הקוף והגבינה

אתמול פורסם כי ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, חושש מסכסוך לשוני במדינה:

הדוקטור צבי צמרת מביע חשש כי שגרת לימודים בשפה הערבית במערכת החינוך הערבית, תגרום לתוצאות חמורות ותיצור, לדבריו, "סכסוך לשוני במדינה", שיצטרף אל הסכסוך הלאומי הקיים. במקום, הוא שואף לחזק דווקא את לימוד העברית בבתי הספר הערביים.

יכול להיות שהוא צודק וצריך לחזק את לימודי העברית בבתי הספר הערביים אבל בדבר אחד אני בטוח: צריך לחזק את לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים.

באופן אישי אני יכול לספר שלמדתי שש (6) שנים ערבית, שנתיים מדוברת וארבע ספרותית, וחוץ ממספר קללות אני לא מבין כלום. לדעתי יש לזנוח מיד את לימודי הערבית הספרותית בבתי הספר ולהשקיע בערבית מדוברת בכדי להגיע למצב שבוגרי התיכון יוכלו לנהל שיחה בסיסית בערבית.

הערבית היא שפה רשמית בישראל, אוכלוסיה גדולה מדברת ערבית ומחסום השפה הוא גדול. למעט חריגים, כל ילד ערבי בישראל מדבר עברית הרבה ה יותר טוב ממה שילד יהודי מדבר ערבית.

ומה קשורה הכותרת?

בחטיבת הביניים ,במשך שנה שלמה, למדנו בעל-פה את הסיפור "הקוף והגבינה" בערבית. זה מה שלעזיזה (כך קראנו למורה היהודיה לערבית) היה ללמד אותנו.

הוליקראפ בגוגל מקומות

גוגל מקומות, או מקומות Google בשמו הרשמי, מאפשר לבעלי עסקים ליצור נוכחות על גבי שרות המפות של גוגל:

השתמש ב-'Google מקומות' כדי ליצור את הרישום שלך, ללא תשלום. כאשר לקוחות פוטנציאליים יחפשו מידע מקומי באתר המפות, הם ימצאו את בית העסק שלך: הכתובת, שעות הפתיחה ואפילו תמונות של חזית בית העסק או המוצרים. השירות קל, בחינם ואינך זקוק לאתר משלך.

אחד מהעסקים הראשונים שעשו שימוש בשרות היא חברת הוליקראפ – תיווך עיסקאות נדל"ן. החברה הממשלתית, בבעלות פרטית,תדאג לכל האישורים שאתם צריכים!
google-places-11.jpg

כרגע יש להמתין שנציג גוגל יתקשר לאימות הפרטים.

google-places-2.jpg

לא למתן זכות הצבעה לישראלים בחול

לפני המון שנים היתה לי שכנה שעלתה ממדינה אירופאית ושמרה על אזרחותה הזרה. אותה מדינה מאפשרת לאזרחיה המתגוררים בארצות אחרות להצביע בבחירות למוסדות השלטון. באותה תקופה נערכו באותה מדינה בחירות ומבין שני המתמודדים אחד היה באופן ברור פרו-ישראלי. השכנה ספרה שהיא דווקא תצביע עבור המתמודד השני שכן הוא טוב יותר עבור המדינה. מדובר במקרה של נאמנות כפולה שהיא כמובן בעייתית והיא נוצרה בעיקר עקב מתן אפשרות ההצבעה בחול.

לדעתי אזרח צריך לבחור את מוסדות המקום בו נמצא מרכז חייו. אם הוא מחליט להתגורר בארץ זרה אין המשמעות שהוא מוותר על אזרחותו אך אין הוא אמור לקבוע את גורל המדינה אותה עזב.

ניתן להגדיר את מקום מרכז החיים בצורות שונות. מספר גופים עושים זאת: מס הכנסה, ביטוח לאומי, קופות החולים ועוד. הקביעה של גופים אלו היא בהקשר כספי שאין לכרוך אותו בנוגע לזכות הבסיסית לבחור את מוסדות השלטון. ניתן גם לקבוע פרק זמן של שהות בחול לפני שמחליטים על שינוי במיקום מרכז החיים אך לא ניתן לקבוע במדוייק. האם דוקטורנט ישראלי בחול העתיק את מרכז חייו לאחר ארבע שנים? ומה עם מי שעובד ארבע שנים בחברה זרה ללא כל זיקה לישראל? אני חושב שלא ניתן לתחום את הקביעה בזמן.

אני מעריך כי מספר הישראלים שמרכז החיים שלהם נמצא בארץ והם שוהים בחול הוא קטן. כמה קטן? קטן מאד!

סיעת ישראל ביתנו הגישה הצעת חוק (קובץ rtf בחלון חדש) שמבקש לקבוע כי כל מי שמחזיק בדרכון ישראלי בתוקף מעל 10 שנים יהיה זכאי להצביע בחול. מסתבר שסיעת הליכוד הקימה ועדה בראשות ח"כ מיכאל איתן שקבעה אמת מידה אחרת: ישראלים ששוהים עד 6 שנים בחו”ל וביקרו בישראל 40 יום לאורך תקופת שהייתם בחול. למה 6 שנים? למה 40 יום? באמת לא ברור. מיכאל איתן, אותו אני מעריך מאד, מתרץ את החוק בכך שהוא יעודד ישראלים בחול לחזור לארץ. על מה בדיוק הוא מבסס את הקביעה שלו? אולי הופעה של שלמה ארצי ביום העצמאות תעורר בהם געגוע חזק יותר?

טוב יעשה הציבור הישראלי אם יודיע לחברי הכנסת כי הוא מתנגד לכך שאנשים שאינם מתגוררים בארץ יקבעו את גורלו.

נגד שחרור מאות מחבלים בתמורה להחזרתו של גלעד שליט

נושא "עסקת שליט" לא יורד מסדר היום והגיע הזמן לומר את דעתי. טיעונים כמובן יש לכאן ולכאן ולכל טיעון שאעלה מיד ימצא טיעון נגדי.

מחשבות מרכזיות:

  • שחרור מחבלים מגדיל את הסיכוי לפיגועים עתידיים. זוכרים את שיח' יאסין? ההוא שהקים את החמאס לאחר ששוחרר בעיסקת גיבריל (ושוב נתפס ושוחרר בעסקת סוכני המוסד ולבסוף חוסל).
  • שחרור מחבלים מחזק את החמאס וכמובן מחליש את הקולות הפלשתינים המתונים (יש כאלו אני מניח).
  • למה בכלל לסכן חיילים בלכידת מחבלים?
  • עידוד הטרור (לא שחסר לו משהו).
  • החברה הישראלית חזקה מספיק ותקבל את דחיית העסקה אך דרושה החלטה אמיצה של ראש הממשלה.
  • תפקיד החיילים הוא להגן על האזרחים – זו העבודה שלהם.

עם כל הצער והרצון לראות את גלעד חוזר למשפחתו אני מתנגד לעסקה המתרקמת.

לא רוצה להיות אזרח ישראלי? התגייס למילואים!

תעודת משרת מילואים פעיל מקנה מגוון הטבות. בין השאר, משרד הפנים מעניק למחזיקי התעודה מספר הנחות על אגרות בתחום הדרכונים (pdf בחלון חדש) כגון 50% הנחה על הוצאת דרכון (שווי של 85-110 ש"ח).

בנוסף ישנן הנחות על מגוון פעולות בתחום חוק השמות וחוק האזרחות (pdf בחלון חדש). ביו ההנחות נמצאת אגרה מעניינת:

אישור על מסירת הצהרה על אי רצון להיות אזרח ישראלי, למעט אישור ראשון

pnim.PNG

כלומר, רוצים להגר לחול ולהצהיר שאתם לא רוצים להיות אזרחי ישראל? התגייסו למילואים וקבלו הנחה!

נחנך גן יפתח

היום אחר הצהרים נחנך גן יפתח. הגן, הממוקם ברחוב רענן בחיפה, נקרא על שם סגן יפתח שרייר ז"ל אשר נפל בקרב במלחמת לבנון השניה בכפר מרון א-ראס.

על הגן כתבתי כבר בעבר. על המצב הירוד של המתקנים ועל סגירתו. גם על יפתח כתבתי וכן על הרעיון להנצחה. בחודש יוני השנה כבר הותקנו המתקנים והיום כאמור נערך טקס חנוכת הגן.

בטקס נכחו להערכתי כשלוש מאות איש. בני משפחת שרייר, חברים, שכנים אנשי שכונת כבירים וכבביר. אנשי הצבא בעבר ובהווה: מפקד גדוד 101, מפקד האוגדה, גל הירש (מפקד האוגדה בזמן המלחמה). ראש העיר יונה יהב, אפרים סנה וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

האב, עמי:

ami-1.JPG

האחות, יונת:

yonat-1.JPG

המג"ד:

magad-101.JPG

יונה יהב וההורים, יפה ועמי:

yahav-1.JPG

אהוד אולמרט:

olmert-1.JPG

היה טקס יפה ומכובד. קצר וקולע. רק לך תסביר לקטנה שהכל מתעכב ביותר מחצי שעה רק בגלל שאיזה ראש ממשלה לשעבר מאחר.

כתבה ב- ynet

ידיעה ב- nrg

רדיו חיפה

רגיש, מתחשב וחבר טוב

אתמול בערב הלכתי לאסיפת ההורים בגן של הקטנה (גן חובה). הריטואל הקבוע שבו כל הורה מציג את עצמו ומספר קצת על הילד שלו חזר גם השנה:

הילד שלי הא רגיש, מתחשב בזולת, חבר טוב, שמח, מנהיג מלידה …

הורים יקרים, יש לי חדשות בשביל חלקכם: הוא לא קיבל את זה מכם! אחרת איך אפשר להסביר את צלצולי הפלפון הבלתי פוסקים במהלך האסיפה והטיילת שלכם החוצה בכדי לקשקש בטלפון. הגדילה לעשות אמא אחת שפשוט ענתה לשיחה ודיברה במהלך האסיפה.

טיול עם ילדים – תל דן, נחל חרמון תחתון, שניר, חורשת טל ועוד

לפני כחודשיים טיילנו באיזור עין גדי וכעת חזרנו מטיול בן ארבעה ימים באיזור הצפון. איזור הגליל העליון מוכר לי היטב מתקופות מילואים ארוכות אך טיול עם ילדים היא חוויה שונה ומהנה.

התחלנו ביום ראשון לקראת הצהרים בטיול בשמורת תל-דן. המסלול קליל, המון צל אך המים קפואים. הייתי בשמורה הזו לפני כשנתיים וללא ספק השנה הזרימה בנחל, כמו גם בנחלים הנוספים בהם בקרנו, חזקה יותר. בשמורה יש עץ הנקרא העץ של פו על שם ציורי העצים של מילן בספרי פו הדוב.

העץ של פו - שמורת תל דן

אחר הצהרים, לאחר ליקוק גלידה במקדונלדס (ארבע בעשר), הגענו לבית הארחה בתל-חי. נתחיל מהסוף – המקום לא מומלץ! שטח בית ההארחה יפה ומטופח. מדשאות גדולות ונוף מקסים אך החדרים צפופים מאד, לא נקיים ובעלי ריח לא מלבב.

בהתאם להמלצה מקולגה מקומית קפצתי לפיצריה משפחתית נחמדה בקרית שמונה בשם הפיצה שלי. פיצה משפחתית משובחת, כולל תוספות ובקבוק שתיה עולה 55 ש"ח. ארוחה משפחתית על הדשא ברוח הנעימה סגרה את היום. ארוחת הבוקר בבית ההארחה די עלובה. באמת שאין לנו דרישות מוגזמות ולמרות שקשה לקלקל חביתה, נרשמה הצלחה בכך. בנוסף הירקות עייפים. טוב, נפסיק לקטר, באנו להנות.

טיפ: הגיעו למסלולים לפני 10 בבוקר. פשוט אין אנשים והמסלול יהיה כמעט פרטי. כשתסיימו תראו את המוני המטיילים עומדים בתור.

בשני בבוקר נסענו לנחל חרמון תחתון. הכניסה נמצאת מזרחה מקיבוץ שדה נחמיה. פניה ראשונה שמאלה לדרך עפר ולפי השילוט עד לחניון האקליפטוסים. המים נעימים, הזרימה חזקה. מומלץ להביא כלי ציפה כמו אבובים או מזרוני ים (פשוטים עולים 10 שקלים ומתאימים מאד). המסלול כולו בצל וניתן בכל רגע לעלות על הגדה ולצעוד חזרה לרכב בשביל נוח.

נחל חרמון תחתון

בדרך תמצאו גם חבלי טרזן:

נחל חרמון תחתון

את שעות הצהרים המאוחרות העברנו בשיט קייקים בכפר בלום. לאחר סיור בנחלי האיזור התרשמנו שהמסלול של קייקי הגושרים מהנה יותר אבל הילדים נהנו בכל מקרה.

את ארוחת ערב בילינו במסעדה מזרחית בשם למאר (לשעבר רוזמרין. טלפון 04-6997808) הנמצאת בכניסה הדרומית של בית הילל ונקראת על שם בתו של בעל הבית. מנה עיסקית המוגשת כל היום עולה 40 ש"ח וכוללת מבחר סלטים, שני שיפודים, תוספות וקינוח (ללא שתיה). טעים וזול.

בשלישי בבוקר קפצנו לשמורת נחל שניר הסמוכה. במידה ותגיעו מוקדם תקבלו נחל פרטי ותוכלו לרבוץ לאורך הנחל ללא צפיפות. אנחנו השארנו מכונית אחת בסוף המסלול בחניון של קייקי הגושרים (תשאלו בכניסה לשמורה במידה ואתם לא מוצאים) ובכך חסכנו הליכה חזרה שהיא ברובה ללא צל. המסלול נוח וקל, צל רב ומים נעימים מאד. מתאימים בדיוק למלחמות מים.

מלחמת מים בנחל שניר

בשעות הצהרים חלק מהילדים רצו ללכת להחליק על הקרח במרכז קנדה במטולה. הגדולה ואני יצאנו לחפש קצת תרבות. התכוונו לנסוע למוזיאון האדם הקדמון בקיבוץ מעיין ברוך אך מהשילוט הסתבר כי שעות הפתיחה הן בין 9 ל- 12 בבוקר. למזלנו במקרה המוזיאון היה פתוח ונהננו מהדרכה מרתקת של אמנון, האיש שמאחורי המקום.

לאחר הסיור במזיאון קפצנו לביקור באנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים אשר נמצאת ליד שאר ישוב מול הכניסה לקיבוץ דפנה. מקום יפה ומטופח ומומלץ להגיע גם בשעות החשכה שכן במקום תאורה מעניינת. כך עשינו לאחר ארוחת הערב במסעדת פוקצ'ה המשובחת.

ביום הרביעי נסענו לנוח בשמורת חורשת טל. המקום נמצא בלב חורשת אלונים ענקיים כך שיש המון צל ודשא רחב ידים. הילדים שמחו מתעלות המים הקרירים, בריכת השחיה ממימי הנחל, מגלשות מים לקטנים ולגדולים (לגדולים בתשלום נוסף של 10 ש"ח ל- 5 גלישות).

שמורת חורשת טל

חזרנו עייפים אך מרוצים 🙂