גשו לאתר הסיני היפני החביב הזה.
לחצו על Start.
זכרו את מיקום המספרים:
עכשיו לחצו על העיגולים לפי סדר המספרים מהקטן לגדול:
חזרו על התהליך עד תום המשחק וגלו בן כמה המוח שלכם. שלי צעיר ממני בחמש שנים 🙂
(תודה לאורן)
גשו לאתר הסיני היפני החביב הזה.
לחצו על Start.
זכרו את מיקום המספרים:
עכשיו לחצו על העיגולים לפי סדר המספרים מהקטן לגדול:
חזרו על התהליך עד תום המשחק וגלו בן כמה המוח שלכם. שלי צעיר ממני בחמש שנים 🙂
(תודה לאורן)
מזה מספר שעות שרות אחסון הקבצים של אמזון, Amazon S3, נמצא למטה:
זו הפעם השניה השנה שהשרות אינו זמין ויחד איתו יורדים שרותים רבים אחרים שכן חברות רבות משתמשות בשרותי האחסון של אמזון.
גם אנחנו, כאן בבלוגלי, משתמשים בשרות הזה בכדי להגיש קבצים סטטים. בחודש האחרון הגשנו 3,185,364 בקשות מהשרות והכל עבד יפה מאד. היום אחר הצוהרים הפעמונים החלו לצלצל ולכן עברנו להגיש את הקבצים הסטטים משרת אחר. למעט פניה אחת לא קבלנו תלונות על פגיעה בשרות. לפחות יצא לי להכיר את הבלוג "שיחותי עם הפסיכיאטר האלקטרוני" שהוא הבלוג של תוכנית רדיו המשודרת ברדיו הר הצופים – לכו לקרוא ולהקשיב.
עידכון קטן: לא שמתי לב אבל מסתבר שגם וורדפרס.קום נפגעו הפעם.
קראתי את הכתבה של עידן יוסף באתר NFC על התביעה של אדם שוב נגד מספר אתרי אינטרנט והופתעתי לגלות שישנו קישור על המילה "אינטרנט". קישורים כמובן לא מפתיעים אבל הקישור הזה נראה קצת לא קשור. כאשר העמדתי את העכבר על הקישור נתגלה לי הכיתוב המוצג בתמונה (החץ האדום שלי):
הקישור מוביל לאתר של חברת אלקטרו (אולי השם שלהם הוא פאוורפון) העוסקת בין השאר בקידום אתרים. מהצצה על הקישור עצמו ניתן להסיק שיש עוד מילים המקושרות לאתרים אבל לא מצאתי קישורים נוספים באתר:
http://www.nfc.co.il/redirectLinkedWord.aspx?WordID=31
אין לי בעיה בכלל עם מכירת קישורים (נהפוך הוא). השרות של TLA לדוגמה הוא מאד פופלארי בחו"ל (ומעט מאד בישראל) כולל גם האפשרות של מכירת קישורים בתוך הטקסטים – Inlinks. בתחום של קישורים בטקסטים פועלת גם חברת Kontera הישראלית אבל גם היא לא פונה לשוק הישראלי. ככל הידוע לי אין חברה בארץ העוסקת בתיווך בין מפרסמים לאתרי תוכן בנושא מכירת קישורים. כמובן שמכירת קישורים קיימת בארץ אבל בדרך כלל הדבר נעשה על-ידי חברות קידום האתרים או מול המפרסמים ישירות.
בכל זאת הופתעתי לראות אתר חדשות גדול מציב קישורים מסוג זה.
כולנו מכירים את השימוש במבחני הטיורינג בצורת הקפצ'ה אשר נועדו להוכיח שאנו בני אדם ולא איזה רובוט המנסה לשלוח תגובה, להירשם לשרות, לשלוח מייל ועוד. ישנן צורות רבות ליישום של הקפצ'ה אך היום נתקלתי במשהו חדש (לפחות עבורי).
קבוצת מחקר קטנה במיקרוסופט הקימה פרוייקט בשם Asirra – (Animal Species Image Recognition for Restricting Access) אשר מבצע את המבחן על-ידי בקשה לזיהוי תמונות של חתולים וכלבים. בפני במשתמש מוצגות תריסר תמונות של חתולים וכלבים ועליו לסמן את כל תמונות החתולים. על מנת להקל על המשתמש, כאשר הוא עומד על תמונה מסויימת היא מוצגת בצורה מוגדלת.
כל התמונות נלקחות מאתר Petfinder.com אשר עוסק במציאת בית חם לחיות ולכן מתחת לכל תמונה של חיה מוצג קישור לאימוץ.
השרות ניתן בחינם כ- web service על-ידי מיקרוסופט וניתן להטמעה בשפות שונות. בנוסף קיים גם תוסף לוורדפרס לאישור תגובות (לא בדקתי).
לפני כשנה וחצי הקמנו את בלוגלי. למזלנו, טרם הגענו לבית המשפט אך בזמן שחלף קבלנו מספר איומים בתביעות, דרישות להסרת תכנים, הודעות על הפרת צווי פרסום ושאר ירקות. לשמחתי, לא נאלצנו להסיר תכנים או לנקוט פעולות עריכה כלשהן למעט מקרה אחד בו לא הצלחנו ליצור קשר עם הבלוגר המדובר. לעיתים נדרשנו לקבל החלטה שאינה פשוטה, בעלת פוטנציאל לסבך אותנו מול גורמים חזקים, שלא להוריד פוסט בעייתי. הפתרון "הקל" ביותר עבורנו היה, כמובן, להוריד את הפוסט ולפטור אותנו מעולם של אותם גורמים ואיומיהם בתביעות אישיות נגדנו. בחרנו לא לעשות כן, וזאת מתוך תחושת מחוייבות כלפי תפקידנו וכלפי הבלוגרים שלנו, ומתוך נאמנות לתפיסה שאנו רק מספקים את הפלטפורמה, ואילו הבלוגרים הם האחראים הבלעדיים לתכנים. ואמנם, לכל אורך הדרך הקפדנו תמיד להדגיש, כי אנו מספקים פלטפורמה טכנולוגית לכתיבת בלוגים, ואיננו אחראים לתוכן בכל צורה שהיא. האחריות הבלעדית הינה של הכותבים (ראו את תנאי השרות של בלוגלי). כאמור הדבר לא מנע מגורמים שונים לפנות אלינו בדרישות ותביעות שונות,אשר עד כה נהדפו בהצלחה תודות לעזרה הענקית של עו"ד ישי שנידור (למרבה הבושה אין לו בלוג ואפילו לא אתר אז אין ברירה, תריצו חיפוש).
אנחנו בבלוגלי מאמינים בחופש הביטוי ואין בכוונתנו למנוע זאת מהבלוגרים אצלנו. נשתדל להיאבק על כך כפי שעשינו עד היום. יחד עם זאת, כפי שציינתי, אנחנו לא מעוניינים להיות צד בעניין התוכן (אם כי, ראוי לציין, שבמקרים קיצוניים, אם פוסט יפר חוק בצורה מובהקת וברורה, נתקשה – לפי פסיקות בתי המשפט מהשנים האחרונות – שלא להיענות לבקשת הנפגע להוריד אותו. ולא, אין לי כרגע דוגמה לפוסט כזה). חשוב גם לציין שאנחנו, חנית, תום ואנוכי, אנשים פרטיים המפעילים את בלוגלי בזמננו (הכמעט ולא) פנוי. לא עומדת מאחורינו חברה גדולה או גוף מסחרי חזק.
העיקרון שמנחה אותי הוא פשוט: כל אחד רשאי לומר מה שהוא רוצה כל עוד הוא לוקח אחריות על דבריו.
מה המשמעות של לוקח אחריות על דבריו? המשמעות היא שהוא מבין שבכל תביעה אשר תצוץ יהיה זה הוא אשר יענה עליה ובמידה ותמצא מוצדקת, ייתן הוא את הדין. אני בהחלט יכול להבין בעל עסק קטן, שנאבק להתקיים, המגלה יום אחד כי בראש תוצאות החיפוש בגוגל מופיע פוסט של לקוח ממורמר הכותב שקרים והשמצות. כמו-כן אדם המגלה כי זכויות יוצריו הופרו וצריך להיאבק עליהן. לא פשוט לאדם מן היישוב להגיש תביעה נגד אדם אחר ולתבוע את דיבתו. ההליך ארוך ויקר.
עד כאן הדברים יחסית פשוטים. הסיבוך מתחיל כאשר מקבלים פניה/תביעה/איום מגוף גדול. אם היינו מקבלים מכתב מעו"ד של חברה גדולה הדורש כי נסיר באופן מיידי תוכן הפוגע לטענתו בחברה האם היינו נאבקים? אולי. הייתי רוצה להאמין שכן. עבור החברה הדבר יחסית פשוט, הרי לרוב היא מעסיקה משרד עו"ד באופן שוטף ומכתב מסוג זה לא עולה לה כמעט כלום. לעומת זאת, בלוגר ממוצע, המקבל מכתב כזה בדואר רשום, די נבהל ובלא מעט פעמים יבחר להסיר את התוכן הפוגע (לכאורה כמובן).
תביעות מסוג זה, הנועדו למעשה להפחיד את הנתבע, בדר"כ בנושאי מעורבות חברתית, נקראות SLAPP – Strategic lawsuit against public participation. אחת מתביעות ה- SLAPP המפורסמות ביותר היא זו של חברת מקדונלדס נגד שני פעילי לונדון-גרינפיס (ללא קשר לארגון גרינפיס) ידועה בכינוי McLibel. החברה תבעה בתביעת לשון הרע מספר פעילים שחילקו עלונים שתארו את דרכי הפגיעה של החברה בסביבה, בבריאות בבעלי חיים ועוד. התביעה הפכה להיות הגדולה והמתוקשרת ביותר בבריטניה ולבסוף, למרות שהנתבעים חוייבו בחלק מהסעיפים, תדמיתית מקדונלדס אכלו אותה (ובגדול). יש המון חומר בנושא ובהחלט כדאי לקרוא קצת (בעברית, אתר הנתבעים, YouTube).
אחד הנספחים של הפרשה היתה בקשה של הנתבעים לסיוע משפטי מהמדינה בטענה שאין הם יכולים לעמוד במאמץ המשפטי/כלכלי הכרוך בהתגוננות מפני תביעה המוגשת על-ידי תאגיד ענק. בקשתם נדחתה. לאחר מכן עתרו הנתבעים לבית המשפט האירופאי לזכויות אדם וטענו כי מניעת הסיוע המשפטי פגעה בזכותם לחופש הביטוי ולמשפט הוגן. בפברואר 2005, מעל 15 שנה אחרי תחילת המקרה, ניתנה הפסיקה שקיבלה את טענת העותרים וקבעה כי על ממשלת בריטניה לשלם להם פיצויים (על הסיוע המשפטי שלא נתנה להם במהלך המשפט).
תביעות מסוג SLAPP מדברות בדרך כלל על מקרים של מעורבות חברתית כדוגמת איכות הסביבה, אך הרעיון דומה גם במקרים אחרים של דוד מול גולית. המקרה האחרון הוא של ייגר מבלוג "עומדים בשער" אשר כתב בתפוז בלוג בקורת על עיתונות הספורט ונאלץ לסגור אותו עקב איומי תביעה של אתר one (זה היה ממש בקצרה – פשוט גגלו וגם לכו לקרוא את יהונתן ואפי, מהם כבר תקבלו את כל הקישורים הדרושים). אגב, הבלוג ממשיך לפעול, על-ידי כותב אחר באתר וורדפרס.קום. מסתבר שלא היה רק איום אלא דווח כי הוגשה תביעה בנושא נגד שלמה מן (הוא ייגר) ואחרים. שלמה מן, אשר בינתיים פוטר מעבודתו במעריב, כנראה יאלץ להתמודד עם התביעה.
מה הלאה – בטווח הקצר?
"כחובב ספורט מושבע", עד שלא נסגר הבלוג בתפוז לא ידעתי בכלל על קיומו ומעולם לא קראתי אותו, כנ"ל לגבי אתר one, כך שאין לי ממש דעה לגבי התכנים שייגר כתב. אני לא יודע אם כתב אמת ומה היו כוונותיו ומניעיו. באופן טבעי אני בדרך כלל חש אהדה לאיש קטן מול גוף גדול, אך לא ברור לי כעת כיצד אוכל לסייע לשלמה. המעט שכרגע ביכולתי לעשות הוא לעזור להפיץ את המקרה על-פי בקשתו של תמיס, ממשיך דרכו של ייגר. יש גם בקשה מפורשת לעזרה באיסוף מידע כאן.
מה הלאה – בטווח הארוך?
בעולם יש גופים שונים המסייעים לאנשים פרטיים בתביעות מסוג SLAPP. האם יש מקום להקמת ארגון/עמותה שתנסה לסייע בצורה דומה בארץ? האם מן הראוי שהמדינה, מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על חופש הביטוי, תספק לנתבעים, במקרים המתאימים, סיוע משפטי (דוגמת הסנגוריה הציבורית לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים)?
אתמול, בירידה מרמת הגולן, עשינו כמה טלפונים למסעדות בדרך. באחת לא ענו. בשניה לא היה מקום. כך התגלגלנו לדוריס קצבים בראש פינה (אין להם אתר אז אני מקשר לחיפוש בגוגל). השם מסגיר את סוג האוכל במסעדה – בשר (וכמעט רק בשר).
אין ספק – האוכל מעולה. כל המנות הבשריות היו טובות. אני אכלתי המבורגר טלה עם קותלטי בקר אשר מוגש עם סלט ירוק קטן, ציפס מיוחד ולחמניות בצל. אנחנו היינו יחסית צנועים והחיות שהוגשו לשולחננו לא שקלו יותר מ- 400 גרם כל אחת אבל מסביב הוגשו חתיכות בגדלים של עד קילו היחידה. הקינוחים גם הם מפוארים. עוגת שוקולד חמה עם קצפת וגלידה או מנה ענקית של פנקייקס עם המון דברים טובים (שוקולד, מייפל, גלידה, קצפת, אגוזים, חטיפי מקופלת ועוד). גם הקפה טוב.
לעומת האוכל הטוב נתקלנו באטימות שרותית שלא במקומה. הקטנה שלי לא אוכלת סלט אלא מעדיפה מלפפונים ללא כל תוספת. האמא של הקטנה גם היא בעייתית ואוהבת את העגבניות שלה נקיות מבלי ששום דבר יגע בהן. בקשה לקבל מלפפון ועגבניה במצב טבעי נתקלה בסרוב מוחלט של המלצרית אשר לטענתה הלכה לברר בחלונות הגבוהים. לא היינו מספיק תקיפים ודי התאכזבנו. כאשר מחיר הארוחה הוא כמו טלוויזיה הייתי מצפה לקבל איזה מלפפון קטן.
טלוויזיה? מה זה קשור? אה, כן. לפני כשבוע וחצי שבקה טלוויזית ה- "21 הותיקה שלנו אשר שרדה מעל 15 שנה. שלא תחשבו שזו הטלוויזיה בחדר של אחת הבנות או בחדר השינה שלנו אלא מדובר בטלוויזיה היחידה בביתנו המוצבת בסלון. בעידוד זוגתי האהובה יצאתי למסע מזורז לאיתור חלופה. בקיצור בחרנו בטלוויזית "29 פשוטה של מץ. קנינו אותה בחנות המקוונת lastprice. זו חנות אינטרנטית המבוססת על עסק ותיק מאד בתחום האלקטרוניקה. רכשנו שם בעבר שני תנורי אמבטיה, שואב אבק ומשקל אדם. יש לי רק דברים טובים לומר על השרות שכן לא נתקלתי בשום בעיה אבל הם חייבים לי שקל אחד. בתהליך ההזמנה ניתן להוסיף שקל אחד ולקבל בתמורה הודעות sms לגבי מצב ההזמנה בשלביה השונים. בפועל קבלתי הודעה אחת בלבד שאמרה שהעבירו את ההזמנה לספק – ציפיתי ליותר 🙂 הטלוויזיה מונחת כעת אצלנו בסלון ובא לציון גואל.
בתחילת שנת 2007 שינה איגוד האינטרנט הישראלי את מתכונת רישום שמות המתחם הישראלים. עד השינוי בוצע רישום שמות המתחם על-ידי האיגוד בלבד. החל מתאריך 8 בינואר 2007 מאפשר האיגוד רישום שמות מתחם על-ידי רשמים מוסמכים. עד היום הוסמכו ארבעה רשמים. עד הזמן האחרון נקבו כל הרשמים את מחירי הדומיינים בדולרים. המחירים השתנו מעט אך נעו בתחום של 17$ עד 23$. במצב זה היה מעט קשה לעקוב ולהשוות בין הרשמים עקב שינויי שער הדולר וכן עקב שימוש בשערים שונים על-ידי הרשמים. לא תמיד נעשה שימוש בשער היציג.
לאחרונה המצב השתנה וכל הרשמים החלו להציג מחיר בשקלים הכולל מע"מ. שימי ששון מאיגוד האינטרנט מסר כי "לאור תלונות חוזרות, פעל האיגוד בענין זה וחייב הצגת מחיר שקלי". כעת ניתן להשוות בצורה קלה ויעילה בין המחירים. מעקב שוטף אחרי המחירים מנוהל בדף השוואת רשמי דומיינים ישראליים.
מבדיקת המחירים היום עולה התמונה הבאה (כל המחירים כוללים מע”מ):
אך לא הכל זהב. הרשמים, שסבלו בשנה האחרונה משחיקה במחירי הדומיינים עקב ירידת שער הדולר בכ- 15% (מ- 4.2 ש"ח/$ בינואר 2007 ל- 3.5 ש"ח/$ היום), ניצלו את ההזדמנות ותיקנו את המחירים כלפי מעלה. במחירון חברת דומיין-דה-נט מצויין כי שער הדולר המינימלי הוא 4.18 ש"ח. חברת קומיוניגל לעומתה קיבעה את השער על 4.04 ש"ח וכך כנראה גם החברות האחרות. להערכתי בזמן הקרוב נראה את הפערים מצטמצמים והמחיר אצל כל הרשמים יירד מ- 80 ש"ח לשנה.
לאחרונה נתקלתי במספר מקרים בהם מפורסם אירוע מסויים ברחבי הבלוגוספירה אשר עמוד המידע הראשי שלו הוא באתר פייסבוק. כמי שאין לו חשבון בפייסבוק, המידע הזה סגור עבורי שכן פייסבוק הינה קהילה סגורה עבור החברים בה (ויש רבים כאלו).
שתי דוגמאות מהשבוע:
בקיצור, רוצים להפיץ את המידע? התשמשו במערכות פתוחות לכל. אפילו בלוג כאן בבלוגלי ישרת אתכם. ואל תשכחו לקשר מפייסבוק 🙂
גוגל ישראל כיבו את האורות:
היוזמה היא חלק משעת כדור הארץ.
מתוך ההסבר של גוגל ישראל:
משתמשי Google בישראל יבחינו היום ש"כיבינו את האורות" על דף הבית Google.co.il כמחווה לשעת כדור הארץ ומתוך מטרה לעורר מודעות גלובלית לשימור אנרגיה.
בשבת, ה-29 למרץ 2008, שעת כדור הארץ מזמינה אנשים מסביב לעולם לכבות את האורות שלהם למשך שעה בין 8 ל-9 בערב בזמן המקומי שלהם. ביום זה, ערים מסביב לעולם, כולל: קופנהגן, שיקאגו, מלבורן, דובאי ותל-אביב יערכו אירועים להוקיר את המחוייבות שלהן לשימור אנרגיה. בישראל, מפאת השבת, הוקדמה שעת כדור הארץ ליום חמישי ה- 27 למרץ.
בהתחשב במחויבות של החברה שלנו למודעות סביבתית ושימור אנרגיה, אנו תומכים בקמפיין המודעות של שעת כדור הארץ והחשכנו את דף הבית שלנו היום מתוך כוונה לעזור ולעורר מודעות למה שאנו מקווים יהיה אירוע גלובלי מוצלח במיוחד.
…
אנו מחוייבים להפחתת ההשפעה על התחממות כדור הארץ על ידי קידום שימור אנרגיה, אך אין ראיות לכך ששינוי קבוע לרקע שחור יהווה תרומה לסביבה או למשתמשים שלנו. יחד עם זאת, אנחנו תמיד מחפשים דרכים בהם נוכל לשפר את חווית המשתמש ובמידה ומחקרים יגלו ממצאים חדשים, אנו עשויים לשנות את דעתנו.