כמה נקודות על ביטוח דירה

בימים האחרונים בדקתי את נושא פוליסת ביטוח הדירה ולמדתי מספר דברים שאולי אחרים ימצאו בהם עניין. ביטוח המבנה של הדירה הוא החלק העיקרי במחיר הפוליסה ובמיוחד תופס חלק מרכזי הביטוח בפני נזקים העלולים להיגרם מרעידות אדמה. ניסיתי להבין באופן כללי מהו הכיסוי הכלול בסעיפים האלו.

ככלל, בקרות נזק למבנה מסיבה המכוסה על-ידי הפוליסה (רעידת אדמה, שרפה, הצפה ועוד) הכיסוי הוא לפי מה שנקרא "ערך כינון" והכוונה היא שחברת הביטוח תשלם את העלות בפועל של התיקון/בניה מחדש של המבנה. כלומר "חדש תמורת ישן". העלות כמובן מוגבלת לסכום הביטוח שנרכש.

לצורך הדוגמה נניח כי בבעלותכם בית פרטי על שטח של רבע דונם בצפון תל אביב. הוערך כי שווי המבנה הוא מיליון ש"ח (ללא ערך הקרקע) ורכשתם פוליסה בסכום ביטוח זה. קרה המקרה, חו"ח, והבית נשרף. בצעתם שיפוץ של הבית בכדי להחזיר את המצב לקדמותו בעלות של 600,000 ש"ח, חברת הביטוח תשלם, כנגד חשבוניות, את העלות הזו (בניכוי השתתפות עצמית זניחה יחסית). לערך הקרקע אין כאן משמעות שכן רק משפצים את הבית ולכן באותה המידה הבית היה יכול להיות בנהריה.

עכשיו נניח כי יש לכם דירה בקומה השלישית בבית משותף בן עשר דירות בצפון תל אביב. כאן הוערך כי שווי המבנה של הדירה שלכם הוא כ- 750 אלפי ש"ח (שוב ללא ערך הקרקע). קרה המקרה ובלוני הגז של הבניין התפוצצו והבניין נהרס. זה לא תרחיש כל-כך בלתי סביר, רק השנה קרו כמה מקרים: בינואר בירושלים, בפרואר בעכו, במרץ בתל-אביב ושוב בירושלים בחודש מאי. לצערי היו גם פגיעות בנפש אך הפוסט הזה לא מדבר על מקרים אלו. על פניו המקרה דומה. לערך הקרקע אין משמעות, בונים מחדש את הבניין וחברת הביטוח תשלם על ההוצאות בפועל עד גבול סכום הביטוח. נשמע פשוט. בכלל לא.

לצורך ההקמה מחדש של הבניין כל דייר צריך לתרום את חלקו אך בכלל לא בטוח שלכל הדיירים יש ביטוח או את הכסף הדרוש. נגיד ולארבעה דיירים אין אפשרות לממן את עלות הבניה והעסק תקוע לעתיד הנראה לעין. במקרה כזה, שלא ניתן להקים את המבנה בזמן סביר, חברת הביטוח תשלם לכם לפי "ערך שיפוי" והכוונה היא לערכו הממשי של הרכוש בניכוי בלאי (ופחת?) וזאת עד לסכום הביטוח. אחרי כל הדיונים והמריבות קבלתם נגיד 700,000 ש"ח וערך הקרקע נשאר קבור תחת ההריסות, מה עכשיו? הרי לא ניתן לרכוש דירה חלופית בסכום הזה, בטח לא בצפון תל אביב. את הבעיה הזו ניתן לפתור בחלקה באמצעות רכישת תוספת של מרכיב ערך הקרקע. ברכישת תוספת זו חברת הביטוח תשלם גם את ערך השוק של הקרקע וניתן יהיה לרכוש דירה חלופית. למיטב ידיעתי רוב הפוליסות לביטוח דירה בישראל אינן כוללות הרחבה זו. יחד עם זאת, להרחבה הזו מספר "בעיות": עלותה לא נמוכה, הכיסוי מוגבל בסכום מסויים שלא בטוח שמכסה את הערך הראלי של הקרקע ובקרות הארוע מעבירים את כל הזכויות על הדירה ההרוסה ועל הקרקע לחברת הביטוח. לפי מה ששמעתי מסוכני הביטוח כנראה ובעתיד יכניס הממונה על הביטוח את ההרחבה הזו לפוליסה הסטנדרטית לביטוח דירה.

ולנושא שממנו התחלתי את המסע שלי בנבכי הפוליסה – רעידות אדמה. מדובר בסיכוי נמוך מאד אבל בסיכון גבוה מאד. אני מתעלם מהשאלה מה יקרה בכלל בארץ לאחר רעידת אדמה חזקה שתשאיר מאות אלפי אנשים ללא קורת גג. מי יודע אם חברות הביטוח ישרדו והן באמת תוכלנה לשלם בעבור הנזקים, נניח שכן. בעיקרון מה שכתבתי על מקרי השריפות והפיצוצים תקף גם כאן, כולל נושא ערך הקרקע. אך יש נקודה חשובה אחת בנושא ההשתתפות העצמית. בעוד ובמקרים של שריפות, הצפות ועוד ההשתתפות העצמית היא בגובה של כמה מאות ש"ח, במקרה של רעידת אדמה ההשתתפות העצמית היא בגובה של 10% מסכום הביטוח. שימו לב, מסכום הביטוח ולא מהנזק. זוכרים את הבית שבוטח בסכום של מיליון ש"ח? ההשתתפות העצמית במקרה של רעידת אדמה תהיה בכל מקרה 10% כלומר 100,000 ש"ח. גם במקרה ונוצרו סדקים בבניין שעלות תיקונם היא 120,000 ש"ח ההשתתפות העצמית היא מלאה (100,000 ש"ח).

זה מה שלמדתי בימים האחרונים 🙂

הבהרה: אני לא סוכן ביטוח ואין לי כל הכשרה בתחום. כמובן שאין לראות בכתוב לעיל כאמת וכהמלצה כלשהי. תמיד יש להתייעץ עם איש מקצוע.

אכן צודקים המג"דים

קראתי היום ברכבת את הכתבה על המכתב של המג"דים לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. אין מה לומר, הם פשוט צודקים!

לעימות בצפון ב- 2006 הגיעה הפלוגה שלי בכושר שיא. לא היתה משימה אחת שהוטלה עלינו ולא בוצעה (כמובן המון משימות הוטלו ובסוף בוטלו אבל זה סיפור אחר). המוכנות שלנו לא באה בחינם. תעסוקות ואימונים שנתיים במשך כמה שנים רצופות, לכידות בין החיילים וביטחון במפקדים היו המפתח.

עם פרוץ המלחמה הפלוגה קבלה שני חיילים חדשים. המ"פ החליט מיד ששני החיילים לא ישובצו לפעילות מבצעית. "אני לא יכול לצאת למשימה עם חיילים שאני לא מכיר, לא אימנתי ואני לא יודע מה היכולת שלהם" הוא אמר. "זה יסכן אותם ואת שאר הכוח" הוסיף. המ"פ הנוכחי לא יכול היום להיות "מפונק". בשלוש השנים האחרונות לא בצענו תעסוקה מבצעית אמיתית ובקושי התאמנו. מספר החיילים החדשים או כאלה שראינו פעם אחת בלבד הוא עצום. מספר ותיקים השתחררו וחלק מהמתנדבים ויתרו. מי בכלל יכול להעריך מה היכולת והמוכנות של הפלוגה?

אולי באמת צריך לחטוף בומבה בראש בכדי להתעשת 🙁

אמסטרדם אוי אמסטרדם

בשבוע שעבר בילינו בחופשה משפחתית באמסטרדם. אין מה לומר, עיר מקסימה.

ניהלתי מספר שיחות עם המארחים שלנו (קרובי משפחה אבל בצורה מסובכת) על המצב בארץ וההשוואה למצב בהולנד. אני לא מתכוון לנסות לכתוב על הדומה והשונה אלא רק לדווח על שתי שיחות שניהל המארח, ת', עם ישראלים שעברו להתגורר באמסטרדם (יורדים אם תרצו). למען הפרספקטיבה ראוי אולי לציין שזוג המארחים, בשנות החמישים לחייהם, שוקלים "לעשות עליה" לארץ. אין מה לדאוג, הם מסודרים.

את השיחה הראשונה ניהל ת' עם בעל חנות קטנה סמוך למקום מגוריו במרכז אמסטרדם. ת' ביקש להזמין את בעל החנות לבית הכנסת הרפורמי בעיר בו אשתו של ת' משמשת כחזנית. ניחשתי מיד מה היתה התגובה של בעל החנות: "השתגעתי, בגלל הדתיים עזבתי את ישראל".

את השיחה השניה ניהל ת' עם זוג צעיר + ילד קטן המתגוררים בבנין סמוך בדירה קטנה (1,200 אירו לחודש למי שממש רוצה לדעת). הזוג נמצא זמן קצר יחסית באמסטרדם ולומד הולנדית במרץ במטרה להשתקע. המשפט שנחרט בזכרונו של ת' מהשיחה עימם הוא "שכאן אנחנו יכולים להסתדר עם משכורת אחת, בישראל שנינו חייבים לעבוד ללא הפסקה".

על-פי ת', באמסטרדם מתגוררים כ- 15,000 יהודים ועוד כ- 20,000 ישראלים לשעבר.

שנה טובה וחג שמח.

מסע גי'פים על חשבון משלם המיסים

בשבוע שעבר השתתפתי במסע גי'פים בן חמשה ימים על חשבון משלם המיסים הישראלי. המסע, במסגרת אימון מילואים, החל באזור החוף והסתיים בצפון רמת הגולן. אנחנו נמצאים בסוף הקיץ ולכן איזורים רבים יבשים והצבע הצהוב שולט בגולן. יחד עם זאת הבוסתנים מלאים פירות (תאנים, רימונים, סברס ועוד). שתי המלצות למעיינות ובוסתנים.

עין כובס

מתחת לאיזור התעשיה של צפת, מעל מכון הטיהור של העיר, נמצא עין כובס (מעיין בנימין). המים צוננים אך אין צל מעל הבריכה. סמוך למעיין יש צל רב מעצי הזית ומעבר לכביש עצי תאנה מלאי פרי. גישה נוחה על כביש סלול לכל כלי הרכב.

עין כובס

עין דישון

מעין אקזוטי יותר הוא עין דישון הנמצא מתחת למושב דישון מעל ערוץ נחל דישון. ניתן להגיע בקלות ברגל ממושב דישון (הליכה של כ- 300 מטרים) או כמונו ברכב שטח מכיוון ערוץ הנחל בעליה צרה.

עין דישון - מפה

הירידה אל המעיין היא בסולם דרך בור צר אל חדר תת קרקעי (תמונות החדר באתר המעיינות). המים צלולים והמקום שקט ופסטורלי.

עין דישון

נוף מקסים נשקף מאיזור המעיין. מסביב ניתן למצוא עצי פרי רבים אך נראה כי החלקות מעובדות על-ידי מישהו.

נוף מעין דישון

תמונות מוגדלות ונוספות:

בנושא מכתב הסירוב של אנשי התיאטראות

אנשי התאטרון:

רנה ירושלמי, יוסי פולק, דורון תבורי, עירית קפלן, שמעון בוזגלו, אלון דהן, אבי פניני, איתי טיראן, אבי גרייניק, דרור קרן, עדנה מזי"א, סיני פתר, רמי הויברגר, רות זיו אייל, אלברט כהן, עידו ריקלין, שרדי ג'ברין, ליליאן ברטו, עודד קוטלר, מיכאל כורש, יוסף סוויד, שיר אידלסון, נורמן עיסא, אוהד שחר, דורי פרנס, יעל קרמסקי, גלעד עברון, סיון ששון, אופירה הניג, יהושע סובול, סביון ליברכט, בעז גאון, מוטי לרנר, ענת גוב, יעלי רונן, פרופסור גד קינר, פרופסור אבנר בן עמוס, פרופסור נורית יערי, שירי גולן, גרי בילו, שוקי וגנר, אמיר אוריין, תמר קינן, חוה אורטמן, אהרון אלמוג, ירדן בר כוכבא, מרים גורצקי, אילן תורן, בן ציון מוניץ, נמרוד ברגמן , יונה (במבי) בואנו.

יש ימים שאני מצטער שאין לי מנוי לתאטרון כלשהו רק בכדי שאוכל לבטל אותו.

עידכון 1

עידכון 2: בעקבות מספר פניות שקבלתי אני רוצה להבהיר שאני בעד התנתקות מיידית מהשטחים המוחזקים על-פי מתווה של גושי התיישבות שאני מניח כי אריאל תהיה באחד מהם. לא מחפש שלום אלא הפרדות.

רק דתיים מטיילים

תדעו לכם שכ- 90% מהמטיילים בצפון הם דתיים. לא דוסים בני ישיבות אלא משפחות וילדים. שמנו לב לתופעה הזו כבר בשנה שעברה וגם לפני שבוע כשטיילנו בנחל הקיבוצים.

לפי כמות החיפושים אחרי נחל חרמון תחתון המגיעים לבלוג, הולך להיות עמוס שם השבוע. אם אתם רואים בחור עם כובע אדום ומשקפיים אז תגידו שלום.

חסמבה, חסמבה, חסמבה

המסייר בירושלים רגיל לשמוע סיפורים על דויד המלך, ישו הצלוב וסולימאן המפואר. בתל אביב, הגיבורים בהכרח צעירים וארציים יותר. בסיורו של אורי קציר "מסע תל אביבי בעקבות חסמבה" כיכבו ירון לונדון והרוקח גרינוולד, ובני דמותם ירון זהבי והרוקח שחורי הבדיוניים, לכאורה; שכן כאשר הצביע אורי על חלון בית המרקחת "תרופה" בפינת דיזנגוף-ז'בוטינסקי, אליו טיפס ירון ולחש לרוקח "הדודה ציונה מבקשת שתי טבלאות מגן-דוד", היטשטשו הגבולות בין הנאראטיב ההסטורי והחסמבאי.

בעומדנו לנוכח בניין המשטרה הבריטית-דאז, כמה מטרים במעלה רחוב דיזנגוף, שלף אורי מתרמילו ספר צהוב מיושן ובלה מדפדוף, מקבילו התל אביבי של ספר הספרים הירושלמי. שמענו איך שיבח אהוד השמן "אייזן בטון" את נהג מכבי האש (שדמותו נבעה אולי מאפרים קרסנר, שכנם של יגאל מוסינזון ומשפחת לונדון בבית הקטן ברחוב מוצקין ממש מאחורי המשטרה, מפקד כבאי העיר במקצועו ואיש הש"י בעיסוקו החשאי), לאחר שהתיז בזרנוקו על השוטרים הבריטיים שבפתח הבניין;  נדמה היה כי עוד רגע יסיע אהוד את מכונית המשא, הכבל ינתק את סורגי החלון בקומה השניה, והמפקד ירמיהו יזנק ממקום מאסרו אל המונית שתוביל אותו לבית האדום של מועצת פועלי תל אביב (שניצב בשעתו ליד מלון שרתון דהיום, וגם לשם הגענו בהמשך הסיור).

בגן העצמאות, בשער בית הקברות המוסלמי הישן, הסביר אורי בצער כי מלון הילטון הסמוך הוקם בשנות הששים ממש מעל המערה החשמלית. הילד היחיד (בגילו) בקבוצה שאל לבסוף בדחילו, האם המערה היתה קיימת באמת?

לאחר שני ספרים מיצה מוסינזון את ימי המנדט, ושלח את החסמבאים מתל אביב השלווה אל אתרי האקשן של שנות החמישים – "האזור המסוכן" בנגב, מערות טורקלין ומחוזות הלגיון הערבי (זוכרים איך הדליק ירון חנוכיה במרומי הכותל המערבי, ואז נשמעה יריה, והספר הסתיים?) כך נאלצנו להסתפק בסיפורים ואתרים בצפון התל-אביבי הישן, שאינם קשורים (לכאורה!) לחבורה המופלאה – רצח ארלוזורוב ליד ככר אתרים העכשווית ושכונת מחלול המנדטורית (מקום מגוריו של אליהו חרמון?), ביתה של מרגוט קלאוזנר ברחוב בן-גוריון (ניהלה את "הבימה", והרי בצלאל לונדון, אבי ירון ובעל הבית של מוסינזון, היה שחקן!), לאה גולדברג והבית הכחול ברחוב ארנון (סיפור ילדים).

מן הון להון התגלגלנו עד בית הספר תל-נורדאו, שבו למדה תמר סגנית חסמבה; אל בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור, שם נקבר ככל הנראה רפאל כדורי, ובו נפגשה החבורה באישון-ליל, ואהוד השמן חמד לדני לצון והפחידו כרוח רפאים; שם קרה משהו גם בספר "חסמבה וההרפתקאות המופלאות בחופש הגדול", אבל זו היתה כבר החסמבה השניה, ואלה לא ממש נחשבים (אם כי מספרית הם מאכלסים 28 מתוך 44 הספרים, שפורסמו בין 1950 ל- 1994). ולבסוף, אל חוף בוגרשוב, שבו הוכיח אליהו חרמון את גבורתו בפעם הראשונה, ובו גם קרה משהו שקשור לאלימלך זורקין ונערי ההפקר בוק ג'ונס ודיליג'נס, אבל כבר היה חם מכדי לקלוט מה בדיוק.

אני ממתין בקוצר רוח לסיור הספרותי הבא של אורי. בעקבות אלון ורפי, בבקשה!

_______________________

הערה:  זהו פוסט אורח מאת גיסי, חגי שנידור, אשר היה אורחו של אורי קציר בסיור "מסע תל אביבי בעקבות חסמבה".

רייצל קורי הכניעה את ישראל

על-פי הודעת שר החוץ האירי הושג הסדר עם ממשלת ישראל אשר הסכימה להעברת כל המטען שעל סיפון הרייצל קורי לרצועת עזה תחת פיקוח בינלאומי (ההדגשה שלי):

On Friday morning, an understanding was reached with the Israeli government whereby the Rachel Corrie would have approached the Israeli exclusion zone before accepting diversion to the Israeli port of Ashdod.  At Ashdod, the cargo would have been unloaded and inspected under the supervision of UN and officials from the Irish Aid Division of my Department.  The entire cargo, including what is understood to be 550 tonnes of cement, would then have been transported to Gaza.  Two persons from the Rachel Corrie would have been permitted to accompany the cargo to the Israeli border crossing into Gaza at Erez.

In my view, such an arrangement would have offered a useful precedent for future humanitarian shipments, pending the complete lifting of the blockade.

בכך למעשה נכנעה ישראל ללחץ הבינלאומי והסכימה לשבור את המצור על רצועת עזה. מסיבות מוזרות ביותר סרבו אנשי האוניה להסכם:

This proposal was put to those on board the Rachel Corrie who, on Friday afternoon, after careful consideration and having thanked the Government for its efforts, declined to accept it.  I fully respect their right to do so and to continue their protest action by seeking to sail to Gaza.

עכשיו רק נותר לראות האם ישראל, לאחר אי קבלת ההסכם ועצירת האוניה, תעביר את המטען לעזה. אני חושש שכן.

ניידת 78-982-62 פעם שניה

זוכרים את ניידת 78-982-62? היום פגשתי אותה פעם נוספת.

police-parking.JPG

במרכז הכרמל בחיפה יש מקום חנייה אחד לפריקה וטעינה של סחורות המשרת עשרות בתי עסק. נחשו מי תפס אותו היום בסביבות 12 בצהריים? נכון, השוטר האמיץ שהלך לחלק דוחות ליד מעבר החצייה בצומת דרך הים.

בימי שישי העירייה מציבה פקח במרכז הכרמל שדואג שלא יחנו לאורך הנתיבים ובתחנות האוטובוסים. הפנתי את תשומת ליבו לניידת והוא סיפר לי שזו לא הפעם הראשונה והוא גם העיר לשוטרים בעבר. הבטיח לדבר איתם שוב. נעקוב.

עצירת המשט והטלת מצור – צד אחד של הפן המשפטי

מאז ההשתלטות הישראלית על אוניות המשט חוזרת הטענה כי הפעולה היתה בלתי חוקית מכיוון שבוצעה במים בינלאומיים שאינם תחת הריבונות הישראלית. אני כמובן לא משפטן ובטח לא מכיר את המשפט הימי אבל הנושא מעניין אותי. אזכיר רק שאני חושב שהפעולה מוצדקת אך בוצעה באופו לקוי.

אני לא מסוגל להציג את הטיעונים המשפטיים אך ברור לי שלא מדובר במשהו שחור או לבן אלא יותר בעל גוונים אפורים. לאחר הפעולה ניסיתי לקרוא קצת על האמנות הקשורות כגון אמנת ז'נבה הרביעית (לדוגמה סעיף 59). קיויתי שמשפטן מומחה בתחום ייתן לנו ניתוח של המצב אך עד כה טרם מצאתי פרסום כזה.

שלשום הוגש בג"ץ על-ידי מספר עורכי דין בתביעה לצו המורה על שחרור אנשי המשט. תשובתה של המדינה לבית המשפט כוללת התייחסות לנושא המצור וחוקיותו על-פי הדין הבינלאומי. כמובן שלא מדובר בניתוח אוביקטיבי אלא הצגת הדברים על-ידי אחד הצדדים אבל עדיין זהו חומר קריאה מעניין (ראו החל מעמוד 15). אגב, מעבר לפרשנות משפטית, המסמך כולל גם דברי שירה של נתן אלתרמן (כתגובה על דברי השירה בעתירה) ורשימה שמית (!) של אנשי המשט שהזדהו.

ואנשי לסה פסה התייחסו בקצרה לנושא ההגירה.