ארכיון הקטגוריה: אינטרנט

מאט הרקדן עבר דרך ישראל לעזה

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

לפני כשלוש שנים ביקר בארץ מאט הרקדן. במהלך אותו ביקור הוא ביצע ריקוד המוני בכיכר דיזינגוף בתל-אביב.

ביום רביעי שעבר מאט נחת בישראל ולטענתו בביקורת הגבולות הסתכלו עליו כאילו "חירבן" בתוך הדרכון שלו שהיה מלא בחותמות מלבנון, פקיסטן, אפגניסטן ועירק. למחרת עבר מאט לעזה דרך מעבר ארז ונהנה ללכת לבד במנהרת הולכי הרגל.

מאט הולך לעזה

הוא מתאר איך נרדם לקולות הילדים המשחקים בחוף הים של עזה והנשים המעשנות נרגילות במסעדה כאשר ברקע מפטרלות ספינות חיל הים.

מאט מתארח בעזה

מאזורינו המשיך מאט לערב הסעודית וצריך לחכות ולראות האם ישראל או עזה מככבים בסרטוני הריקודים שלו.

עוד על שקיפות באיגוד האינטרנט

פורסם בתאריך על ידי
20

לפני כחודש פנו אלי מאיגוד האינטרנט הישראלי בכדי לבקש שאכהן כחבר בועדת הבחירות לועד האיגוד אשר יערכו לקראת סוף השנה. הסכמתי.

בסך הכל היו אמורות להתקיים שתים או שלוש ישיבות של הועדה ואכן לפני כשבועיים נערכה הראשונה. עלו מספר עניינים של פרוצדורה וכמה נושאים טכניים. לא נעשה תמלול של הישיבה אך נרשם פרוטוקול. שאלתי היכן נפרסם אותו והצעתי שנעלה אותו לאתר האינטרנט של חברי האיגוד. להפתעתי נתקלתי בסרוב של חברי הועדה לפרסום הפרוטוקול. לאחר דיון נוסף בדואר אלקטרוני הצביעו חברי הועדה נגד הפרסום. עקב הסרוב הודעתי לרימון לוי, נשיא האיגוד, כי אני מבקש להשתחרר מהתפקיד.

חשוב להדגיש כי אין בבקשתי לפרסום הפרוטוקול בכדי לטעון כי מנסים להסתיר משהו או חלילה שנעשות פעולות לא תקינות! אני פשוט חושב שיש בו פרטים שאולי יעניינו חלק מהחברים. בכל מקרה אני לא רוצה לקבוע מה מעניין, מה חשוב ומה לא.

נאמר לי "שככה זה בדמוקרטיה" וגם "במשטר דמוקרטי, הרוב קובע לא בגלל שהוא צודק, אלא בגלל שהוא זה הנושא בתוצאות ההחלטה" זה כמובן לא נכון שכן כולם, כולל אלו שהתנגדו, נושאים בתוצאות. במקרה זה החלטתי להתפטר שכן אי השקיפות היא נושא מרכזי לדעתי בהתנהלות הנהלת האיגוד.

אחת הדוגמאות הבולטות לחוסר השקיפות היא אי הפרסום של התקציב השנתי. אנחנו נמצאים כבר אחרי מחצית משנת 2010 אך עד היום אין אנו יודעים מה היה תקציבו לשנת 2009 (וכמובן לא לשנת 2010). לאן הלכו  כשמונה מליון ש"ח?

נושא השקיפות באיגוד האינטרנט (או ליתר דיוק חוסר השקיפות) עלה כבר לפני כשנה באסיפת האיגוד השנתית. כבר אז הודיע רימון שהועד ישקול מה ואיך ניתן לפרסם מפרוטוקולי הועד. לצערי לא היתה כל התקדמות מאז. כאמור לקראת סוף השנה תעריכנה הבחירות לועד. אני מקוה שהשנה יבחרו נציגים חדשים אשר יראו את נושא השקיפות בצורה שונה מהועד הנוכחי.

לפני כשנה הצטרפו חברים רבים לאיגוד האינטרנט בעקבות פרסום של רועי שלומי. בחודש הבא יתבקשו אותם חברים לחדש את חברותם באיגוד בכדי שיוכלו להשתתף באסיפה השנתית ולבחור ולהיבחר לועד המנהל.

אני מבקש ממי שיכול שיחדש את חברותו.

רענון חשבונות POP3 בגימייל

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

רענון pop3

העובדה שניתן לקבל דואר חיצוני ב- POP3 לחשבון הגימייל זה לא חדש. אבל מסתבר שאני בפיגור של כארבעה חודשים שכן רק השבוע גיליתי שניתן לבצע רענון לחשבונות ה- POP3 מכפתור 'הרענון' בממשק של גימייל.

האפשרות עדיין לא הפכה לרשמית ונמצאת כרגע במעבדה. בכדי להפעיל אותה יש להיכנס לדפדפת ה- Labs תחת Settings ולהפעיל את Refresh POP accounts. שימו לב שבמידה ותבדקו את החשבון בתכיפות גבוהה תקבלו את ההודעה הבאה:

POP3 נבדק לפני זמן קצר מדי

מהירות הגלישה בישראל – דהמרקר, אולי תבדקו?

פורסם בתאריך על ידי
3

גיא גרימלנד והכותרת הראשית בדהמרקר הקפיצו אותי: "ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות הגלישה – מקום אחד לפני רואנדה, אחד אחרי ארובה".

כותרת המשנה טוענת: "מהירות הגלישה הממוצעת בארץ היא 4.12 מגה ביט לשנייה".

israel-60-themarker.png

הכתבה למעשה מצטטת את גל מור שכתב היום פוסט בשם ישראל במקום ה-60 בקצב הגלישה העולמי, לא רחוק מקזחסטן. גל מציג נתונים השוואתיים של קצבי גלישה באינטרנט כפי שנמדדים על-ידי שרות הנקרא Net index. על פי שרות זה, כותב גל:

… בינתיים חבילת הגלישה הפופולרית היא של 5Mb …

ישראל נמצאת במקום ה-60 במדד עם קצב ממוצע של 4.12 מגה ביט, מעל קזחסטן ורואנדה, אך בפיגור אחרי מונטנגרו. הממוצע העולמי, אגב, הוא 7.67 מגה ביט. 

תחושת הבטן שלי מיד אמרה שהנתונים מעוותים ושהמהירות הממוצעת האמיתית היא במקרה הטוב חצי. סיכוי קלוש שהנתונים של המדד הזה מהווים מדגם מייצג של הגולש הישראלי.

אין לי ממש מידע אחר אבל עיתון כמו דהמרקר בטוח יכול לברר. חיפוש קצרצר באתר משרד התקשורת העלה מצגת בנושא שרותי האינטרנט בישראל שהוצגה בדצמבר 2009 לועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. נחשו מה? על-פי משרד התקשורת הממוצע הוא 2.6 מגה-ביט:

high-speed-internet-in-israel.png

אמנם לא צריכים לקחת את נתוני משרד התקשורת כדבר מובן מאליו אבל צריך קצת ביקורתיות לנתונים. בכל מקרה בדבר אחד אני די משוכנע. הקצב בארץ נמוך והמחיר גבוה!

למה גוגל לא עדכנו את gears לשועל החדש?

פורסם בתאריך על ידי
8

Gears (איך לקרוא לדבר הזה בעברית?) הוא תוסף לדפדפן המאפשר, בין השאר,  לישומים אינטרנטיים לשמור מידע על הדיסק המקומי ובכך מתאפשרת הפעלה של היישומים באופן לא מקוון. את Gears מפתחת גוגל בקוד פתוח ועיקר השימוש שהיא עושה בתוסף הוא מתן גישה ליישומים שלה כאשר אתם לא מחוברים לרשת. הדוגמה הבולטת ביותר היא בגימייל, יישום הדואר אלקטרוני של גוגל, המאפשר שימוש במערכת גם ללא חיבור לרשת. בנוסף gears עובד גם ביישומים אחרים כגון גוגל דוקס ולוח השנה של גוגל. gears גם מוטמע במערכת הבלוגים וורדפרס.

אני משתמש בממשק של גימייל לניהול כל כתובת המייל שלי (יש הרבה) ומזה זמן רב אני משתמש ב- gears. לאחרונה יצאה גרסה חדשה לשועל האש , הדפדפן החביב עלי, אך אבוי! gears טרם עודכן והוא לא עובד על הגרסה החדשה (3.6). לא להתבלבל, גרסאות הבטא של של השועל יצאו כבר לפני מספר חודשים אך gears טרם עודכן. כמובן שיש דיווח על הבעיה אבל טרם מצאתי תגובה כלשהי של גוגל בנושא. יש כל מיני שמועות שגוגל זונחים את gears מסיבות שונות ובמידה וכך הם הדברים אז בסדר אבל תנו איזו הודעה.

על שקיפות באיגוד האינטרנט

פורסם בתאריך על ידי
4

באסיפה השנתית האחרונה איגוד האיטרנט עלתה דרישה לשקיפות רבה יותר בדמות הצגת פרוטוקולים של ישיבות הנהלת האיגוד. לא ברור לי למה בחר רימון לוי, נשיא האיגוד, לענות לדרישה בפרוטוקול האסיפה (pdf) האמור לשקף את האסיפה ותו לא אך להלן התייחסותו לנושא:

הנהלת האיגוד קיימה לאחרונה דיון בעניין זה ובין היתר נבדקו הנושאים העולים לרוב לדיון בישיבות ההנהלה. הממצאים העלו מחד כי חלק מן הנושאים העולים לדיון בישיבות ההנהלה ראויים לפרסום וחשוב כי יפורסמו. מאידך, יש נושאים אשר מוטב שלא יפורסמו ברבים, כגון דיונים בנושא עובדים, נותני שירותים וספקים, נושאים תפעוליים ותוכניות אופרטיביות בדבר יצירת קואליציות בתחומים שונים. אלו נושאים שלא ראוי לפרסם אותם ופרסומם אף עשוי להוות פגיעה בפרטיות ולהפריע לפעילות האיגוד. פרסום פרוטוקול שעבר סינון עשוי דווקא להעיד על אי-שקיפות. טרם נתקבלה החלטת מדיניות בעניין זה. נשיא האיגוד ישמח לקבל הצעות מחברי האיגוד בעניין זה ואף להקים פורום חשיבה של חברים שיסייע לגבש את מדיניות האיגוד בעניין זה.

כנראה בזכות העובדה שהתנדבתי לעזור בניהול פורום החברים קבלתי לפני כשבועיים מייל מרימון אשר שאל אותי האם ארצה לקחת חלק באותו "פורום חשיבה" יחד עם עוד שני חברים שהתנדבו. הסכמתי. באחד מימי חג החנוכה נערכה הפגישה אך לצערי שני החברים הנוספים לא הגיעו מסיבות שונות. כך מצאתי את עצמי מנהל דו-שיח עם רימון ועם שוקי פלג, חבר ההנהלה החדש, אשר הצטרף לקראת סוף הפגישה.

רימון ביקש לשמוע את דעתי בנושא פרסום מידע על-ידי האיגוד. דימיתי את המצב הנוכחי למושג מתחום הבקרה – normally closed (ראו לדוגמה במתגים). ברירת המחדל של האיגוד בנוגע לפרסום מידע היא לא לפרסם אלא אם יש סיבה טובה כן לפרסם. הסברתי שלדעתי המצב ההפוך הוא הרצוי (noramlly open) ובו יש לפרסם אלא אם יש סיבה טובה לא לפרסם. רימון לא פסל את הרעיון אך הבהיר כי חשוב לו שיהיה ברור לכולם מהם הדברים אותם לא יפרסמו ואותם יש להגדיר.

לפני הישיבה העביר רימון חומר רקע חשוב (בחלונות חדשים: כאן, כאן, כאן, כאן וכאן). בתור דוגמה די קרובה למקרה של איגוד האינטרנט אפשר לקחת את ארגון ICANN. הארגון מפרסם את מדיניות הפרסום שלו בצורה די ברורה. כאן הגישה היא אכן של normally open (ההדגשה שלי):

ICANN’s Documentary Information Disclosure Policy (DIDP) is intended to ensure that information contained in documents concerning ICANN’s operational activities, and within ICANN’s possession, custody, or control, is made available to the public unless there is a compelling reason for confidentiality.

 במסמך ישנה רשימה של מסמכים שיפורסמו כגון דוחות שנתיים, פרוטוקולי ישיבות ההנהלה, תקציבים ועוד. יחד עם זאת מובהר שישנם מסמכים שלא יפורסמו (התכתבויות פנימיות, נושאים בחסיון משפטי, מידע עיסקי מסוג מסוים ועוד).

מסתבר שהנהלת האיגוד החליטה לפני כחודש שיפורסמו החלטותיה ובחודש הבא תתכנס ההנהלה בכדי לדון מה מתוך ההחלטות יפורסם. באופן אירוני ההחלטה לפרסם לא פורסמה. עוד מסתבר כי ישנם חילוקי דעות בקרב חברי ההנהלה בנושא הפרסומים כנראה עם רוב למתנגדים. שוקי פלג, החבר החדש בהנהלה, תומך באופן כללי בשקיפות רבה יותר כולל בנושא התקציב כפי שבא לידי ביטוי בדבריו בפורום מערכת הבחירות (שהגישה אליו חסומה משום מה – לאחר שבקשתי החסימה הוסרה):

במגבלות של הידיעה של הכנסות הצפויות וההוצאות הקבועות צריך לפרסם הערכה של התקציב לשנה הבאה. לפחות אילו פרויקטים מתוכננים, מה התקצוב של כל אחד מהם וסדר העדיפויות

בנושא זה לא הסגיר רימון שום פרט למעט העובדה שההוצאות המשפטיות בשנה הבאה תהיינה גבוהות. בין השאר בזכותו של חבר הכנסת דני דנון.

 מה עושים?

במידה ואתם רוצים להשפיע הייתי מציע לכם, לקראת ישיבת ההנהלה בחודש הבא, להודיע לחברי ההנהלה מה דעתכם בנושא. ניתן לעשות זאת במספר דרכים. בפורום החברים, בדואר אלקטרוני ואפילו בפקס (03-9700901).

למחפשי הבורקסים אומר רק שלמרות ויש במשרד מכונת אספרסו, תשכחו מכיבוד באיגוד:

כיבוד באיגוד

דמרקר שוגה בהשוואת חבילות גלישה סלולרית

פורסם בתאריך על ידי
להגיב

במדור הצרכנות של דמרקר מתפרסם היום "מדריך לגולש הסלולרי בלפטופ". הכתבה משוואה את חבילות הגלישה הסלולרית של הספקיות השונות. הבעיה היא שאנשי דהמרקר ואתר "כמה זה", שערכו את הבדיקה, שכחו פרט אחד קטן אבל משמעותי למסקנות שלהם.

בסקירה נכתב כי לחברת אורנג' יש חבילת גלישה בנפח חודשי של 5GB בלבד:

החבילות שונות זו מזו בעיקר בנפח התעבורה החודשית שלהן: באורנג' המגבלה היא 5 ג'יגה-בייט, בפלאפון 10 ג'יגה-בייט ובסלקום אין הגבלה.

 ומכאן המסקנה היא שלמשתמשים עד 5 ג'יגה בחודש – עדיפה החבילה של אורנג' ואילו למשתמשים כבדים יותר עדיפה חבילה של סלקום או פלאפון על-פי הפרוט הבא:

orange-data-1.jpg

מכיוון שלפני כחודש בדקתי את הנושא אני יודע שלאורנג' יש גם חבילה של 20GB. בעמוד חבילות הגלישה של הספקית הכתומה מופיעה בראש הטבלה חבילה של 20GB בעלות של 117 ש"ל לחודש. פשוט אי אפשר לפספס!

orange-data.PNG

לכן, לפי צורת החישוב של הכתבה, החבילה תעלה כ- 120 ש"ח לחודש (לאחר הזיכוי על המודם) ולכן היא כנראה עדיפה על החבילה של פלאפון. עבור משתמשים יותר כבדים שזקוקים לנפח תעבורה גדול יותר ייתכן שהחבילה הבלתי מוגבלת של סלקום מתאימה אבל אז כבר צריך לדבר על נושאים כמו הגבלת גלישה, חסימת פורטים ועוד דברים שכתבת הצרכנות מהיום לא מזכירה כלל.

ייתכן שגם בנתוני החבילות של החברות האחרות ישנם אי דיוקים אבל לא בדקתי.

סליקה פשוטה של כרטיסי אשראי

פורסם בתאריך על ידי
28

בתחום המקצועי שלי כמעט ואין כזה דבר עבודות קטנות. ברוב המוחלט של המקרים מדובר בחוזי עבודה ארוכי טווח של חודשים עד שנה. בנוסף, לרוב מדובר בחברות גדולות, גופים ממשלתיים, משרדי הנדסה, עיריות (לא עלינו) ושכמותם. גופים כאלו משלמים, בדרך כלל, בהעברות בנקאיות או בהמחאות. תשלום בכרטיסי אשראי לא קיים בלקסיקון שלהם.

בשולי העיסוקים שלי ישנם גם דברים אחרים. פיתוח תוכנות , קצת ענייני אתרים, וורדפרס, דומיינים ואפילו בלוגלי. כאן כבר מדובר בסכומים קטנים יחסית – נגיד ממוצע של כמה מאות שקלים אבל יכול להיות גם 100 ש"ח (זה לא קשור ל- 500$ שאני גובה עבור התקנת וורדפרס). לרוב האופי של העסקאות האלו הוא שכל הקשר נעשה בתכתובת דרך הדוא"ל ולכל היותר בטלפון. ואז עולה השאלה של צורת התשלום: מזומן, צ'ק, העברה בנקאית או כרטיס אשראי. בדרך כלל ללקוח נוח לשלם בכרטיס אשראי אך למרות שאני עוסק מורשה אין לי הסכמים עם חברות האשראי לסליקת כרטיסים. צריך פתרון. שימו לב שאני לא מדבר כרגע על פיתרון המוטמע בתוך אתר האינטרנט שלי אלא אפשרות פשוטה לקבלת תשלום בכרטיס אשראי. במאמר מוסגר צריך להגיד שתחום הסליקה באתרי האינטרנט עומד לעבור שינויים משמעותיים בעת כניסת תקני PCI-DSS לאבטחת מידע אשר יחולו על כל מי שמעביר, מעבד או שומר נתוני כרטיסי אשראי. כלומר כל אותם עסקים אשר מקבלים כרטיסי אשראי באתר שלהם יצטרכו לעמוד בתקן ולא בטוח שכולם (או רובם) יעמדו בהוצאות הכספיות הדרושות.

PayPal

יגידו רבים – PayPal. השרות של פייפאל הוא מעולה ואני משתמש בו מספר שנים בכדי לשלם חשבונות שונים בחול כגון קניית דומיינים ותשלומים לחברות איחסון. כמו כן השתמשתי בפייפאל בכדי לשלם למפתחים מעבר לים. לחלק מהלקוחות לא תהיה בעיה להשתמש בשרות של פייפאל במיוחד שהוא לא מחייב רישום מראש אך יש לו, בשלב זה, מספר חסרונות:

  • אין תמיכה בעברית. לא ללקוח ולא לסוחר. אולי בשנה הבאה.
  • לא ניתן לקבל תשלום בטלפון ולבצע את העיסקה מיידית. לחברה יש שרות כזה הנקרא "שרת ורטואלי" אך הוא מיועד לתשובי ארה"ב בלבד.
  • לא ניתן למשוך כסף מהחשבון בפייפאל לחשבון הבנק (אלא דרך כרטיס אשראי – ראו סעיף הבא) עידכון: כן ניתן למשוך כסף לחשבון בנק ישראלי
  • ניתן למשוך כסף מחשבון הפייפאל רק לכרטיסי אשראי של ויזה (בינלאומי כמובן).

העמלות בפאייפל הן: 3.4% + 1.2 ש"ח לכל עסקה. משיכת כספים: 22 ש"ח. אין תשלום חודשי קבוע. על סכומים אלו אין מע"מ.

משהו ישראלי?

בארץ ישנם מספר שרותים המספקים שרותי סליקה עבור עסקים שאין להם הסכמים מול חברות האשראי. לדוגמה איזי-פיי (מבדיקה נוספת עולה כי חברת איזי-פיי מחתימה על הסכם מול לאומי קארד שהיא החברה הסולקת ומקבלת כרטיסי אשראי של ויזה ומסטרקארד בלבד) ופלא-פיי. מכרה שלי בדיוק נרשמה לאיזי-פיי כך שבקרוב כנראה אקבל מידע ממקור ראשון אודות השרות שלהם. לאחר בדיקה קצרה של השרותים ומספר שיחות בנושא עם כמה אנשים נראה לי שישנם שני נותני שרותים עיקריים.

wallapay-logo.gifהראשון הוא וואלה-פיי. השרות מבית וואלה די ותיק. לפי הבנתי הוא הוקם בכדי לתת מענה לסליקה של המוכרים בוואלה שופס. השרות גובה עמלה של 2.25% + מע"מ מכל עסקה ו- 8.66 ש"ח + מע"מ לכל משיכת כספים לחשבון בנק. משיכת הכספים יכולה להתבצע שלוש פעמים בחודש בהתראה של שבעה ימים. בזמנו תרמתי באמצעות השרות לח"כ מיקי איתן ואפילו יש לשרות תוסף תרומות. לא נגבית עמלה מהמשלם אך הוא חייב לפתוח חשבון.

paycard-logo.PNGהשרות השני, ואיתו החלטתי לנסות את מזלי, הוא פייקארד. החברה פועלת משנת 2000 עבור לקוחות בישראל ובחול. העמלות נקבעות לפי היקף הפעילות (עמלה עולה כאשר ההיקף עולה). המדרגה הרלוונטית, לפחות לגבי, היא זו של עד 2,500 ש"ח בחודש ועבורה העמלה הינה 2.15% + מע"מ לעסקה ו- 8.6 ש"ח + מע"מ עבור המשיכה לבנק. משיכות מתבצעות רק ב- 15 לכל חודש עבור הפעולות של החודש הקודם. הלקוח לא נדרש לרישום באתר. גם בשרות של פייקארד משתמשים פוליטיקאים לגיוס תרומות, ראו באתר של שלי יחימוביץ או תוכלו לשלם לחשבון לדוגמה עבור השרותים המעולים שלי. שרות נוסף ונחמד נקרא "שלם לי" שהוא טופס תשלום פתוח בו יכול המשתמש להקליד כל סכום שאותו הוא רוצה/צריך לשלם. תוכלו לראות דוגמה באתר הבית של החברה, מצד ימין לגמרי למטה. נסו להכניס את קוד המשתמש mydemo וסכום כלשהו. ניתן גם להשתמש בטופס הזה בכדי להקליד פרטי תשלום עבור הלקוח, נגיד בהזמנה טלפונית.

בקיצור, התחלתי להשתמש בשרות שלהם אך טרם משכתי כספים. אני מקוה שלא תהיינה בעיות.

 litrom-logo.PNG

עבור עמותות, מלכ"רים, מפלגות ומועמדים לבחירות ברשויות המקומיות קיים השרות של לתרום.קום. היתרונות שלו הם ביכולת להקמת עמודי סליקה שונים והתאמתם למטרות שונות (ממכירת כרטיסים לאירועים עד לחולצות של גלעד שליט), קבלת תרומות טלפוניות על-ידי מוקד (עם מספר 1-700 ובתשלום נוסף) ועמודים במספר שפות. באופן כללי זהו שירות שמיועד לשוק ספציפי ומותאם לדרישותיו (תרומות, דמי חבר, מכירת מוצרים, כרטיסים לאירועים וכו'). המחיר הוא 350 ש"ח לפתיחת החשבון ועמלה של  4.5% + מע"מ. תשלום מועבר בצ'ק פעם בחודש.

בשולי הדברים אציין כי העמלות השונות שגובות חברות הסליקה הן הוצאה מוכרת לצורכי מס (וכן לקיזוז במע"מ) שהרי מוכרות הוצאות לצורכי גביית תשלומים. הכרה זו מקטינה למעשה את העמלות המשולמות ובכך מגדילות את האטרקטיביות של השרות.

מערכות הפעלה ודפדפנים בבלוגלי – קיץ 2009

פורסם בתאריך על ידי
4

סוף הקיץ הגיע והתחשק לי לראות מה קורה בתחום הדפדפנים ומערכות ההפעלה בבלוגלי. להלן נתוני חודשים מאי-ספטמבר 2009:

דפדפנים:
64% – אינטרנט אקספלורר

  • 48% – גרסה 7.0
  • 28% – גרסה 6.0
  • 24% – גרסה 8.0

26.5% – שועל-אש

  • 57% – גרסה 3.0
  • 34% – גרסה 3.5
  • 9%  – אחרים

6.15% – כרום
2.04% – סאפרי

מערכות הפעלה:
94.53% – חלונות
2.93% – מקינטוש
1.7% – לינוקס
0.14% – iPhone

הערות בהשוואה לנתוני 2008:

  • גרסה 6 של אקספלורר יורדת בהדרגה וגרסה 8 מתחזקת אך לעיתים עדיין זקוקים לגרסה הישנה.
  • גרסה 2 של השועל נעלמה.
  • הכרום הנוצץ התחזק על חשבון האקספלורר והשועל לנתח של מעל 6%.
  • בתחום מערכות ההפעלה המקינטוש עוקף לראשונה את לינוקס. וה- iPhone מפציע.
  • אגב, מהי גרסת 999.1 של האקספלורר?