מכירת קישורים בכתבות עיתונאיות?

קראתי את הכתבה של עידן יוסף באתר NFC על התביעה של אדם שוב נגד מספר אתרי אינטרנט והופתעתי לגלות שישנו קישור על המילה "אינטרנט". קישורים כמובן לא מפתיעים אבל הקישור הזה נראה קצת לא קשור. כאשר העמדתי את העכבר על הקישור נתגלה לי הכיתוב המוצג בתמונה (החץ האדום שלי):

ncf-links.JPG

הקישור מוביל לאתר של חברת אלקטרו (אולי השם שלהם הוא פאוורפון) העוסקת בין השאר בקידום אתרים. מהצצה על הקישור עצמו ניתן להסיק שיש עוד מילים המקושרות לאתרים אבל לא מצאתי קישורים נוספים באתר:
http://www.nfc.co.il/redirectLinkedWord.aspx?WordID=31

אין לי בעיה בכלל עם מכירת קישורים (נהפוך הוא). השרות של TLA לדוגמה הוא מאד פופלארי בחו"ל (ומעט מאד בישראל) כולל גם האפשרות של מכירת קישורים בתוך הטקסטים – Inlinks. בתחום של קישורים בטקסטים פועלת גם חברת Kontera הישראלית אבל גם היא לא פונה לשוק הישראלי. ככל הידוע לי אין חברה בארץ העוסקת בתיווך בין מפרסמים לאתרי תוכן בנושא מכירת קישורים. כמובן שמכירת קישורים קיימת בארץ אבל בדרך כלל הדבר נעשה על-ידי חברות קידום האתרים או מול המפרסמים ישירות.

בכל זאת הופתעתי לראות אתר חדשות גדול מציב קישורים מסוג זה.

שוב על שימוש בדפדפנים ומערכות הפעלה בבלוגלי

לאור הגרסה החדשה של הדפדפן שועל-אש (שדרגו עכשיו ל- Firefox) יש מקום לבדוק פעם נוספת את פילוג השימוש בדפדפנים ומערכות הפעלה בבלוגלי.

דפדפנים:
71.1% – אינטרנט אקספלורר

  • 51.06% – גרסה 6.0
  • 48.78% – גרסה 7.0
  • 0.16% – אחרים

25.7% – שועל-אש

  • 65.3% – גרסה 2
  • 33.7% – גרסה 3
  • 1.00% – אחרים

1.21% – סאפרי
0.96% – מוזילה
0.64% – אופרה

מערכות הפעלה:
95.02% – חלונות
2.23% – לינוקס
2.16% – מקינטוש

הערות:

  •  הנתונים עבור חודשים ינואר-יוני 2008.
  • ישנה נסיגה באחוזי השימוש בשועל לעומת נתוני השנה שעברה. כנראה והמשתמש הממוצע בבלוגלי מתקרב לממוצע הכללי בפלטפורמות הבלוגים.
  • במחצית השניה של חודש יוני 2008, כלומר אחרי יציאת הגרסה הרשמית של firefox 3, אחוז משתמשי השועל היה 28.38% מחציתם גולשים בגרסה החדשה.
  • אנשי הלינוקס הזהרו. המקינטושאים מאחוריכם!

אני מצטרף לחרם על קטרפילר

קטרפילר היא חברה אמריקאית אשר מייצרת דחפורים וכלי צמ"ה אחרים (ציוד מכני הנדסי). אחד מהכלים העדינים שלה, ה- D9, נמצא בשימוש חיל ההנדסה של צה"ל (תמונות מהמילואים).

בין השאר הצבא משתמש בו בכדי להרוס בתים של פלשתינים, לבצע חישופים, לבניית גדר ההפרדה וגם היה מעורב במקרים של מות אזרחים. בעקבות השימוש של צה"ל במוצרים חברת קטרפילר קמו קבוצות הקוראות להחרים את החברה.

stopcat.jpg

אתמול החלטתי להצטרף לתנועה המחאה ולחרם נגד חברת קטרפילר בעקבות השימוש שנעשה במוצרי החברה לרצח אזרחים ישראליים בירושלים.

jerusalem-cat.JPG

ועכשיו תלכו לקורא את אדר.

בית זה מוגן על-ידי חוק דרומי

מילים רבות נכתבו על חוק דרומי.

הטיעון שחוזר שוב ושוב הוא שעכשיו יש "עונש מוות על עבירות רכוש" או שזהו  "חוק שמקדש את הקניין על חשבון החיים" אבל לדעתי הנקודה החשובה היא בדיוק מה שנכתב בהצעת החוק:

"… תחשב פריצה לבית מגורים או למשק חקלאי כתקיפה שלא כדין שנשקפת ממנה סכנה מוחשית …"

בקיצור, כאשר פורץ נכנס אלי הביתה הוא למעשה מסכן את חייו. לא בגלל שאולי יקח לי את ההעתק של פיקאסו התלוי אצלנו, אלא מכיוון שהוא מסכן את חיי.

בקרוב נראה את השלטים האלו על הבתים:

drumi-sign.PNG

הערה: אין לי אקדח אבל אל תגלו לפורצים.

האם אתה אדם? אמץ חתול או כלב!

כולנו מכירים את השימוש במבחני הטיורינג בצורת הקפצ'ה אשר נועדו להוכיח שאנו בני אדם ולא איזה רובוט המנסה לשלוח תגובה, להירשם לשרות, לשלוח מייל ועוד. ישנן צורות רבות ליישום של הקפצ'ה אך היום נתקלתי במשהו חדש (לפחות עבורי).

קבוצת מחקר קטנה במיקרוסופט הקימה פרוייקט בשם Asirra – (Animal Species Image Recognition for Restricting Access) אשר מבצע את המבחן על-ידי בקשה לזיהוי תמונות של חתולים וכלבים. בפני במשתמש מוצגות תריסר תמונות של חתולים וכלבים ועליו לסמן את כל תמונות החתולים. על מנת להקל על המשתמש, כאשר הוא עומד על תמונה מסויימת היא מוצגת בצורה מוגדלת.

are-you-a-human-1.PNG

כל התמונות נלקחות מאתר Petfinder.com אשר עוסק במציאת בית חם לחיות ולכן מתחת לכל תמונה של חיה מוצג קישור לאימוץ.

השרות ניתן בחינם כ- web service על-ידי מיקרוסופט וניתן להטמעה בשפות שונות. בנוסף קיים גם תוסף לוורדפרס לאישור תגובות (לא בדקתי).

סכנה בפתחי הניקוז

לפני מספר חודשים כתבתי על מצב מכסי הניקוז ברחוב החשמונאים בחיפה. בזמנו הסתבר כי, עקב עליית מחירי הברזל, נגנבו כל מכסי הניקוז ברחוב. עיריית חיפה כיסתה את חלקם בפח דק למניעת נפילת אנשים פנימה אך כי שהסתבר אתמול לאנדריי (אזרח ותיק בעיר) אין מכסי הפח עומדים במשקל מכוניות (צולם ברחוב החשמונאים).

no-steel

אני כמובן מבין את הבעיה של העירייה עקב גניבת הקולטנים אך יש כאן פשוט סכנה לציבור. תקן למכסים בישראל הוא ת"י-489 (2003) המבוסס על תקן ארופאי מקביל וקובע את עומס הבדיקה בה אמורים לעמוד המכסים השונים. כמובן שיש הבדל בין מכסה הממוקם על מדרכה, בצמוד לאבן שפה או במרכז הכביש אבל בכל מקרה ברור כי כיסויי הפח שמציבה העירייה אינם עומדים בתקן. אנא היזהרו.

תיקון חוק הספריות מסתמן כהצלחה – המשך

בשבוע שעבר כתבתי פוסט בנושא תיקון חוק הספריות ועל-כך כי מספר מנויי הספריות בחיפה זינק בחצי השנה האחרונה. הפוסט העלה מספר שאלות ותגובות ולכן ברצוני לעדכן.

באחת התגובות כתבה אורית:

רשויות רבות טוענות שהחוק אינו חל עליהן, משום שהספריות שהן מחזיקות אינן מוגדרות כספריה ציבורית על-פי החוק, ואינן נתמכות על-ידי משרד החוק במסגרת החוק הנ”ל

מנגד כתב דוברו של יוזם החוק ח"כ מלכיאור, ניר הרשמן:

חוק הספריות הציבוריות של ח”כ מלכיאור צובר תאוצה ואנו מדווחים כי למעלה מ- 90% מהספריות הציבוריות (212 מתוך 230) אכן כבר לא גובות תשלום.

עדיין לא הצלחתי לבדוק את הנושא אבל בהחלט ויש סיכוי כי שניהם צודקים. הכל תלוי בנקודת המבט. אולי ניר יוכל למצוא את התשובה.

בנוסף סיפר חזי אודות שמועה הטוענת כי המדינה חתמה על הסכם בלעדיות עם רשת מסויימת שתמכור ספרים לספריות. נושא זה עלה בשיחה טלפונית שקיימתי עם הגב' רונית ברזילי, מנהלת המחלקה לספריות בעיריית חיפה.

רונית תארה את השיטה על-פיה רוכשות הספריות ספרים. מסתבר כי משרד החינוך הטיל על גוף הנקרא מרכז ההדרכה לספריות לנהל את הרכישה. מרכז ההדרכה לספריות, המגדיר את עצמו כ"גוף עצמאי" (האם הכוונה לפרטי?), ערך מכרז בין ספקים שונים ובחר לעבוד עם מספר ספקים אשר נותנים את ההנחות הגבוהות ביותר מהמחירים הקטלוגיים של הספרים. הספריות יכולות לרכוש ספרים מספקים אלו בלבד. בנוסף מנהל גוף זה את רכש שאר הציוד לספריות (מדפים, שולחנות ועוד). מעבר לכך קיים בחיפה גם תקציב עירוני לקניית ספרים מחנויות שנבחרו לכך בעיר.

לגבי מספר המנויים בספריות העירוניות בחיפה לא דייקתי. על-פי הנתונים, כפי שנמסרו על-ידי רונית ברזילי, היו בסוף שנת 2007 20,520 מנויים ברשת. נכון לתחילת השבוע היו 26,809 מנויים – עליה של כ- 30%. המספר מקבל משמעות נוספת לאור העובדה כי בשנים האחרונות חלה ירידה במספר המנויים.

עידכון 30/06/2008: בהמשך לשאלה שעלתה בתגובות, רונית ברזילי מעדכנת כי: "כל תושב מרחבי הארץ יכול לשאול ספרים באחד מסניפי רשת הספריות בחיפה וזאת כנגד הפקדת צ'ק  פיקדון". עושה רושם שעיריית חיפה פועלת נכון!

תיקון חוק הספריות מסתמן כהצלחה

כאשר הגדולה שלנו החלה לקרוא ספרים באופן עצמוני עשינו מנוי בספריה העירונית. הביקור הדו-שבועי לערך בספרייה נתן גם לי תרוץ לחזור לקרוא מעט. ביום שישי הגעתי עם הגדולה לספריית יד-לבנים בכדי להחליף ספרים. הספרנית בישרה לנו כי פג תוקף המנוי וכי יש לחדשו. היא אמרה כי כעת המנוי ללא תשלום וכי ניתן לקחת רק שני ספרים ולכן אם ברצוננו להמשיך לקחת שלושה ספרים בכל פעם, עלינו לפתוח מנוי נוסף. הסכמנו. מספר המנוי הישן שלנו היה קטן מאלפים ואילו החדש היה גדול מעשרים ואחד אלף! ציינתי בפניה את העובדה שהמספר קפץ במאות אחוזים תוך פחות משנה והיא הסבירה כי "מאז נכנס לתוקפו התיקון החדש לחוק הספריות, אשר בין השאר ביטל את דמי המנוי, ישנם אלפי מצטרפים חדשים בכל חודש לרשת הספריות העירוניות בחיפה" (לא ציטוט מדוייק).

lib-card

לא בכל יום אנו נתקלים בחוק המשפיע באופן ישיר ומיידי כל-כך על הציבור. התיקון לחוק הספריות התקבל ביוזמת ח"כ מיכאל מלכיאור מתנועת מימד. מספר עיריות, כגון חולון וחיפה, הודיעו כי יתחילו לאכוף את החוק החל מתחילת שנת 2008 ולפחות בחיפה אכן הדבר מיושם (לא ברור לי מתי בדיוק החוק אמור לחייב את שאר העיריות בארץ). אני לא יודע לצטט מחקרים הקושרים בין קריאת ספרים לבין ידע/אוצר מילים/יכולת ביטוי והבעה (ועוד) אבל לי הקשר הוא ברור. הדבר בולט אצל הגדולה שרק היום אמרה "נקלענו לרחוב ללא מוצא" – באמת כדאי לשים תמרור מתאים ברחוב שפרעם (בלוג חינם למי שיודע איפה זה).

בהנחה והמידע אותו מסרה לי הספרנית נכון, ואין כאן איזו אחיזת עיניים, מגיע כל הכבוד לח"כ מלכיאור ולכל מי שקידם את החוק!

סטודנט תובע את אוניברסיטת בן-גוריון בגין נזקי השביתה

איתמר שיאון, סטודנט באוניברסיטת בן-גוריון, תובע את האוניברסיטה ואת ועד הסגל האקדמי הבכיר בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו בעקבות שביתת המרצים השנה.

law1

בבלוג חדש בבלוגלי, הנקרא בעיקר ענייני אוניברסיטת בן גוריון, מציג איתמר את כתב התביעה ואת כתבי ההגנה. בית המשפט הציע הליך של גישור אך הנתבעים לא מעוניינים בכך. נראה לי שמדובר במשהו די תקדימי שעשוי להשפיע על סטודנטים רבים. שווה לעקוב.