רשם בינלאומי ראשון לדומיינים ישראליים

לראשונה הוסמך על-ידי איגוד האינטרנט רשם בינלאומי לדומיינים ישראליים. מדובר בחברה סינגפורית בשם IP MIrror Pte Ltd.

ipmirror-1.PNG

מחיר הדומיין לא נראה אטרקטיבי עבורנו שכן רישום לשנתיים עולה 200 דולרים סינגפוריים שהם כ- 530 ש"ח וזאת בהשוואה לכשמונים ש"ח לשנה אצל הרשמים הישראליים. חידוש יעלה כ- 350 ש"ח לשנתיים.

זה רשם שמתמקד, בין השאר, ברישום שמות בכל העולם עבור חברות לשמירה על זכויותיהם.

רימון לוי, נשיא איגוד האינטרנט, אמר בנושא כי "יש רשמים המעוניינים להציע קשת רחבה של שירותי רישום, מבחינת one stop shop . ישראל נחשבת מקום עם פעילות אינטרנטית ערה, אז טבעי שיהיו רשמים שירצו להציע גם שמות תחת .il – יש אחרים המציעים זאת, במחירים אפילו גבוהים יותר – שאינם רשמים מוסמכים."

השוואת רשמי דומיינים ישראלים.

אז מה הסיפור עם עמלות הבנקים?

שוקי גלילי, האיש שמקדם ברשת את האתר של המועצה הישראלית לצרכנות העוסק בקמפיין עמלות הבנקים, מבקש לכתוב פוסט בנושא. אלא אם הבנתי לא נכון הוא מתרשם מהצלחת הקמפיין אצל הבלוגרים בהשוואה לאצבעות שוקולד – wtf!!! טוב, כל זה לא חשוב שהרי התכנסנו כאן בכדי להבין מה דעתי בנושא אבל הבעיה היא שדעתי לא מגובשת מספיק אבל ננסה בכל זאת.

נתחיל מהסוף. אני חושב שאני בעד ביטול עמלות העו"ש אבל חושב שחקיקה היא לא בהכרח הדרך. כמו לרוב הדברים, גם לנושא זה יש פן אישי ופן חברתי כללי.

הפן האישי

אשתי ואני מחזיקים שני חשבונות בשני בנקים שונים. היסטורית היה לכל אחד מאיתנו חשבון וכך נשאר המצב גם לאחר מיסוד הקשר ופרוץ הבנות. למרות העלות הנוספת באחזקת חשבון נוסף אני מוצא יתרון בכך במקרה של תקלה/עיקול/חסימה של אחד החשבונות. אפשר להתווכח האם אנו נחשבים ללקוח אחד עם שני חשבונות או שני לקוחות עם חשבון אחד לכל אחד. האפשרות השניה נראית לי יותר סבירה. חשבון הבנק הקטן יותר מוחזק בבנק הבינלאומי. חוץ מקצבת הילדים, כרטיס אשראי עם מעט פעילות והשקעה קטנה, אין בו פעילות, ובהתאם, עלות אחזקתו – 13 ש"ח לחודש שהיא אגב עמלת המינימום לחשבון עו"ש בבנק.

החשבון השני, העיקרי, מוחזק בבנק לאומי ובו משולמות עיקר העמלות אשר מסתכמות מעל אלף שקלים בשנה. הקמפיין הנוכחי עוסק בעמלות העו"ש  ולמרות שידעתי מה הקיפן שלפתי את הנתונים מאתר הבנק עבור 12 החודשים האחרונים (אתר בנק לאומי מאפשר לייצא את התנועות בחשבון לקובץ חיצוני בחתכים שונים):

amlot-1.png

כפי שניתן לראות, סך עמלות הקשורות ישירות לעו"ש, הן 234.3 ש"ח לשנה שהם כ- 19.5 ש"ח לחודש בממוצע. כנראה שאני נופל בממוצע הלא מייצג של סמדר ברב-צדיק, מנכ"לית הבנק הבינלאומי. אני אגב מעדיף את הקפה וחצי. אפשר גם לראות ממה מורכבת שורה חודשית כזו, לדוגמה זו של אוקטובר:

amlot-2.png

שני זיכויים (צריך להתפרנס), שלושה כרטיסי אשראי,  שלוש משיכות מזומן מכספומט, שלושה צ'קים (החוגים של הבנות) ושלושה חיובים קבועים. העמלות הנוספות ששילמתי השנה היו עמלת הקצאת אשראי (12 ש"ח לרבעון), קניה ומכירה של ניירות ערך ודמי משמרת לניירות ערך. שתי האחרונות, לא תתקשו בודאי לחשב, מהוות את רוב הסכום.

בפן האישי עמלות העו"ש מהוות פחות מ- 20% מסך העמלות בחשבון הראשי. אבל עם אחוזים לא הולכים למכולת, מדובר במאתים ושלושים ש"ח לשנה שהייתי שמח לא לשלם ולכן אני בעד ביטול העמלות. יחד עם זאת די ברור לי שהבנקים ינסו להשלים את אובדן ההכנסה ממקור אחר כך שצריך יהיה להיות על המשמר.

מה איתכם? אולי תפרסמו כמה אתם משלמים על חשבון העו"ש שלכם?

הפן הכללי

קשה, קשה, קשה. קשה באמת לדעת מה תהיה ההשפעה על השוק הכללי במידה ותבוטלנה עמלות העו"ש. עו"ד דרור שטורם, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, כתב חוות דעת עבור המועצה לצרכנות (קובץ word בחלון חדש). שטורם מציע לבטל את עמלות העו"ש וכותב (ההדגשה שלי):

הפתרון המוצע הוא אפוא, להורות על ביטול העמלות הבנקאיות בגין שירות העו"ש ולאסור על גביית עמלות כאלה מתוך הבנה ברורה כי הבנקים הם מתווכים פיננסיים ואת המחיר בעד עלויותיהם הם גובים וימשיכו לגבות במוקד הפעילות הבנקאית – גביית ריבית בעד אשראי והלוואות וגביית ודמי ניהול בעד פעולות השקעות וייעוץ להשקעות.  את השיטה הקיימת, המדכאת את כושר המיקוח של הצרכן יש לבטל.

בגדול אומר שטורם שהבנקים ירויחו מגביית ריבית עבור אשראי וגביית דמי ניהול על השקעות. אני לא יודע מה הם המספרים המדוייקים אבל ברור לי שהשכבות החלשות, עליהן בדרך כלל יש להגן, נמצאים בצד של מקבלי האשראי. נראה לי שהצד החזק בסיפור הם המשקיעים והם אלו שיצליחו להתמקח ולקבל הנחות על דמי הניהול, זאת כמובן, על חשבון הלווים, קרי השכבות החלשות.

ועל החוק עצמו

רוצים לדעת כמה רצינית הצעת החוק? בדברי ההסבר הקצרים של הצעת החוק (rtf בחלון חדש) כתוב (ההדגשה שלי):

ממחקר שביצעה המועצה לצרכנות עלה כי בעקבות הרפורמה התייקרו העמלות בגין הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש באופן מהותי לשני שליש מלקוחות הבנקים. כך למשל, עלותן של חלק מהעמלות הוכפלה עד פי חמישה מעלותן לפני הרפורמה.  עליה זו במחירי העמלות פגעה בעיקר בקבוצת האוכלוסייה המתקשה, כתוצאה מחסמי שפה או חסמים טכנולוגיים, בשימוש בשירותי הבנקאות המקוונת.

אתם מבינים? הצעת החוק מוסברת באמצעות מחקר (שלא נגיד סקר). רוני חזקיה, המפקח על הבנקים, טוען שבעצם העמלות ירדו ב- 21%. הוא גם אמר שנתוני המועצה מתבססים על מדגם ושלו על נתוני האמת. זה אבסורד נוסף. הנתונים של חזקיה לא פורסמו כך שלא ניתן לבדוק אותם ואת המסקנות הנובעות מהם. ממש לא ברור לי למה לא מתפרסמים הנתונים הרי ניתן לפרסמם גם בלי לפגוע בסודיות העיסקית של הבנקים. טוב תעשה המועצה אם תדרוש את הנתונים ובמידת הצורך תפנה לבית המשפט לקבלת עזרה.

טענה נוספת שעולה תדיר היא בנוגע תאום המחירים על-ידי הבנקים כפי שקבעה כבר רונית קן, הממונה על ההגבלים העיסקיים. אם זה נכון למה לא מוגשת נגדם תביעה? לא על-ידי המועצה לצרכנות אלא על-ידי המדינה!

בסיכומו של דבר, כפי שכבר כתבתי, לא אתנגד לביטול העמלות אך יש פעולות נוספות לעשות לפני החקיקה.

דפדפן כרום הגיע לעשרה אחוזי שימוש בבלוגלי

מבחינת אחוזי השימוש בדפדפנים זו היתה ללא ספק שנת הכרום. זינוק של מעל 300% בשנה למעל 10% שימוש אצל הגולשים בבלוגלי.

דצמבר 2008:

  • אקספלורר – 65.80%
  • שועל – 28.46%
  • כרום – 3.21%
  • ספארי – 1.50%

בדצמבר 2009:

  • אקספלורר – 60.63%browsers-2009.png
  • שועל – 25.44%
  • כרום – 10.17%
  • ספארי – 2.50%

מצער לראות כי השועל ספג ירידה של כ- 11% בעוד האקספלורר ירד בכ- 8%.

האם חברת חשמל נשארה ב- 95?

במסגרת העבודה האמיתית שלי אני נזקק מדי פעם לנתוני מחירי אנרגיה. בזמן האחרון הייתי זקוק למידע בנושא הסדרים לניהול עומס אשר נמצא באתר הראשי של חברת החשמל. כאשר נכנסים לדף של תעריפי הפעלת גנרטורים עצמיים אפשר לקבל קבצים המכילים את התעריפים כגון זה (חלון חדש). אם תסתכלו על כתובת הדף תגלו שהוא יושב בשם מתחם אחר: srvt1.i-ecnet.co.il (חלון חדש). אני מניח שגם אתם תופתעו ממה שתראו:

חברת חשמל ב- 95

אני לא מומחה גדול לשרתים אבל האם הם מריצים את שרת הנתונים על חלונות 95? כנראה שחסר שם כסף.

נגד שחרור מאות מחבלים בתמורה להחזרתו של גלעד שליט

נושא "עסקת שליט" לא יורד מסדר היום והגיע הזמן לומר את דעתי. טיעונים כמובן יש לכאן ולכאן ולכל טיעון שאעלה מיד ימצא טיעון נגדי.

מחשבות מרכזיות:

  • שחרור מחבלים מגדיל את הסיכוי לפיגועים עתידיים. זוכרים את שיח' יאסין? ההוא שהקים את החמאס לאחר ששוחרר בעיסקת גיבריל (ושוב נתפס ושוחרר בעסקת סוכני המוסד ולבסוף חוסל).
  • שחרור מחבלים מחזק את החמאס וכמובן מחליש את הקולות הפלשתינים המתונים (יש כאלו אני מניח).
  • למה בכלל לסכן חיילים בלכידת מחבלים?
  • עידוד הטרור (לא שחסר לו משהו).
  • החברה הישראלית חזקה מספיק ותקבל את דחיית העסקה אך דרושה החלטה אמיצה של ראש הממשלה.
  • תפקיד החיילים הוא להגן על האזרחים – זו העבודה שלהם.

עם כל הצער והרצון לראות את גלעד חוזר למשפחתו אני מתנגד לעסקה המתרקמת.

על שקיפות באיגוד האינטרנט

באסיפה השנתית האחרונה איגוד האיטרנט עלתה דרישה לשקיפות רבה יותר בדמות הצגת פרוטוקולים של ישיבות הנהלת האיגוד. לא ברור לי למה בחר רימון לוי, נשיא האיגוד, לענות לדרישה בפרוטוקול האסיפה (pdf) האמור לשקף את האסיפה ותו לא אך להלן התייחסותו לנושא:

הנהלת האיגוד קיימה לאחרונה דיון בעניין זה ובין היתר נבדקו הנושאים העולים לרוב לדיון בישיבות ההנהלה. הממצאים העלו מחד כי חלק מן הנושאים העולים לדיון בישיבות ההנהלה ראויים לפרסום וחשוב כי יפורסמו. מאידך, יש נושאים אשר מוטב שלא יפורסמו ברבים, כגון דיונים בנושא עובדים, נותני שירותים וספקים, נושאים תפעוליים ותוכניות אופרטיביות בדבר יצירת קואליציות בתחומים שונים. אלו נושאים שלא ראוי לפרסם אותם ופרסומם אף עשוי להוות פגיעה בפרטיות ולהפריע לפעילות האיגוד. פרסום פרוטוקול שעבר סינון עשוי דווקא להעיד על אי-שקיפות. טרם נתקבלה החלטת מדיניות בעניין זה. נשיא האיגוד ישמח לקבל הצעות מחברי האיגוד בעניין זה ואף להקים פורום חשיבה של חברים שיסייע לגבש את מדיניות האיגוד בעניין זה.

כנראה בזכות העובדה שהתנדבתי לעזור בניהול פורום החברים קבלתי לפני כשבועיים מייל מרימון אשר שאל אותי האם ארצה לקחת חלק באותו "פורום חשיבה" יחד עם עוד שני חברים שהתנדבו. הסכמתי. באחד מימי חג החנוכה נערכה הפגישה אך לצערי שני החברים הנוספים לא הגיעו מסיבות שונות. כך מצאתי את עצמי מנהל דו-שיח עם רימון ועם שוקי פלג, חבר ההנהלה החדש, אשר הצטרף לקראת סוף הפגישה.

רימון ביקש לשמוע את דעתי בנושא פרסום מידע על-ידי האיגוד. דימיתי את המצב הנוכחי למושג מתחום הבקרה – normally closed (ראו לדוגמה במתגים). ברירת המחדל של האיגוד בנוגע לפרסום מידע היא לא לפרסם אלא אם יש סיבה טובה כן לפרסם. הסברתי שלדעתי המצב ההפוך הוא הרצוי (noramlly open) ובו יש לפרסם אלא אם יש סיבה טובה לא לפרסם. רימון לא פסל את הרעיון אך הבהיר כי חשוב לו שיהיה ברור לכולם מהם הדברים אותם לא יפרסמו ואותם יש להגדיר.

לפני הישיבה העביר רימון חומר רקע חשוב (בחלונות חדשים: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). בתור דוגמה די קרובה למקרה של איגוד האינטרנט אפשר לקחת את ארגון ICANN. הארגון מפרסם את מדיניות הפרסום שלו בצורה די ברורה. כאן הגישה היא אכן של normally open (ההדגשה שלי):

ICANN’s Documentary Information Disclosure Policy (DIDP) is intended to ensure that information contained in documents concerning ICANN’s operational activities, and within ICANN’s possession, custody, or control, is made available to the public unless there is a compelling reason for confidentiality.

 במסמך ישנה רשימה של מסמכים שיפורסמו כגון דוחות שנתיים, פרוטוקולי ישיבות ההנהלה, תקציבים ועוד. יחד עם זאת מובהר שישנם מסמכים שלא יפורסמו (התכתבויות פנימיות, נושאים בחסיון משפטי, מידע עיסקי מסוג מסוים ועוד).

מסתבר שהנהלת האיגוד החליטה לפני כחודש שיפורסמו החלטותיה ובחודש הבא תתכנס ההנהלה בכדי לדון מה מתוך ההחלטות יפורסם. באופן אירוני ההחלטה לפרסם לא פורסמה. עוד מסתבר כי ישנם חילוקי דעות בקרב חברי ההנהלה בנושא הפרסומים כנראה עם רוב למתנגדים. שוקי פלג, החבר החדש בהנהלה, תומך באופן כללי בשקיפות רבה יותר כולל בנושא התקציב כפי שבא לידי ביטוי בדבריו בפורום מערכת הבחירות (שהגישה אליו חסומה משום מה – לאחר שבקשתי החסימה הוסרה):

במגבלות של הידיעה של הכנסות הצפויות וההוצאות הקבועות צריך לפרסם הערכה של התקציב לשנה הבאה. לפחות אילו פרויקטים מתוכננים, מה התקצוב של כל אחד מהם וסדר העדיפויות

בנושא זה לא הסגיר רימון שום פרט למעט העובדה שההוצאות המשפטיות בשנה הבאה תהיינה גבוהות. בין השאר בזכותו של חבר הכנסת דני דנון.

 מה עושים?

במידה ואתם רוצים להשפיע הייתי מציע לכם, לקראת ישיבת ההנהלה בחודש הבא, להודיע לחברי ההנהלה מה דעתכם בנושא. ניתן לעשות זאת במספר דרכים. בפורום החברים, בדואר אלקטרוני ואפילו בפקס (03-9700901).

למחפשי הבורקסים אומר רק שלמרות ויש במשרד מכונת אספרסו, תשכחו מכיבוד באיגוד:

כיבוד באיגוד

יצא והגיע

אני מחכה לחבילה קטנה שאמורה להגיע בדואר שליחים. ממעקב אחרי הפריט אני לומד שבדואר לא בטוחים איפה היא (ההדגשות שלי):

דבר הדואר האמור אשר יצא למשלוח ממוקד השליחים האזורי בחיפה הגיע למוקד השליחים האזורי בחיפה בתאריך 16/12/2009 בשעה 17:39.

כפי שאשתי האהובה אומרת: "יצא, היה לו קר, אז חזר מהר".

מי מנחש מה רוצה הקטנה?

אני יושב בחדר העבודה מול המחשב.

נכנסת הקטנה.

מצמידה לי גליל ריק של נייר טואלט ללסת ומבקשת ממני להחזיק אותו במקום.

יוצאת וסוגרת את הדלת.

משמיעה צפצוף.

נכנסת ולוקחת את הגליל.

מי מנחש מה היא עשתה?

נתוני בתי הספר שקופים אבל לא כל-כך נגישים

מזה שנים רבות גורמים שונים מבקשים (שלא לומר דורשים) ממשרד החינוך לפרסם מדדים שונים אודות בתי הספר. במיוחד נתבקש המשרד לפרסם את אחוז הזכאים לתעודת בגרות בחתך בית ספרי. בשעה טובה החל המשרד "בפיילוט" בשתי ערים: חיפה ופתח תקווה (מסתבר שיש עיר כזו).

כתושב חיפה, בוגר בית ספר עירוני ה' בעיר, חובב נתונים ואוהב שקיפות, שמחתי על הפרסום. כשנגשתי (לא בשועל) למערכת הנתונים הנקראת "(כמעט) הכל אודות מוסדות החינוך" גיליתי שהנתונים אכן קיימים אבל כמעט בלתי אפשרי להבין משהו מהם. הסיבה פשוטה – אופן הצגת הנתונים. המערכת מאפשרת להציג בכל פעם נתונים של בית ספר אחד עבור שנה אחת.לא ניתן לבצע כל השוואה בשום חתך.

עירוני ה

כל הכבוד על השקיפות אבל למה חצי עבודה?

לא התייאשתי ושלפתי את הנתונים הקיימים במאגר עבור העיר חיפה לתוך גליון אלקטרוני של גוגל דוקס (נפתח בחלון חדש. ניתן לייצא את הנתונים מתפריט File -> Download as). אבל גם זה לא מספיק. לתצוגה טובה עדיף להשתמש בטבלת ציר (Pivot Table). מכיוון שטבלאות הציר של גוגל דוקס הן איכסה נאלצתי לחפש כלי אחר. בעזרתו האדיבה של דני, אלוף העולם בטבלאות ציר, בנינו טבלה נוחה באקסל. הבעיה היא שלא ניתן לפרסמה ברשת. פניתי לידידי, איש הנתונים, טל גלילי, אבל לא היה לו פתרון ישים לפרסום הנתונים.

יצאתי לחיפושים. מצאתי כלי מסחרי מאד נחמד של חברת FlexMaster מבוסס פלאש בצד שרת. קבלתי גרסת דמו לשבועיים אך אני מקווה שהם יאריכו את התקופה שכן כבר מצאתי כמה באגים ואני בודק גם את ההתאמה לכתיבה מימין לשמאל. טוב, נעזוב את הפרטים הטכניים ונחזור לנתוני משרד החינוך.

העלתי את טבלת הציר שבניתי לכאן (לאחר שהעמוד נטען יש ללחוץ על Cancel). צריך קצת ידע בסיסי בטבלאות מסוג זה בכדי לעבוד איתן אבל הטבלה הראשונית שעולה מדגימה את היכולת של הכלי ואת מה שהייתי מצפה ממשרד החינוך לספק:

table-1.png

הטבלה מציגה את אחוז הזכאים לתעודת בגרות בבתי הספר בחלוקה "לקבוצות התיחסות" (א, ב, ג) שהן קבוצות של בתי ספר בעלי מאפיינים כלכליים-חברתיים דומים – במסגרות האדומות. לאחר מכן מחולקים בתי הספר לפי מגזרים (יהודי בצהוב וערבי בסגול). מתחת לכל מגזר מופיעה רשימת בתי הספר השייכים לו. ניתן לראות כי עבור כל קבוצות ההתיחסות, אחוז הזכאים לתעודות בגרות במגזר הערבי גבוה מהאחוז הזכאים בהמגזר היהודי. הטבלה האינטרקטיבית מאפשרת הצגה והסתרה של הנתונים (נסו ללחוץ על הפלוס והמינוס וכן על החצים הקטנים).

משתמשם מתקדמים מעט יוכלו לבנות בעצמם דוח בעזרת ממשק הבנייה (Fields List) בפינה הימנית העליונה. לחיצה על הכפתור תאפשר בחירת הנתונים שיוצגו בשורות, בעמודות, החתך וגם אפשרות סינון.

כמו שנאמר בחמישיה הקאמרית: "אני רק מראה שאפשר"