ניסיון ראשון עם שרות גוגל איחסון

לפני זמן מה גוגל הודיעה על שרות חדש הנקרא Google Prediction API (גוגל חיזוי) אשר מאפשר "להאכיל" את הקופסאות השחורות של גוגל בסדרות גדולות של נתוני קלט ופלט ולאחר תהליך של אימון (training) ניתן לקבל חיזוי של הפלט על-פי קלט חדש. גוגל חושפים כאן שרות שהם משתמשים בו לדוגמה לצורך זיהוי אוטומטי של שפות בשרות התרגום שלה או בזיהוי דואר זבל בגימייל. בגדול משהו בסגנון של רשתות עיצביות למי שמכיר.

לאורך השנים עסקתי לא פעם בתחום המקצועי שלי בחיזוי: חיזוי צריכת מים, התנהגות רשתות מים, זיהוי זיהום ועוד.אפילו רק לצורכי מחקר הייתי רוצה להתנסות בשרות החיזוי החדש של גוגל. השלב הראשון בתהליך הוא הכנת סדרות הנתונים לצורך אימון מודל החיזוי והעלאתן לשרות האיחסון החדש של גוגל.

גוגל איחסוןGoogle Storage for Developers – הוא למעשה שרות איחסון בענן הדומה מאד לשרות האיחסון הותיק של אמאזון S3. ב- S3 אני משתמש כבר מספר שנים בעיקר לצורכי גיבוי אבל עשיתי בו שימוש גם לצורך הגשת קבצים סטטיים בבלוגלי. השרות של אמאזון טוב, יציב (לרוב) ויחסית זול. השרות של גוגל כרגע מתומחר מעט יותר גבוה אבל קבלתי שטח לנסיונות בנפח של 100GB כך שאני יכול להתפרע. יתרון מיידי שאני רואה לשרות של גוגל הוא התמיכה באובייקטים גדולים מאד. אם S3 מגביל את הגודל של כל קובץ ל- 5GB, לפחות על הנייר גוגל תומכת בגדלים של מאות גיגות. ההתעסקות בפיצול קבצים היא מתישה.

בניגוד לעשרות הכלים, תוספים לדפדפנים, ספריות קוד ועוד הקיימים עבור S3, לשרות החדש של גוגל כמעט ואין דבר. גוגל מספקים ממשק גרפי בסיסי ביותר (Google Storage Manager) וכלי חופשי להפעלה משורת הקוד לביצוע כל הפעולות(GSUtil).

יש לי כבר סקריפט המגבה כל יום את כל הקבצים בכל חשבונות האיחסון שברשותי לאיחסון של אמאזון. הדבר מתאפשר בעזרת ספריית ל- PHP בשם Amazon S3 PHP Class. הספרייה המקבילה לאיחסון של גוגל נמצאת עדיין בחיתולים ורק לפני זמן קצר התווספה האפשרות להעלות קבצים. מלפני יומיים, לאחר שינוי קל של הסקריפט הקיים, כל הקבצים של הבלוג הזה מגובים גם לשרות של גוגל.

אלעד בבלוגלי מגובה לאיחסון של גוגל

השלב הבא יהיה למצוא את הבעיה המתאימה לבדיקה בשרות החיזוי החדש, הכנת קבצי האימון והעלאתם לאיחסון של גוגל. יהיה מעניין.

מאט הרקדן עבר דרך ישראל לעזה

לפני כשלוש שנים ביקר בארץ מאט הרקדן. במהלך אותו ביקור הוא ביצע ריקוד המוני בכיכר דיזינגוף בתל-אביב.

ביום רביעי שעבר מאט נחת בישראל ולטענתו בביקורת הגבולות הסתכלו עליו כאילו "חירבן" בתוך הדרכון שלו שהיה מלא בחותמות מלבנון, פקיסטן, אפגניסטן ועירק. למחרת עבר מאט לעזה דרך מעבר ארז ונהנה ללכת לבד במנהרת הולכי הרגל.

מאט הולך לעזה

הוא מתאר איך נרדם לקולות הילדים המשחקים בחוף הים של עזה והנשים המעשנות נרגילות במסעדה כאשר ברקע מפטרלות ספינות חיל הים.

מאט מתארח בעזה

מאזורינו המשיך מאט לערב הסעודית וצריך לחכות ולראות האם ישראל או עזה מככבים בסרטוני הריקודים שלו.

תוסף תגובות באזז

בתחילת פברואר, אחרי שגוגל הוסיפו את שרות גוגל באזז, כתבתי פוסט בשם "מי צריך בלוג,יש באזז" בו תארתי מצב שתגובות לפוסט המתפרסם גם בבאזז, נכתבות חלקן בבאזז. במקרה ההוא הדיון כולו עבר מהבלוג לבאזז.

לפני זמן מה העברתי את הבלוג שלי מבלוגלי להתקנה רגילה של וורדפרס והתחלתי לעשות סדר במחלה. עוד יש לא מעט דברים לסדר אבל לנושא התגובות בבאזז כנראה נמצא הפתרון בעזרתו של תוסף נחמד אשר מחפש בבאזז את הפוסט שלכם ומציג את התגובות שפורסמו שם כחלק מהתגובות הרגילות.

תגובות הבאזז מודגשות

התוסף

התוסף נקרא Buzz Comments ופותח על-ידי כריסטופר סטיקל. למרות התמיכה המובנית בלוקליזציה נאלצתי לערוך מספר שינויים קטנים בקבצי המקור אשר כמובן הועברו, יחד עם קבצי התרגום, למפתח. עד שהשינויים ישולבו בגרסה רשמית מי שרוצה להשתמש בו כבר כעת יאלץ להורידו מעמוד זה (למטה) ולהתקין ידנית. כאשר תצא גרסה חדשה יתקבל עידכון בעמוד התוספים אבל גם אז רצוי לוודא שהגרסה החדשה תומכת בעברית.

איך זה עובד?

המינימום שצריך להגדיר בתפריט הגדרות -> תגובות באזז זה את כתובת הדוא"ל של פרופיל הגוגל שלכם בו מתפרסם הבאזז של הבלוג. לאחר ההפעלה, התוסף מחפש את הפוסטים שלכם בבאזז ומציג לגולשים את העתקי התגובות ממנו ברצף הכרונולוגי המתאים יחד עם התגובות הרגילות. התגובות שמקורן מבאזז לא נשמרות אצלכם בבסיס הנתונים אלא הזיכרון במטמון זמני. כמו-כן מתווספת אליהן הפניה אל התגובה בבאזז.

אגב, את הצבע הירקרק והמזוויע ברקע של התגובות המגיעות מבאזז ניתן להשיג באמצעות קוד CSS שכן התוסף עוטף את התגובות בתג from_buzz.

שימו לב: לעיתים יכול לקחת זמן רב (גם ימים על-פי המפתח) עד שתופענה התגובות הראשונות בפוסטים אך מניסיון שלי זה קורה די מהר.

הורדה

תגובות באזז גרסה 0.9.2 בעברית

רוצים לנסות?

גשו לפוסט הזה בבאזז והשאירו תגובה. חזרו לכאן אחרי זמן מה וראו אותה גם פה.

טיול עם ילדים – לינה בגן גורו ונחל הקיבוצים

בליל חמישי האחרון התארחנו* ללינת שטח בפארק האוסטרלי גן גורו אשר נמצא צמוד לקיבוץ ניר דוד בבקעת בית-שאן. הגענו לגן לפנות ערב ונטינו את אוהלינו (המושאל, זה על המחצלת). הקבוצה כללה מספר משפחות, סה"כ כ- 25 הורים וילדים.  

המאהל

עד לחשיכה הבנות נהנו לשחק במבוך הצמחים הגדול ובעיקר לרוץ מכאן לשם ובחזרה. לאחר שהחשיך יצאנו לסיור לילי בגן בהדרכתו של נדב שעונה על כל השאלות עוד לפני שנשאלו ומפרק צנפות כאילו היו אגוזים.  

נדב מפרק צנפה

מסתבר שחלק מהחיות דווקא מעדיפות את שעות הערב ומגלות ערות מפתיעה. האמו לדוגמה גילה עניין רב בפנסים שלנו ומאד רצה לנקר אותם. גם הקזואר גילה בנו עניין אבל לא יצא טוב בתמונות, תמיד דופקים את השחורים.  

אמו - Emu

לאחר ביקור אצל מספר חיות הגענו לשטח של הקנגרו. הקנגרו היא חיה הפעילה בלילה המסתובבת בלהקה. חוץ מהבת הקטנה שלנו כולם הסכימו שהיא חמודה וידידותית. הקטנה העדיפה לשמור מהם מרחק ביטחון הולם. קבלנו מנדב גרגירי תערובת להאכלה ויצאנו למשימה. הקנגרו כבר יודעים את העבודה שלהם. ברגע שמתקרבים אליהם עם יד אחת מושטת ופנס בשניה הם מתקרבים, בזהירות, ופשוט אוכלים. מסתבר שכמו כולנו, גם הקנגרו אוהב שמלטפים אותו.  

קטנצי'ק

שאחרי זמן מה בחברת הקנגרו המשכנו לקואלות ולמזלנו פגשנו אותן ערות שכן רוב שעות היום והלילה הן פשוט נמות להן. במעט הזמן שאינן ישנות הן אוכלות. 

שוב עלי אקליפטוס?

את הערב סיימנו בקומזיץ מסביב למדורה שארגן הצוות (תפ"א, תה, אבטיחים, עוגיות). באירועים כאלו אני תמיד חושב שהמבוגרים אוהבים תפוחי אדמה שרופים יותר מאשר הילדים (הערה קטנה לצוות: אל תחסכו בתפ"א). 

קומזיץ

כשקמנו, לאחר ארוחת בוקר של לחמניות, ממרחים, שוקו וקפה על מרפסת משרדי הגן, התארגנו לסיור באור יום לפני שפותחים את הגן לציבור הרחב. פגשנו את הקוקברה הצוחקת, קנגרו חולדה, גואנה, קקדו, וואלבי אבל ללא ספק גולת הכותרת היה הביקור בציפוריה החדשה שנפתחה בגן. הציפוריה היא מבנה עם גג רשת בו גרים תוכים שונים אבל בעיקר מסוג לורי. רוב הציפורים פעילות בשעות הבוקר כך שזו השעה הטובה ביותר לפגוש אותן. נדב צייד אותנו בשיפודי פירות (תפוחים, מילונים ועוד) ונכנסנו לביתן. תוך דקה עשו התוכים את המוטל עליהם.

גדל לי איש על הרגלים

לאחר שנגמרו הפירות המשכנו אל אזור הקנגרו בכדי לוודא שאכלו ארוחת בוקר. בהזדמנו זו הצלחנו לראות גם גור קנגרו עושה חיים בכיס של אמא שלו.

היי, גם אני רוצה

למרות הסקפטיות הראשונית של אם הבנות, כולם סיכמו את החוויה בצורה חיובית. רעיון לסטרטאפ: מיזוג באוהל 🙂

נחל הקיבוצים

לאחר קיפול האוהל, קצת אחרי השעה תשע בבוקר, עזבנו את גן גורו לכיוון מזרח לביקור וטבילה בנחל הקיבוצים. לבאים ממערב על כביש 669 יש לעבור את קיבוץ ניר דוד ולפנות ימינה לכיוון ירושלים. מיד לאחר הפניה יורדים מהכביש לצד ימין, עוברים דרך שער צהוב ואחרי דקה מגיעים למגרש החניה. רוב האנשים מסתפקים בהצטופפות ליד החנייה ושולחנות הפיקניקים אבל כדאי לבחור באפשרות אחרת.

יש אפשרות אחרת

לוקחים רק את מפתחות הרכב, מים, כובע, ומזרון ים (חובה). בקצה מגרש החניה חוצים את הגשר לגדה הצפונית ושם פונים שמאלה בדרך העפר. הולכים בשמש כעשר דקות (בדרך רואים עוד גשר מצד שמאל אבל ממשיכים ישר) עד שמגיעים לעץ דקל מצד שמאל על שפת הנחל. כאן מנפחים את המזרון ונכנסים למים. המים נעימים מאד ומגיעים עד לגובה של כמטר וחצי. הזרימה איטית ורגועה. בדרך מגיעים לשני הגשרים (שהוזכרו קודם) אותם ניתן לחצות בשתי דרכים. הפראיירים שצריכים ללכת עם הקטנה יטפסו מצד אחד וירדו בצד השני. כל השאר יגלשו דרך מעביר המים.

לונה גל חצי טבעי

לאחר סתלבט של כשעה מגיעים עם הערוץ עד למגרש החניה. כאן אוכלים משהו ויוצאים לדרך. דבאל לייק.

תמונות רבות מגן גורו ונחל הקיבוצים אפשר לראות כאן.

* גילוי נאות: הוזמנו להתארח בגן גורו מטעם אנשי היח"צ.

עוד על שקיפות באיגוד האינטרנט

לפני כחודש פנו אלי מאיגוד האינטרנט הישראלי בכדי לבקש שאכהן כחבר בועדת הבחירות לועד האיגוד אשר יערכו לקראת סוף השנה. הסכמתי.

בסך הכל היו אמורות להתקיים שתים או שלוש ישיבות של הועדה ואכן לפני כשבועיים נערכה הראשונה. עלו מספר עניינים של פרוצדורה וכמה נושאים טכניים. לא נעשה תמלול של הישיבה אך נרשם פרוטוקול. שאלתי היכן נפרסם אותו והצעתי שנעלה אותו לאתר האינטרנט של חברי האיגוד. להפתעתי נתקלתי בסרוב של חברי הועדה לפרסום הפרוטוקול. לאחר דיון נוסף בדואר אלקטרוני הצביעו חברי הועדה נגד הפרסום. עקב הסרוב הודעתי לרימון לוי, נשיא האיגוד, כי אני מבקש להשתחרר מהתפקיד.

חשוב להדגיש כי אין בבקשתי לפרסום הפרוטוקול בכדי לטעון כי מנסים להסתיר משהו או חלילה שנעשות פעולות לא תקינות! אני פשוט חושב שיש בו פרטים שאולי יעניינו חלק מהחברים. בכל מקרה אני לא רוצה לקבוע מה מעניין, מה חשוב ומה לא.

נאמר לי "שככה זה בדמוקרטיה" וגם "במשטר דמוקרטי, הרוב קובע לא בגלל שהוא צודק, אלא בגלל שהוא זה הנושא בתוצאות ההחלטה" זה כמובן לא נכון שכן כולם, כולל אלו שהתנגדו, נושאים בתוצאות. במקרה זה החלטתי להתפטר שכן אי השקיפות היא נושא מרכזי לדעתי בהתנהלות הנהלת האיגוד.

אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר השקיפות היא אי הפרסום של התקציב השנתי. אנחנו נמצאים כבר אחרי מחצית משנת 2010 אך עד היום אין אנו יודעים מה היה תקציבו לשנת 2009 (וכמובן לא לשנת 2010). לאן הלכו  כשמונה מליון ש"ח?

נושא השקיפות באיגוד האינטרנט (או ליתר דיוק חוסר השקיפות) עלה כבר לפני כשנה באסיפת האיגוד השנתית. כבר אז הודיע רימון שהועד ישקול מה ואיך ניתן לפרסם מפרוטוקולי הועד. לצערי לא היתה כל התקדמות מאז. כאמור לקראת סוף השנה תעריכנה הבחירות לועד. אני מקוה שהשנה יבחרו נציגים חדשים אשר יראו את נושא השקיפות בצורה שונה מהועד הנוכחי.

לפני כשנה הצטרפו חברים רבים לאיגוד האינטרנט בעקבות פרסום של רועי שלומי. בחודש הבא יתבקשו אותם חברים לחדש את חברותם באיגוד בכדי שיוכלו להשתתף באסיפה השנתית ולבחור ולהיבחר לועד המנהל.

אני מבקש ממי שיכול שיחדש את חברותו.

רענון חשבונות POP3 בגימייל

רענון pop3

העובדה שניתן לקבל דואר חיצוני ב- POP3 לחשבון הגימייל זה לא חדש. אבל מסתבר שאני בפיגור של כארבעה חודשים שכן רק השבוע גיליתי שניתן לבצע רענון לחשבונות ה- POP3 מכפתור 'הרענון' בממשק של גימייל.

האפשרות עדיין לא הפכה לרשמית ונמצאת כרגע במעבדה. בכדי להפעיל אותה יש להיכנס לדפדפת ה- Labs תחת Settings ולהפעיל את Refresh POP accounts. שימו לב שבמידה ותבדקו את החשבון בתכיפות גבוהה תקבלו את ההודעה הבאה:

POP3 נבדק לפני זמן קצר מדי

הבלוג עובר שרת

לרגל השמועות כי בלוגלי ייסגר בסוף החודש החלטתי גם אני לעבור מהשרת הנוכחי של בלוגלי לשרת אשר שימש אותנו בתחילת הדרך.

אני ממש בתחילת ההתאקלמות כאן אז במידה ואתם רואים דברים שבורים אשמח אם תודיעו לי.

(תמונת כותרת)

חסמבה, חסמבה, חסמבה

המסייר בירושלים רגיל לשמוע סיפורים על דויד המלך, ישו הצלוב וסולימאן המפואר. בתל אביב, הגיבורים בהכרח צעירים וארציים יותר. בסיורו של אורי קציר "מסע תל אביבי בעקבות חסמבה" כיכבו ירון לונדון והרוקח גרינוולד, ובני דמותם ירון זהבי והרוקח שחורי הבדיוניים, לכאורה; שכן כאשר הצביע אורי על חלון בית המרקחת "תרופה" בפינת דיזנגוף-ז'בוטינסקי, אליו טיפס ירון ולחש לרוקח "הדודה ציונה מבקשת שתי טבלאות מגן-דוד", היטשטשו הגבולות בין הנאראטיב ההסטורי והחסמבאי.

בעומדנו לנוכח בניין המשטרה הבריטית-דאז, כמה מטרים במעלה רחוב דיזנגוף, שלף אורי מתרמילו ספר צהוב מיושן ובלה מדפדוף, מקבילו התל אביבי של ספר הספרים הירושלמי. שמענו איך שיבח אהוד השמן "אייזן בטון" את נהג מכבי האש (שדמותו נבעה אולי מאפרים קרסנר, שכנם של יגאל מוסינזון ומשפחת לונדון בבית הקטן ברחוב מוצקין ממש מאחורי המשטרה, מפקד כבאי העיר במקצועו ואיש הש"י בעיסוקו החשאי), לאחר שהתיז בזרנוקו על השוטרים הבריטיים שבפתח הבניין;  נדמה היה כי עוד רגע יסיע אהוד את מכונית המשא, הכבל ינתק את סורגי החלון בקומה השניה, והמפקד ירמיהו יזנק ממקום מאסרו אל המונית שתוביל אותו לבית האדום של מועצת פועלי תל אביב (שניצב בשעתו ליד מלון שרתון דהיום, וגם לשם הגענו בהמשך הסיור).

בגן העצמאות, בשער בית הקברות המוסלמי הישן, הסביר אורי בצער כי מלון הילטון הסמוך הוקם בשנות הששים ממש מעל המערה החשמלית. הילד היחיד (בגילו) בקבוצה שאל לבסוף בדחילו, האם המערה היתה קיימת באמת?

לאחר שני ספרים מיצה מוסינזון את ימי המנדט, ושלח את החסמבאים מתל אביב השלווה אל אתרי האקשן של שנות החמישים – "האזור המסוכן" בנגב, מערות טורקלין ומחוזות הלגיון הערבי (זוכרים איך הדליק ירון חנוכיה במרומי הכותל המערבי, ואז נשמעה יריה, והספר הסתיים?) כך נאלצנו להסתפק בסיפורים ואתרים בצפון התל-אביבי הישן, שאינם קשורים (לכאורה!) לחבורה המופלאה – רצח ארלוזורוב ליד ככר אתרים העכשווית ושכונת מחלול המנדטורית (מקום מגוריו של אליהו חרמון?), ביתה של מרגוט קלאוזנר ברחוב בן-גוריון (ניהלה את "הבימה", והרי בצלאל לונדון, אבי ירון ובעל הבית של מוסינזון, היה שחקן!), לאה גולדברג והבית הכחול ברחוב ארנון (סיפור ילדים).

מן הון להון התגלגלנו עד בית הספר תל-נורדאו, שבו למדה תמר סגנית חסמבה; אל בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור, שם נקבר ככל הנראה רפאל כדורי, ובו נפגשה החבורה באישון-ליל, ואהוד השמן חמד לדני לצון והפחידו כרוח רפאים; שם קרה משהו גם בספר "חסמבה וההרפתקאות המופלאות בחופש הגדול", אבל זו היתה כבר החסמבה השניה, ואלה לא ממש נחשבים (אם כי מספרית הם מאכלסים 28 מתוך 44 הספרים, שפורסמו בין 1950 ל- 1994). ולבסוף, אל חוף בוגרשוב, שבו הוכיח אליהו חרמון את גבורתו בפעם הראשונה, ובו גם קרה משהו שקשור לאלימלך זורקין ונערי ההפקר בוק ג'ונס ודיליג'נס, אבל כבר היה חם מכדי לקלוט מה בדיוק.

אני ממתין בקוצר רוח לסיור הספרותי הבא של אורי. בעקבות אלון ורפי, בבקשה!

_______________________

הערה:  זהו פוסט אורח מאת גיסי, חגי שנידור, אשר היה אורחו של אורי קציר בסיור "מסע תל אביבי בעקבות חסמבה".