עירא מספר על שיחה מעניינת עם יוסף זילברפרב.
שיחה מרתקת עם יוסף זילברפרב
להגיב
רייצל קורי הכניעה את ישראל
על-פי הודעת שר החוץ האירי הושג הסדר עם ממשלת ישראל אשר הסכימה להעברת כל המטען שעל סיפון הרייצל קורי לרצועת עזה תחת פיקוח בינלאומי (ההדגשה שלי):
On Friday morning, an understanding was reached with the Israeli government whereby the Rachel Corrie would have approached the Israeli exclusion zone before accepting diversion to the Israeli port of Ashdod. At Ashdod, the cargo would have been unloaded and inspected under the supervision of UN and officials from the Irish Aid Division of my Department. The entire cargo, including what is understood to be 550 tonnes of cement, would then have been transported to Gaza. Two persons from the Rachel Corrie would have been permitted to accompany the cargo to the Israeli border crossing into Gaza at Erez.
In my view, such an arrangement would have offered a useful precedent for future humanitarian shipments, pending the complete lifting of the blockade.
בכך למעשה נכנעה ישראל ללחץ הבינלאומי והסכימה לשבור את המצור על רצועת עזה. מסיבות מוזרות ביותר סרבו אנשי האוניה להסכם:
This proposal was put to those on board the Rachel Corrie who, on Friday afternoon, after careful consideration and having thanked the Government for its efforts, declined to accept it. I fully respect their right to do so and to continue their protest action by seeking to sail to Gaza.
עכשיו רק נותר לראות האם ישראל, לאחר אי קבלת ההסכם ועצירת האוניה, תעביר את המטען לעזה. אני חושש שכן.
ניידת 78-982-62 פעם שניה
זוכרים את ניידת 78-982-62? היום פגשתי אותה פעם נוספת.
במרכז הכרמל בחיפה יש מקום חנייה אחד לפריקה וטעינה של סחורות המשרת עשרות בתי עסק. נחשו מי תפס אותו היום בסביבות 12 בצהריים? נכון, השוטר האמיץ שהלך לחלק דוחות ליד מעבר החצייה בצומת דרך הים.
בימי שישי העירייה מציבה פקח במרכז הכרמל שדואג שלא יחנו לאורך הנתיבים ובתחנות האוטובוסים. הפנתי את תשומת ליבו לניידת והוא סיפר לי שזו לא הפעם הראשונה והוא גם העיר לשוטרים בעבר. הבטיח לדבר איתם שוב. נעקוב.
עצירת המשט והטלת מצור – צד אחד של הפן המשפטי
מאז ההשתלטות הישראלית על אוניות המשט חוזרת הטענה כי הפעולה היתה בלתי חוקית מכיוון שבוצעה במים בינלאומיים שאינם תחת הריבונות הישראלית. אני כמובן לא משפטן ובטח לא מכיר את המשפט הימי אבל הנושא מעניין אותי. אזכיר רק שאני חושב שהפעולה מוצדקת אך בוצעה באופו לקוי.
אני לא מסוגל להציג את הטיעונים המשפטיים אך ברור לי שלא מדובר במשהו שחור או לבן אלא יותר בעל גוונים אפורים. לאחר הפעולה ניסיתי לקרוא קצת על האמנות הקשורות כגון אמנת ז'נבה הרביעית (לדוגמה סעיף 59). קיויתי שמשפטן מומחה בתחום ייתן לנו ניתוח של המצב אך עד כה טרם מצאתי פרסום כזה.
שלשום הוגש בג"ץ על-ידי מספר עורכי דין בתביעה לצו המורה על שחרור אנשי המשט. תשובתה של המדינה לבית המשפט כוללת התייחסות לנושא המצור וחוקיותו על-פי הדין הבינלאומי. כמובן שלא מדובר בניתוח אוביקטיבי אלא הצגת הדברים על-ידי אחד הצדדים אבל עדיין זהו חומר קריאה מעניין (ראו החל מעמוד 15). אגב, מעבר לפרשנות משפטית, המסמך כולל גם דברי שירה של נתן אלתרמן (כתגובה על דברי השירה בעתירה) ורשימה שמית (!) של אנשי המשט שהזדהו.
ואנשי לסה פסה התייחסו בקצרה לנושא ההגירה.
כמה מילים על המשט והפעולה
ממש בקצרה.
ישראל נמצאת בעימות צבאי עם היישות הזו שנקראת רצועת עזה. בהתאם לכך ישראל הטילה מצור על הרצועה ואיננה מאפשרת העברת סחורות באופן חופשי אלא בפיקוח הדוק. כפי שישראל הודיעה אין ספור פעמים בכוונתה לאכוף את המצור גם מכיוון הים.
לכן, ובצדק לטעמי, נשלחו כוחות בכדי לעצור את המשט. המטרה הושגה, המשט לא הגיע לעזה.
יחד עם זאת, אופן הפעולה היה לקוי לחלוטין. היו אופציות חלופיות לעצירת הספינות באופן טכני/מכני אפילו ללא עליה על סיפונן. שגה מי שהחליט לשלוח את הכוחות בלילה ומן האוויר.
לסיכומו של דבר: הפעולה מוצדקת, הביצוע לקוי.
אתמול, עם תחילת הדיווחים על הפעולה, הדף הראשי של CNN שעשע אותי:
מהירות הגלישה בישראל – דהמרקר, אולי תבדקו?
גיא גרימלנד והכותרת הראשית בדהמרקר הקפיצו אותי: "ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות הגלישה – מקום אחד לפני רואנדה, אחד אחרי ארובה".
כותרת המשנה טוענת: "מהירות הגלישה הממוצעת בארץ היא 4.12 מגה ביט לשנייה".
הכתבה למעשה מצטטת את גל מור שכתב היום פוסט בשם ישראל במקום ה-60 בקצב הגלישה העולמי, לא רחוק מקזחסטן. גל מציג נתונים השוואתיים של קצבי גלישה באינטרנט כפי שנמדדים על-ידי שרות הנקרא Net index. על פי שרות זה, כותב גל:
… בינתיים חבילת הגלישה הפופולרית היא של 5Mb …
ישראל נמצאת במקום ה-60 במדד עם קצב ממוצע של 4.12 מגה ביט, מעל קזחסטן ורואנדה, אך בפיגור אחרי מונטנגרו. הממוצע העולמי, אגב, הוא 7.67 מגה ביט.
תחושת הבטן שלי מיד אמרה שהנתונים מעוותים ושהמהירות הממוצעת האמיתית היא במקרה הטוב חצי. סיכוי קלוש שהנתונים של המדד הזה מהווים מדגם מייצג של הגולש הישראלי.
אין לי ממש מידע אחר אבל עיתון כמו דהמרקר בטוח יכול לברר. חיפוש קצרצר באתר משרד התקשורת העלה מצגת בנושא שרותי האינטרנט בישראל שהוצגה בדצמבר 2009 לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. נחשו מה? על-פי משרד התקשורת הממוצע הוא 2.6 מגה-ביט:
אמנם לא צריכים לקחת את נתוני משרד התקשורת כדבר מובן מאליו אבל צריך קצת ביקורתיות לנתונים. בכל מקרה בדבר אחד אני די משוכנע. הקצב בארץ נמוך והמחיר גבוה!
גוגל משלמת 68% מהכנסות הפרסום באתרי שותפים
אתמול פרסמה גוגל לראשונה את אופן חלוקת ההכנסות מפרסום באתרי שותפים. על-פי הודעתה גוגל מעבירה לשותפים 68% מההכנסות של אדסנס לתוכן. באופן כללי, עבור מי שלא מכיר את השרות, אדסנס לתוכן הן מודעות הפרסום של גוגל המופיעות באתרים רבים שאינם של גוגל. קיים גם שרות של אדסנס לחיפוש בו מוצגות מודעות במנוע החיפוש של גוגל המוטמע באתרים חיצוניים. חלוקת ההכנסות של אדסנס לחיפוש היא 51% לשותפים.
השרות של אדסנס הושק בשנת 2003 ומאז היו רק ניחושים לגבי צורת חלוקת העוגה. באופן אישי אני הערכתי שהחלוקה היא פחות טובה מבחינת השותפים ושלא קיים שיוויון בינהם. חשבתי שאתר גדול כמו הארץ, שלמיטב זיכרוני פעם הציג מודעות אדסנס, בוודאי מקבל אחוז גדול יותר מההכנסות מאשר איזה בלוג קטן. זה כנראה נכון, שכן, במענה לשאלה ישירה בנושא, הובהר כי כולם מקבלים 68% למעט שותפים גדולים עימם יש לגוגל הסכם פרטי ומיוחד. השורה התחתונה עבור הבלוגר הקטן היא שהוא מקבל 68% מההכנסות. נראה לי סביר.
לא ברורה הסיבה מדוע גוגל פתאום החליטה לפרסם את הנתון הזה? בהודעתה כתוב רק שהדבר נעשה "in the spirit of greater transparency" – ברוח של שקיפות גדולה יותר… מעניין. מחיפוש (בגוגל כמובן) עולה שממש לאחרונה נערכה חקירה בנושא באיטליה וכנראה התקרבו למצב בו בית המשפט היה מחייב את גוגל לחשוף את המספרים. אמנם היו איזכורים מקוטעים לפרשה אבל היא לא זכתה לכותרות בארה"ב.
נקודה מעניינת נוספת היא ההבדל בחלוקת ההכנסות בין אדסנס לתוכן (68%) לבין אדסנס לחיפוש (51%). האם המשמעות היא שכדאי יהיה לבעלי אתרים להציג תוצאות חיפוש ללא מודעות של אדסנס לחיפוש ולהצמיד להן מודעות של אדסנס לתוכן? האם 17% עושים את ההבדל? האם הביצועים יהיו שווים מבחינת אחוז ההקלקות? האם זה בכלל מותר?
הקוף והגבינה
אתמול פורסם כי ד"ר צבי צמרת, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, חושש מסכסוך לשוני במדינה:
הדוקטור צבי צמרת מביע חשש כי שגרת לימודים בשפה הערבית במערכת החינוך הערבית, תגרום לתוצאות חמורות ותיצור, לדבריו, "סכסוך לשוני במדינה", שיצטרף אל הסכסוך הלאומי הקיים. במקום, הוא שואף לחזק דווקא את לימוד העברית בבתי הספר הערביים.
יכול להיות שהוא צודק וצריך לחזק את לימודי העברית בבתי הספר הערביים אבל בדבר אחד אני בטוח: צריך לחזק את לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים.
באופן אישי אני יכול לספר שלמדתי שש (6) שנים ערבית, שנתיים מדוברת וארבע ספרותית, וחוץ ממספר קללות אני לא מבין כלום. לדעתי יש לזנוח מיד את לימודי הערבית הספרותית בבתי הספר ולהשקיע בערבית מדוברת בכדי להגיע למצב שבוגרי התיכון יוכלו לנהל שיחה בסיסית בערבית.
הערבית היא שפה רשמית בישראל, אוכלוסיה גדולה מדברת ערבית ומחסום השפה הוא גדול. למעט חריגים, כל ילד ערבי בישראל מדבר עברית הרבה ה יותר טוב ממה שילד יהודי מדבר ערבית.
ומה קשורה הכותרת?
בחטיבת הביניים ,במשך שנה שלמה, למדנו בעל-פה את הסיפור "הקוף והגבינה" בערבית. זה מה שלעזיזה (כך קראנו למורה היהודיה לערבית) היה ללמד אותנו.
בלוגלי לפני סגירה
הפרטים כאן.
ארגון בוגרי הטכניון – החברות חינם אבל כרוכה בתרומה
ארגון בוגרי הטכניון, שהינו עמותה ללא מטרות רווח, נועד "לפתח ולבסס קשרים ויחסי גומלין בין הבוגרים לבין עצמם, בין הטכניון ובין בוגריו ובין הטכניון לבין הכלכלה, התעשייה והמשק במדינה". עד לשנה שעברה גבה הארגון דמי חבר בסך 180 ש"ח לשנה לכיסוי פעילותו (מעבר למימון של הטכניון).
לפני כחודש הופץ במגזין הטכניון מכתב מאת אייל קפלן, יו"ר הארגון, בו הוא כתב בין השאר (ההדגשה במקור):
מהיום פתוח ארגון בוגרי הטכניון לכל הבוגרים והבוגרות ללא תשלום דמי חבר. הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים, כדי שנוכל להתמקד במטרה העיקרית – לתת לכלל הבוגרים את השרותים המקובלים באוניברסיטאות שאליהן הטכניון משווה את עצמו.
בנוסף, קרא יו"ר הארגון לחברים אשר שילמו דמי חבר להעביר את התשלום לקרן מלגות חדשה שתעניק מלגות בסך 10,000 ש"ח לסטודנטים – חלקם נזקקים וחלקם מצטיינים.
החודש פניתי לארגון הבוגרים בכדי להירשם כחבר אך להפתעתי נתבקשתי לשלם דמי חבר. לאחר חילופי דברים, בכתב ובעל-פה בהם הסברתי שלפי יו"ר הארגון אין צורך לשלם, העברתי לשרית, מנהלת האדנימיסטרציה של הארגון, את הציטוט הנ"ל של היו"ר. לשמחתי קבלתי תגובה מעודדת:
אתה בהחלט צודק אין צורך בתשלום דמי החבר אך יחד עם זאת יו"ר בוגרי הטכניון אכן מבקש לתרום לקרן למלגות וליידע את כל הבוגרים שהכסף עבור דמי החבר יועברו לקרן למלגות.
בסדר, היו"ר מבקש. אבל בכל זאת איך נרשמים ללא תרומה ומקבלים את כרטיס החבר? אהה, זה סיפור אחר ענתה לי שרית:
את כל ההטבות מקבלים רק לאחר מתן תרומה לקרן למלגות
אתם הבנתם את זה? החברות חינם אבל כרוכה בתרומה!
עד לשנה הנוכחית היה סל שרותים והטבות לחברי הארגון ששילמו דמי חבר. ברגע שמודיעים כי דמי החבר בוטלו והטכניון מממן את הפעילות, יש לתת את אותו סל לכל הבוגרים ללא התניות!
עידכון 4/5/2010:
כתבתי ליו"ר הארגון:
במידה וכעת קיימות רמות שונות של "חברות" בארגון הדבר לא מובן (לפחות לא לי) ולא ברור מהי התרומה המינימלית המקנה זכויות יתר. אני חוזר למכתבך:
http://www.technion-graduate.org/?cmd=service.29
"מהיום, פתוח ארגון בוגרי הטכניון לכל הבוגרים והבוגרות ללא תשלום דמי חבר. הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים כדי שנוכל להתמקד בלתת לכלל הבוגרים את השרותים המקובלים באוניברסיטאות אליהן הטכניון משווה עצמו."
אני חושב שהציטוט מדבר בעד עצמו. חובת התרומה שקולה לדמי חבר. מעבר לכך, במידה ו"הטכניון לקח על עצמו לממן את פעילותו של ארגון הבוגרים" מדוע לא לאפשר לבוגרים לקבל את כל השרותים שהארגון מעניק?
זכויות היתר הניתנות לתורמים, הן ברובן המכריע בעלות אופי מסחרי. האם זו משמעותה של התרומה?
בנוסף, בדקתי אתמול במספר אוניברסיטאות מובילות, שאני מניח שהטכניון משווה עצמו אליהן, והסתבר לי שהשרותים של ארגון הבוגרים ניתנים ללא חובת תשלום. לדוגמה MIT וגם Wharton.
"There is no fee for alumni to have access to WhartonConnect and to have a Wharton alumni lifelong email address"
לדעתי אין ליצור מעמדות של חברים בארגון הבוגרים ויש לאפשר חברות אחידה לכולם. מי שרוצה לתרום יעשה זאת גם ללא הטבות נילוות הרי זו משמעותה של תרומה!
זו תשובתו של אייל קפלן (כך במקור כפי שנשלח מטלפון סלולרי):
אין שום תשלום עבור מברות והיא כוללת גישה לאתד והטבות נוםפות מעבר לרוב האוניברסיטאות. אין מעמדי חברות. יש הטבות נוספות לתורמים
אמשיך לעדכן.