התגייסו עדיין (גילוי נאות: גם אני לא).

לדעתי הצבא שכח איך נלחמים!